סבתא ושמה חיה

רוביק רוזנטל | 22 באפריל 2005

כולם אוהבים את סבתא, אבל השפה מעידה שבדרך כלל אנחנו רואים בה שק חבטות

"אני מבקש ממך, תקפיד בכבודה של הסבתא שלי" (עודד בן עמי לטומי לפיד, שש, ערוץ 2).

מסירותו של עודד בן עמי לסבתא שלו היתה מרגשת, אבל הטענה שלו אינה צריכה להיות מופנית אל טומי לפיד, אלא אל התרבות הלשונית המקומית, שהפכה את הסבתא לשק חבטות. וכדרכה של אלימות, מילולית במקרה זה, החבטות הולכות ונעשות קשות יותר. הצירוף "סבתא שלך", כשהוא נאמר בטון בוטה, גס או סרקסטי הפך לאושייה לשונית. על הסבתא ניתן להטיל כבומרנג כל עניין חמור, גידוף או קללה המוטלת עליך, ואתרי האינטרנט מלאי השמצות סבתא, כגון "א: יא סתומה. ב: סבתא שלך סתומה" (הדיון המרתק הזה מתייחס, אגב, לשאלה האם נינט טייב "מלאכית" או "מעצבנת"). הביטוי מזכיר קרובי משפחה נוספים באותו דגם, ובראשם "אמא שלך", "זמש אביך" (הגששים) ועוד. הסבתא סובלת מיחסי ציבור לקויים כבר בשפות שהשפיעו על העברית, ובעיקר ביידיש. המכנה המשותף לרוב הביטויים האלה הוא זילזול: הסבתא עוסקת בעניינים חסרי חשיבות, סנילית, חסרת אבחנה, ובקיצור, עבר זמנה.

• "מעניין את הסבתא שלי", כלומר, מה שמעניין את הסבתא שלי לא מעניין אף אחד.

• "ספר לסבתא", כלומר, היא היחידה שתאמין לך, המטומטמת; יידיש: דערצייל עס דער באבען. ועוד ביידיש, באותו עניין: תירוץ סבתא.

• "סיפורי סבתא", סיפורים חסרי שחר ומצוצים מן האצבע. הביטוי מופיע בסלנג העברי גם בצורת היידיש שלו: בּוֹבֶּה מאייסעס. "בובה" היתה ספוגה תמיד בצליל זלזול, כמו ב"זקיינה בובה", והמושבניק של שייקה אופיר אינו מסתיר את דעתו עליה: "בובה! זאת לא תמות אף פעם".

• "דאגה של סבתא שלי", כלומר, רק סבתות מסוגלות להתעסק בשטות הזו.

• "שמחת זקנתי!" (כנ"ל).

• "אם לסבתא היו גלגלים, היא היתה אוטובוס". מקור הביטוי בגרמנית.

• "הסבתא התחתנה!", ביטוי ביידיש שפירושו: מה אתה אומר?!, כלומר, אתה מתרגש מעניין חסר חשיבות.

• "שמעתם? יש לו סבתא ושמה חיה!". ביידיש: הביא הוכחה מפוקפקת לדבריו.

• "סבתא שלי מתה". התירוץ האולטימטיבי של החייל המניפולטיבי. השיא הצה"לי עומד על 25 סבתות מתות בשלוש שנים.

• "לך תלמד את הסבתא לשיר". ביידיש: ברכה לבטלה.

• "לך תלמד את הסבתא שלך למצוץ ביצים", ביטוי אנגלי שפירושו, לך תלמד מישהו לעשות דבר מה שהוא יודע יותר טוב ממך.

בובו והאשה הטובה

לביטוי המפורסם "סיפורי סבתא" יש היסטוריה. אחד האשמים במוניטין המפוקפקים של מה שמספרת לנו הסבתא היא טעות עתיקה, עליה מספר בעזבונו אברהם שטאל. אליהו בחור, יהודי יליד נירנברג מן המאה ה-16, כתב ספר ביידיש שקרא לו "ספר בּוֹבוֹ". הספר היה עיבוד חופשי של רומנסה באיטלקית בשם Bovo d’Antona, המבוססת על רומנסה אנגלית בשם Bevis of Hampton. הספר נפוץ ברחבי אירופה המזרחית והיה אהוב מאוד על הנשים. במשך הזמן התחילו לכנות את כל הספרים מסוג זה בשם מעשיות בּוֹבוֹ, ולאחר שנשכח שם הגיבור האגדי הזה, דימו שהכוונה למילה יידית ידועה: באבע (נהגית בובה), סבתא, ומכאן ובובה מייסס, סיפורי סבתא.

המקבילות בתרבויות אחרות ל"סיפורי סבתא" אינן אמורות להעליב, אלא להעלות על נס את נוהגן של נשים זקנות לספר סיפורי מעשיות לנכדים: סיפורי האשה הזקנה. מקור הביטוי בלטינית אצל קיקרו (fabellae aniles), והוא קיים באנגלית בביטוי old wive's tale ובצרפתית בביטוי מחמיא עוד יותר: סיפורי אישה טובה. גם "הסבתא בנגב" של אבשלום כהן מחבב את סיפורי הסבתא הלוחמת.

לטון הלעגני הכלול בסיפורי סבתא תרמה התפתחות מפתיעה דווקא מהכיוון התלמודי. ככלל התלמוד אינו עוסק כמעט בסבתות, ואם כן הרי באופן חיובי בהחלט, במסכת ערכין שבו נאמר בארמית "סבתא בבית – אוצר בבית". ואולם, בבראשית רבא נאמר "זיל את גלוג לאמך", "לך ספר את זה לאמא שלך". גלג הוא שורש נדיר שפירושו לפטפט, ללכת רכיל, והוא היה בשימוש ספרותי בעיקר בעברית החדשה, עד שנפל לידי ס. יזהר, שחיבר את הביטוי היידישאי לתלמוד בספרו "ימי צקלג": "קצנו מפניך, מוטה, חזינו כבר בגבורותיך! בקצרה: גלוג לסבתא!"

כשסבתא רקדה ג'יג

הסבתא מופיעה לעיתים בביטויים המצביעים על עולם שנעלם. ביידיש אומרים "כשסבתא עוד היתה בחורה" על מנת להצביע על העבר הרחוק. באנגלית: הביטוי עליז יותר: "כאשר סבתא רקדה ג'יג". "נעלי סבתא" התחרו עם נעלי גולדה בתחרות הנעל הנשית המכוערת. הביטוי "תרופות סבתא", כלומר, רפואה עממית, קיים גם ברוסית וגם במרוקאית. במרוקאית קיים גם הביטוי "טרֶק לָאלָה": דרכה של הסבתא, כלומר, שיטה שעבר זמנה. ולמה "קשר סבתא"? המדור מתוודה: עד גיל 12 לא הצליחה סבתא שלו ללמד אותו איך לקשור את שרוכי הנעליים, ולאחר כל אימון כושל היתה פולטת בגרמנית: "באמת, אבל זה כל כך פשוט!"

ערוץ מפתיע בתולדות הסבתא העברית הוא הביטויים שבהם היא מוצגת כנמרצת ועליזה יותר מכל נכדיה, כמו בשיר העתיק "הסבתא שלנו צועדת לשוק, לקנות לה פלאפל בגרוש". הסבתא הנ"ל הפכה לסבתא זפטה, וזו הזדמנות לספר שבניגוד לרוב ביטויי המכות בשפתנו, דווקא "זפטה" לא הגיעה מיידיש אלא ככל הנראה מערבית. "זַבַּט" פירושו בערבית טיט, ו"זַבְּטָה" היא השלכת הטיט אל הקיר.

אז אנחנו עם לאה גולדברג, ומתגעגעים לסבתא של אפרים, שהיו לה ברווזיים, ולא, לא פיטמו אותם עם צינורות. הם גדלו בר בשטח. אבל איפה לאה גולדברג? ואיפה הסבתא של אפרים? ולמה יש לה אוזניים כל כך גדולות? לטומי לפיד פתרונים.

פרסומת: המהנדל המעופעף

הטרנד החדש בתחום הפירסום הוא משחקים דקדוקיים המעידים על ידע לשוני ופונים אל אהבת הלשון של הצרכן, וזו כבר בשורה טובה. "אוליביה" הנפיקה כבר לפני כמה חודשים סידרה של פעלים חדשים כמו "לעופעף" (מלשון עוף, בהכפלה), "לטרייק", (מלשון טריאקי) ועוד. השיטה של יצירת פעלים חדשים משורשים שמקורם בשמות עצם קיימים מוכרת עברית כבר שנים רבות, אבל הפעם נמצא לה גם יתרון שיווקי. את השיטה המציא, יש לומר, עובד מהסביח, בסידרת הפעלים המפורסמת שלו "לחמס, לטחן, לפלפל, לחצל, לסלט ולפטרזל".

"מהנדל" פולש לתחום אחר של יצירות לשוניות והוא יצירת מילה אחת משתי מלים שיש להן מרכיב משותף, עיצור או הברה. לתופעה שמות שונים, כמו מיזוג, הלחם ועוד. במקרה זה ל"מנהל" ו"מהנדס" 3 עיצורים משותפים, מ,ה,נ. מהנדס ויתרה על הל', מנהל ויתרה על סדר האותיות, וכך נוצר "מהנדל". הצירוף מזכיר יצירות לשוניות-פרסומיות מן השנה האחרונה כמו "ממקרקר", פסטרממיה", "ענקניקיה". עד הטרנד הבא.

תגובה: שפן וארנב

אשר מלכא מתייחס לבלבול עליו הצביע הקורא זוהר ביחס לשפן וארנב ("הזירה הלשונית" 1.4): " bunny איננו שפן אלא שם נוסף לארנב. אין שום סיבה שהאמריקאים יתבלבלו בין ארנב לשפן - אין להם בכלל שפנים שם". סימה מוסיפה: "שפן הסלעים הוא בעל חיים יונק שחי במזרח התיכון ואפריקה בלבד ולכן אינו מצוי בארצות דוברות אנגלית. באנגלית שמה של הארנבת המבויתת הוא rabbit. לבעל החיים ממהדורת הבר, שהוא חום, רזה יותר ועם אוזניים ורגלים קצת יותר ארוכות יחסית, אבל עדיין ארנב, קוראים באנגלית hare. שם החיבה bunny מתייחס לארנב התינוק כמו שהשם puppy מתייחס לכלב.

תגיות :
Steven Depolo; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה