פולנייה אוהבת ז'ין?

רוביק רוזנטל | 25 בפברואר 2005

אחרי שתינתה את כאבה על אובדן העיצורים בעברית, זכתה המורה לנשימה לשפע תגובות

אחרי סיפור זה על אותיות שיש בעברית רק 17, אתם קוראים חמודים כתבתם דברים כל כך חכמים שזה באמת ללקק שפתיים.

צ'ילבה צ'יקנוזית

יש קורא כזה, קוראים אותו מנחם קוזלובסקי, והוא כותב אותי: "מלבד העיצורים שנבלעו ואבדו, מן הראוי להזכיר שנולדו לנו 3 עיצורים חדשים בתוספת הגרש העליון: ג'ימל, ז'ין, ו-צ'דיק". מנחם צודקת לגמרי, ושלוש עיצורים אלה באמת לא חדשים. אבל אם הם באים באיזה מילה, תיכף ומיד שמים עליהם סטאמפה: לא כשר! לא עברית! למה? כי בתנ"ך אין אותם, ומה אין בתנ"ך, לא יהיה בעברית אף פעם. אז אם זה לא עברית מה זה? זה "לועזית", או זה מה קוראים "סלנג", או שתיהם אנגז'ה. וכל עיצור כזה מאיפה בא? מעולם גדול, מעולים חדשים, מערבים, מאינטרנט, וכל עיצור כזה מספר סיפור. ותקשיבו.

הכי חשוב זה צ'דיק. חבל מאוד באמת שאין בתנ"ך צ'דיק, כי ככה צ'ופר לא היה מלה "סלנג", אלא מילה עברית יפה, מתוקה כמו "סוכר", וזה רק בשביל דוגמה. ומה יפה בסיפור של צ'דיק? מיום שפה עשה בן יהודה מהפכה שמדברים רק עברית, תיכף כולם דיברו בצ'דיק. כי מי עשה מהפכה עברית? רוסקים ופולאקים. עכשיו, תיקח למשל מפולנים את צ'דיק לא נשאר כלום, כל שפה שלהם צ'דיק. או תזרוק מפה את צ'ופצ'יק של הקומקום ומה נשאר אותנו? "זרבובית". וגם בלי צ'דיק לא יהיה אצלנו פרטץ', ואנחנו בלי פרטץ' ביום אחד מתמוטטת כולנו. ואיך נעשה אפצ'י בלי צ'דיק? נעשה אפטשי. יידיש זאת ממזרה, לכל דבר מוצאת תשובה, מחר גם יגידו לנו תאכלו טשיפס.

מורה לעבריצ' נותנת נצ'יקות

ובאמת, אצל אנגלים צ'דיק זה עיצור חשוב חשוב! וככה אנחנו חותמים צ'ק אפילו קוראים את זה במילון שֶׁק, כמו גרמנים, ומגרילים צ'אנס, שאולי בכסף נעשה צִ'יק צַ'ק צֶ'ק-אין לטיסה צ'ארטר, ועושים צ'יז למצלמה לפני נאכל צ'ופ סואי בצ'אינה טאון, כמו שר אוצר נכנס למסעדה אוכל צ'ורבה.

ואפילו יש גם צ'דיק ערבית, שלא תגידו "אנחנו שֵׁמים, שמים לא אומרים צ'דיק". צ'יזבאת מה זה? ככה יש ערבים שאומרים זה במקום כי"ף. צ'יזב במקום "כזב", צ'ילבה במקום "כלבה". ואז באו הנה מרוקאים ואומרים צ'דיק צ'דיק, אז תיכף דודו טופז אומר עליהם צ'חצ'חים, ופרס עוד פעם מפסיד בחירות, שיידעו הצ'יקנוזים שעם צ'דיק לא משחקים. וגם לדינו צ'פצ'ולה אוהבת צ'דיק. וסינים מה? כל מילה שלישית שמה צ'דיק, עד שאפילו צבא קיבל מילה שלהם לחייל חדש, "צ'ונג". והודים? תשאלו סטלנים מה יעשו בלי צ'ילום, צ'אראס ואחר כך איך קוראים זה, צ'יל אאוט!

אז באה דנה ספקטור זאת נחמדה וכותבת על שפה חדשה היא מכירה, עבריצ', ששמה צ'דיק זה כבר מין מודה חדשה. בעבריצ' נותנים נצ'יקות ושואלים מנצ'מע ומה מצ'ב. וזה יפה דנה, כי זה אומר צ'דיק רוצה גם עברית, מאוד רוצה עברית, לא אוהבת רק "סלנג" ו"לעז", רוצה פצ'פורט כי היא כבר פה מהבילויים, ומה אומרים לה? את גויה, ופה ארץ של יהודים, אז לצ'בת בצ'קט לפני שבא אצלך מאצ'ו ממשטרת הגירה וצ'ם אותך במאצ'יהו.

וויקאנד בוואדי ערה

מורה לנשימה מפסיקה מבלבלת בראש על צ'דיק והולכת למטבח ומה מוצאת שמה? ג'וק! תיכף צורחת ג'יזס קרייסט וקוראת לאיך קורא אותו קישון, ג'ינג'י עם מפתחות מרחוב מלך ג'ורג', שיביא הג'ריקן ויעשה פליט על ג'וק קטן. זה אומר ג'ימל גם כן באה מכל שפות! באה זאתי מיידיש זאת שצצה מכל חורים, וגם מאנגלית שפעם הביאה ג'נטלמנים ממנדט, והיום מביאה אותנו ג'אנק פוד לבטן וג'אנק מייל למחשב וג'ובים ללימור וג'ודי לסילבן, ממש ג'ונגל!

וגם ערבים מאוד אוהבים ג'ימל, וככה פעם רצנו על הג'בלאות לג'הינום ושתינו מהג'ארות, ועד עכשיו יש לנו מזה ג'נאנה וג'יפה. ומה עושה יהודי רוצה לנסוע מטוס סילון? דזשעט, שזה במילון יידיש מה קוראים באנגלית jet. ועכשיו יותר טוב אני סותמת ג'ורה שלי שלא תגידו אני מדברת ג'יבריש.

בז'ז'יניה אוהבת ז'ין

מאוד נחמד עיצור זה ז'ין. עדין. עושה שמחה כמו זין, אבל ביישן. בוז'ה מוי, דודה שלי בז'ז'יניה שבאה מלודז' מז'ה אוהבת ז'ין! עכשיו תגידו, מאיפה הבאתי ז'ה, לא מפולניה? אז גם ז'ין ז'את מכל מקום באה. קצת מרוקאית שומעים שמה, וגם צרפתית, שצרפתים מאוד אוהבים ז'ין, כי כשהולכים אנגז'ה ז'ה עושה להם דז'ה וו. ז'ין עושה ערבית מרוקאית אלגנט, ככה עם מנז'טים, הולכת בז'ונגלר. ולא אומרים כמו ערבים "אנא בחיבק" שזה קצת מפחיד. אומרים ז'טם. רק ז'טם. ככה ז'ה, כמו אמרו פעם בשינקין. ככה ז'ה. אתה הבנת את זה, ז'וז'ו?

עכשיו כותב על זה יהודה מהרצליה שמתגלץ' באנרג'י: "יש להוסיף למלאי את העיצור ואו (W) ודומיו. וואו שהוא צודק! וואללה צודק צודק! וויי וויי וויי כמה צודק! שיעשה מכה בווינר וייצא לוויקאנד בוואדי ערה (טוב, זה המלצה רק בשביל בדיחה, לא באמת). איך נפגשו אצלנו ככה אנגלית ערבית על עיצור מלא אוויר כמו וואו! ולמה לא נעשה וואו עיצור בעברית? ככה. בטלנים אנחנו.

יוצא קצת מצחיק שאנחנו אומרת יש בעברית 17 עיצורים, ועכשיו ארבע החזרתי וכבר כמעט 22! צ'תהיו לי בריאים, מוצ'אצ'וס! צ'או!!!

כאילו ליחה בגרון

תומס כותב על מה אני אומרת שעיצורים הלכו מעברית: "אתה בוכה על העולם הישן. אין מקום לכל האותיות שנעלמו בשפה העברית. בן אדם שמבטא ע' כמו שצריך נשמע כאילו הוא מקיא, ומי שמבטא ח' נשמע כאילו יש לו ליחה בגרון. והגיע הזמן לבטל את ההבדל בין כ, ק, ט, ת. אין לזה שום משמעות היום. וגם את הקמץ אפשר לבטל, ואת הסגול. אין שום הבדל בין פתח לקמץ בעברית של היום".

ועל זה אני אומרת, צודק תומס, וצריך גם לבטל פ"א רפה כי זה כמו לירוק פיסטוקים, ואני חושבת זי"ן צריך לבטל מהר עכשיו בגלל אני לא רוצה להגיד איך נשמע זה, ובכלל אנחנו מדברים יותר מדי, כמו אומרים, יפה שתיקה לחכמים, לא זוכרת מי אמר זה.

תימנית רב דורית

מנחם קוזלובסקי עוד כותב: "למזלנו הגדול גם היום עדיין ניתן לשמוע את כל 29 העיצורים המקוריים (22+בגדכפת דגושות ולא דגושות ו-ש שמאלית וימנית) נהגים כהלכה בעברית, אך זה מצריך מאמץ מסוים: להגיע לקהילה תימנית מבוגרת בזמן קריאת התורה. התימנים המבוגרים הוגים היטב את ג' ד' ות' הבלתי דגושות וכן את ו' בגרסתו המקורית". ועמרי דווקא אומר: "להווי ידוע לך כי גם בבני העדה התימנית הצעירים פשה הנגע, וכולם מדברים ב'כֵית' ,'אַיִן', ו'כֵיש'. אפילו זמרים ממוצא תימני דוגמת אחינעם ניני, מרגול, גלי עטרי, ויואב יצחק סיגלו לעצמם דיבור עילג על מנת למצוא חן, וכדי להוציא מעצמם תווית של מזרחיים ולהיכנס לקטגוריה של 'ישראליים'. נגע הדיבור העילג הושרש ע"י רשות השידור ששולטים בה אחינו בני אירופה". ועכשיו יבואו תימנים זקנים ותימנים צעירים ויעשו פה מלחמה מי צודק.

כנס וכינוס

יועצת הלשון ציפורה שפירא כותבת: "קראתי ב"הזירה הלשונית" (28.1) את מילת השבוע 'ועידה', ואני מבקשת להסב את תשומת הלב לקטע מספרי "דיבור בציבור" (בהוצאת מודן, עמ' 167): המילה 'כנס' יוחדה רק לכנסת, ולפי אבא בנדויד (מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה), בכל מושב שנתי של הכנסת יש שני כנסים: כנס חורפי וכנס קֵיצי. כל התוועדות אחרת היא 'כינוס'. התוועדות של מוסדות או מפלגה היא ועידה. בימינו, אין שומרים על הייחוד שניתן ל'כנס', וגם בני המעמד הבינוני מתהדרים בו: כנס קצבים, כנס סבלים וכנס ארצי של אגודות ספורט למיניהן, ואפילו אנו מוזמנים לכנס לשון. זו המציאות!"

זו אכן המציאות, וטוב שכך. ההנחיה של אבא בנדויד המצוטטת לעיל מיותרת. אין שום סיבה לשונית לייחד מילה פשוטה ומקובלת כמו "כנס" לכנסת בלבד, ועוד לצפות שההבדלה הזו תוטמע בשפת הציבור.

תגיות :
Ze'ev Barkan; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

גדעון הדרי
רוביק, שכחת להזכיר שבמחוזותנו שכחו את המילה מכיר בקמץ (makir) יש רק מכיר בסגול (mekir mekirim)
23 בספטמבר 2016 הגב
גדעון הדרי
רוביק, שכחת להזכיר שבמחוזותנו שכחו את המילה מכיר בקמץ (makir) יש רק מכיר בסגול (mekir mekirim)
23 בספטמבר 2016 הגב
יוסף הלחמי
אין לומר מֵכִּיר, שאמר דוד המלך: קשים ממני האנשים האלה בני צרויה; ואין לומר מְכִּיר, שהלכה היא שבן השבויה פסול לכהונה; אלא נאמר מַכִּיר, בן הפתוחה, והמבין יבין.
17 באפריל 2017 הגב

הוספת תגובה