בולבוסים ותשוקיות

רוביק רוזנטל | 12 במרץ 2004

סל הפירות והירקות הוא גם סל לשוני מגוון, המספר על גלגולי מילים ושמות מאז המקרא ועד ימינו, ומשמש בסיס לדימויים ולצירופי לשון

הבלבול בין פירות וירקות הוא אכן רב. "פרי" (fruit) הוא ביסודו מונח בוטני: החלק האכיל בצמח המכיל זרע. "יָרָק" (בניגוד ליֶרֶק, שהוא שם כולל לכל הצמחים הירוקים) ובאנגלית vegetable, אינו מונח בוטני אלא קולינרי, ככתוב במשלי, "טוב ארוחת ירק ואהבה שם, מבית מלא זבחי ריב". הוא שם כולל לסוג המזון המוגש בארוחות לצד המנה העיקרית, כסלט (ירקות!) חי או באופן מבושל. בגן ירק מגדלים צמחים שונים, המיועדים למאכל כירקות, או כפי שאמר אחאב לנבות: "תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק". ירק, מסביר רד"ק, "הוא העשב שהוא מאכל האדם או עשבים שיש להם ריח טוב". כשיגיעו הירקות לשולחן, בחלקם ננגוס בפרי (עגבניה, פלפל ומלפפון), לאחרים נכרסם את העלים (חסה, כרוב), או את התפרחת (כרובית), לעתים נבשל את הפקעות (תפוחי אדמה), ובקבוצה מובחרת נרד אל השורש (סלק, גזר וצנון).

אז למה אנחנו קוראים פרי? למה שהוא גם פרי בהגדרה הבוטנית (כלומר, מכיל זרע), וגם במשמעות קולינרית: בדרך כלל מתוק (אם כי האבוקדו הוא פרי לכל דבר), בדרך כלל נאכל בנפרד מהארוחה (אף כי לא נוותר על צלי ברוטב שזיפים), ומתאים לקינוח (ואפשר גם אשכולית לפתיחת היום). חובבי הגיאומטריה מתבקשים לצייר שני עיגולים שיש להם חלק חופף: פירות, וירקות. בחלק החופף, הכולל "ירקות שהם פירות", נעשה סלט מעגבניה, מלפפון ופלפל, ונבשל חציל וקישוא. בחלק של "ירקות שאינם פירות" יסתופפו הבצל, הגזר, החסה וחבריהם. בחלק של "פירות שאינם ירקות" נמצא את האבטיח, הענבים, התפוזים ועוד. אתה הבנת את זה, אלברט?

רותם, בננות ועשבים שוטים

עינת בן עזרא שואלת: מה מקור המונח "רפובליקת בננות"?

המונח נטבע לראשונה בשנות השלושים במאה הקודמת על ידי אנשי כלכלה וממשל אמריקנים ביחס להונדורס, שהיתה אז מדינה הנשענת על ענף כלכלי אחד בלבד, גידול בננות, מה שאפשר לחברות אמריקניות גדולות לשלוט בה. בשלב מאוחר יותר הורחב התיאור לארצות נוספות באמריקה הלטינית ובקריביים. היום הוא דימוי למדינה הנשלטת על ידי אוליגרכיה מצומצמת בחסות מעצמה זרה, גם אם היא מוגדרת דמוקרטית.

חנה שואלת: ברצוני לדעת אם מקור המילה ריתמה הוא מצמח הרותם, שענפיו ידועים בחוזקם.

רותם העברי מקביל ל"רתם" הערבי, שפירושו צמח המטאטא, וזאת עקב דמיונו של השיח למטאטא. ואכן, הרותם נקרא באנגלית גם broom . השם הערבי נגזר מהפועל הערבי רתמ, קשר יחד, המקביל למשמעות הפועל העברי. נראה שזה גם מקור השם העברי ומכאן שרתימת (קשירת) המטאטא, ריתמת הסוס ושיח הרותם רתומים זה לזה. המונח המדעי הבינלאומי לצמח הרותם הוא retama, הדומה במפתיע לשם העברי, ולא במקרה. מקורו מן הספרדית, ששאלה אותו מהערבית.

איילה שואלת: מאיפה הגיע המושג "עשבים שוטים"?

"שוטה" פירושו בתלמוד גם "בר, פרא". במסכת שביעית במשנה נזכר "הלוף השוטה", כלומר, לוף הבר, ובמסכת סוכה בתלמוד "הדס שוטה", הדס בר, המיועד לסוכה. מהמקרים הפרטיים צמח בעברית החדשה המונח המכליל "עשב שוטה" או "עשבים שוטים" במשמעות עשבי בר, וכדימוי לאדם או קבוצה שאינם נוהגים על פי כללי התרבות והחברה.

אשכוליות ותפוחי אדמה

גדעון נח שואל: המילה בולבוס בעברית, במשמעות תפוח אדמה, מקבילה למילה באנגלית bulbous. עד כמה שידוע לי מילה זו נזכרת בתלמוד. אם כן מה המקור, עברי או אנגלי, ושמא יווני?

השם היווני לבצל הוא bolbos ומכאן הגיע לעברית המשנאית, ובתהליך אחר התגלגל לאנגלית בת ימינו. בולבוס במשנה הוא סוג של בצל, בתקופת ההשכלה הוצמד לתפוח האדמה, ומאוחר יותר היה לשם המדעי של שורש מעובה בכלל. באנגלית אפשר למצוא את bulb, ירק מעובה (וגם נורת חשמל, עקב צורתה), וכן bulbous nose – חוטם בולבוסי.

אסף קנויק שואל: מדוע נקראת האשכולית כך?

האשכולית גדלה באשכולות (ראה תמונה) בדומה לענבים, ומכאן grapefruit: "הפרי הדומה לענבים". הפרי נוצר באמצע המאה ה-18 בברבדוס כהכלאה בין פומלה ותפוז, ונקרא תחילה "הפרי האסור". השם grapefruit ניתן בג'מייקה בשנת 1800. המלה האנגלית לענבים grapes נגזרה מהמלה הגרמנית העתיקה grap, אנקול לנשיאת אשכולות פרי, וכן grape, לשאת יחד, לאסוף. השם העברי אשכולית ניתן בעקבות הרעיון הגלום בשם האנגלי.

שמוליק שואל: האם יש לפסיפלורה שם בעברית ? במידה ואין, הצעתי היא לקרוא לפרי "תשוקית", כנסיון לתרגום מילולי לשמו הלועזי.

פסיפלורה היא צמח מטפס ממשפחה שבה סוגים רבים, לכמה מהם פירות אכילים והם גדלים גם בישראל. שמו העברי "שעונית", עקב דמיונו של הפרח לשעון, והוא מופיע כבר בפרסום "צמחי ארץ ישראל" של ועד הלשון משנת 1946, לצד שם המשפחה, "שעוניתיים". פירוש השם פסיפלורה, ובאנגלית passion flower, אינו "פרח התשוקה" אלא "פרח הייסורים", בהתייחסות ל-"The Passion", ייסורי ישו, ראה "הפסיון של ישו" המדובר כל כך בימים אלה. הפרח נקרא כך מפני צורתו המיוחדת, המזכירה למאמינים בישו אלמנטים בסיפור הצליבה, כגון זר הקוצים, המסמרים בצלב, השליחים סביב השולחן ועוד.

שמעתי: מול עם כל דבר

הדס כותבת: "באחרונה מאוד מפריע לי בתקשורת על ערוציה טרנד עילגות חדש, שימוש אינפלציוני ואף שגוי במילה 'מול'. 'מול' התחילה להחליף שורה של מילות יחס. מנהלים מו"מ מול האוצר (במקום עם); הגורם יעבוד מול (במקום ירכז את הטיפול ב...); המנכ"ל עובד מול הדירקטוריון (ולא בכפיפות ל, לצד, יחד עם, תחת); עורך הדין ייצג את בזק מול משרד התקשורת, הרשתות עובדות מול הספקים ומול הלקוחות.  התופעה אינפלציונית במיוחד במדורי הכלכלה. מישהו בכלל זוכר ש'מול' מתארת מיקום?"

תודה, הדס, וזו דוגמה נוספת להתמעטות הניואנסים בשפה, והפעם בגיזרה רגישה במיוחד: גיזרת מלות היחס.  "מול" מבטאת לעומתיות וקונפליקט כשהדבר אינו נדרש. באנגלית מועדפת דווקא מלת יחס המבטאות קואופרטיביות כמו with. דוגמה משלבת, קולט אביטל, ערוץ 1, רביעי למרץ: "ועדת הקליטה תעבוד מול ועם משרד הקליטה".

תגובה: בשם כותבם

דני רווה כותב: "במדור "הזירה הלשונית" מיום 27.2 הובאו מטבעות לשון שביצע שייקה אופיר, ובצדק הוא נקרא שם אחד מענקי ההומור הישראלי. אלא מה? לפעמים גם ענקים נעזרים בבני אנוש ממוצעים. עובדה:

"בעודו באיבו או בעודה באיבה" לקוח ממערכון בשם "מכבי האש" שכתבתי לתוכנית יחיד של שייקה "ימים טובים". גם המערכון המצוטט "בית ספר לגנבים" נכתב על ידי לאותה תוכנית. המערכון שביצעו עודד תאומי ושייקה אופיר, שגם ממנו הובאו כמה משפטים, הוא מתוך תוכנית הרדיו "שלכם לשעה קלה". הוא נקרא "תאונה יפנית", וכתב אותו שמעון צבר.

בהבאת דברים בשם אומרם הבאת גאולה לעולם, אבל לפעמים גם הבאת דברים בשם כותבם חשובה לא פחות וראויה לציון".

תגיות :
Alex Lomas; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

רוברט
איזה יופי ! צריך לתלות את המדור הזה על לוחות בבתי ספר . מקווה שעושים את זה כבר .
09 ביוני 2016 הגב
אמנון
שלום פעם, עמוס קינן כתב שאנחנו העם היחיד שאינו יודע את שפת עמו. עושה רושם שאנחנו משתפרים ולא מעט בזכותך ושבכמותך.תודה
09 ביוני 2016 הגב

הוספת תגובה