הצ'ונג, המברגון והסרקופג

רוביק רוזנטל | 08 באוקטובר 2004

הסלנג הצבאי לא נח, כפי שעולה מכמה ספרים שיצאו לאחרונה. לצד זה מתברר שלאט לאט מתהווה מסורת של שפת חיילים, מ"מסדר פאקים" ועד "צפה פגיעה"

הסלנג הצבאי נחשב מאז ומתמיד ספינת הדגל של הסלנג הישראלי. עם השנים ירד מעמדו והוא הפך לשפה סגורה יחסית. ספר חדש וחביב שיצא לאחרונה בהוצאה צנועה, "שבוע בהארץ ההיפך" מאת אמנון יצחקי, המתאר שבוע בחייו של חייל, חושף מעט מן השפה הזו. ספר אחר שהגיע לידי המדור הוצא על ידי יחידה הקרויה "פלוגת דן", שסיימה כמעט שנה של פעילות משותפת ונפרדה בספר מכל חייל ומפקד אישית, בשפה צבאית קולחת ועשירה. לאלה מצטרף ספרון שלא זכה לתשומת לב מספקת כאשר יצא לפני למעלה מעשר שנים, מילון הסלנג הצבאי של מייק אלדר בהוצאת פרולוג, שתיעד בצורה מדויקת, עדכנית ומקיפה את הסלנג הצבאי של אותה תקופה. מפגש בין שלושת הספרים האלה מגלה שעל אף השינויים הרבים, נוצרת ומתבססת מסורת של שפת חיילים.

הביזון, הביזבז והבזנט

הסלנג הצבאי נוגע כמעט בכל עניין המעסיק חיילים: אימונים, בגדים וציוד, אוכל, יחסים בין החילות. הוא משייט בפסיפס האנושי החיילי, בין היתר בהייררכיה הצבאית ובאוצר השמות של החיילים מול מפקדיהם. משום מה זכו החיילים החדשים לצירופים שונים שבהם מככבות האותיות בז. מלת המפתח היא "ביזון", וממנה או לצידה "ביזבָּז". בזנ"ץ הם ראשי התיבות של "ביזון צעיר", לא להתבלבל עם בזנט, "ברזל זווית נגד טנקים": יתד גבוהה שעדיין לא דיגדגה אף טנק. "להתבזן" פירושו להתנהג כטירון, ו"בזזזז" הוא זמזום זלזול כשהטירונים עוברים ליד הוותיקים מהם. סיומת בזז היא המספר האישי המסגיר את צעירותו של הביזון. המדור לא מצא תשובה הולמת לשאלה איך הפך הביזון הענק שם לחייל חדש.

חייל חדש נקרא גם "צעיר", ומצבו: "צעירות". אלדר מביא גם כמה ראשי תיבות, שלא ברור כמה מהם בשימוש היום: "מחמטוש" לטירונים, ראשי תיבות: "מחלקת מטבחים ושמירות", וכן "צלד" או "צלחד", ראשי תיבות של "צעיר לח ודביק". בספר פלוגת דן מובא כינוי אחר, גם הוא מנומק, לחייל חדש: צ'ונג. בספר מסופר גם על חיילים מזן מוזר: "מסריחים מריח של בקו"ם, וכל היום שואלים שאלות של מורעלים".

טוחנים צעירות

גורלם של חיילים חדשים הוא המשימות הנועדות בחברות מתוקנות לעובדים זרים: ניקוי קירות, שפשוף מחראות ושטיפת סירי מטבח דביקים. בפלוגת דן חוזר כמה פעמים הביטוי "לטחון צעירוּת", כלומר, לבצע עבודות המיועדות ל"צעירים". הפועל "טחן", בצבא כמו באזרחות, הוא רב-שימושים. כך נכתב בספר הפלוגה על אחד שהתחיל "לטחון שמונה שמונה פטרולים בקסבה", דהיינו, בסבב של שמונה שעות שמירה ושמונה שעות מנוחה.

משפת העבריינים זלג לצבא ה"סַנגָ'ר", האיש לשליחויות קטנות, שמקורו ב"messenger"  האנגלי שעבר פורמציה ערבית, ולצידו הפועל לסנגֵ'ר. על אחד החיילים נכתב בספר פלוגת דן כי הוא "סונג'ר על ידי המפקדים לרוץ להביא כל דבר אפשרי". רעו לגורל של הסנג'ר הוא ה"די ג'יי", חייל הנשלח לסבן את הצלחות במטבח המחנה, יעני, תקליטן. "מם מם" אינו רק מפקד מחלקה אלא גם "ממלא מימיות", "רץ קנקן" הוא סנג'ר המחלק תה בעמדות, ואילו "שקית תה" הוא בחיל הים צוללן שנשלח לביצוע משימה תת ימית.

לצד "נוהל שכן" השנוי במחלוקת ו"נוהל אז"ר" ("אויב זרק רימון") המבצעי, קיים גם "נוהל מטאטא" שנועד לצ'ונגים. שיאה של הדרמה בספרו של יצחקי היא ב"מסדר פאקים" שנועד לפגוע בחיילים שעברו עבירות למיניהן, ובהם זוכה ה"פאקיונר" "לקבל שבת", כלומר, להישאר במחנה. גיבור הספר נתי זכה כבר לאזהרה על העונש המתקרב בנוסח "צפה פגיעה", ביטוי המתייחסת במקורו לפגיעת אויב צפויה. גירסה נוספת: "צפה בום".

כאבים בעצם הפז"ם

מול ה"צ'ונגים", ה"צעירים" וה"ביזונים" ניצבת חזית רחבה ומאיימת של בעלי שררה. פקודיהם נוקמים בהם נקמה לשונית קטנה באמצעים שונים, וביניהם מדרש ראשי תיבות, פטנט מוכר מהמסורת היהודית. המ"פ הוא "מאד'ר פאקר", הסמב"ס, סגן מפקד הבסיס, "סתם מסתובב בבסיס", והקמב"ץ כידוע "קם בצהריים". "אלוף משגה" הוא כינוי מלגלג לבעל דרגה גבוהה חסר כישורים, וג'וּמֶר על פי אלדר הוא מפקד המתעלל בחייליו, על שם טבעת טיפוס הרים המשחררת את החבל רק לכיוון אחד. פיתוח נוסף של שמות מפקדים בא בעקבות כינוי הקצינים בקשר: מברג, קצין מבצעים, הפך למברגון, והקודקוד – לקודקודון. מקבץ לשוני שלם נע סביב סוגיית ה"דיסטאנס" הנדרש בין מפקדים לחיילים, עליו מקפיד ה"דיסטאנסיונר" אשר לעתים חובש "משקפי דיסטאנס". קצין סחבקי "שובר דיסטאנס", ולעתים יוצר בתחומו אווירה של "סחבקסיטאן".

קבוצה מיוחדת וחשובה בצה"ל היא אלה שנמצאים בצבא זמן רב בלי שעלו בסולם הפיקוד, ומתאפיינים ב"ותיקות" מול ה"צעירות". ותיק כזה בפלוגת דן הוא ,בֶּתְקוֹ", קיצור של "בית קודקוד", משנה למפקד, ובמקרה זה, נהג המ"פ. "סרקופג" על פי אלדר הוא חייל ותיק שאינו עושה דבר, ו"תירס" הוא חייל שתפקידו בבסיס אינו ברור לאיש. טוראי ראשון הוא בעל "דרגת אומץ", דרגה שאיש אינו מעז לענוד, וכולם יחדיו, ותיקים וצעירים, סובלים מכאבים בעצם הפז"ם, המקום שבו חקוק בתודעתו של כל חייל סדיר תאריך השחרור.

במדור הבא, על המנצנצים, העפוצים, המורעלים, התדלים והשקלים, ועוד כהנה.

מילת החודש: קמפיין

הקמפיין מתייחס בשפות אירופה למערכה צבאית והוא נולד מן האדמה: פירושו "שדה פתוח", וקרובי משפחתו הם camp, מחנה, וכמובן "קמפינג". האנגלים הסבו אותו למערכות פוליטיות ואחרות, ובארצנו הגלובלית נקלטה המלה ופשטה כאש בשדה פתוח. פוליטקאים בערי שדה יוצאים ל"קמפיין", כמה מודעות פרסומת פלוס שלט חוצות גם הם "קמפיין", אוסם מעלה "קמפיין למיונז 9% שומן", וחב"ד פרצו ב"קמפיין אוטובוסים להצלת העם". בימים אלה שודרג מאבק אנשי יש"ע, לא עוד "מאבק", מדובר ב"קמפיין נגד ההתנתקות". מכאן זלגה המלה אל הכדורסל, ומעתה אין עוד "טורניר", "ליגה" או "תחרות" אלא "קמפיין" שאינו יורד משפתי פרשני הכדורסל. וכך קראנו באתר הספורט הישראלי כי "טל בורשטיין מסכם קמפיין מאכזב של הנבחרת", בעוד אתר ספורטנטר סבור דווקא כי "הנבחרת הצעירה שבנה פתחה ברגל ימין את קמפיין מוקדמות גרמניה". בקרוב הפועל: קימפנתי, קימפנת, קימפן.

מדיה או מדיות

בעניין השימוש ב"מדיה" ובצורת הריבוי "מדיות" ("הזירה הלשונית" 24.9) כותב אמיר גלעד: "כאשר משתמשים בצורה "מדיות" הכוונה היא בעיקר לתקליטורי מחשב המכונים 'מדיה מגנטית' או בקיצור 'מדיה'. לכן כאשר מפרסמת חברה המנסה למכור מחשבים, ציוד אלקטרוני וכיו"ב ומעניקה כתמריץ לקונים חבילת תקליטורים אופטיים לצריבה, היא עשויה לכתוב '25 מדיות לצריבה מתנה'". אמנון שפירא, האחראי למונחי ההיי-טק באקדמיה ללשון מוסיף: "מדיה היא לשון יחיד ומשמשת לתרגום media וגם medium. לכן המודעה 'מדיות לצריבה במחיר זול' נכונה.  דוגמה זהה אפשר לגזור מ'פרמיה' – 'פרמיות'. גם באנגלית, בעיקר באמריקאית, ניתן היום למצוא medias כרבים של media". הערת המדור: נכון לומר "מדיות", אבל רק ביחס לתקליטורים, ולא ביחס לכלי התקשורת למיניהם.

תגיות :
U.S. Embassy Tel Aviv; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה