שבורית זכוכה? חל וחסיסה!

רוביק רוזנטל | 30 ביולי 2004

לפני כשנה נזכרה במדור תופעת הספונריזם, ביטויים שבהם יש חילוף או שיכול עיצורים בין המלים. עם חלוף הימים הצטבר חומר רב נוסף והמדור אף מעניק שם לתופעה: ביטויים מְשׂוּכָּלים. להלן לקסיקון המשוכלים הישראלי המקיף

אידה בבלסון. בבה אידלסון, ממנהיגות תנועת העבודה. מקור השיכול הוא מערכון של שייקה אופיר, "בלבולי לשון", שהושמע ברדיו האמצע שנות השישים, שבו הונחו היסודות לז'אנר. מנהיגים נוספים שבולבלו במערכון: פימון שרס (שמעון פרס), מודה שיין (משה דיין), לדיש קוז (קדיש לוז) ועוד.

בין הטיפש לסדין. שיכול קל של "פטיש" ושינוי של "סדן" בביטוי הקלישאי "בין הפטיש לסדן", אומץ לבדיחות על נשים פולניות, אם כי השיכול מיוחס גם לייקית ושמה גרטשן מגבעת ברנר (ראה טור צד).

זובי דלצר ויוזנן חראי

בעווית הזין. שיכול ידוע ההופך ביטוי גבוה ותמים ("בזווית העין") לביטוי מיני בוטה בלי סיכון יתר.

גועש נפל. דרך של ילדים להשתמש בביטוי לא נעים ("גועל נפש") באופן מעודן יותר.

גזי גבית. בעקבות שייקה אופיר נמשכה תופעת שיבוש שמות ידוענים. מככבים לצד גבי גזית שן דילון (דן שילון), וכמובן פיקה צביק (צביקה פיק).

ג'ים סטייק בונד. שיבוש של "תיק ג'יימס בונד", על פי אריה מליניאק השיכול בא ממוחו הקודח של שייקה לוי.

גלוסיו איחלחיאח. חוליו איגלסיאס, גירסת הגששים.

דיונים ויזע. אשה אחת באה לבקר את משה דיין. אומרים לה שהוא עסוק בדיונים, והיא עונה: "אני יוזעת". בדיחה באותו סגנון: "אם היו קוראים לך מינה, הייתי ממיין אותך".

דניאס ובאן. עפרה יניב כתבה על בתה יעל, ש לאחר שחזרה מביקור במקורות הירדן פיזמה לאורך כל הדרך את השיר הבא: "באגס באני, דניאס ובאן". הדג נחש. שם הלהקה המפורסמת הוא שיכול של "נהג חדש". המקור נשכח.

הזמנו הַשְתָנים. השתנו הזמנים. השיכול נשמע כמה פעמים מפי אריה מליניאק, ולעדותו גם זו המצאה של שייקה לוי.

החקולטה לפקלאות. אל הפקולטה לחקלאות מוחדרת בעדינות קללה אנגלית ותיקה. שייקה אופיר.

הפילמורת התיזהרמונית. התזמורת הפילהרמונית, קורבן נוסף של שייקה אופיר, בימים בהם "תיזי" שולב בקללות מקללות שונות.

זהג נהיר. שיכול גששי במערכון "הגל הקל" שכתב נסים אלוני: "איך הצלחת דווקא אתה לזכות בתואר הנכסף זהג נהיר?"

זובי דלצר. מלחין ידוע (דובי זלצר) בגירסתו של שייקה אופיר. חברו לשיבוש המרושע משהו: יוזנן חראי (יוחנן זראי). אליהם מצטרפים הזמרת המפורסמת דודנה שמארי והמלחין וושה מילנסקי.

זולם בעבועים. בולם זעזועים (משולחנו של הקורא רן זיו). כך גם "מחבק זרגים" (מחזק ברגים), "זכיון שבויות" (שוויון זכויות) ו"זלזל המגל" (גלגל המזל).

מיש מיצמיץ בחרדס פנה

מזיין מתים. שיכול דו צדדי, שמצידו השני, כמובן, "ממיין זיתים". נכנס לפנתיאון.

זע לי בגין. שיכול מאצ'ואי ותיק שכבר תועד במילונים, נשמע יותר גס מהמקור ("גע לי בזין").

זרח מפרחוני. אחד השיכולים הנפוצים והמפורסמים שחדרו לשפה, תוצרת שייקה אופיר מאותו מערכון היסטורי. מחליף לעיתים קרובות את המקור, הלא הוא "פרח מזכרוני".

חיפור צירבנה עלי. שיבוש ילדים ותיק של "ציפור חירבנה עלי".

חל וחסיסה. חס וחלילה, שיכול ותיק ונפוץ.

חצי גום ערוף. חצי גוף ערום, שייקה אופיר, אלא מה.

חרדס פנה. התעללות של שייקה אופיר בפרדס חנה, ובעקבותיה בפרדס כץ אותה הסב במערכונו ל"חרדס פץ". ככה ייעשה גם לבית הספר מקס פיין, שהפך לפקס מיין.

כוש עם קס. מן הקלסיקה הגששית, במערכון "פגז קומפוט" של נסים אלוני: "עם כוס או עם קש? - תביא עם קוש, עם כס".

מיש מיצמיץ. מיץ מישמיש. קלסיקה תוצרת שייקה אופיר. אוכלים את זה עם קצץ כבוד.

נושה מסים. שם שניתן בשנות השמונים לשר האוצר, משה נסים.

נרים וגבשים. גברים ונשים, שיכול תוצרת רנה ורבין (העיר) ברשימה על אירוע טרנס-ג'נדר. גירסה מוקדמת לשיכול המינים: זכרה ונקב.

על קולו של חוד. שיבוש ספונטני חביב של ניצן חן בשידור חי בערוץ הראשון, כשביקש לומר שההחלטה התקבלה על חודו של קול.

פועצת המועלים. שיכול עם עקיצה (מועצת הפועלים), שייקה אופיר.

פיל ספוד. פול ספיד, דוגמה לביטוי שיש בו שיכול תנועות ולא עיצורים. על פי ילקוט הכזבים, בני הפוליטרוק נכנס למכונית ואומר לנהג: "פיל ספוד, אבל מהר".

פלת וצבייר. זוגות מעורבבים (צבת ופלייר), כמו גם קץ וחשת (חץ וקשת) ו"תפולים ואשכוזיות".

פריסת קצפת. יעקב פרוינד המתמחה במשחקי לשון מציע שיכול לשודדי בנקים, המקווים כי "פריצת כספת תהיה כפריסת קצפת". עוד משולחנו של יעקב פרוינד על חיי העניים: "קור חודר לחור קודר", ועל עלמה שובבה המוצאת חתן: "משוּק המציאוֹת לשוֹק המציאוּת".

צהרי האחוריים. תרומת ע. הלל לתרבות השיכולים בשיר של התרנגולים "מרפסות": "צהרי האחוריים... צחקוק... אחורי הצהריים".

צוכה או בוחקת. קלסיקה תוצרת שייקה אופיר: "יש לו אחות צעירה ממנו בשנתיים אבל מה, תמהונית. כל היום חצי צוחה, חצי בוחקת."

קשה מצב. משה קצב. קשה, קשה.

שבורית זכוכה. זכוכית שבורה, השיכול הנפוץ מכולם (לצד זרח מפרחוני), וגם הוא המצאה של שייקה אופיר, שאומצה מאוחר יותר על ידי הגששים במערכון "בית המשפט" שכתב עמוס קינן.

שמשין עליך, פלישתון. מתוך "שבת" של הגששים מאת יוסי בנאי.

קייק אוף פיס

רעיון השיכול מיושם גם על מלים בודדות. דוגמאות ידועות: "ת'פערויות" (התפרעויות, מתוך "כלא 6", הגששים), קושטפים (פושטקים, "תיבת הדואר", הגששים), והשיכול הנפוץ "קלבת שבת". ב"מבצע סבתא" אומר קרמבו, הוא רמי הויברגר, למתנדבת: "קאם טו מיי רום, איי מייק יו קאפ אוף טי, פאק אוף קופי".

יש גם משפטים משוכלים, בעיקר לגששים:

"אחד ממייסדי גידול הירדן בעמק הבננה" (בית אבי)

"זוהי השאלה, מה הפינה" (הכה את המומחה)

"אנחנו מזכירים למנוחה לשמור על השכנים של המאזינים" (יומן החדשות)

וב"ארץ נהדרת" משמיעה אורנה-ג'ודי: "קייק אוף פיס".

השאר את הכיפה

הספונריזם אהוד לא רק באנגליה, ולעתים קרובות הוא מתקרב לתחומי טאבו ומין. הצרפתי רבלה מביא ב"גרגנטוא ופנטגרואל" (פרק 21) דו שיח שבו הדובר מציג תחילה את הביטוי המשוכל ואחר כך את הביטוי המקורי הבוטה מינית:

A Beaumont le viconte / A beau con le vit mont

שפירושם: אל הוויקונט בומונט / לנוכח כוס יפה יזדקף הזין.

באספרנטו אוהבים את המשחק, ובשנת 1970 יצא אפילו ספר שלם בשפה זו שכולו ביטויים משוכלים, שהמקור שלהם לאחר פענוח הוא פורנוגרפיה טהורה. דוגמה אחת מני רבות:

Se vi volas alligi la vagonon, lasu vian planon che la gicheto

תרגום: "אם אתה רוצה לחבר את הקרון, השאר את התוכנית שלך באשנב".

אחרי חילוף אותיות:

Se vi volas allogi la vaginon, lasu vian glanon che la picheto

תרגום: "אם אתה רוצה למשוך את הוואגינה, השאר את כיפת האבר שלך בכוּס".

פצעים גדולים מאוד

אתר סיפורי גבעת ברנר מביא מעוללות גרטשן, היא מרגלית ורד, שעליה אמר החבר נפתלי שהיא פותחת את הפה רק פעם ביום, בבוקר, אבל לא סוגרת אותו עד הערב. נוסף על "בין הטיפש לסדין" מספרים עוד על בלבולי הלשון המדהימים של גרטשן:

ערב אחד ניגשת גרטשן ל "סידור עבודה" ואומרת: "בבקשה, אני צריכה מחר לגן הירק בחור סריס". הסדרן מביט בה ומנסה להבין, וגרטשן מיד מסבירה ומתקנת: "סריס, אבל עם זין".

גרטשן מספרת בסוד: "שמעתי שהרבה חברים מגבעת ברנר קיבלו פצעים (פיצויים) גדולים מגרמניה, ותיאו בלוך קיבל את הפצעים הכי גדולים". שואלים את גרטשן אם זה לא מסוכן והיא אומרת: "זה מסוכן באופן מוזרית" (מוסרית).

בארוחת הבוקר בגן הירק גרטשן מספרת: "הבוקר כשקמתי מהמיטה, קרה דבר מאוד משונה, אני מצאתי גבר אחד על המיטה וגבר אחד מתחת למיטה. לקח לי הרבה סמן להתלבש וכמעט איחרתי לעבוד" (הגבר הוא כמובן גרב).

תגיות :
Eric Schmuttenmaer; flickr תמונה ראשית

תגובות

ד"ר דפנה קירש
בקשר לספונריזם, כמה נחמדים שלא צוינו ונחשפתי אליהם: 1. במשפחתי הומצא (אולי במקביל ולא בלבדית) הביטוי "כחוחנה בין השושים". 2. אני אמרתי פעם בטעות, בשל בלבול (אולי כך הומצאו חלק משיכולי האותיות?) "לסגור את הסוסה אחרי שהעורבים ברחו" במקום "לסגור את האורווה אחרי שהסוסים ברחו", ומאז אני משתמשת בזה בכוונה. 3. ידועה לי גרסה של השיר "השפן הקטן" שהיא כולה ספורניזם: השׁטן הקפן סגר לשכוח הדלת התמסכן הצינן וניזל קבלת אפצ'צ'ה ללי, אפצ'צ'ה ללי...
13 באוקטובר 2016 הגב

הוספת תגובה