חצי צוחה, חצי בוחקת

רוביק רוזנטל | 15 באוגוסט 2007

שייקה אופיר, אחד מענקי ההומור הישראלי, לא היה רק פנטומימאי בחסד, ווירטואוז שפת גוף ופנים. הוא הותיר אחריו ככותב-מבצע מטבעות לשון לרוב, משפטי מפתח של טיפוסים ישראליים, שיכולי מילים ועוד ועוד.

אברהמה, יצחקה, יעקובה, שמעונה, שמואלה, יוספה, ישראלה, חיימה, אלברטה. בנותיו של אבו אלבנאת.

אימוני א"ש. סוניה גרביץ מתוך "תקרית גבול": "א"ש זה ראשי תיבות של אימוני א"ש".  במקור, א"ש: אימוני שדה.

אין דין של נהג דן כדין דינו של דנן דינג דונג. רב לייזר, נהג החברה קדישא, מסביר את המיוחד במקצועו.

בלינדר עם משקפי סיפון

ארויס גיוורפן די געלט. המושבניק מבכה את כספו שאבד. משפט יידיש שהיה בזמנו למנטרה צברית.וגם: "אביסלע וואסר עם קאשע עם פרפאלך".

באופן כללי או באופן פרטי אינדיווידואלי כללי גנרלי? זכי זהלן הדרוזי בשאלה המעידה על השכלת יתר.

בבתוכו. "סוגרים את העיניים שלא ייכנס השמש בבתוכו שלו", מתוך "ציונה".

בודקלה קטנה  ועליו צטקלך קטנים כאלה. בלינדר עם משקפי סיפון. דמות מתוך "מנצח המקהלה".

יופי נחמה. מנצח המקהלה

בעודו באיבו או בעודה באיבה? מכבה האש מתלבט תוך כדי כיבוי  אם "אש" זה זכר או נקבה.

ברינס, יעני איבן מלכ. המורה לאנגלית מסביר ומתרגם סימולטנית מי זה  המלט. וגם: "פיוצ'ר, יעני בוקרא באבוקרא".

ברקוביץ כאן? משפט המפתח של זלמן, העסקן המטורלל.

דאובֶּטפול. המורה לאנגלית מחזיר לחיים עיצורים אנגליים שנאלמו. וגם: "דאון את היז אקניז", "איי דונט אקנו", "אווריטן", וכן "ג'וני וולקר" (אבו אל בנאת).

הדוולואציה הסלקטיבית היא הלא לא תמיד רלוונטית לקורס הוולוטה. פתיחת מונולוג הכלכלן הקשקשן.

הזדווגויות של רעיונות. פרופסור קורצברגר מפתח תיאוריה.

החקולטה לפקלאות. ביטוי משוכל (ספונריזם) מתוך "בלבולי לשון", שנכנס לפולקלור יחד עם רבים אחרים.

המחזה דווקא בסדר. משפט המפתח ב"חלש האופי"' המנסה להסכים תמיד עם בן שיחו.

המיעוט הקטן של המיעוט הגדול. זכי זהלן מסביר את מצבה של העדה הדרוזית.

המלט יא איבני, אנני אבוך, אבוך מאת. מונולוג הרוח ב"המורה לאנגלית".

העווייה חמורה, רוע בעיניים. דוגמאות לפנטומימה למאזינים, ב"הנשר".

הפוֹל הצפוני והפוֹל הדרומי. פרופסור קורצברגר מזכיר במחקרו את הקוטב הצפוני והדרומי, ותוהה: "מה זה צפוני ודרומי בעברית?"

התחלתי לרוץ כמו אמוק

הפילמורת התיזהרמונית. עוד ביטוי משוכל נפוץ  מ"בלבולי לשון".

הקרקע של הגליל זה לא הקרקע של הנגב. זלמן מפתח רעיון.

התחלתי לרוץ כמו אמוק. סוניה גרביץ מדווחת ב"כשיורים, אני נשכבת".

וֶרי וֶרי אינטרסטינג דֶזֶרט. התייר האמריקני מתלהב מארץ הקודש. מכולה.

זאת לא תמות אף פעם. המושבניק מקונן על תוחלת החיים של סבתא בובה סבתו.

זה סרט קצר. רוז'ה  אלמקיים משיב לשאלת אורי זוהר "מה דעתך על הסרט", ב"עז או פלסטיין".

זרח מפרחוני. אחד הביטויים המשוכלים הנפוצים ביותר, מתוך "בלבולי לשון".

חדר המרדגות. מלה משוכלת, מתוך "מכבה האש". ועוד, דברי המוהל: "אני מגדיש, שם גָדֵש למטה".

חדר החיכיון. שם מחכים לדוקטור טיכו כדי שיבדוק את ציונה מקרה עין. מתוך "ציונה".

חוליית של ערבים. יוחנן הירש ב"עז או פלסטיין" מציע צורת סמיכות חדשה בסגנון עדות הגרמנים. וגם: הדעת של הקהל, עבודת פיזי, עבודת שחורה.

חמור שכמוני! אופיר ועודד תאומי מקללים את עצמם בעקבות תאונת דרכים קלה. וגם: "בור ועם הארץ שכמוני!", "אני לא ראוי לעמוד בדל"ת אמותיך, חתיכת מלוכלך שכמוני".

חצי גום ערוף. חצי גוף ערום. מתוך "בלבולי מלים".

חצי צוחה, חצי בוחקת. קלסיקה. מתוך "בלבולי מלים".

חרדס פנה. כנ"ל, וגם "כרדס פץ".

טראח, טראח וטראח. תיאור אירוע אלים. מוטיב אופירי חוזר.

יוזנן חראי וזובי דלצר. יוחנן זראי ודובי זלצר,שני מלחינים מהוללים שעברו שיכול ממוקד ב"בלבולי מלים".  וגם: דודנה שמארי, פימון שרס, אידה בבלסון ועוד.

יופי, נחמה. מנצח המקהלה מחזר בדרכו המיוחדת אחרי נערת מקהלה. משפט שחדר לפולקלור וליחו לא נס.

יש לי שרירים בהתאמצות. רב לייזר נהג החברה קדישא מסביר את בעיותיו.

ככה וככה וככה. הופעה בלתי נשכחת עם דן בן אמוץ בחמאם, זמן קצר לפני מותו.

אבו זאכי: בסוף ההוא הלך וההוא נשאר ככה

כשיורים - אני נשכבת. סוניה גרביץ במשפט בן אלמוות בהטעמה רוסית, ב"תקרית גבול".

לא, אני מרוקני. רוז'ה  אלמקיים משיב לשאלת אורי זוהר "אני מבין שאתה מעדות המזרח", ב"עז או פלסטיין".

מסתובב את ההגה

לא רוצה לדבר אותי. זיווה מתלוננת באוזני דנה תוך שיבוש מלת היחס "את". וגם: "אני צריך לדבר אותו איזה דבר" (נאום הבחירות), "אני מספר אותך את הסיפור הקטן הזה" (יוחנן הירש ב"עז או פלסטיין").

לגבי מה אני איימרתי זאת? או, אז אני איימר לכם. זלמן העסקן שואל שאלה רטורית החוזרת כמה פעמים,  ומשיב תשובה רטורית.

לתת לי הגה ביד, זה גובל ברצח. עוד ממכמני "התאונה".

מֶדֶף האוויר. הדף האוויר בנוסח "ציונה".  

מונולוג, איט איז וואן פיפל טוקינג טו הימסלף, דיאלוג, טו פיפל טוקינג טו דמסלפס. המורה לאנגלית.

מועל בעֵיי, לא בהַיין. רב לייזר המוהל מפרט איך צריך לבטא את מקצועו.

מחרקש. מערבב. "מחרקש את המקרובים חזק חזק", מתוך "ציונה".

מיש מיצמיץ. עוד מ"בלבולי לשון". שותים את זה עם קצץ כבוד.

מסתובב את ההגה. רב לייזר הנהג מספר על תלאותיו.

מקרה עין. "דוקטור טיכו, תביא לו מקרה עין יטפל בו", מתוך "ציונה", ביטוי שנכנס לפנתיאון.  ועוד משם: מקרה עיניים.

"דוקטור טיכו, יש לנו כאן מקרה עין". ציונה

מַקרובּ. חיידק. "זה לא חיה, זה עף, זה עוף". מתוך "ציונה".

נאותותי לבוא הנה. פרופסור קורצברגר נחלץ ממלכודת הנפעל.

נוט בי, איי סייד בי: נוט בי לייק בטר, בט בי לייק ביבל. המורה לאנגלית מסתבך במלכודת ההיגוי האנגלי-ערבי.

סטרומנטים.  המושבניק מתלונן על רופא הפרות: "נתן לה סטרומנטים וסמים".

סְתיבֶב סתיבב סתיבב עד שהיה מֶסְתוּבָב. משפט סיבובי מתוך "מחרוזת בדיחות עממיות".

עין תורנית.  מנצח המקהלה מבקש תשומת לב: "לפחות בעין תורנית תסתכל עלי".

פועצת המועלים. מועצת הפועלים. עוד מבית היוצר של "בלבולי לשון".

פיסוק ווקאלי. גירסה קולית לפסיק, נקודה, סימן שאלה, מרכאות ועוד, במערכון בן האלמוות "סימני פיסוק".

צהריים בא לארוחה. בית שני בשיר המקהלה, על משקל "בוקר בא לעבודה".

'צטלבות. הצטלבות. תשובה לשאלה איזו מלה עומדת מאחורי תמרור "צ".

קדיש עם סלסולים על הכיפאק. חלומו של אבו אלבנאת.

קולונל שרמוטייה. דמות פיקטיבית יודעת אנגלית וצרפתית מתוך "תקרית גבול".

שבורית זכוכה ורי"ש פטישית

קפריסין כבר באופק. משפט המפתח של מנצח המקהלה, המדרבן את חניכיו להתאמן לקראת מסע הופעות בקפריסין.

רי"ש פטישית. סוג ייחודי של הגיית האות רי"ש, על פי מנצח המקהלה.

שבורית זכוכה. הביטוי המשוכל המפורסם ביותר, מתוך "בלבולי לשון". אומץ מאוחר יותר על ידי הגששים וכלל עם ישראל.

שמו זרח מפרחוני. בלבולי לשון

שירה, בניגוד לפרוזה. שירה יבשה. זכי זהלן מסביר מה זאת שירה.

שלוש עם רבע. שלוש ורבע, מתוך "ציונה". וגם: שבע ויש עשרה.

תל אבּיבּים. המושבניק מזכיר שהוא בא מן הגליל.

תפנית של 395 מעלות. זכי זהלן מביא אותה  בגיאומטריה.

ת'פערויות. התפרעויות. מתוך "בית ספר לגנבים". אומץ מאוחר יותר במערכון "כלא 6" של הגששים, שנכתב על ידי אופיר. 

תגיות :
wikimedia common תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

רן בן יהושע
צריך להיות צוכה ולא צוחה כפי שנכתב, אין עוד אמן כמו שייקה שהדיוק היה בבסיס עבודתו. מתגעגעים, בא לצכות וגם לבחוק.
01 בספטמבר 2017 הגב

הוספת תגובה