לתזכר, לתקצב ולתחבל

רוביק רוזנטל | 02 בדצמבר 2005

פעלים מרובעים המתחילים באות ת' מייצגים מגמה של יצירה לשונית לצרכים מערכתיים ואינסטרומנטליים. למשל: תיעדוף

שאלת 'תיעדוף' עולה שוב ושוב במכתבי קוראים מבוהלים. 'תיעדוף' אינה בן חורג לשפה. המילה שייכת למשפחה הולכת ומתרחבת של פעלים הנגזרים משורשים מרובעים חדשים בעברית הנפתחים בת', כמו לתבנת, לתארך ולתמחר, כולם בבניינים פיעל ופוּעל, סך הכול כ-70 שורשים. שורש שבו נוספת אות לשורש ותיק קרוי תנייני (משני), וכך בשורש תעד"ף נוספת ת' לשורש הוותיק עד"ף. באיזו דרך צצה הת'? בדרך כלל יש כאן מה שקורא הבלשן עוזי אורנן "סחיטת שורש משם עצם". וכך התפתח הפועל 'לתחקר' משם העצם 'תחקיר', והפועל 'לתגבר' משם העצם 'תגבורת'.

לתחבש ולתפאר

חלק נכבד מפעלי תפע"ל נולדו משמות עצם במשקל תַפְעִיל, שבו הת' אינה שייכת לשורש. מ'תכנית' המקראית נולד פועל מודרני ונפוץ עד מאוד: לתַכנֵת. מ'תרגיל' המקראית נולד הפועל לתרגל. מילה מרתקת בקבוצה הזו היא 'תאריך'. היא נולדה בימי הביניים בהשפעת המילה הערבית תאריח' שפירושה היסטוריה. בעברית החדשה נולד מ'תאריך' הפועל 'לתארך', לקבוע מועד. איתמר בן אב"י כותב במאמר בשנת 1939: "לא עלה בידינו לתארך את יובל שלושת האלפים".

פועל ותיק מאוד בקבוצה הוא 'לתפקד', הנשמע בימים פרגמטיים אלה מכל פינה, ממשימות הצבא ועד ספת הפסיכולוג. יוצר הפועל הוא המחנך והלשונאי יצחק אפשטיין, והוא מסביר בגיליון הראשון של כתב העת "החינוך" איך נולד הפועל החדש: "תפקד, מילא את התפקיד".

התזכיר של שרת, התסביך של שלונסקי

עם השנים הלכה קבוצת הפעלים החדשה הזו והתרחבה. מן המילה 'תבריג' (מערכת החריצים בבורג או אום) שנוצרה בשנות העשרים נולד מאוחר יותר הפועל 'לתברג', כלומר, לייצר תבריג. מן המילה 'תהליך', המופיעה לראשונה בשנות השלושים ויש מייחסים אותה לאברהם שלונסקי, נולד פועל חדש יחסית: 'לתהלך'. את המילה 'תזכיר' אפשר למצוא לראשונה במכתבו של תלמיד בגימנסיה הרצליה, שכתב בשנת 1913 תזכיר לוועד הלשון, ובו קרא ללמד ולדבר עברית במוסדות החינוך. שמו של התלמיד: משה שרתוק, לימים ראש ממשלת ישראל. מ'תזכיר' נולד פועל שלא זכה לתו תקן: לתזכר, שפירושו בעצם להזכיר. מילה חשובה אחרת בחבורה היא 'תקציב', אותה מציין בן יהודה במילונו, והיא הופיעה בכתובים כבר בשנת 1908. ממנה נולד הפועל הנפוץ מאוד 'לתקצב'. את המילה 'תסביך', ממנה נולד הפועל 'לתסבך' ושם התואר 'מתוסבך' המציא כנראה שלונסקי, במאמר שפרסם בשנת 1931.

פעלים לא מעטים מקבוצת שורשי תפע"ל הגיעו משמות במשקלים אחרים. הפועל 'לתחבל' נולד מהמילה המקראית 'תחבולה', והוא מצוי כבר בלשון ימי הביניים. השורש 'לתקשר', שמוצאו מ'תקשורת', מצוי כבר במילוני האקדמיה משנת 1942 ודווקא בתחום הפסיכולוגיה. את 'לתזמר', להתאים יצירה לנגינת תזמורת, חידש כנראה שלונסקי בשנת 1928, והיא מופיעה במילון המוזיקה של האקדמיה משנת 1955. יש גם פעלים נדירים יותר כמו 'לתחבש' מתחבושת ו'לתפאר', מ'תפאורה'.

מתוסכל ומתוסקאד

כל זה יפה, אומרת עדנה נוי, אבל מה זה עוזר לי בתעלומת 'תיעדוף'? ובכן, השורש תעד"ף שייך לקבוצה מיוחדת של שורשים תנייניים שלא "נסחטו" משם עצם, על פי הגדרתו של עוזי אורנן, אלא נולדו ישירות משורש רגיל, שאליו הוספה ת'. בחבורה הזו שוכנים פעלים שאי אפשר לתאר היום את העברית בלעדיהם. ביניהם 'לתפעל', 'לתחזק', 'לתשאל', וכן 'לתזמן' (ראה טור צד). שורש חשוב עד מאוד בימי פסיכולוגיה אלה הוא תסכ"ל (ת'+סכ"ל). הוא נשמע כבר בשנות החמישים אך האקדמיה התנגדה לו, ועמדה על כך שהמונח העברי עבור frustration תהיה המילה מַפָּח, ככתוב במילון הפסיכולוגיה משנת 1942, וזאת בעקבות הצירוף "מפח נפש" שמקורו בספר איוב. במילון הפסיכולוגיה המעודכן, משנת 1994, כבר הוכשרו "תסכול" ו"מתוסכל", ובמלחמת המפרץ אפילו נולד לשעה שורש דו-לשוני: מתוסקאד.

אז אם אין בפעלים האלה "סחיטה" משם עצם, מה עושה שם העיצור ת'? התשובה אינה חד משמעית. בשורשים תנייניים המתחילים בעיצור ש' מדובר באפקט של חזרה (שכפול, שחזור, שעתוק). אפקט החזרה קיים במידה מסוימת גם בכמה פעלי תפע"ל, כמו ב'תדלק' (הוסיף דלק), 'תשאל' (הציג שאלות לאחר אירוע) או 'תחקר' (ראה טור צד). בפועל 'תחכם' יש רואים קישור מכוון בין חוכמה והתחכמות. ואולם, בדרך כלל המכנה המשותף לפעלים במשפחת תפע"ל הוא קביעת סדר, ארגון והצגה שיטתית של מידע. כך ב'תכנן', 'תזמן' ו'תפעל' שנזכרו לעיל. זה אופיים של שמות רבים במשקל תפעיל.

אז מה זה בכל זאת 'תיעדוף'? התשובה במכתבה של עדנה: "חלקתי את חרדותי עם ידידי. הם לא נחרדו, וגם הסבירו. תיעדוף הוא התהליך שעל פיו ממספרים את הגורמים העדיפים על פי סדר העדיפות, באנגלית prioritizing, ולאו דווקא מעדיפים גורם אחד על פני משנהו, שזו אכן העדפה". ונאמר בפשטות: תיעדוף הוא קביעת סדר עדיפויות ("תיעדפנו את משימות המחלקה"), העדפה היא החלטה חד פעמית ("העדפתי ללכת לסרט") או נטייה כללית ("גברים מעדיפים בלונדיניות", ראה מרילין מונרו). כך נכנסו 'תיעדוף' ו'לתעדף' למשפחת הפעלים שנועדו 'לתכנן' ואולי אף 'לתזמן' את הכאוס בחיינו. נותר רק לקוות ש'תיעדוף' תשמור על משמעותה המקצועית-מערכתית, ולא תצוץ מפיהם של קציני משטרה, פקידי ממשלה ומנהלים ללא בקרה, במקומות שבהם עדיף לומר, פשוט, 'העדפה'.

תמחיז ותגמיר

משקל "תפעיל" תפס כאמור את מקומו בין המשקלים היותר פופולריים בעברית החדשה. חלק נכבד מהמילים שחודשו בו קשורות לענייני ארגון והצגת מידע. להלן רשימה לא מלאה: תדפיס, תדריך, תזכיר, תחקיר, תחביר, תחשיב, תמליל, תמצית, תקציר, תסריט, תשדיר, תעתיק, תרשים, תפריט (מילה משנות השלושים), תסקיר, תמחיר, תצהיר, תשקיף, תגזיר.

יש מילים בקבוצה השייכות לתחומים ספציפים. במוזיקה נקבעו המילים 'תכליל', היא פרטיטורה, 'תצליל', הוא אקורד (מילה המופיעה כבר בשנות העשרים), ו'תרטיט', ויבראציה. השימוש בהן נמוך עד אפסי. בן יהודה קבע את 'תבחין' במשמעות קריטריון, בנו איתמר הרחיב את משמעותה לדיאגנוזה. עבור הכימאים חודשה 'תזקיק', ועבור הרופאים 'תסחיף', 'תרחיף' ו'תקריש'. 'תדביק' ו'תלקיט' לקוחות מתחום הספרנות. 'תמחיז' הוצע כשם למחזה הבנוי על בסיס יצירה ספרותית. כך 'תגמיר' במשמעות "פיניש" (נכנעה בלי קרב ל'גימור') ו'תסדיר' במשמעות פורמאט. 'תסמיך', אם לא ידעתם, היא אסוציאציה, ראה מילון הפסיכולוגיה משנת 1994.

תמהיל ותלכיד

על המילה הנפוצה 'תשקיף' נערך קרב קטן. היא מופיעה כבר בשנת 1971 במילוני המטאורולוגיה במשמעות של תחזית לטווח ארוך. מאוחר יותר אימצו אותה הבנקים במשמעות דומה. בצה"ל היה נהוג לקרוא 'תשקיף' ללוח ניילון שנפרש על מפה לצורך ניהול מבצע, אך לאחר שהמילה נתפסה על ידי החזאים והבנקאים שונה השם ל'משקף'.

כמה וכמה מילים נכנסו לשפה לשימוש כללי, חלקן בהרחבה ממילה בתחום ספציפי. 'תמהיל' הנמהלת היום בכל משפט מתוחכם מקורה בכימיה, 'תלכיד' מופיעה במילון האקדמיה לענייני קרקע משנת 1966, אך משמשת היום בעיקר בתחום הספורט. פעם שתינו תרכיז, והלכנו לתערוכת תחביב. היום מואשמים אנשי ציבור על רישום כוזב במסמכי תאגיד, ראש הממשלה לא נכנע לתכתיבים, ומכין תשתית לנצחון מפלגתו החדשה, בתקווה שלא תחול תפנית בתדמית המועמדים האחרים.

תזמון ותחקיר

שואל-מתלונן ישראל גנור: "קרייני גלגל"צ מרבים להשתמש בפועל 'לתזמן' במובן של מדידת זמן: 'יחזקאל תיזמן את הנסיעה מצומת מורשה לגלילות לחצי שעה'. עד כמה שידוע לי, 'לתזמן' פירושו לקבוע מתי יתרחש אירוע מסוים". ישראל צודק, אפשר לומר פשוט: "יחזקאל מדד את זמן הנסיעה".

לחזי רוזנברג טענה בעניין אחר, על השימוש במילה 'תחקיר' לביצוע מה שנקרא באנגלית debriefing. "לפני יציאה לפעילות מבוצע 'תדריך', באנגלית briefing. בחזרה מהפעילות מוודאים האם החיילים פעלו בהתאם לתכנון ובהתאם להוראות התדריך. כאן המושג האנגלי הגיוני, משום שמבצעים de של התדריך, מעין פירוק והרכבה. בעברית, לעומת זאת, למילה 'תחקיר' יש קונוטציות שליליות, וכן משתמשים פעמים רבות במילה לייצוג אקט של איסוף ראיות ולימוד מצב קיים, מבלי שנעשה קודם לכן תדריך. על מנת להפריד בין 'חקירה' (inquiry) לבין 'תחקיר' (debriefing), אני מציע את הצמד 'תדרוך' ו'שדרוך', כאשר 'שדרוך' הוא המשלים הנכון של 'תדרוך'".

תגיות :
woodleywonderworks; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

לחזלש, למרפק ולפסכלג

15 באוגוסט 2003

מושיקו מלך הצמיגאים

06 בפברואר 1998

גזורניים ומגלחה

09 בינואר 2004

הוספת תגובה