אבויה, היתה לך פלטה

רוביק רוזנטל | 16 ביולי 2004

היהודית המרוקאית מעוררת עניין מחודש, לא רק אצל בני העולים, ונוכחת בסלנג הישראלי

השפה הערבית-המרוקנית והשלוחה היהודית שלה זוכה בתקופה האחרונה לעדנה, היא נלמדת בקורסים ברחבי הארץ ויש אפילו תיאטרון המציג מחזות במרוקנית. אבל היא אתנו כבר זמן רב, מאז הגיעו עולי צפון אפריקה בשנות החמישים והשישים, ובוודאי בשנות השמונים והתשעים, באמצעות כור ההיתוך הלשוני הישראלי. המרוקאית אף תרמה משלה לאוצר המלים והביטויים של העברית המדוברת, אם במלים שיש לה עליהן בלעדיות, ואם במלים הקיימות בגירסאות דומות בשפות ערביות אחרות, אך אפשר לראות בדוברי המרוקנית סוכן שלהן.

טעימה מהשפעת המרוקנית על הישראלית מובאת כאן באמצעות שלושה: דוד דנינו, שחקן שהופיע לארונה בתפקיד הרפגון בהצגת "הקמצן" בשפה המרוקאית, עופר שיטרית הפעיל בקידום הנושא ומגדיר עצמו "פריק של התרבות המרוקאית", וסמיר בן ליאשי, מרוקאי החי בישראל, דוקטורנט בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, ואנציקלופדיה לשונית מהלכת.

אבויה. פנייה ידידותית בתפוצה גוברת, ככל הנראה קיצור של הצורה המרוקאית לפניית חיבוב "יא בויה", אולי בהשפעת "אבוי", אבא שלי בערבית..

אהבל תרבח. הטיפשות מועילה, ומילולית "אם תתנהג כטיפש תפיק מכך תועלת". הופיעה ב"מילון עלם" שליקט גולן ג'ורנו, וחלקו הופיע במדור בעבר.

אכל אותה. הביטוי תורגם לעברית מכמה להגים ערביים, וביניהם המרוקאית שם הוא מופיע במשמעות המקובלת בצורה "כלהה".

בוזה. במילון שוטרים וגנבים של ראובן שפירא ונתן רועי נכתב כי פירושה נשיקה, שהיא אכן משמעותה במרוקנית. בשפות ערביות אחרות בוזה פירושה גלידה, בוסה היא נשיקה.

בז'ז'ים. שדיים. הצורה המקבילה, המושפעת מהפלסטינית, היא בזזים. יש גם צורה משולבת: בז'זים.

ג'יפה. למלה מקור מרוקאי ועירקי גם יחד. פירושה נבלת חיה, ומכאן סירחון בלתי נסבל, לכלוך מבחיל וכדומה. הצורה העירקית שונה במקצת: ג'יפי.

דְבַּע. אטום, טיפש. מילולית: שד.

דדוס. משחק קוביות, מקורו בספרדית

דוּדה. צורך נואש בסם, ביטוי מפתח בעולם המעשנים. במרוקאית ובעירקית יש לביטוי משמעות כללית יותר: מצב שבו אדם זקוק לדבר מה באופן נואש. המשמעות המילולית: תולעת.

דרוויש. במרוקאית דרוויש אינו כוהן דת, אלא כינוי כללי לאדם שקט וחסר אונים, ומכאן התפשט השימוש בסלנג הישראלי, כולל הפיתוח "בדרווישיות", במתינות, שחילחל לשפת הניו-אייג'.

התחרפן. ההשפעה כאן משולבת. ח'ורפאן בערבית פירושו סנילי. במרוקאית תחרפ: מי שמדבר כאילו הוא הוזה.

חוואו אושוואו ומעשים טובים. ביטוי נרדף ליחסי מין (ראה מילון עלם, וגם מילון שוטרים וגנבים). מילולית: לזיין, לעשות על האש, ומעשים טובים

חנאז'. מסריח, שם תואר הנהגה גם חנאג' ופושה בשטח.

חנון. היורש של יורם ובן זוגו של פרייר הנצחי. המקור: חנונה, נזלת במרוקנית. הילד עם הנזלת הנצחית הוא החנון של הכיתה.

חרתה. סתמי, מלה בתפוצה רחבה במשמעות דיבורים או מעשים חסרי חשיבות, שכבר זכתה לפיתוחים ישראליים: חרתה ברתה, חרטבונה ועוד.

מד'רוב. משוגע עם סגנון, מגניב. במילון בן יהודה בן אמוץ הוא הגדרה למי שמצוי תחת השפעת סם. קיים בלהגים שונים. משמעות מילולית: מוכה.

מחרוק. שרוף על משהו או מישהי. "מחרוק" פירושו שרוף בכלל, במרוקאית משתמשים בו בהקשר יחסי המינים.

מימונה. חגם של יהודי מרוקו שהפך מושג תרבותי ישראלי ושם כולל לחג של עדה כלשהי. יש שקושרים את המלה לרמב"ם, הוא משה בין מימון, אך מתקבל יותר על הדעת שהמקור הוא "למימון", מזל במרוקאית, ומכאן מימונה, שפירושה הצלחה.

מתחרווט. מדבר סחור סחור, בצירוף כמו "מה אתה מתחרווט עלי". מילולית: מתעקם ומתפתל. קיים גם בשפות ערביות אחרות.

מתעווז. ביטוי מתפשט בשימושים רבים: מתעלל, עובד על מישהו וכדומה. משמעות מילולית: מתעקם.

פאלטה. טעות, תקלה. ביטוי בתפוצה מתרחבת בסלנג הישראלי. המלה הגיעה למרוקאית מן הספרדית והיא מזכירה את fault האנגלית מן המקור הלטיני המשותף.

פארש. פסולת בכלל, שפירושה המילולי פסולת הטבק. בתחום הסמים היא מתייחסת לסיגריה בה מעורבת בעשב הסם פסולת טבק. ביטוי נגזר רחב תפוצה: "הלך פארש".

פרחה. שפות ערביות רבות טוענות לבעלות על "פרחה", שפירושו שמחה ועליזה, וגם פרגית. במרוקאית ובשפות אחרות פרחה היא שם פרטי לאשה ופירושו שמחה. כמה מצאצאי אמהות בשם הזה ביקשו מהן לשנות שם, למען כבוד המשפחה.

קאני. משחק קלפים מרוקני. נזכר ב"מילון שוטרים וגנבים".

קולולוש. קריאת הצהלולים (לולולו) באזורים מסוימים של יהודי מרוקו. משמשת בין ילדי ישראל גם במשחק הגוגואים, כאשר אחד המשתתפים מעיף את החרצנים באוויר.

קחבה. אשה זולה ודחויה. פירושה בכמה להגים ערביים זונה, בעקבות המונח בערבית הספרותית. בהשפעת להגים אחרים נשמעת גם "גחבה", באותה משמעות.

קלאווי. קללה מרוקנית בוטה, הנשמעת בהקשרים בוטים פחות בסלנג הישראלי. מילולית: הביצים של העגל

קריזה, קריז. מקור המלה צרפתי, crise, משבר, התקף זעם. על פי דעות שונות, ביניהן של הבלשן המנוח אברהם שטאל, המלה הגיעה לעברית וזכתה לתפוצה רחבה באמצעות יוצאי מרוקו שהשתמשו בה. "קריז", מאותו מקור, התייחדה לשפת הסמים.

תרבחו ותסעדו. המנטרה המרוקאית הלאומית שבזכות המימונה הפכה למנטרה ישראלית. מילולית: תרוויחו ותשמחו. שום קשר לאוכל.

מרוקאית 1: דגים משתינים

במדור קודם ("הזירה הלשונית" 21.5.04) התייחסתי לביטוי המסתורי "הראה לו מאיפה הדג משתין". התעלומה נפתרה בזכות מוטי ארגמן, הכותב: "המקור הוא בשפה המרוקאית, שבה הוא שמיש ורווח באותה משמעות בקרב יוצאי העדה עוד מארץ המוצא: 'הורית לו מנאין לח'וט תאייבול'. השורה הזו אגב מופיעה בהטייה גם בשיר 'חדוז'ה' של להקת שפתיים".

בעולם הפנויים פנויות רווח הביטוי "יש הרבה דגים בים". מרבית היהודים המרוקנים חיו לחוף ים ולהם פתגמי דגים לא מעטים, ואחד מהם אכן משמש בהקשר ליחסי המינים: הים מלא דגים, ובמרוקנית: לבח'ר עאמר בלח'וט. יש לציין שהביטוי קיים גם באנגלית, בין היתר בשיר ידוע משנות השישים של להקת דה מרבלטס: No use crying forever, because there's too many fish in the sea".

מרוקאית 2: שקשוקה ומטבוחה

מילון האוכל הישראלי מורכב ממאכלי עמים רבים. המטבח המרוקאי תרם לו קבוצת מאכלים. להלן מבחר.

טאג'ין. מאכלי קדירה, מכל הסוגים והמינים, בריבוי: טאג'ינים. מילולית במרוקאית: קדירה, וההגייה: טז'ין.

מופלטה. מאפה מתוק ושמנוני. מלת מפתח התרבות העברית, בהשפעת "החרצופים", באה ממרוקו אך לא ברור איך נולדה.

מטבוחה. סלט עגבניות מבושלות, השם המלא: סלטה מטבוחה, מילולית: סלט מבושל. נקרא גם "מטבוחה" בלי תוספות.

מעקודה. פשטידת ירקות, הפופולרית ביותר היא פשטידת תפוחי אדמה. מילולית: קשורה.

קווארֶה. קציצות מבושלות ברוטב עגבניות. קורה פירושה כדור.

קוסקוס. כמעט שם נרדף לפולקלור המרוקני, בוודאי הלשוני, וגם שמו של אתר התרבות המרוקנית (מומלץ!). מקור המלה לא ברור, מבוטא במרוקאית: קְסְקְסוֹ, הצורה הנהוגה בעברית קוסקוס היא צרפתית.

שבקייה. עוגיות מטוגנות. מילולית: שבכּ פירושו רשת, בהתייחסות לצורת העוגיות.

שקשוקה. מאכל הביצים ברוטב עגניות היה נהוג בעיקר אצל יהודי מקנס, שקראו לו תכּתוּכּה, כשהת' נשמעת כמו צ' (צ'קצ'וקה). המעבר לש' הוא ישראלי- מקומי.

מרוקאית 3: כפרה וחמסה

איך התגלגלה לכל פינה המלה כפרה במשמעות חיבוב? בעניין אחד אין ספק: זו הדרך בה היא מקובלת ביהודית המרוקנית, שבה "כפרה", במלעיל, היא בה מלה נפוצה. על מישהו שאתה אוהב נאמר: "כפרה עליק", או "נמשי כפרה עליק" (תלך כפרה עליך), ובעברית כפרה עליך. הפירוש, הברור לאנשי מרוקו: אני אוהב אותך כל כך, שאני מוכן לעמוד במקומך ולכפר על עוונותיך.

ואחרונה אך חשובה וחביבה, החמסה, שתפוצתה הרחבה בתרבות הישראלית מיוחסת ליוצאי מרוקו בפרט ויוצאי צפון אפריקה בכלל. מקורה ערבי, ראשיתה בהנפה של כף היד הפרושה כסימן למזל, וממנה נוצר תכשיט המזל. כף היד, התכשיט והרעיון של ברכת המזל קרויים חמסה, דהיינו, חמש, על פי חמש האצבעות. בעברית הישראלית היא נוכחת גם בביטויים נפוצים כמו "חמסה עליך" ו"חמסה חמסה". אתה הבנת את זה, קשטן?

תגיות :
jeffreyw; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה