הגיעה שנת תרפפ"ו

רוביק רוזנטל | 30 בספטמבר 2005

הלדינו תרמה לסלנג ולפולקלור הישראלי מגוון של מילים וביטויים, שלא היו מביישים את אחותה הזקנה, היידיש

"שנת תרפפ"ו" היא אחד הביטויים הוותיקים והפופולרים בסלנג העברי . היא מובילה בקבוצת הביטויים המתייחסים לעבר רחוק (לא רחוק מאוד), עידן שהתיישן. ביניהם ביטויים סתומים כמו "שנת איכה" ו"שנת קוקוס", או הביטוי "מימי מתושלח". "שנת תרפפ"ו זוהתה תמיד עם שנת תרפ"ו, למעשה ה'תרפ"ו, כלומר, 1926. אלא שכפי שכבר נכתב במדור בעבר, אין כל קשר בין שנת תרפ"ו לבין הביטוי והא ראיה, שנת תרפפ"ו איננה שנת תרפ"ו- 1926, שהרי יש בה פ' נוספת. הוסיפו ל-1926 80 שנה והגענו לשנת תשס"ו - 2005/6. עוד שלושה ימים למנאייק, כלומר, לשנת תרפפ"ו.

הביטוי המקורי ממנו נולדה "שנת תרפפו" הוא בלדינו: דִיל טְיֶימְפּוֹ דֶי מִי טָארָאפָּאפּוּ, מזמנו של סבי השלישי, כלומר, סב סבי. שנת תרפפ"ו שאנו עומדים בפתחה היא אם כן רגע נאות לשפוך אור על תורמת בלתי מוערכת דיה לעברית הישראלית: הלדינו, ובהגדרות אחרות, ספרדית-יהודית וספניולית. קרדיט על מחקריהם בנושא (או שמא "מזכה" כהצעת האקדמיה) יש לתת בנושא לפרופ' אורה שורצולד מאוניברסיטת בר אילן שגדלה בבית דובר לדינו, ולד"ר אבנר פרץ שהקים מכון לחקר הלדינו ושוקד על מילון לדינו-עברי רב היקף, בן כ-50,000 ערכים, החסר מאוד על מדף המילונים הישראלי.

היידה, באסטה!

נוכחות הלדינו בשפה צצה במקומות שונים.

בָּאסְטָה! במשמעות מספיק, די, מילה המוכרת בשפות נוספות כמו איטלקית, מתועדת אצל הגששים ומקורה המקומי בלדינו. אין קשר לבאסטה שבשוק (מילה ערבית), אפילו לא בשוק מחנה יהודה.

בר מינן. מילולית פירוש הביטוי בארמית מי שהלך לעולמו, אבל במשמעות קריאת ההפתעה נוסח "חס וחלילה" מקורו בלדינו, כמו ב"קרקר נגד קרקר": "ברברה, בר מינן ברברה, את נראית יותר ברכה". הגששים עמלו רבות לשמר את מורשת הלדינו בשפה.

גֶהִינוֹם. השימוש בדימוי הגהינום כסיוט מתמשך מקורו בלדינו.

הָיידֶה. קריאת עידוד וברכה שיצאה קצת מהמחזור: "היידה שבת שלום מיסייה לוי". מקורה מקביל: גם מלדינו, גם מיידיש.

כַּפָּרָה. למילה שימושים שונים, ואחד מהם הוא "אין להצטער על מה שאבד", השימוש הזה קיים בלדינו.

מְגילה. במשמעות טקסט ארוך ומשעמם.

נָאדָה. כלום, אפס, לקוח מספרדית.

סְטִיפָה. פירושה בלדינו ערימה, והיא שמשמשת במשמעות הזו וגם כחבילת שטרות גדולה.

על הפָּאטָה. לא אכפת לי, ומילולית: על הזין.

פַּלָאבְרָה. דברי הבל, בעיקר ברבים: פלאברות. פירושה בספרדית מילה, ובלדינו קיבלה את המשמעות המקומית: שטויות, דיבורים ריקים.

קומבינה. מלכת המילים מלדינו והנפוצה בהן. היא מתקשרת לכאורה למילים באנגלית (combination) או ביידיש: קומבינאציע, אבל רק בלדינו היא מופיעה בצורה המקובלת בעברית, בהטעמת ההברה בי. בצורה הצרפתית combine ההטעמה דומה, אך חסרת הסיומת.

טרונצ'ו ופוסטמה

הסלנג הוא בין היתר גלריה של טיפוסים, רובם בעלי חסרונות לרוב. החבורה שבאה מלדינו התיישנה ברובה, חלקה הונצח, ולא במקרה, על ידי הגששים. ולהלן מקבץ:

אַזְנוֹ. טיפש, ובלדינו: חמור. התיישן, אבל יש לו השפעה על כך שבעברית "חמור" פירושו טיפש.

בהמה. כינוי לאדם גס, שמקורו בין היתר בביטוי בלדינו "בהמה אין פורמה די בן אדם" (בהמה בצורת בן אדם).

בּוּלֶמָה. אשה טיפשה, ביטוי שנשכח.

דֶמִיקוּלוֹ. אדם חסר חשיבות וכשרון, בדרך כלל המילה נצמדת לתכונה או מקצוע. בלדינו מדובר בביטוי שלם: די מי קולו: מן התחת שלי.

וְיֶאזָ'ה. כינוי בסלנג הקהילה להומוסקסואל בגיל המעבר. בלדינו: אישה זקנה.

טְרוֹנְצ'וֹ. טיפש. המשמעות המילולית היא קלח כרוב. הגשש, במערכון "השד": "לא אבא שלך אמר לך, יה טרונצ'ו?"

לוֹנְסוֹ. מגושם, שלומיאל, עוד מילה שהתיישנה, מילולית בלדינו: דב.

לוֹקוֹ. משוגע. הגיע מלדינו, מוכר בשפות נוספות.

מוֹקוֹ. כינוי גנאי לצרכים שונים. בין העבריינים הוא כינוי לסוהר. בלדינו מוֹקוֹ פירושו הפרשת האף, ומוֹקוֹזוֹ: מי שאפו זב תמיד. הפרשת האף היא מקור השראה לכינויי גנאי בשפות אחרות. חנון מקורו ב"חנונה", נזלת בערבית-מרוקאית. סמארקאץ', מלשון סמארק, הוא פרחח או מנוול.

מלאך. אדם טוב לב במיוחד. מזכיר אמנם את השימוש המקביל באנגלית an angel, אבל מיובא מלדינו, שם הוא נהגה מלּאך (הל' דגושה ומתנגנת).

מַמְזֵר. אדם ערמומי, השימוש הזה מקורו בלדינו, קיים גם בצורה היידישאית במילעילית.

סוֹלִיקוֹ. אדם הפועל ללא שותפים. -ִיקוֹ היא סיומת המציינת חיבה והקטנה, ומופיעה בשמות רבים כמו בצמד הסטייקאים לויקו מושיקו, או בשורה מ "קנטטה לשווארמה" של נסים אלוני, "תביא מהר קורקבניקו יופי לכבוד מכבי חיפה".

פָּאצָ'ה. מילה מסתורית. היא אינה מופיעה במילוני הלדינו, ונשמעה בהקשר לראש. "כובע פאצ'ה" הואר שם נוסף לכובע טמבל, "ראש פאצ'ה" הוא ראש שטוח, סימן לטיפשות. הבלשן חיים בלנק טוען שפאצ'ה בלדינו פירושו טיפש.

פּוּסְטֶמָה. נפוצה, חיה ובועטת. מתייחסת בעיקר לנשים: אשה טיפשה או רעה, אבל מיוחסת גם לגברים. הפירוש המילולי: כיב, פצע מוגלתי.

פֶזְגָאדוֹ. כבד, חסר חן, בעבר השתמשו במילה ולא רק בתרגום לעברית. מכאן גגם השימוש ב"כבד" בסלנג הישראלי נוסח "אל תהיה כזה כבד".

צַ'פָּצ̂וּלָה. כינוי גנאי לאשה. בלדינו פירושה המילה מרושלת, חדלת אישים. מקור המילה בטורקית.

קָלָבָסָה. טיפש, ומילולית בלדינו: דלעת. גם היא מונצחת על ידי הגשש. ביטוי עתיק: "ג'ינג'י קלאוואסה", עקיצה לאדומי השיער.

בשבוע הבא: מאיפה בא "בלע את הלשון", ומה פירוש "אבי יו-יו", הגירסה הירושלמית ל"שק קמח".

ספונג'ה עם פיניונס

הלדינו נוכחת עד היום בבית ובמטבח, עושים אתה אוכל וכביסה ושאר ירקות.

בּוּרֶקָאס. צורת היחיד בלדינו היא בּוּרֶקָה, הישראלים יצרו ריבוי כפול: בורקאסים: יחידות בורקאס.

חָמִינָאדוס. ביצי החמין הנצחיות ה קיצור של שמם המלא בלדינו: אוּאֶבוֹס חָאמִינָאדוֹס.

סְפּוֹנְגָ'ה. שטיפת הרצפות התפתחה מהביטוי אָזֶיר ספונג'ה, לשטוף את הרצפות. סְפּוֹנְגָ'דוֹר הוא סמרטוט רצפה, וספונג'ה סתם: ספוג.

פָאסוּלְיָה. המאכל מופיע כך בערבית, ביידיש ובלדינו. צורת הלדינו היא הקרובה ביותר לצורה הישראלית המקובלת.

פָּיילָה. גיגית, לא כל החוקרים מסכימים שמקורה בלדינו.

פִינְגָ'אן. המילה מופיעה בערבית במשמעות ספל, ובלדינו במשמעות המקובלת מאז ימי הפלמ"ח: קנקן לבישול קפה.

פִּינְיוֹנֶס. שם שנעלם משהו לגרעיני הצנובר.

פַּנְטוֹפְלָך. נעלי בית, מופיעה במקביל ביידיש ובלדינו.

פַּפִּיטָס. גרעיני חמנית. ההיגוי בלדינו הוא פיפיטאס, האשכנזים בירושלים הגו אותה פּוּפִּיטֶס.

מילת השבוע : ביביסטאן

"מדינת ישראל תהפוך לביביסטאן" הזהיר עמרי שרון לפני שבוע. מה יש בו בביבי שהוא מניע אנשים לעצב את שמו לכיוונים שונים ומשונים? "ביביהו", חיבור יצירתי של ביבי ונתניהו הוא שם ותיק ומלעיג המתרוצץ באתרי אינטרנט ומאמרי עמדה. "ביבילאנד" הוא כינוי שתפס כנפיים לעצמו המתייחס לתפיסתו הכלכלית-חברתית. "ביביסטאן" הוא עליית מדרגה לעומת "ביבילאנד". "סטאן" היא סיומת המרמזת על מדינה נחשלת ומושחתת, כשממנה מהדהדים שמות ארצות כמו אפגניסטאן, קזחסטאן וטורקמניסטאן.

הסיומת "סטאן" הומצאה על ידי אורי אבנרי והתייחסה לחיפה, שבה שלט שלטון ללא מצרים ראש העיר המפא"יניק אבא חושי, ועל כן נקראה "חושיסטאן" ולא בגוף הטקסט אלא בכותרות שער באותיות ענק. דווקא בחודשים האחרונים נולד ביטוי חדש המתייחס לעתידה הלא מעודד של רצועת עזה: חמאסטאן. ואם לשוב לביבי, שהפך עם כינויו הצברי למותג, יש לשאול, האם זה טוב או רע לביביהו? ימים יגידו.

משפטי חיילים: כשאמא צוחקת

מקבץ המשך לשרשרת משפטי הצבא, ותודה לשחר דג, גד שושני, מאיר שפירא, אברי, קובי הראתי וספי רינצלר.

אתם כמו אמא ואני כמו אבא, וכשאמא צוחקת, אבא דופק.

1. המפקד צודק. 2. המפקד תמיד צודק. 3. במקרה הבלתי סביר שמישהו חוץ מהמפקד צודק, סעיפים 1, 2 נכנסים לתוקף.

כשאתה תשתחרר, האף-15 יהיה מטוס ריסוס, והסטי"ל יהיה ספינת דיג.

חיל האוויר – הצבא הזר הכי ידידותי לצה"ל.

קתג"ר מחמ"ר = קצין תוחעס גישעפטען ראשי מחוז מרכז.

גולני: גוף ונשמה למען נצח ישראל (נכתב בשירותים ציבוריים בעפולה).

יחידה 101: 100 יורים, אחד פוגע.

מה זה? אני חושב שאני שומע כינורות! (תגובת מפקד לתלונה של חייל).

תביאו לו קערה/גיגית/חבית (כנ"ל, רמז לדמעות).

יחס גורר יחס, ולהיפך.

תגיות :
Leon G; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

חי
יש לציין שכַּפָּרָה. במשמעות של "אין להצטער על מה שאבד", תבוטא תמיד במלרע
20 באפריל 2017 הגב
עזרא אלמוג
שלום רוביק, קרוב לוודאי ששאלה זו כבר נשאלה בעבר. מדוע למילה כלום מוסיפים "לא", האם לום זה משהוא (חרצן של זית). לפי הקו האדום מתחת ל"לום", אני מסיק שאין מילה כזאת בעברית. אנחנו יודעים ש"דבר" זה אכן משהו לכן אומרים "שום דבר", אז אם כן הבעיה עם "כלום"? תודה - עזרא אלמוג
20 באפריל 2017 הגב
הלל אבני
לדברי אשתי רבקה שהיא חצי עירקית המלה פָּאצָ'ה מתייחסת למאכל עירקי שעשוי מקיבה של פרה ממולאת.
21 באפריל 2017 הגב
עמליה חקל
תרפפ"ו אינה אלא שבוש ל"רפפ"ו" - שנים עוד בטרם הוספת ה-ת' . כלומר מזמן-מזמן. אלא שהדורות הצעירים לאלה שטבעו את הביטוי התקשו לוותר על ה-ת', ונראה להם מספיק וותיק תר' (שבזמנם כבר היה תש'). חבל שאי אפשר לראיין את אלה שטבעו את הבטוי המקביל לזמני איכה (במלעיל) או לימי מתושלח.
22 באפריל 2017 הגב

הוספת תגובה