יצאת צדיק, בז'ונגלר

רוביק רוזנטל | 15 בספטמבר 2004

מילון שנת תשס"ד, בסימן ההתנתקות ועם הרבה דבש

אין עוד מלבדו. סיסמת המכירה של פיני גרשון, מאמן מצליח וסוכן אישי של הישות בעלת אלף השמות: "שהכל יהי כדברו", "ההוא למעלה", ובמקום ראשון, וגם על החולצה: "אין עוד מלבדו".

איפון. מלת הקרב החדשה של ישראל, בעקבות אריק מלך ישראל. כולנו ג'ודוקאים, לאויבינו נעשה איפון, שזה נניח שהיריב נופל כזה על השטיח כאילו? בצר לנו נסתפק בוואזארי (זה ממגילת אסתר?), יוקון (אונון?) קוקה (זה כשהשופט מגלגל את הידיים), ולמי בכלל אכפת, העיקר שהארד בידינו.

איש החניונים. כינויו של ראובן גרוס, דמות מפתח מסתורית בפרשה ישראלית טיפוסית: הרבה רעש, כמה מעצרים, והכל נמוג בקול ענות חלושה. דמויות נוספות מן הפרשה העלומה: "המשולש", "היועץ", "הראש" ו"המקורב".

בַּז'ונגלר, בַּנינוחות, בָּרגוע. שפת הבי"ת לא נחה, והיא עושה חיל דווקא בכיוון הפוך לישראליות המיוזעת: לאט, באלגנטיות. גם "בשאנטי" נשמעת, לצד חדשים כמו "במושלמות", וותיקים כמו "בטירוף", "בקטנה" ו"באוריגינל", ובקיצור, בי"ת. ובענק.

גבר גבר. תרומת "ארץ נהדרת" לעברית המדוברת שכבר התנחלה ברחובות על פי דגם ההכפלה, לצד "קשה, קשה" תוצרת לובה. מוצר מתוחכם ונגיש פחות מאותו בית יוצר: "יצאנית חוצץ".

גם בשואה היו פקידים. כנראה שאי אפשר לעבור שנה בלי ההשוואה התורנית של משהו או מישהו עם השואה. הפעם הזירה היא במעלות הקדושים והטהורים של זקני בני עקיבא, ד"ר אמנון שפירא מטירת צבי נגד יונתן בשיא משדה אליהו, ראש מנהלת הפינוי. שפירא התנצל לא על מה שאמר, אלא על כך שלא צפה שמישהו יפרסם את זה.

דבש. עוד מלה, הפעם מתוקה ובעברית, במילון השבחים, הפירגון וההתלהבות הישראלי. לא חדשה אבל מרועננת בפינות לשון רבות. ולמי ששכח, "אחלה" פירושו "יותר מתוק". אז אמור מעתה, איך הולך? דבש. ממצב? דבש בדבש. מה חדש? דבש מדובש. מה מחר? יום דבש ויום בצל.

האי היווני. יד אכזרית שלפה מחיינו את אותו צמד מלים מתוק, מסקרן וחלומי. איפה שוכן האי היווני? של מי האי הזה לעזאזל? איך המאפרות במלון? מה נסגר? אז זהו, שהתיק נסגר, ולנו השאירו את סלע אנדרומדה.

הפועל שכם. יצירת ספורטראנספר מבית היוצר של שומר הבארים הלאומי אביגדור ליברמן, שכה אמר על בני סכנין שזכתה להוותו בגביע המדינה: "היא תייצג את הליגה האחרת, וגם לא תמוקם בסכנין עצמה. אולי יקראו לה בכלל הפועל שכם". זו לא גזענות, זו רק העברת בעלות לקראת משחק העונה: הפועל קסבה שכם נגד מכבי מוקטעה רמאללה.

התחרפן. ככל שהעניינים מתלהטים והקרב על איזכור חדשותי מתעצם הופכים ח"כינו לשלוחי סלנג, וזה עובד. וזה מה שהותיר אחריו השנה שאול יהלום בפרשת ההתנתקות (ע"ע): "ראש הממשלה התחרפן, נפל על הראש". "התחרפן", למי שמתעניין, מקורו במלה הערבית ח'ורפאן, שפירושה סנילי.

התנתקות/הינתקות. מלת השנה היוצאת, וכמו בכל עניין חשוב גם היא שנויה במחלוקת. האם "התנתקות" מבטאת הדדיות ו"הינתקות" מבטאת חד צדדיות, או להיפך? יועצי הלשון בתקשורת גברו בנקודות על לשכת ראש הממשלה, אבל בינתיים גם "הינתקות" וגם "התנתקות" הן רק מלים.

טַמָאע. יצור לשוני תמוה שצץ בקלטות שנחשפו מפיו של נפולת השנה, יוסף פריצקי, על אברהם פורז: "הוא הרי טמאע של כסף". טמאע בערבית הוא רודף בצע, ועד פרוץ הפריצקי זו היתה מלת סלנג ישראלי זניחה למדי. עוד נשמעו במועדון הרטרו של קלטות פריצקי ביטויים מעולם הקונפקציה: "תלביש עליו" ו"תתפור לו".

יוזמת ז'נבה. צמד מלים מתוקשר, מעלה ניחוח הבטחה נושנה בארומה של בית מלון שוויצרי על אגם. מאז יוסי היכה את יוסי, היוזמה נשכחה במהירות, וגם המלים נמוגו.

יצאת צדיק. חיים הכט, גיבור תרבות וגיבור לשון, מעדכן, מרענן ומחדש ביטויים (דבש כבר אמרנו?) כחלק מ"אפקט הכט" שעדיין לא פוענח כל צרכו. הכט אף שילח לחלל את המלה תמוהה "תח'וואת", שהיא ככל הנראה שיבוש של "תחארווד" ו"מתחרווד", מבלבל, מעוות, מן הערבית המרוקאית הזוכה לעדנה בלשוננו.

כוּסית. השמעתם? הראיתם? לא ואללה? צלם בהיכל. מילון אבן שושן המעודכן מלא מלים גסות, ובראשן מלכת השוביניזם הלשוני, "כוסית". אמנם כתוב שזה "בלשון הדיבור", אבל הסכר נבקע, ובעקבות כוסית דהרו למילון שרמוטה, מניאק וכוס אמק.

לסַמְסֵם. חידוש חביב ומתפשט ופירושו להעביר "מסרונים" (מחידושי האקדמיה), דהיינו, אס-אם-אסים. "סמסמו" היא פקודת שילוח מקובלת בתרבות שבה מצביעים מהבית ומהסלולרי על כל דבר. השלב הבא יקבע את גורל האומה בנוסח "סמסמו התנתקות". החלופה המתחרה "לסַמֵס" נשרה במוקדמות.

מגניבֵיישֶן. אופנת הסיומת האנגלו-גלובאלית "יישן" (במקור ation) המודבקת למלים עבריות מתפשטת. מטריפיישן, מהממיישן ועוד כהנה. בין המפיצים: אודטה, וגם סאבלימנאל בשיר הנ"ל: "קולבוריישן עם כל החברה של הטאקט/ פיצוציישן, מתחרים אוכלים אבק/ חיוכיישן, כל הדרך אל הבנק".

מגעילה את השועלים. מילון הכיעור הישראלי מתחרה ראש בראש עם מילון הסופרלטיבים, והנה צצות להן "מגעולה" ו"מגעילה את השועלים", פיתוחים של "מגעיל/ה" הוותיקה. פיתוח נוסף, לאחר כמה שנות התבססות של כונפה, מלכת הכיעור: "כוּנֶף", בן זוגה. זאת בדומה לכוסון שבא אחרי כוסית, ושאף שבא אחרי שאפה.

מי בא בלובה. עוד מסל המצרכים של "ארץ נהדרת", עם טאץ' שנוי במחלוקת של ירידות אתניות על אחינו הרוסים ההרוסים. וכך סיפרה לי ידידה, שהזהירה את בנותיה לא לומר בסופר לקופאית נטאשה "משלוחה" פן תיעלב, אבל נטאשה חייכה מאוזן לאוזן ואמרה: "רוצים משלוחה?" וא-פרופו, דוֹנט בי הֶבי, יודה לוי.

מרגל האטום. הבן אדם השתחרר וכל הארץ מלאה אותו ואת אימתו, ועתה הודבק לו שם לכל חייו: "מרגל האטום", וסליחה, זה לא נשמע רומנטי כאילו? וראיתם איך ניק-ניים מדליק כזה מסדר לואנונו את החיים והוא כבר מתחתן? מזל שלא קוראים לה סינדי.

נַגֶ'סֶת. מה קרה לפרסומאים? לאן נעלמו "מיאו חתולה", "בטירוף שלנו", "מגנוב" ו"דודי התותח"? הפרסומאים התמקדו בגופות דוגמנים טריים ושכחו את השפה, או הלבישו אותה על הילד מקופת חולים: יש לו נג'סת, ולאמא שלו – צעקת, בנים חוקיים לקשקשת, דברת ופטפטת.

סופני. חדש ומזעזע ממערך השבחים המפחידים של הישראליות, בין "רסיסים לריסים" ל"משהו פצצות". באופק מסתמן הדבר הבא: "היה משהו פיגוע". בחיי ששמעתי.

סְפִּין. דווקא השנה נזכרו העיתונים להודות שהפוליטיקאים עובדים עליהם באוזניים לא פעם ולא פעמיים, ויש לזה שם: ספין. הפוליטיקאי ודובריו מציגים מידע כך שיתקבל בדרך שתתאים להם. מקור המונח בתרבות התקשורתית האמריקנית ופירושו המילולי "סחרור". הצעת המדור לשם עברי: "סבסוב מידע".

סרטן. מאז ומתמיד משווים בני ישראל אנשים אחרים, קבוצות או מפלגות למחלות, ובעיקר לסרטן. הגירסה הטריה מפי הלשונאי עוזי כהן על מפלגת העבודה: "אם היא תיכנס לקואליציה היא תכניס סרטן לליכוד". ועוד בענייני מחלות, אלי ישי על שינוי: "מפלגה שכולה מוגלה".

עוזי כהן. בכל שנה מצטרף מישהו למאגר השמות שהפכו למותגים. בתשס"ג זאת היתה ויקי כנפו, ששרדה גם את החורף האחרון, והפכה ממותג של נושאת דגל למותג של המקופחת הנשכחת. המותג החדש הוא עוזי כהן, סמלו של המרכז-ליכודניק המנהל את המדינה ולא דופק חשבון לאף אחד, פרט לשרים שעובדים אצלו.

עכוזון. נסיונו של ארז טל להמשיך את מסורת חידושי הלשון של לימור-בנאי מדשדש, בינתיים יש לנו את "למה זה צריך לעניין לי את העכוזון" של אסי כהן ב"איפה אתה חי?". חביב, בסטנד ביי לקליטה ברחובות ערינו.

עסקינן. מלה ארמית-תלמודית מפולפלת המוכרת גם מז'רגון המשפטנים כובשת כל חלקה טובה, משתלבת בענייני מכוניות, מזון וטיפול בילדים, ועד טורי הרכילות הגיעה. דוגמית מאתר הבידור: "ואם כבר בשמחות עסקינן, גם אחינועם ניני (35) ילדה בסוף השבוע בת, שזכתה לשם המיוחד עיניה". ותודה לסער דיין.

פיגוע פלילי. תוספת מפתיעה ללקסיקון הפיגועים ("פיגוע תופת", "פיגוע איכותי"). כך הוגדר נסיון החיסול (הממוקד? הכושל?) של זאב רוזנשטיין בתל אביב, שעלה במותם של שלושה שהיו במקום הלא נכון ("אזרחים תמימים"? "אזרחים חפים מפשע"?) בעוד המועמד לחיסול ("החמוש"? "המבוקש"?) לא נכח במקום. אפשר לנסות לייצא את הקונספט: "attack criminal terrorist". פוטין יאהב את זה.

פיקפק. שוק הבשר ממשיך לזרום עם הסצינה העתיקה שנקראה על ידי סבא וסבתא "ברנשים וחתיכות", אבל מעשיר את האוצר הלשוני. "לפַּקְפֵּק" פירושו לשלוף בן זוג ללילה ב"מועדון פיק אפ", "להתמנגל" זה לא על האש, זה בא מהאנגלית: to mingle, להתערבב. להיט מאצ'ואי חדש בלקסיקון השגילות: "לפרק", ותוספת למילון הסצינה ההומו-לסבית: להתפגפג, להופיע בציבור בגינונים הומואיים בולטים עד מוגזמים. על העידכונים הלוהטים תודה לליסה פרץ.

צ'יפנדייל. החשפן מטריף הנשים צץ דווקא בתוכנית הכה חינוכית "כוכב נולד", ודווקא מפיה של המחסלת ריקי גל, שאמרה על פרח האודישנים שחר ישי: "אני רוצה אותו בתור צ'יפנדייל". מסתבר שצ'יפנדיילים לא חייבים לדעת לשיר.

קבורת חמור. משלי חיות ממשיכים לככב בפוליטיקה, וזכו לתגבורת במשא ומתן הקואליציוני גירסת קיץ. טומי לפיד הלך ישר לתנ"ך: "העבודה בוגדת בציבור החילוני. בבחירות נעשה לה קבורת חמור".

קפיטליזם חזירי. תשובת שמעון פרס לחמור של טומי, לפי כתובתו של נתניהו: "אנחנו נגד קפיטליזם חזירי". יכול להיות שהבחור עילעל לאחרונה בכתבי מרכס ואנגלס?

רוח גבית. ביטוי מקצועי שיצא מז'רגון הטייסים, האתלטים ומשייטי המפרשיות ופרץ אל הפוליטיקה בציטוט מהרמטכ"ל העלק-לא פוליטי משה יעלון לפני שנתיים: "הפינוי יתן רוח גבית לטרור". הימין אימץ, אבל לא נשאר לבד, וכך זכינו לנוכחות של הדימוי לעולם הכלכלה, הבידור ואפילו לדיווח איילה-חסוני: "ההפגנה מעניקה רוח גבית לשרון ולתכנית ההינתקות".

ריאליטי. הדבר הבא, המלה המשנה את חיינו, ואומרת עלינו הכל. תוכניות ריאליטי, סדרת ריאליטי, ריאליטי קארמה, ריאליטי כנסת, תיאטרון ריאליטי, או כדברי מצ'וטט באתר אילתי: "החיים זה ריאליטי אחד גדול". ולהזכירכם: ריאליטי (reality) זה באנגלית קו נטוי אמריקנית, ומדובר בזן מציאות מתוכנת היטב, שמצליח לשטוף את מוחותינו ואת טבלאות הרייטינג הרבה יותר מהמציאות עצמה, אם עוד יש כזו.

שור. לפיד החל לקרוא בתנ"ך באדיקות וגילה ש"חמור" (ע"ע קבורת חמור) הולך תמיד עם "שור", וזה אפילו חרוז (שעליו נאמר דווקא, "לא תחרוז שור בחמור"). הפעם בענייני ישיבה עם חרדים: "היחיד שלא משנה את דעתו הוא שור".

תוואי הגדר. סדרת ריאליטי מקורית. הרייטינג לא רע, אלא שהתסריט יצא משליטה, וכמו בכל הפקה טובה כל אחד דוחף יד: משרטטי המפות של צה"ל, בית הדין בהאג, בג"ץ, מני מזוז, מתנחל מאריאל וכפרי מחברון. התסריטאי ירד למחתרת, אבל איפה הבמאי?

תרגיע. מוצר לשוני חביב אף כי מבלבל: תרגיע, אבל את עצמך. מפיץ ראשי: צביקה הדר, אולי עקב געגועיו לימי הלשון העליזים של ז'וז'ו חלאסטרה. מוצר נלווה: התוכנית של לארי דייוויד, בעברית "תרגיע", במקור בנוסח המלא: Curb your enthusiasm, רסן את התלהבותך.

תגיות :
Claus Paul Heibel; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה