שמפניות בכתום

רוביק רוזנטל | 08 ביולי 2005

ההתנתקות מגוש קטיף ומרצועת עזה עוררה פולמוס ציבורי חריף והותירה מילון המבטא את הסערה שחוללה

איפה הבושה. סיסמת קמפיין השחיתות של "מעריב" אומצה לתוכנית מחאה מקורית: הנוער הכתום יכתוב אותה במחברות בחינות הבגרות.

גבעונים. שם קיצור לנערי הגבעות שירדו לגוש קטיף.

גזירה. ביטוי מתפשט המחזק את המערך הרגשי החדש, שיש בו צליל גלותי מובהק, כאשר המדינה היא השלטון הזר: "אצלנו במשפחה מאמינים שהגזירה תתבטל" (אתר קטיף).

גירוש. מילים משורש ג-ר-ש השתלטו של הקמפיין: "כולם צריכים לעבור לגוש קטיף, שיהיה ברור אם יגרשו אותנו משם יגרשו אותנו מכל מקום בארץ" (אריאל זילבר).

הינתקות/התנתקות. הפיצול נמשך ומתמסד. העיתונות הכתובה התפצלה, הטלוויזיה והרדיו אוחזים בדרך כלל ב"הינתקות".

הכנה רגשית. מונח נפוץ בטיפול באנשים העומדים לקראת אירוע האמור להיות קשה או מסעיר, כמו לידה, ניתוח לב או מסע שורשים. הוגדר במסגרת ערכה שמציעה מנהלת ההתנתקות למפונים העתידיים, עדיין אין ביקוש.

הכשרה מנטאלית. חלק ממערך הכנת הלוחם לקרב. משמש במסגרת הכנת הכוחות שיעסקו בפינוי: "חיילי צה"ל, המשטרה ומג"ב ... יעברו הכשרה מנטאלית ומבצעית שתכין אותם לפעילות" (גורם צבאי ל-(nfc.

השתוללות. הגדרת שנתן אריאל שרון לפעולות המחאה, מילה שמטרתה ליצור דה-לגיטימציה של המאבק; מילה חלופית: התפרעות.

התבצרות. דרך המאבק המרכזית בגוש קטיף עצמו. לקוחה מתחום תורת ניהול הקרבות במלחמות עתיקות.

התחברות, חיבור. נילים שנועדו לבנות מאבק משותף של אנשי יהודה ושומרון עם אנשי גוש קטיף. אופייניות לז'רגון הדתי ניו-אייג'י ולחוזרים בתשובה: "בסוף נורא התחברנו, ובעזרת השם יהיה לנו חיבור יותר גדול" (מתנחלת בת 15 מהשומרון שירדה לגוש קטיף).

חסימות. קוד מאבק המתייחס לטקטיקת המאבק המובילה ברחבי הארץ, חסימת כבישים וצמתים: "בהצלחה לכולם בחסימות מחר!" (אתר קטיף); התשובה ההולמת של כוחות הבטחון: "חסימת רצועת עזה".

טיהור אתני. ביטוי אקדמי שהתייחס בין היתר למעשי הנאצים, נשמע מפי מתנגדי הציונות "העורכת טיהור אתני בפלסטינים", ואומץ על ידי מתנגדי ההתנתקות: "'התנתקות' איננה כי אם 'טיהור אתני', וכך יש לכנותה" (אריה סתיו, עורך "נתיב").

יהודי לא מגרש יהודי. הסיסמה המצליחה של קמפיין ההתנגדות להתנתקות, שזכתה כבר לעשרות פיתוחים, כמו "דרוזי לא מגרש יהודי", "יהודי מגרש רומני, מגרש ניגרי, מגרש טורקי, מגרש סיני, מגרש בורמזי".

כתום. צבע המחאה הוליד כבר שורת צירופים: "הסרט הכתום", "המחאה הכתומה", "התא הכתום" (סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון), "הטלאי הכתום" (דעך עקב המחאות, אבל נתן את האות לפריצת הגל הכתום); השראה נוספת לבחירה בצבע היא "המהפכה הכתומה", שהפילה את השלטון באוקראינה (ראו גם "פרויקט קייב").

מאחז. כבר מזמן אין מקימים "התנחלויות" אלא "מאחזים", ומאחר שהם זכו להכשר בדיעבד הועתק המונח לתפיסת מבנים נטושים בגוש קטיף.

מחאה לגיטימית. כולם בעד מחאה לגיטימית, אבל לכל אחד יש דעה שונה מה פירושה.

מחאה עממית. מחאה רחבה, הפורצת את גדר המתנחלים: "רק מחאה עממית תשנה את דעתו של ראש הממשלה" (שלמה אבינר, ynet).

מחאה רוחנית. תפיסת מחאה שנשמעה בין אנשי חב"ד הקוראת להימנע ממאבק פיזי ולפעול באמצעי שכנוע, תפילות וכדומה.

מלחמת אחים. אף אחד אינו מעוניין בה, וכולם מאשימים את הצד השני בפריצתה.

מעגלי הפינוי. תוכנית הפריסה של הפינוי מנקודת ראות הצבא. לפינוי שישה (ואולי שבעה) מעגלים, על פי הפריסה המרחבית של הכוחות. המעגל הראשון דופק על הדלתות ומבקש מאנשים לעזוב.

מקומיים. נערי גוש קטיף מול המתנחלים שהגיעו מיהודה ושומרון.

מרי אזרחי. מונח שנועד להעניק למאבק אופי מקובל ולחבר אותו למאבקים לגיטימיים ואף נערצים בזיכרון ההיסטורי.

מתנחלים לייט. מתנגדים לפינוי שאינם מוכנים לעימות פיזי: "המשטרה והצבא התרגלו כאן למתנחלים לייט" (איתמר בן גביר, 27.6).

מתפנים מרצון. קבוצה לא גדולה שנענתה לחיזורי מנהלת ההתנתקות, בינתיים היא עושה קולות של שטיח.

נוער הדיונות. נוער מיהודה ושומרון שהתפזר על פני חולות גוש קטיף לקראת המאבק, חלקם ניצלו את הזמן לבילויים לא לגמרי כשרים: "אם לנוער הגבעות קוראים גבעונים, אז לנוער הדיונות נקרא דיונונים?" (אתר קטיף).

ניסוי כלים. עוד מונח בשימוש שני הצדדים, לקוח מתחום אימוני הירי. מחד, הפגנה או אירוע מחאה בהיקפים קטנים לקראת המחאה הגדולה, מאידר, הכנה של כוחות הביטחון לפעולות סיכול.

סרבנות. בינתיים המילה על נגזרותיה מרעישה הרבה יותר מהסרבנות בשטח; הצירוף "סרבני מצפון" שנטבע על ידי סרבני הכיבוש החל לחלחל גם הוא לטקסטים של מתנגדי ההתנתקות.

עקירה. עדיין נשמעת, אך כאמור פינתה מקום לאחותה הקשוחה יותר: "גירוש".

פרויקט קייב. תוכנית להפגנה מתמשכת מול הכנסת, בדומה להפגנות שהביאו לנפילת השלטון באוקראינה. המונח לא נקלט, וגם האסטרטגיה לא מומשה.

קייטנת מעשיהו. ביטוי המגדיר את יחס גרעין המחאה של צעירי המתנחלים למעצרים הצפויים להם. "תאמין לי היה אחלה ב'קייטנת מעשיהו' אני מחכה כבר בקוצר רוח לפעם הבאה"; הופיע גם על חולצות והספיק לעצבן את השב"ס.

קראווילה. קראוון שהוא וילה. משכן מפואר, נועד למתפנים מרצון בלבד. מילת "פינוי-פיתוי".

קרטיף. שילוב המילים קרטיב+קטיף. מוצר מחאה ידידותי המחולק לנהגים עצבניים בזמן "חסימות".

שמאלנים. האויב שמאחורי הקלעים, הכוח הפוליטי-אידיאולוגי שהניע את ההתנתקות: "כאילו אם אנשי שב"כ, משטרה או סתם שמאלנים נכנסים לפה" (אתר קטיף).

שמפניות. ממשיכי מורשתו של אבישי רביב. השימוש בביטוי מרמזים על פרובוקטורים של השב"כ שנועדו לגרור את המתנחלים למעשים שלא יעשו: "מי שיפגע במסגדים הם השמפניות של השב"כ" (אתר ואללה).

תגובה 1: את אותו

בעקבות "הכל ניגובים" (הזירה הלשונית, 17.6), שבו הופיע המשפט "ונא לא לשכוח את אותו מוסד ישראלי דועך הקרוי 'מילואים'", כותב הגולש "ישראל, ישראל" כי כותב המדור "חוטא לעברית ומחטיא את הקוראים התמימים, עם 'את אותו'. אין 'את אותו', יש רק 'את' או 'אותו'".

הפסילה של "את אותו" היתה נהוגה על ידי מתקנים שונים בטענה שיש כאן כפילות, אך היא אינה עומדת במבחן הניתוח הלשוני והמקורות גם יחד. אני מפנה את "ישראל, ישראל" ואת הקוראים התמימים אל דבריהם של ראובן סיוון ("לקסיקון לשיפור הלשון", עמ' 40); יצחק אבינרי (יד הלשון, עמ' 62), ורות אלמגור-רמון ("רגע של עברית", 107). אלמגור-רמון כותבת בין היתר: "אין כאן כפילות אלא שימוש במילית 'את' פעמיים, בכל פעם לצורך אחר". אבינרי מביא דוגמאות לשימוש ב"את אותו" בתלמוד הירושלמי, וסיוון חותם: "כך דיברו חז"ל. רשאים אנו, ואולי ראוי לנו, שנדבר בלשונם".

תגובה 2: רכב ורכבים

בענייני הריבוי העצמאי כותב הגולש אליהוא מקיבוץ סעד כי הגילוי הראשון של התופעה מופיע כבר בבראשית: ''ויראו את צרורות כספיהם''. "ישראל, ישראל" מוסיף (והפעם בצדק) ש"רכבים" מופיע כבר במקרא: "לסוסתי ברכבי פרעה". יש להוסיף לכך ש"רכב" במקרא אינו שם קיבוצי אלא שם עצם רגיל ופירושו מרכבת סוסים. לעברית החדשה נכנסה "רכב" כשם קיבוצי, ועל כן נתפסה צורת הריבוי "רכבים" שהגיעה מצה"ל כשיבוש. ההתפתחות המאוחרת יותר היא השימוש במילה "רכב" גם כ"כלי רכב" בודד, במשפטים כמו "החניתי את הרכב מול הבית".

ועוד באותו עניין כותב יעקב: "נתקלתי ביהודים מארה"ב המשתמשים בשם ניקודים, כאשר הם מבקשים לדבר על ניקוד". השימוש הזה מוכר אם כי אינו נפוץ: "ניקוד" היא הפעולה, "ניקודים" הם הסימנים עצמם, ממש כמו בתחום המזון.

הגולש ערן עסיס כותב על אחד מחידושי מבצע חומת מגן. "כששאלתי חבר אם הוא נלחם בג'נין הוא ענה ש'הגדוד היה בפאתים', זאת אומרת - בפאתי ג'נין". כאן התופעה שונה: "פאתי" היא צורת נסמך מקראית מיוחדת של "פאות", הגזירה ממנה של "פאתים" היא שיבוש, אף כי שיבוש חביב.

תגובה 3: קיביצר

בראיון עם ויליאם סאפייר (24.7) נזכרה "קיביצער", מילה ביידיש במשמעות אדם המעניק עצות מן הצד למשתתפים במשחק או אירוע, בעקבות הפועל קיביצען, להתקבץ. יוסף כפתורי מביא הסבר מרתק ועל פי בדיקתנו נכון ככל הנראה למקור המילה והפועל: "kiebitz היא צפור סקרנית המסתכלת לך מעבר לכתף. שמה המדעי vanellus cristatus. באנציקלופדיה הגרמנית של brockhaus מוסבר שם שמדובר במין ציפור וגם, בהתאמה, ב'צופה מהצד במשחק קלפים המפריע בהערותיו לשחקנים'. באנגלית שם הציפור הוא pewit".  תודה ליוסף. שם הציפור בעברית "קיווית" (וגם "שרוני מצויץ"), בעקבות שמה הלועזי, והשם אונומטופאי, על פי צליל הציוץ של הציפור: קי-ויץ.

תגיות :
Israeli defense forces; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה