מסאז' אצל סאשה בפסאז'

רוביק רוזנטל | 26 באוגוסט 2005

נחשולי תגובות נשברו אל שינינו בעקבות המדור שעסק בשוברי שיניים ("הזירה הלשונית" 12.8), ולהלן חלק מהיבול

המכנס והכלונס

ראש וראשון הוא הפיוט שובר השיניים של רבי אליעזר הקליר: "אץ קוצץ בן קוצץ, קצוצי לקצץ, בדיבור מפוצץ, רצוצי לרצץ. לץ בבוא ללוצץ, פולץ ונתלוצץ, כעץ מחצצים לחצץ, כנץ על ציפור לנצץ". הפיוט הזה, שתוכנו מצחיק פחות ממה שהוא נשמע, הפך אצל שלום עליכם סימן ההיכר לגיבורו מוטל בן פייסי החזן, שיכול היה לומר רק "אץ טוצץ בן טוצץ טצוצי לטצץ", ועל כן נקרא בפי כל טופלה טוטוריטו.

"בארץ לובנגולו מלך זולו, אבי עם המטבולו אשר בהרי הבולוויה" (ספר הילדים הנצחי של נחום גוטמן) .

"מה'זתומרת מה'זתומרת? מהז'תומרת זאת אומרת זאת אומרת" (שלונסקי, אני וטלי בארץ הלמה).

"סרז' עשה מסאז' אצל סאשה בפסאז'" (שני מקיבוץ גבת סבורה שהמקור אצל מתי כספי, המדור לא מצא).

"גילה גילגלה לגלי גלגל עגול".

גירסה פורנו-שוביניסטית לסיפור התמים על הננס ואננס: "גמד ננס/ לחדר נכנס/ כיבה הפנס/ פשט המכנס/ הוציא הכלונס/ אנס ונס".

החריץ שבשפיץ

מאיר צמח מביא "עוד שני שוברי- שיניים נפלאים מהתנ"ך": "כי נמצאו בעמי רשעים, ישור כשך יקושים" (ירמיהו ה' 26); ומתוך משא דמשק: "עזובות ערי ערוער, לעדרים תהיינה" (ישעיהו י"ז 2).

מיכה עמית מציע ניסוח שונה (והגיוני) לשובר המיוחס לרש"י: שַׁלָּמָּה שְׁלֹמֹה  שַׂלְמָה שְׁלֵמָה שִׁלֵּמָה.

עודד פז כותב: "אם ב'שוברי שיניים' מדובר, מן הראוי לכלול ברשימה (ובמקום מכובד) את השיר-סיפור של יורם טהרלב. טהרלב קורא לו 'סיפור הילדים הקצר ביותר שכתבתי בחיי', ויש לו גם גירסה מושמעת בפי ציפי שביט:

'יש חריץ מסוכן בהור ההר/ ויש קפיץ בחריץ המסוכן בהור ההר/ יש עציץ על השפיץ של הקפיץ בחריץ המסוכן בהור ההר/ יש חמציץ בעציץ על השפיץ של הקפיץ בחריץ המסוכן בהור ההר/ ויש ציץ לחמציץ בעציץ על השפיץ של הקפיץ בחריץ המסוכן בהור ההר/ ויש מיץ בציץ/ וילד אמיץ/ שהציץ לחריץ/ הרביץ/ והשפריץ/ את המיץ/ מציץ החמציץ/ בעציץ על השפיץ של הקפיץ בחריץ המסוכן בהור ההר/ והסיפור נגמר!' (פורסם בספר "אין כבר דרך חזרה" עמוד 215)".

גיל והחליל

בקובץ התרגומים (החופשיים למדי, כעדות המחבר) שכתב אורי סלע ל"שירי אמא אווזה" מקבץ מרשים של שוברי שיניים. אחד מהם נזכר במדור הקודם, שובר השיניים אודות שולה השולה שבלולים. שיר אווזה אחר מזכיר את חומי מאלחמה של הגששים:

"נחמה חממי חיממה חמאה/ ללוש ממנה עוגה חומה/ אבל החמאה חמוצה משום מה/ ונחמה חממי מוחה דמעה/ היתה בלבה תקווה חמימה/ שתיתן חמותה לעוגה מחמאה/ ועכשיו רק תשמע מחאה וחימה/ ואין רחמים לה ואין נחמה".

וישם גם: "לגיל יגיל קנו חליל/ ולחלל החל/ עלי גבעה שם בגליל/ וגם שירי רחל".

כמה מהשירים בספר הן גירסות פיתוח לדוברי שיניים או משחקי לשון ידועים:

"אתה! כן, אתה! אכלת אותה!/ קח מטאטא וטאטא את התא!"

"לאשה נעלה אשר גרה בנעל/ היו עוללים על כל צעד ושעל/ ומה מעוללים כל אותם עוללים?/ צוהלים הוללים ומרבים תעלולים/ לא הועילו אלות, לא הועילו קללות/ לא חדלו הילולות, איטלולות ויללות./ מה עשתה האשה הנעלה? נעלה/ את כל עולליה בתוך נעלה".

ופלפול לסיום, גירסה של הגולש ישראל, ישראל (גירסה אחרת לרעיון מצויה ב"אמא אווזה"): "כשפיליפ הפיל מתפלפל על פִלפל/ ומפיל פילפילון תוך פלפול/ ואת הפלאפל הוא עוד מפלפל/ בעיניו מפלבל וגופו מתפתל/ ואל פלא לאל הוא כולו מפלל/ כי הלפלף בכלל לא פילל/ שכל כך מפולפל הפלפל".

הסוף והפילוסוף

חנניה רייכמן הרבה בשוברי שיניים, ביניהם הפסוק שהופיע במדור הקודם על ההכרה הקרה והמלחמה החמה, וכן להלן הגירסה המדויקת של רייכמן למר מלחי, מתוך "דבש ועוקץ", ותודה לגולש מר מלחי:

"בקונצרט מר מלחי נם/ השירים קמל חינם/ סח מר מלחי:/ 'מלחינם/ במחילה, עמל חינם'".

עוד מצקלונו של רייכמן, מ"דבש ועוקץ" ו"צימודים וחידודים":

"להוט אחרי תענוגות/ הלקקן טעם עוגות -/ והאוהב תעה נוגות/ סביב זוג עיניים ענוגות".

"יש לנוער שני פנים/ יש פן-חוץ ויש פן-פנים/ כמובן, פן פנים – מוצפן/ ואולם פן חוץ – חוצפן".

"הדיאטה היא גזירה/ הגזורה לשם גיזרה".

"גם למען עמיתי/ לא אמית את אמיתי!"

"לא בטחון טחנות דיבור/ יבוצר ביטחון ציבור".

"אם בזז לשם ביזה/ את דגלו בזה ביזה".

"האח, האח! צהל האח/ נעים וחם ליד האח!".

"באות כבוד כיבדו אותך/ אך רם כבודך גם בלי אותך!"

"מה הסוף של פילוסוף?/ רק סופיסטיקה בלי סוף".

שוברי שיניים 1: שמעון והשרלילות

עוד תרומות מקוראינו יוצאי התפוצות השונות:

יידיש: "שמעון שוסטקוביץ הוט געשיסען צוואי שיקסעס מיט איין שוס" (ובתרגום חופשי של מאיר שפירא: "שמעון שוסטקוביץ דפק שתי שרלילות במכה אחת").

שלמה מנתניה נזכר בימי ילדותו: "כשהתארחנו אצל סבתי הפולנייה ואכלנו רק עם מזלג היא היתה אומרת באידיש  "און א מעסער עסט א קי", כלומר, "אוכלים את הפרה ללא סכין". סבתי השנייה שדיברה לטינית היתה מחקה אותה ואומרת משפט שנשמע ספרדי: "אונה מסה אסטה קי".

מיכאל ברק מביא את הביטוי המפורסם בהולנדית: Achtentachtig, שפירושו שמונים ושמונה. שובר שיניים הולנדי אחר הוא בן 49 אותיות: Hotentotententententoonstelling. תרגום: תערוכת אוהלים הוטנטוטיים.   

אלן גלזנר מביאה שובר שיניים נטול תנועות בצ'כית: strc prst skrz krk, שפירושו "הכנס אצבע לגרון".

דני פריש, מביא שובר שיניים הונגרי מימי ילדותו: az ipafai papnak fapipaja van,dehat az ipafai papipipa papi fapipa. תרגום: "לכומר מאיפפה (שם מקום) יש מקטרת עשויה עץ, לכן מקטרת העץ מאיפפה היא מקטרת עץ של הכומר".

שוברי שיניים 2: שלוש מכשפות

ואי אפשר בלי מלכת שוברי השיניים, האנגלית, והפעם בלי תרגום:

How much wood would a wood-chuck chuck, if a wood-chuck could chuck wood?

Three Swiss witches watch three Swiss "Swatch" watches. Which Swiss witch watches which Swiss "Swatch" watch ?

ויש גם גירסה אנגלית ל"מהז'תומרת" של שלונסקי:

that that is, is. that that is not, is not. is that it? it is!

ולסיום מקבץ טעימות מאתר אחר המתמחה בשוברי שיניים באנגלית: www.deepakbansal.com, ותודה לנטע דורון.

A big bug bit the little beetle but the little beetle bit the big bug back.

An Ape hates grape cakes.

What noise annoys an oyster most? A noisy noise annoys an oyster most.

שאלה: להבריז ברז

יוסף קדרון שואל: "מאיפה בא הביטוי 'ברז', 'להבריז'? לפני כמה שנים סיפק לי בני בן ה-16 את ההסבר הבא: 'אתה רוצה להגיע הביתה אבל אין לך כסף למונית. אתה תופס מונית, נותן כתובת לא רחוקה מהבית, מבקש מהנהג לעצור ואומר 'אני יורד לרגע לשתות מים מהברז בחצר', ונעלם ורץ הביתה'. האם זה מקור הביטוי?"

לא, יוסף, זה אינו מקור הביטוי, וגם לא האגדות העממיות על האינסטלטור שמחכים לו עד בוש כדי שיבוא לתקן את הברז. מקור הביטוי בערבית הצפון אפריקנית, מן השרש ב.ר.ז. במשמעות הקרובה לשימוש הישראלי. לשורש הופעות שונות, ויועץ המדור לערבית המרוקאית סמיר בן-ליושי מביא את הביטוי בְּרֶז לוֹ: ברח לו מתחת ידיו. הפיתוחים הישראליים "הבריז", "שם ברז" וכדומה הם כבר תוצרת ישראלית.

תגיות :
Wonderlane; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יצחק,איזה, גורן
משחקי המלים העלו על זכרוני "יצירות" כמו "גנן גידל דגן בגן, דגן גדול גדל בגן" או "עלמהעלמהעלמעלמה תאמרי לאחד לינדוד ולשני לינדוד". והיה ומשום מה אינך מודע למשחק המלים , ברשותך אפרק. "על מה עלמה, על מעל מה, תאמרי לאחד לינדוד ולשני לין דוד" וגם " אישה נעלה, נעלה נעלה, נעלה הדלת בפני בעלה" (פירוש: אישה נאצלת. שמה על רגלה נעל. סגרה הדלת...:
16 באוקטובר 2016 הגב

הוספת תגובה