שלח לי דע-פתע בדילוג-רב

רוביק רוזנטל | 07 בינואר 2005

מילים לא מעטות בעברית חודשו על פי העיקרון של קירבת משמעות וצליל למילה לועזית, מגלידה ועד משקפיים

ליאת וסימונה הצביעו בשאלה על אחת התופעות המרתקות בעברית החדשה, שיש לה שורשים בזמנים רחוקים. מילים עבריות למהדרין דומות למילים לועזיות נפוצות הן בצליל והן במשמעות. במילון העברי אפשר למצוא מאות דוגמאות כאלה, וכולן מעלות את השאלה הפשוטה: האם הדמיון מקרי, ואם לא, מה הביא אותו. התשובות כמספר הדוגמאות, ובמדור הזה ובבא אחריו ננסה לעשות בו סדר.

גלידה, כנרית ופרטי-כל

ונתחיל בגלידה. את המילה חידש אליעזר בן יהודה. הוא השתמש במילה משנאית, "גליד" במשמעות כפור, ("כיפת הברד והשלג והכפור והגליד והמלח", מסכת אהלות), וקשר אותו למשקל המוכר גם בתחום המזון, כמו במילה "לביבה". השורש ג-ל-ד מצוי כבר במקרא, בספר איוב. באופן מודע בחר בן יהודה בדמיון למונחים מקבילים בשפות אירופאיות: gelati האיטלקית, gelee הצרפתית שמשמעותה כפור ועוד. אלה באו מן המילה הלטינית gelate, כפור. כשמונה מאות שנה קודם לכן פירש רש"י את המילה כפור בהופעתה בספר שמות: "כפור: ייליד"ה בלעז (שכבה קפואה)", על פי המונח הצרפתי. בכתבים מקבילים של רש"י המילה נכתבת בפשטות "גלידה".

השיטה הזו של יצירת מילים חדשות על שני בסיסים שאין ביניהם קשר אטימולוגי: עברי ולועזי, היתה אהובה מאוד על מחדשי המילים כבר בתקופת ההשכלה, ובהמשך בראשית תחיית הלשון. מנדלה מוכר ספרים חיפש שם לציפור ששמה הגרמני kanarie והיא נקראה כך מפני שמקורה באיים הקנריים, וקרא לה "ציפור כינורית", "שקולו נעים כקול הכינור" ומכאן קצרה הדרך ל"כנרית". חיפשו מילה לתרשים דיון, פרוטוקול בלועזית, המוביל אל המילה היוונית protocollon שפירושה, העמוד הראשון, ונקבע הביטוי "פרטי כל". יצחק אבינרי קרא ל"פרטי כל" בבוז "חידוש מלאכותי". השיטה עבדה מצוין בתחומים גלובליים כמו מוזיקה, רפואה, חימיה. למחלת הראכיטיס קראו רככת, הדמיון בין השם הלועזי לתופעת הרכות העצמות הקשורה במחלה היה מפתה. לפלצטו במוזיקה קראו "סלפית" ועוד כהנה. זה גם סיפורה של המילה הנפוצה "משקפיים" (ראו טור צד).

דילוג רב וכלי רינות

המצאת המילים בדרך הזו לא עלתה תמיד יפה, ומונחים רבות שחודשו בשיטה הזו בתקופת ההשכלה ואחריה נשכחו או הפכו לבדיחה. רובם היו מורכבים משתי מילים, על פי הנטייה של ראשית תחיית הלשון. לטלגרף קראו "דילוג רב". למברק קראו "דע פתע" על פי הדמיון למילה הסלבית המקבילה דפשה (פולנית: depesza). בודהא הגדול זכה לכינוי "בו דעה", והאורקל היווני נקרא "אור הכל". לבעל החיים האמסטר, הקרוי היום "אוגר", קרא מחבר ספר הזואולוגיה אברמוביץ "המסתיר". לקלרינט ניסו לקרוא "כלי רינות". לעתים כלל החידוש ביקורת גלויה על משמעות המילה. הקרניבל נקרא בבוז "קרני בעל", והאמריקנים כונו "עם ריקני" החי ב"עמא ריקא", היא אמריקה. ומה קרא ארכימדס בצאתו מהאמבטיה: "הברקה! הברקה!" ומה כתב הרצל לפני שהפך ציוני דגול: "פלפל עיתון", דהיינו, פיליטון, את צרכיו קינח ב"נייר תועלת" ואחר כך עלה על רכבת הרתומה ל"לע כמו תוף" כלומר לוקומוטיב, ובלשוננו, קטר. את רעיונותיו היו שכינו "אילו זה היה", דהיינו, אילוזיה. כל הביטויים האלה הופיעו בעיתונות העברית ובכתבים שונים של תקופת ההשכלה ותחיית הלשון.

ההצעות עלו וירדו, חלקן במהירות בהברקה רגעית של מלומד או עיתונאי זה ואחר, וחלקן לאחר שימוש נרחב. דב סדן במאמר ב"לשוננו לעם" משנת 1956 סבור שזה עניין של מזל: "דילוג רב זה, ששימש יפה יפה את עיתונינו כשני דור, אילו שיחק לו מזלו היה משריש ומקובל, וטעמנו לא היה מתעורר לפסלו". סדן מביא ביטוי דומה שהצליח: חולי-רע עבור "חולרה", מחלה שנקראה כך בעקבות הביטוי הלטיני cholera, אחד ממזגי האדם המתאפיין בכעס ונרגנות.

דיבוב, מגניב וטיפטיפה

מחדשי המילים בעברית המודרנית יותר לא נטשו את השיטה. כך נקבע המונח "דיבוב" עבור dubbing, "קְליט" עבור clip וקלטת עבור "קסטה". במקרה האחרון יצר הסלנג גשר לשוני בין המילה העברית והלועזית, בדמות "קָלֶטָה". בסלנג, אחד התחומים היותר יצירתיים בשפה, יש דוגמאות לא מעטות לחיבור צליל-משמעות. החרק המגעיל "חומייני" נקרא כך לא רק בהשראת המנהיג האיראני השנוא אלא עקב צבעו החום. "פינוקיו" הפך שם נרדף לפינוק וילדותיות. אחד ההסברים לפרישה הרחבה של שם התואר "מגניב" הוא דמיונו ל-magnificent. אמן הלשון אברהם שלונסקי לא התנזר מן השיטה, וכך אפשר למצוא חידוש שלו שהפך מלת דיבור נפוצה ויפהפיה: "טיפטיפה" (מתוך תרגום ב"הדון השקט") במשמעות מעט מאוד, המזכירה את הביטוי הצרפתי באותה משמעות tout petit peu. הוא גם טבע במחזה לילדים "עוץ לי גוץ לי" את הביטוי המקסים "ככי ככה", המתייחס בצלילו למקבילה הצרפתית comme ci comme ca (קומסי-קומסה).

הבלשן הצעיר גלעד צוקרמן צלל לעומק התופעה ונתן בה סימנים, בספר שיצא באנגלית, בשם עברי: "מילים, מגע, העשרה". חלק מהדוגמאות המובאות לעיל לקוח מספרו. צוקרמן סבור שהתופעה הזו אינה שולית לשפה אלא מייצגת את הנדידה ההמונית של מילים, צלילים וביטויים בין דוברי שפות שונות בכל העולם ומזה דורות רבים. הדוגמאות המובאות למעלה הן אכן טיפה (או טיפטיפה) בים התופעה, וערוץ אחד ממנה: חידושי מילים. במדור הבא תורחב היריעה, וננסה בין היתר להבין מה הקשר בין "שלט" ל-schild, בין "טוריסט" ל"תייר", ואיך נולדה השורה "כת רינה מלא דיצה פודה שדי".

משקפיים ובתי עיניים

אחת המילים החשובות שנולדו עם תחיית השפה היא "משקפיים", שגברה בקלות על הצעות אחרות לאותו מכשיר כמו "בתי עיניים", "זכוכיתים", "כלי מחזה", "מסתכליים" ועוד. את המילה טבע חיים ליב חזן, והיא עומדת בכל תווי התקן העברי: שורש ש-ק-פ ("מי זאת הנשקפת כמו שחר?", שואל משורר שיר השירים), ומשקל עברי עתיק שבו נטבעו מילים מקראיות חשובות כמו "מאזניים" ו"מלקחיים", והמילה התלמודית "מספריים". חזן מסגיר את הדרך בה המציא את המילה, במאמר ב"הצפירה" בשנת 1890: "את כלי הזכוכית אשר ישים על עינינו למען היטב ראות .... עלה על לבי לקרוא משקפיים. הנה איש לא יכחש, כי שם טוב בן מילה אחת משם מרבה מילים.... יוכל היות כי בחרתי בו למען דמותו למילה היוונית skopeo (אראה, אשקיף), הבאה בשמות כל כלי הראות בלשונות אירופא, כמו טלסקף, מקרסקף, וכמוהם".

מלת השבוע: משנֶה

אז עכשיו יש לנו "משנה לראש הממשלה" ונשאלת השאלה האם התואר הנ"ל עדיף על "ממלא מקום ראש הממשלה" @ לשאלה זו פנים לכאן ולכאן. מחד גיסא, "משנה למלך" היה תואר נכבד עוד לפני ימי מלך ישראל הנוכחי כך שזה מכובד בהחלט @ מאידך גיסא, "ממלא המקום" היה על פי המשנָה יורשם של המלכים ולכן הוא בוודאי עדיף על "משנֶה" @ ואולם, אם בוחנים את הנושא בשבע עיניים הרי "משנה" פירושו במקרא פי שתיים, ולכן הוא הרבה הרבה יותר חשוב, משפיע, מכובד ויקר מאשר "ממלא מקום" עלוב @ ועם זאת, אם נרחיק עדות אל דודנינו הנוצרים, "ממלא המקום" מייצג את אלוהים בכבודו ובעצמו על פני אדמות, ומהו "משנה" לידו? @ שלא לדבר על כך שבעיתונות הכתובה יהפוך עכשיו מר פרס לסתם "משנה" מלעילי ויידחק מהכותרת הראשית @ מוטב היה לשמעון לנקוט משנה זהירות; עדיף כבר להיות סמ"ך.

תגיות :
Hey Paul Studios; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

עופר
אפרופו, מילים לועזיות שתורגמו על פי צלילן לעברית, יש את קלקר, שברוסית נקרא קלקל וכמובן כולרה שנהיה חולירע הייתי מוסיף גם את LAVA שאצלנו זה לבה , מילה מקראית
22 בדצמבר 2016 הגב

הוספת תגובה