חמור נשאר חמור

רוביק רוזנטל | 14 באוקטובר 2005

לצד מילות הסלנג הרבות תרמה הלדינו ביטויים רבים שתורגמו לעברית, לעיתים בצוותא עם שפות אחרות; ועוד על תולדות המילה הטעונה 'כושי'

במדור הקודם הובאו מילים בלדינו שחדרו לשפת הדיבור הישראלית באגפיה השונים. על פי תגובות הקוראים הרבות (יפורסמו במדור קרוב) הלדינו חיה ונושמת, ואחד הגולשים אף תוהה מהי הסיבה לרנסנס הזה של הלדינו, ועל כך נשיב לו במטבע שחוקה: סתם אפליה מתקנת לשפה יפהפיה שהושתקה על ידי ההגמוניה האשכנזית.

אכלת אותה, בטובות

ביטויים רבים בעברית הם, כידוע, תרגום של ביטויים משפות שונות, בדרך כלל כאלה שהעולים לציון דיברו ושמעו בילדותם. בתחום זה מובילות היידיש (לביטויים ותיקים) והאנגלית (לביטויים חדשים), אבל מסתבר שגם כאן יש ללדינו מעמד שלא זכה להערכה ראויה. חשוב לציין שלא מעט ביטויים שמקורם בלדינו קיימים במקביל בשפות אחרות, כולל ביידיש, עדות לכך שלשפה אין גבולות. ולהלן רשימה חלקית.

אין בעד מה. הביטוי המקביל בלדינו: פוֹר נָאדָה (גם: "דה נאדה"). גם ביידיש ביטוי דומה.

אכל אותה. הביטוי הנפוץ הזה, במשמעות "נפגע, איתרע מזלו", מקורו בערבית (אֵכַּלָהָא) וגם בלדינו: לָה קוֹמִיוֹ. משה העליון מסביר שזהו חלק מביטוי שלם שמשמעותו "אכל את איבר המין", כלומר, עשו בו מעשה סדום. איבר המין הגברי בלדינו (לה פאטה) נתפס כמילה בנקבה.

אכל אותו חי. בלדינו: קוֹמֵירסֵילוֹ אַה אוּנוֹ בִּיבוֹ; יש גם אנגלית: eat him alive.

אכל מן היד של מישהו. ביטוי שהתיישן שמשמעותו להתפרנס או ללמוד ממישהו, וגם הוא קיים בלדינו: מִי קוֹמֵי דֵי לָה מָאנוֹ; ובאנגלית: have someone eating out of your hand.

בְּטובות. כלומר, באופן ידידותי, בהסכמה, ישירות מלדינו: קוֹן בּוֹאֵינָאס.

בָּלַע. כלומר, הסכים לדבר מה בלית ברירה: נוֹ סֵי מֵי אֶינְגְלוּטֵי.

בלע את הלשון. לדינו: אֶינְגְלוּטִירְסֵי לָה אֶילוּאֶינְגָה.

דג שמן. לדינו: אָפֶ'ירָאר פֶּישֵׁי גוֹדְרוֹ (הצליח לדוג דג שמן).

האכיל בכפית. הסביר בפרטים רבים מדי, מצוי כבר בלדינו: דָאר אָה קוֹמֶיר קוֹן קוּצָ'ארָה.

הוציא למישהו את הנשמה. קִיטָאר אָה אוּנוֹ לָה נְשָמָה, וגם ביידיש.

הכניס רגל. עשה מהלך השתלבות ראשוני בארגון. לדינו: מֶיטֵיר פִּיֶה אֶין, גם ביידיש.

הרים את הראש. התעודד, התחצף: אָלֵיבָ'אנְטָאר קָאבֵ'יסָה.

נכנסת לבוץ, נשמה

הרים ידיים. ויתר על מאבק, נכנע. לדינו: אָלֵיבָ'אנְטָאר לָאס מָאנוֹס; ביטוי קרוב באנגלית: throw up his hand.

חמור נשאר חמור. לדינו: אַזְנוֹ נָאסְיוֹ, אַזְנוֹ קֶידוֹ; חמור נולד, חמור נשאר. הביטוי קיים גם בגרמנית.

יצא בידיים ריקות. סָאלִיר קוֹן מָאנוֹס בָ'אזוּאָס.

לא בן אדם. במשמעות, אדם רע ושפל: נוֹ אֵיס בֶּן אָדָם.

לא כל יום פורים. "קָאדָה דִיָא נוֹ אֶס פּוּרִים". ביידיש: "איין מאל פורים אין יאר" (פורים בא רק פעם בשנה).

מהפה שלו לאלוהים. ביטוי נפוץ בכמה שפות, כמו יידיש וגרמנית, בדרך כלל במהדורה מורחבת: "מהפה שלו לאוזן של אלוהים". בלדינו אומרים: דֶה לָה בּוֹקָה טוּיָה, אָה לָאס אוֹרֶיזָ'אס דֶיל דִיוֹ.

מרח. שיחד: בלדינו במשמעות זו אומרים אוּנְטָאר, ובאנגלית: grease , קיצור של הביטוי העתיק grease his palm. מקור הביטוי ככל הנראה בתקופות בהן שיחדו אנשי שררה באמצעות שמן שנמשח על כף היד, שהיה יקר המציאות.

נכנס לבוץ. הסתבך: קָאאֶיר אַל לוֹדוֹ (נפל לבוץ). יש מקבילה ביידיש.

נפל לידיים טובות (או רעות). קָאֶייר אִין בּוּאֶינָאס (נֶיגְרָאס) מָאנוֹס.

נשאר בפה פתוח. נדהם: קֶדָאר קוֹן לָה בּוֹקָה אַבְ'יֶרְטָה.

נשמה שלי! מִי אַלְמָה! (יש גם בערבית: יא רוחי!).

נתנו לו אצבע, רצה את כל היד. ביטוי רב לשוני. קיים ביידיש, וגם בערבית של יהודי עיראק: טְעָאנוּ צְבָאעַה אַכַּל כִּל אִלאִיד. בלדינו אומרים: לֶי דָאס אֶיל דֶידוֹ, קְיֶירֶה אֶל דֶדוֹ אִי לָה מָאנוֹ; וגם: לֶי דָאס לָה מָאנוֹ, קְיֶירֶי אֶיל פּוּאֶירְפּוֹ אֶינְטֶירוֹ: "אתה נותן לו את היד, הוא רוצה את הגוף כולו".

עזוב אותו! במשמעות, אל תתייחס אליו, מי הוא בכלל: דֶישָׁאלוֹ.

עזוב שטויות! דֶישָׁה שָׁאקָאס.

פתח שולחן ועשה סלט

עיניים שלי. עוד מתנה מלדינו: אוֹז'וֹס דֶה מִי קָארָה, וגם מִי אוֹז'וֹס.

עשה סלט. בילבל את היוצרות: לדינו: אָזֶיר טוֹדוֹ סָאלָאטָה. מכאן השימוש ב"סלט" במשמעות עניין מבולבל וחסר סדר.

פרצוף תשעה באב. ישר מלדינו: קָארָה דֶי תשעה באב.

פתח שולחן. אַב'רִיר מֵיזָה.

קם על צד שמאל. סֵי אָלֵיבָ'אנטוֹ אַה לַה סִייֶדרָה. יש מקבילה ביידיש.

קפץ. במשמעות ביקר מישהו: סָאלְטָאר.

קפץ משמחה. סָאלְטָאר דִי לה אָלֶיגְרִיאָה.

רצה לקבור את עצמו. קיים ביידיש ובאנגלית. בלדינו: קִיז'וֹ אֶינְטֶירָארְסֵי בִּיב'וֹ (רצה לקבור את עצמו חיים).

שבר מישהו. ייאש אותו, חיסל כל תקווה: רוֹמְפֶּיר אָה אוּנוֹ.

שככה יהיה לי טוב. בלדינו: אָסִי טֶינְגָה בּוּאֶינוֹ. יש גם ביידיש.

שם רגל. הכשיל: מוכר ביידיש וגרמנית, וגם בלדינו: מֵיטֵיר אֵיל פְּיֶה.

תהיה לי בריא. סָאלוּדוֹזוֹ קֶי מֶ'יסְטֶיס.

ולסיום: הרעיון ששנת תרפפ"ו אינה אלא תשס"ו הובא לראשונה במאמרה של פרופ' אורה שורצולד על הופעות הלדינו בעברית בכתב העת "פעמים", בשנת 1993.

כושי 1: החתן של רותי

תגובות מעשירות הגיעו בעקבות "אל תקרא לי שחור". מאיר שפירא מביא כראיה לכך שהיחס לכושים לא היה גזעני את השיר הנושן "פעם הייתי, פעם הייתי, בתימן, שם ראיתי שם ראיתי כושי קטן, והוא יהיה לרותי חתן!!". לעומתו מציין רמי כי השיר "כושי כלב קט", אשר הושר ע"י יפה ירקוני, לא אושר להשמעה במשך שנים בתחנות הרדיו בארץ.

על הביטוי nigger צוין במדור כי הוא מונח גזעני בוטה, אך נהוג בין השחורים לבין עצמם, כותב הגולש קונפורטי: "המילה ניגר כל כך אסורה לשימוש בארה''ב, שאפילו אסור להזכירה בשמה המפורש, ומתיחסים אליה כ- N word, יענו המלה המתחילה באות נון". גלעד צוקרמן מספר על דייוויד הווארד, עוזרו של ראש עיריית ושינגטון שהשתמש במילה niggardly שפירושה קמצן, ואינה קשורה כלל ל-nigger, אבל נאלץ להתפטר מתפקידו.

כושי 2: הכלה של משה

נעמי דינור מדרום אפריקה אינה סבורה שהמקרא היה גזעני כלפי כושים: "חשוב לא לשכוח את המלים בנות האלמוות משיר השירים 'שחורה אני ונאוה בנות ירושלים'. ראיה נוספת שמביאה נעמי: "כושי אינו גנאי, ש'הלוא כבני כושיים אתם לי בני ישראל'! (עמוס ט' 7). הגולש אבי חולק על נעמי: "הכוונה בדברי עמוס אינה שבני ישראל מועדפים כי השחור עדיף, אלא שבני ישראל אינם בדיוק הלהיט התורן בקרב העמים, ולמרות עובדה זו אלוהים בוחר בהם". הגולש דורון הולך עם נעמי: "לפני הציטוט של הפרשנות המגוחכת לחלוטין של רש''י ל'כושית', יש טעם לספר מה היתה תגובת ה' בתנ''ך לגזענות של מרים, שהתלוננה על שמשה לקח אשה כושית: אלוהים היכה את מרים בצרעת לבנה כשלג, והותיר אותה שבוע מחוץ למחנה, כדי שיהיה לה זמן לחשוב על צבע העור הכושי, וצבע העור הלבן, המצורע במקרה שלה".

כושי 3: הזיגזג של אגאתה

אלישע פרוינד כותב, וגם מצרף צילומים: "ב-1939 כתבה אגתה כריסטי ספר בשם ten little niggers, על פי שיר ילדים אמריקאי בשם זה. בעברית, הספר תורגם ל"עשרה כושים קטנים". בעקבות מחאות אנטי-גזעניות שונה שם הספר ל-ten little indians. בשנות ה-60 גם שם זה לא עלה בקנה אחד עם ההתעוררות האתנית, וכך שונה השם ל-and then there was none, שהיא השורה האחרונה בשיר הילדים הנ"ל".

יואב קרן מביא קטעים מתוך הספר "נדי נוסע לארץ הצעצועים" (1964) בתרגום יפה קרינקין: "'הבט, אנחנו עוברים עכשיו דרך עיר הכושים גוליבוג', אמר אוזניון'. 'אתה רואה? הנה בני הכושונים מסתובבים בכל מקום'. ובאמת היו שם המונים של כושונים".

סוסי שי כותב: "בלדינו של אלו שמדברים בטורקיה, 'נגרוס' פירושו גם שחורים, וגם אנשים רעים". וראה בעמודים אלה את הגירסה בלדינו לביטוי "נפל לידיים רעות".

תגיות :
markjhandel; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אביבה
בלדינו- "מנוס ואזייאס" (ידיים ריקות). לא ברור מה נכתב שם.....
27 באפריל 2017 הגב
עדינה קונפורטי
בא בידיים ריקות, אולי, לא השיג מבוקשו
27 באפריל 2017 הגב
גדעון ניב
היה לחבר בולגרי בצבא (1948) שהיו לו שני ביטוים שלא הבנתי האחד "עלה פטה" עכשוו אני מבין השיני "לא מצאו אותי בפמייקה" מה פרוש המילה " פמייקה " 0
27 באפריל 2017 הגב
לילי וייס
הכוונה לדעתי להגיע ולהתארח ללא מתנה. ״וינו קון מנוס וואזיאס״ כך אמרו יוצאי סלוניקי
25 ביולי 2019 הגב

הוספת תגובה