גוד נייט מכבי

רוביק רוזנטל | 23 באפריל 2004

שפת הכדורסל הפכה עם השנים טקסט אמריקני עם שיבוצים עבריים מזדמנים. לכבוד הפיינל פור הישראלי הממשמש ובא, מביא המדור דו שיח הזוי (וריאליסטי) בערוץ בדיוני (לכאורה) בין השדר ההמום גורי לפרשן המהמם גייזי; וגם סדרה של פעלים חדשים: לצלתק, להשתייץ ולקניין

גורי: אז מה לפי דעתך, גייזי, מכבי צריכה לעשות בפיינל פור?

גייזי: ללא עוררין הגיע רגע האמת, מכבי צריכה ללכת עם כל הפאואר והסקילס ולעשות את זה, מן, כי כבר אין טומורו, דר איז נו מחר היר, גורי. זה מאני טיים נאו, כן? ז'תומרת, מי שייתן כל הגאטס שלו וישפוך המעיים שלו על הפארקט בנוקיה-הול הוא יקח את הפרס הגדול בלוטרי של הפיים והגלורי.

הבן אדם הוא פסר מעולה

גורי: ובכל זאת, באיזו טקטיקה צריכה מכבי תל אביב לשחק?

גייזי: אז ככה, פיני צריך לקחת את הטיפוס הזה, יוסי קיי, ולשנות לו את המוח, כי הבן אדם תופעה, כן? הבן אדם מדהים, ומה שאנחנו רואים ממנו זה סקילס בטירוף. הבן אדם הוא פֶסֶר מעולה, יו נואו, אולי אחד מהחמש פסרים הכי מעולים באירופה, והוא גם יש לו שָאט משלוש שחבל על הזמן, אבל הבעיה שלו שהוא צריך לעשות דֶסישֶן, או שהוא מוסר עם עין בגבה שזה סוף הדרך, או שהוא מפגיז משלוש כמו משוגע. אז אני מצטער, מיסטר יוסי קיי, אם אתה לוקח כל המשחק לבד און יור שולדֶרס, אז גוד נייט מכבי.

גורי: אתה מתכוון ששאראס צריך להיות יותר קבוצתי.

גייזי: אוף קורס, גורי, ויפה שסוף סוף קנית אסימון, כי תיקח נגיד את וויצ'יץ', שהוא ללא עוררין אחד מחמש הסנטרים נאמבר ואן באירופה, ואם גם היה לו שאט משלוש אז הוא לא היה פה, מֶן, כי כבר מזמן היה מצלצל אליו אין דה מידל אוף דה נייט פרזידנט עם סיגר ואומר לו, ניקולה, יו קם טו סקרמנטו, יש לך פה חבילה גדולה וירקרקה בצ'ייז מנהטן, אנד אוף סטורי. אֶניוֵיי, משקורֶה...

גורי: מה באמת קורה לישראלים של מכבי?

גייזי: ניקח לדוגמה, פור אֶקזַמפל, את מיסטר טל. אני אגיד לך, הוא צריך להחליף דיסקט. כי הוא חושב שהוא פוינט גארד ששומר על טוֱ גארד, אבל הוא צריך לרדת ללוֹאוּ פוסט ולעשות דאבל טים, כי אם הוא היה שומר לייק אין דה בוּק, כמו שכתוב בספר, אז חבל על הזמן, כי הוא לא היה פה! מיסטר בורשטיין שלנו, הבן יקיר לנו, היה יושב עם מגבת על הראש בארינה וקם מהספסל ולוקח משחק און היז שולדרס, וכולם היו עומדים ושרים בשבילו התקווה.

גורי: מה דעתך על סיום המשחק עם ז'לגיריס קובנה?

גייזי: וואו, מן, זה היה מדהים, וגם כתבתי על זה שיר, מוזיקה, פליז! ואן טו, סרי: "גור עומד לו על הפס / מחפש את הננס / הוא שולח הרוגטקה / הכדור עף כמו ממטקה / דרק שם את הידיים / ומקפיץ אחת ושתיים / הוא זורק א קרייזי שאט / בום בראש ושח ומט!" איך זה, מן? אניוויי, משקורה...

יו נואו, האיש תופעה

גורי: אבל בכל זאת, כמה אפשר לסמוך על ניסים?

גייזי: גוד שוט, גורי, אתה כאן עלית על נקודה שאני לא הייתי מזלזל בה, כי מה אנחנו רואים כאן? משקורה שמכבי עכשיו ללא עוררין אַנדֶר פּרֶשֶר, היא בקטע של לחץ. כי הרוסים הם לא פריירים, יש שם הטורקי הזה, מיסטר טורצ'אן, אם היה לו רק ליי אפ ביד שמאל ואופנסיב ריבאונד, אז הוא לא היה פה. דייוויד סטרן היה תיכף ומיד כותב לו מייל שכזה, זרוק ת'כל, מן, שכח מהקרמלין, שכח מאיסטמבול, ווי ניד יו היר! ויש להם אחד, מיסטר בראון, מוזיקה! "מיסטר בראון, איז אאוט אוף טאון, טודיי!" הטיפוס הזה הוא הרי ממש התגלמות! מבחינת דיפנס ואתלטיות הוא בין החמש גארדים הכי טובים שיש, עם איזה סֶשֶן שניים הוא היה מעביר את הכדור שלו דרך המעלית! אם הוא רק היה יותר חזק באותיות ועושה כמו שצריך פיק'נרול בצבע...

גורי: אז הוא לא היה פה. מה אתה חושב על פיני גרשון?

גייזי: פיני, יו נואו, האיש תופעה. אתה היית אולי מצפה שהבן אדם ויל קולאפס אחרי הפסד פה או שמה, או יקבל איזה הארד אֶטֶק, אז במקום להשתפך על הרצפה הוא נותן לך את הווינק הזה בעין, ככה, ווינק, ווינק, ואתה שואל את עצמך, הוא סירייס הבן אדם, הוא ג'ינייס, או אולי הוא, תסלח לי, אידיוט? אני לא חושב שיש לנו גוד אנסר על שאלות כאלה. גוֹד בלֶס יו, פיני גרשון, ואוהבים אותך.

גורי: ושאלה אחרונה, גייזי, מה דעתך על הביצועים של אלוהים?

גייזי: או מן, אני חיכיתי לשאלה הזו, כי פה אנחנו מדברים על נאמבר ואן, על הכי גדול שיש. איטס גוד, מן! איטס דה ריל סינג! פה אתה מקבל את כל הפֶּקֶג' דיל. הבן אדם אתלט בטירוף, יש לו אֶבּיליטי בשתי ידיים והוא רץ על הפארקט לייק א ראביט, יו נואו, והוא יש לו רֵיינג' שחבל על הזמן, והוא ללא עוררין פסר שעוד לא ראינו דבר כזה בפלאנט שלנו! אניוויי, משקורה שהבן אדם ישן כל המשחק, כן? שלושים ותשע דקות וחמישים ושמונה שניות הוא נוחר, לא שומעים ולא רואים אותו, ואז הוא נזכר לקחת את המשחק און היז שולדרס. זה פשוט היה מביש. אם רק היה לו טים ספיריט, מן, הוא היה על המטוס הראשון במחלקה ראשונה, הדיילת היתה עושה לו מניקיור ובקנדי היו מעבירים אותו ללא עוררין ישר לגארדן בשביל לעשות דאנק על הראש של ביג שאק. איי טל יו גורי, אם מיסטר אלוהים היה קצת בן אדם, הוא מזמן לא היה פה.

המילון החדש: לסמסם ולצלתק

להשתייץ. לעשות שיאצו. "אני חושב שאחזור להשתייץ" (גפי אמיר, העיר, 16.1.

למרקר. לסמן באמצעות מרקר. "נא למרקר את הקטעים החשובים" (הוראות לשיעורי בית בכיתה ה').

לסלברט. להפוך מישהו לסלבריטי. "אישיותם החוץ-ספרותית המסולברטת של כותביהם" (אריק גלסנר, הארץ 16.1)

לסמסם. להעביר הודעות אס.אם.אס. (מסרונים, על פי הצעת האקדמיה). "סמסמו 155", "אתם מוזמנים לסמסם לנו את דעתכם על ארסנל" (מודי בראון, גביע האלופות, 7.4). גירסת אייל קיציס: לסמס.

לצלתק. להשמיע קול צלצול ניתוק בטלפון (הקוראת איילה: "אשמח אם תזכיר את המושג החדש יחסית, שתופס די טוב, צילתוק מלשון צילצול ניתוק בפלאפון").

לקניין. לבנות קניונים. "ישראל היא אחת המדינות המקוניינות ביותר בעולם" (עוז אלמוג, "פנים", פברואר 2004).

שמות: אשדוד ואמג'ד

בהמשך למדורים שעסקו בשמות ילדים ערבים ("הזירה הלשונית" 2,9.4.04) כותב יוסף בלכר: סבורני שהביטוי "דין מוחמד בסיף" מצנן במידה רבה את התלהבותך מהשלום עם הערבים. בחייך, איפה…? מה שמעניין וגם קצת אירוני-גרוטסקי שדווקא הח"כ שנשא את השם סיף א-דין זועבי היה באמת נציג ערבי רודף שלום אמיתי וחתר תמיד להבנה הדדית בין שני העמים". משה ש. כותב על משפחה ערבית שהכיר, שאביה היפואי קרא לבנו אשדוד, לאחר שהתאהב בעיר הדרומית.

אפרת כותבת כי "יש יופי מיוחד ועושר נפלא בשמות בערבית, שרוב האנשים אינם מודעים לו", ושואלת מה פירוש השם הפרטי "אמג'ד". אמג'ד פירושו "המהולל ביותר", בדפוס ההעצמה דוגמת "אכבר" (גדול מאוד) ו"אחלה" (מתוק מאוד). שמות קרובים הם מג'ד ומג'די, שפירושם "מהולל".

ותיקון: "נסראללה" פירושו נצחון האל; "איה", השם הנפוץ ביותר בין הבנות המוסלמיות, הוא פסוק בקוראן.

תגיות :
U.S. Embassy Tel Aviv; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה