כשהשטיכמוס פגש את השנורגריסט

רוביק רוזנטל | 13 באוגוסט 2004

השיפוצניקים העבריים משתמשים בשפה מעורבבת, שבסיסה גרמני ומתערבים בה אנגלית, ערבית וקצת עברית

המוסכניקים, כידוע, מדברים מזה שנות דור אנגלית מנדטורית משובשת. אגזוז ובקאקס, אמברקס וברקסים, טייר ופנצ'ר, עם קצת צרפתית (שאסי וג'אנט וטמבון ובגאז') וקורטוב גרמנית (וישר וונטיל), ועל כך דובר במדורנו רבות.

תרים את הצינור שני צול על השראפנשטוק

איך מדברים השיפוצניקים? המילון השיפוצניקי בנוי רובו ככולו על בליל של מושגים משפות אירופה, ובעיקר גרמנית. לצידה מעט יידיש, עם קצת אמריקה וקצת ערבית ואפילו קצת עברית. שיפוצניק, לענייננו, הוא מקצוע הדורש מבעליו לדעת הכל על הכל: בניין וטיח, גבס וריצוף, אינסטלציה וחשמל, ובכל תחום כזה, לאן שלא יזוז השיפוצניק, אורבת לו הגרמנית, שבדרך כלל לא שמע אותה בבית אבא. פעם זה היה אחרת.

הקורא יוסף שחם כותב בעניין זה: "בשטח האינסטלציה הובילו העובדים ממוצא גרמני ואירופאי ולכן רוב המונחים בגרמנית. משפט לדוגמא: 'ביטה הר פריץ קח את הפלאשינג צוג, תרים את הצינור שני צול על השראפנשטוק, ותחתוך עם הגווינט שנידר כדי שנוכל לחבר את המופות. האס דו פשטנדן!'". ואילו ליכטיג בר זוהר מ"הסיידים" של הגשש, מערכון מאת יוסף הייבלום, שילם ביוקר על בורותו בשפת הסיידים, וראה נאומו של פולי: "סיד צריך לקנות? פרפנקלייסטר, שמארגל פאפיר, ברנפלקס, כל זה עולה כסף, ומניין אקח כסף?"

הגרמנית נוכחת בעולמם של החשמלאים, ומי מאתנו אינו חשמלאי לעת מצוא? השאלטר והשטקר הגרמניים מוכרים לכל ישראלי, ארדונג עדיין נשמע לצד 'הארקה' העברית, ופעם היה נפוץ על כל לשון קורצשלוס, הוא קצר. בעיקר מולכת הגרמנית באותו חלק מחיינו שבו אנחנו מפקירים את חיינו ורכושנו בידי שיפוצניקים שעושים לנו 'רמונט', מלה כלל אירופית שהגיעה מן הגרמנית, מקורה צרפתי (re mont – לעלות שוב), והיא קיימת גם ברוסית. השיפוצניקים מבחינים כאן בין "שיפוץ קוסמטי": מטייחים והולכים, לבין שיפוץ קומפלט, שבו הורסים את הבית, הקירות, הרצפה והאינסטלציה, ומחזירים את המקום לתקנו אחרי כמה שבועות, במקרה הטוב. כאמור, כאן שלטת הגרמנית ללא עוררין.

תעמיס את המנטשלה על היאפונקה

מילון ביניים לענייני שיפוצים בעברית מגורמנת עם קורטוב יידיש:

איזולירבאנד. סרט בידוד, בעיקר למטרות חשמל ואינסטלציה.

אינטרפוּץ. מנגנון פנימי של ברז קיר, בדרך כלל זה המשמש כטוש במקלחון.

דיבֶּל. הפריט המפורסם הנתקע בחורים בקיר לצורך הברגה. לצד הגרמנית הוא קיים גם באנגלית, dibble. בעברית: מיתד.

גֶרוּנג. שם שניתן לחיתוך שני אריחים ב-45 מעלות לצורך יצירת זווית חלקה.

טעפאלע. מערבל בטון קטן, וביידיש: סיר.

יפונקה. עגלה להובלת בטון הדומה לריקשה, ומכאן שמה, ביידיש: "היפנית".

מֶנְטשלֶה. מעצור לתריסים מדגמים עתיקים בדמות איש קטן, ומכאן השם.

נִיט. ביידיש: מסמרת. אקדח ניטים, כידוע, יורה את הניטים הקירה.

פאנדָלֶה. כלי דמוי מחבת להשלכת טיט על קיר הבניין. מחבת בגרמנית וביידיש: פאן (בגרמנית המלה נכתבת pfan). פאנדאלע, מחבת קטנה.

פוּגות. החריצים שבין האריחים. בגרמנית פוגֶה פירושו מירווח, מפרק, וביידיש: חריץ. יש גם שם עברי טהור, מישק. כאשר השיפוצניק מניח צלבי סימון קטנים למילוי החריצים הם נקראים גם כן פוגות.

קָאנט. קו תיחום, שוליים. יש גם שטוף-קאנט: קאנט ישר, ללא בליטות, וכן אוברקאנט ואונטרקאנט: הקו העליון והתחתון של הקאנט, ממש ביקורת הבנייה הטהורה. לבליטה בקאנט קוראים בלשון השיפוצניקים פְּלֶץ, אולי בהשפעת המלה הגרמנית פלֶצְשֶן, עוגייה, או ביידיש פלעצל, כיכר קטנה.

קלאמרה. פס ברזל קמור המשמש להידוק, ובגרמנית klammer, מהדק.

רָבִּיץ. הטיח שהניחו על גבי רשת בגגות הרעפים והיום יצא כמעט מהאופנה. נסיונות המדור להתחקות על עקבות המלה עלו בתוהו, ההשערה היא שיש לה רקע גרמני.

שטיכמוס. פלס-צינור למדידת גובהי קירות. גרמנית: stich mass.

שייבה. דיסקה, מלה יידית-גרמנית נפוצה בכל תחומי השיפוץ, ובעיקר במוסכים ובאינסטלציה, וגם בעסקי חתונות.

שליכט. או שליכטה, חומר שמורחים על הבלוקים לפני שלב הטיח, בכדי להחליקם. שליכטן פירושו בגרמנית לפשר, לתווך. ייתכן שהמלה היא שיבוש של שליק, שפירושה בגרמנית טין.

שמארגל-פאפיר. נייר לטש עשוי מסיבי זכוכית, ובקיצור "נייר זכוכית". רצוי בעת השימוש להבחין בקפידה בינו לבין "קאק פאפיר", המכונה בעברית צחה "נייר אשר יצר".

זרוק איזה שפריץ עם השפאכטל

שנוגריסט. מסגרת עץ, אליה מחוברים חבלים בשתי-וערב, כדי לסמן את מיקומם המדויק של עמודי הבית לפני יציקתם. השם המלא בגרמנית: Schnurrgeruest (מילולית: פיגום חוטים), ובעברית תקנית: "מתווה בית". יוסף גוגנהיים מספר על טפסן גרוזיני שהגיע לבית שנבנה והבטיח כי למחרת יבוא "להקים את השנוגליס".

שפכטל. כף הבנאים והטייחים, כלי היסוד של השיפוצניק. עברית: מרית. בלשון השיפוצניקים היא הפכה לשם הכלי וגם לשם החומר שבו מטייחים, והמשפט "תשים שפכטל על השפכטל" אינו מופרך כלל ועיקר. לאחרונה פופולארי הלהיט החדש "שפכטל אמריקני", שהוא חומר טיוח סינטטי מוכן המגיע ישר מאמריקה. שם נרדף לשפכטל שמקורו אינו ברור: מסטלינה, ובגירסה אחרת: מסטרינה.

שפלינט. פין פציל ממתכת שמכניסים לתוך חור ואחר כך מפצלים אותו לשניים על מנת שלא ייפול החוצה. מקור המלה לא ברור ואולי הומצאה בישראל. בטירונות הוא מכונה "פין שבת": אותו חלק של ה M-16 שקל לאבד אותו, ומי שמאבד אותו חוטף ריתוק שבת.

שפריץ. טיח מותז, נגזר מן הפועל הגרמני-יידי שפריצן, להתיז, שממנו נולד גם המשקה המוגז שפריץ, והפועל העברי להשפריץ.

בשבוע הבא: מה זה סרגל ארבע ידיים, איך אוכלים חול, מאיזה פירמה האקרשטיין ומה להביא למי שמבקש מכפתיים.

משוכלים 1: שפן את חדיה

גונן גלייבטר כותב: "בעקבות המדור העוסק בביטויים משוכלים ("ג'ים סטייק בונד", הזירה הלשונית 30.7), סיפור אמיתי, לא התחכמות אלא שגיאת-לשון בתום-לב: לפני שנים הסביר לי סבל, שהחוכמה בנשיאת מקרר כבד היא להחזיקו ב'משקל שבוי' (שיווי-משקל, כמובן)".

שני פרופסורסקי כותבת: "יומיים אחרי שקראתי את מדור שמשים עליך פלישתון, הילדים שלי שיחקו בצבעי גואש, שני כלים נפלו ונשפך צבע על הרצפה. המראה היה רחוק מנעים לעין. ואז עלה לי 'גואש נֶפֶל', על משקל 'גועל נפש'". החיוך שהביטוי העלה בהחלט עזר להתגבר על הכעס".

ורד טוכטרמן כותבת: "כשקראתי את המדור נזכרתי בשם הקוד שהתפתח אצלנו לסדרת שבט דוב המערות של ג'ין אואל: 'הוא שָפָן את חַדֶיה', וזאת על שום התיאורים המיניים החוזרים ונשנים אצלה".

יעל לוי כותבת: "קראתי שיכול לשם ספרו של צ'רלס דיקנס 'בין שתי ערים': במקום A Tale of Two Cities נכתב A Sale of Two Titties, שניתן לתרגמו בתרגום מחוספס ל"זוג ציצים למכירה".

משוכלים 2: חוויה נישכי בילתחת

דן אמיתי מזכיר: "השי הציצי (הצי השישי), במערכון ,חתונת הדמים' של הגשש החיוור; 'קיק פוט' (קוקפיט, תא הטייס), במערכון של אלי יצפאן על חופשה באילת.".

אלון בורשטיין מזכיר: "במערכון 'בית המשפט' של הגששים אפשר למצוא: 'הרי יש חופש מדינה בדיבור הזה'".

משולחנו של יעוד גונן: דמארה שושני, ירקה יפוני, מיכה רבקאלי, איסט קלינטווד.

הגולש מיקרופוסט: גיל בייטס  (ביל גייטס) 

משולחנו של מושיק לין: חוויה נשכי-בילתחת (בלתי נשכחת), ארלוז רחוברוב (רחוב ארלוזורוב), גרפון וסיימונקל (סיימון וגרפונקל), איך שהרן זמץ (איך שהזמן רץ).

משולחנו של הגולש המסכל מאילת: מיקוד מחוסל (חיסול ממוקד) ; פומפ ג'ורג'ידו (ג'ורג' פומפידו); פק בסתיתה (סטייק בפיתה); צלי גהל (גלי צה''ל); עוש הריר (ראש העיר).

משולחנו של הגולש דיורי פרקש: יש לי הוש חומור, חורים בחונגריה והורים בגרביים.

משוכלים 3: עיסוי בפיסוק

יוסף אבידור כותב: "בשעתו הדביק עמוס קינן את הכינוי 'ברונו יורמסקי' ליורם ברונובסקי, בימיו הראשונים בעיתון הארץ".

אורי הייטנר: "פנינה שנתקלתי בה בשירה בציבור: צחוק החבצלת בשחור שערך".

בלפור חקק: "רצתי מסדה המקצרון (רצתי מקצה המסדרון)".

המרפאה בעיסוק א.: "ריפוי בעיסוק - עיסוי בפיסוק".

שתי גירסאות לכפר שמריהו המשוכלת: שמר כפריהו  (הגולש אבוטבול), שפר כמריהו  (הגולש שין). 

מיכל שולחת שיר: "הקפן השטן סגר לשכוח הדלת/ התמסכן הצינן וניזל קבלת/ צ'ה צ'ה צ'ה הפלי/ צ'ה צ'ה צ'ה הפלי".

יואל נץ: "לקסיקון הביטויים המשוכלים איננו שלם אם אין הוא כולל את הפרסומת המשוכלת: תענוז לגיין על מגרן זום-אוויר".

או בגירסת מיכל: "נא לזכור - לגיין בשבת גה תענוז".

תגיות :
JD Hancock; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

Yitzhak Dar
שלום רוביק, איך יתכן שאינך יודע את מקור המלה "שפלינט"? הנה המקור בגרמנית https://de.wikipedia.org/wiki/Splint יצחק
24 בינואר 2019 הגב
איתי
במטוטא, שאלה - בתמונה שבראש המאמר מצולמת דמות (פליקס) אשר הומצאה בסרט בשנת 2012, אבל תאריך המאמר הוא 2004. היכן פורסם הטור לראשונה?
24 בינואר 2019 הגב

הוספת תגובה