בולבוסים, ספיר וקינמון

רוביק רוזנטל | 14 בינואר 2005

מהיכן הגיעו לעברית הבורגני, הבולבוס, הפרפר, השלט והמסתורין? עוד על קשר התרגום של מילים עבריות בין צליל ומשמעות

המדור הקודם פרש על קצה המזלג את עולם חידושי המילים על בסיס דמיון המשמעות והצליל למילים לועזיות, המכונה על ידי גלעד צוקרמן "תשמוץ" (תחדיש שומר משמעות וצליל). ערוץ חשוב ויצירתי אחר מסוג זה הוא הרחבת המשמעות. על כמה דוגמאות קלסיות מסוג זה נכתב בעבר במדור, כמו "מכונה", שהורחבה בימי ההשכלה מהמשמעות המקראית של "בסיס, כן" ל-machine. כך הורחב "גאון" במשמעות מנהיג רוחני למשמעות אדם רב כשרונות, משום קירבתו ל-genius. מילה נפוצה אחרת באותה משפחה היא "מסיכה", שמקורה בשורש נסך והיא זכתה במקרא לשתי משמעויות, שתיהן ממקורות שונים של השורש נסך. האחת יציקה, תבנית פסל יצוק, והשנייה מכסה. בעברית החדשה התכתשו כמה מלים במשמעות מסווה המונח על הפנים. אסתר מגדת כותבת ב"לשוננו לעם" מד (1993): "בימי השומשומין לפורים עטו המחפשים על פניהם פרצופים ופרצופות, ואחר כך אֲפֵר ומסווה, עד שהדיחה אותם מסכה מכוח יתרונה: צלילה הקרוב אל mask".

בולבוס וקורפדאי

עולם החיות המוזיקה והמזון משתלב בתופעה. איך הפך נהר פרפר מן המקרא בעברית החדשה ליצור המקסים המרפרף ממקום למקום? אליעזר בן יהודה מציג אותו במילון, אבל לא מציין מי מחדש המלה. על המלה משפיעים מחד גיסא הפעלים התלמודיים "פירפר" ו"ריפרף", המתייחסים גם לתנועת כנפיים שהיא גם תנועת הפרפר. אגב, לפרפר עצמו קרא ביאליק "ציפורת הכרמים". מצד שני "פרפר" מושפעת משלוש שפות אחרות שבהן יש למילה המקבילה צליל דומה: "פרפור" הערבית שפירושה ציפור קטנה, farfalla האיטלקית ו-Papillion הצרפתית, ומכאן גם עניבת הפרפר. המילה החדשה "קרפדה" משלבת את החיה התלמודית הבלתי מזוהה "קורפדאי" עם המלה הצרפתית carpaud. "אבוב" התלמודי הוא חליל, אבל הוא הועתק לכלי המודרני יותר oboe משום דמיון הצליל. "בולבוס" התלמודי הוא סוג של בצל. הוא זכה להפוך לתפוח אדמה בעקבות המילה היידית בולבע, המושפעת ממסורת הלשונות הסלאביות. את הדג האנגלי bream קראו מחדשי השפה בשם מעורר התיאבון של הדג התלמודי אברומה.

גורל משונה יש למילה התלמודית "בורגני" שמשמעותה בעל פונדק, והיא נגזרת מ"בורגן" שמשמעותו פונדק. האטימולוג ארנסט קליין טוען שמקורה בהשפעת המלה היוונית לפונדק pyrgos, בעוד הבלשן יחיאל קוטשר סבור שמקורו ב"בורגוס", מבצר בלטינית ובשפות הגרמניות. בעברית החדשה התרחבה משמעות "בורגני" ל"בן המעמד הבינוני", בהשפעת borgeois הצרפתית, שהתגלגלה מ"בורגוס". "שלט" פירושו בשפת המקרא מגן ("כל שלטי הגיבורים", שיר השירים). בגרמנית פירוש המלה schild היא גם מגן (חלק משמם של משפחת רוטשילד: מגן אדום) וגם שלט רחוב, וכך התרחבה גם המלה העברית למשמעות זו, בעוד המשמעות המקראית אינה בשימוש. יש גם הקושרים בין "תייר", הנוסע המודרני שהוא המרגל המקראי ("ההולכים לתור את הארץ", במדבר) עם tour הלועזית. ומי רוצה חבילת תיור לתוגרמה? זה השם שניתן לפני כמה יובלות לתורכיה. דומה.

ספיר וקינמון

במקרים רבים מלים קרובות צליל ומשמעות הן פשוט משורש משותף.

גילת סבירסקי שואלת: המילה האנגלית cherub פירושה כרוב, או ילד-מלאך. הרי "כרוב" מופיע בתנ"ך.

כרוב הוא אכן מקורו של cherub כפי ש- seraph היא שרף העברית. כך גם jubilee שמקורה ב"יובל", "הללויה", "אמן", ובגרמנית וצרפתית אפשר למצוא גירסאות שונות של "תוהו ובוהו". רוב המלים האלה הן בעלות אופי דתי, ונעשו במהלך תרגום המקרא לשפות לועזיות.

יאיר פוזניאק שואל: האם קיים קשר בין המילים earth ו-ארץ? 

קיימת קבוצה לא גדולה של מילים בינלאומיות או אזוריות עתיקות שמקורן אינו יווני, והן נקלטו בעברית עוד בתקופת המקרא במקביל לשפות אחרות, כמו "שק" הקיימת כמובן במקרא וכן בשפות שמיות אחרות, ומצויה גם ביוונית: sakkos. קליין סבור שמקורה "שק" הלטינית בעברית. כפי שנכתב במדור בעבר, אחת המילים החיות העתיקות ביותר בתולדות השפות היא "יין", המקבילה ל-wine האנגלי ולמלים דומות בעשרות שפות, ולכולן מקור הודי משותף. כך גם אורז, שנולדה ל-rice ורבות אחרות ממקור הודי קדום. מלים מודרניות יותר כמו "סוכר" נחשבות עדיין לועזיות אבל הן נקלטו בעברית לבלי הכר. מלים מקראיות נפוצות פחות מעידות על כך שרשת ההשפעות בין השפות קדמה בהרבה להשפעה היוונית. כך "ספיר", שמקורה בהודית עתיקה כמו מקבילותיה בשפות האירופיות נוסח sapphire האנגלית. כך התבלין המקראי קינמון, שהתגלגל ליוונית בהשפעה שמית ומקורו כנראה ממלאיה. השאלה ששאל יאיר בדבר ארץ ו-earth מפלגת בין האטימולוגים. חלקם סבורים ששתי המלים התפתחו בנפרד, אחת במסלול השמי והשנייה במסלול ההודי אירופי. יש הסבורים שקיים קשר אטימולוגי בין המילים.

ולסיום, מלים רבות בעברית מזכירות מלים לועזיות מסיבה פשוטה: הן נכנסו לעברית מן היוונית. מכאן הדמיון בין "בסיס" (שממנו נגזר השורש ב.ס.ס.) לבין basis, או בין פולמוס לpolemics-. במילים עבריות רבות המושפעות מיוונית ס' היא האות האחרונה של השורש, אך ביוונית היא עיצור המסמן יחסה. כך מקורן של "הדפיס" ו"דפוס" היא המילה היוונית typos, אמה הורתה של type האנגלית. עם זאת, כבר בתקופה היוונית היו חיבורי מלים לועזיות לשורש עברי קרוב בצליל. כך במלה "מיסתורין", לכאורה ובדיעבד מהשורש ס.ת.ר., אבל מקורה מהמלה היוונית mysterion, ממנה צמחו mystery האנגלית ורבות אחרות. בתלמוד המילה נכתבת בדרך כלל בעקבות היוונית בט', מסטורין, אך גם בת', מסתורין, אות לקשר שלה עם השורש העברי.

אלתר נתיב

תופעת הדמיון בצליל ומשמעות הולידה גם שעשועי לשון לא מעטים. יעקב פרוינד, בעל "לשון ברוטב" מרבה להשתמש בה. "אלתר נתיב" כ"אלטרנטיבה", כבר הפך קלסיקה, ויש עוד. מה ביקש פרעה מהטבח שלו: תות הנח המון. מהם דמי kiss? מס שפתיים. משחק כזה קיים בשמות בתי עסק כמו B-גוד, שהוא בעת ובעונה אחת ביגוד העברית ו"ראה בטוב" האנגלי. ופתרון החידה מהמדור הקודם: "כת רינה מלא דיצה פודה שדי" היא מלים עבריות שהותאמו על פי צלילן במאה ה-19 לשיר היידי החביב שמקורו אוקראיני: "קטרינא מאלאדיצא פוידי סירא", תרגום מילולי: "קטרינה, נערתי, גשי הנה". צוקרמן נשען על מסורת עתיקה של כתיבת שירים דו לשוניים בדמיון צליל. יהודה אריה מודנה כתב שיר כזה על מותו של רבי משה בזולה מלרוקה בשנת 1583. השורה האיטלקית: chi nasce mour: Oume, che pass' aserbo!, מילולית: "מי שנולד מת, אוי לי שאני חולף מן העולם חמוץ", זכתה לשורה מקבילה לעברית המדמה את הצלילים: "קינה שמור/ אוי מה/ כי פס/ אוצר בו.

פיוס ודמדומים

ברוב המקרים בהן יש דמיון צליל ומשמעות בין שתי מלים הדמיון הוא מקרי. כאשר אנו יוצרים קשר כזה אנו עושים מה שקרוי אטימולוגיה עממית, קישור בדיעבד בין מלים שאין להן מקור משותף. אטימולוגיה עממית כזו נשענת גם על התיאוריה המופרכת שהעברית היא אם כל השפות. מכל מקום, על חלק מהזוגות שהציגו הקוראים יש להשיב בצער מה: 'צטערת.

רונן: האם יש קשר בין המילה העברית דמדומים למילה האנגלית dim? יפה, אבל לא, אין קשר.

מרים אורון : האם יש קשר בין האבסה לבין הפועל האנגלי במשמעות דומה obese? לא. ממש לא.

טובה וייסברג שואלת: האם יש דבר בדמיון הצליל בין המילים "פיוס" ו-peace? במבט ראשון זה נראה קרוב, כיוון שפיוס היא מלה תלמודית שמקורה יווני, אבל לא, אין קשר.

אבן מאסו הבונים החופשיים

גל מנתניה כותב:  "האם המילה mason, בנאי באנגלית, קשורה למשפט 'אבן מאסו הבונים, היתה לראש פינה', בהקשר של מאסו, כלומר סיתתו?" לא מוכר לנו פירוש זה של "מאסו", ובכל מקרה, אין קשר.

ראם כותב: "הביטוי 'טרוט-עיניים' בעברית מתאר אדם עייף. משמעות המילה 'טרוֹט' בשוודית ונורווגית הינה 'עייף'. האם יש קשר?" יפה, אבל לא, המילה 'טרוט' היא תלמודית, שמית וקרובה למלה ערבית במשמעות רווח צר בפקיחת העיניים.

מנחם איילנברג מטורונטו כותב: "שמעתי כי המלה ruthless שפירושה אכזר חסר רחמים, מקורה במידותיה הנאצלות של רות המואביה, כך שתכונתו של האכזר שהוא חסר את מידותיה של רות". לא, מנחם. ממש לא. ממש ממש לא.

תגיות :
Russell Warner; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

בני מאיר
רוביק שלום בקשר לבורגני: בורג הוא אכן מבצר. בתקופת מסעי הצלב נולד מעמד חדש של לוחמים שיצאו למסעי הצלב ולא היו בני אצילים. הם זכו לקבל תחת חסותם מבצר או מגדל שמירה, בורג, ולפיכך כונו בורגנים. כשחזרו לאירופה כבר היו בעלי הון קטן וכך נוצר מעמד של אנשים שאין להם תואר אצולה אך גם אינם לגמרי מדלת העם, מעמד שלא היה קיים קודם לכן במשטרים הפיאודלים של אירופה. מעמד זה קיבל את השם בורגנים, ואנחנו יכולים להתגאות שהמעמד הבורגני התפתח לראשונה בארץ. זה קרה במאות ה12 וה 13. את האינפורמציה הזאת למדתי בקורס מורי דרך של משרד התיירות. בברכה - בני מאיר
31 בדצמבר 2016 הגב

הוספת תגובה