מילים מזמזמות בכנופיות בזק

רוביק רוזנטל | 03 בנובמבר 2006

עולם הסטארט-אפים שישראל היא בין המובילות שלו בעולם יצר אוצר מילים מונחים משלו, המלמדים איך משיגים מימון ומה עושים אתו. נא להכיר: שפת הווב שתיים

מנטרה חדשה מהלכת קסם ואימים על העולם הטכנולוגי: ווב שתיים, ובשמו המלא: ווב שתיים אפס. הישראלים אימצו אותה וכבר מדברים על "העולם הוובשתיימי".

רצים מבאזז לבאזז

 

העולם הוובשתיימי הפך את העולם המיושן והמאובק הקרוי "ווב אחד" לאוסף של כלים וקלישאות שאין בהם חפץ, אלה שעד לפני זמן לא רב, אולי חודשיים, אולי שנתיים, היו בשיא תהילתם. אריות התעשייה וביל גייטס בראשם יודעים שאם לא יצטרפו לעולם החדש יהפכו הם עצמם להיסטוריה. עמיחי שלו, עיתונאי אינטרנט ותיק, אמר לי לא מכבר: תלמד את השפה של ווב 2.0. היא מתפתחת במהירות, ובקרוב לא תהיה שפה אחרת.

"ווב 2.0" הוא הבאזוורד האולטימטיבי. באזוורדס, ובאנגלית: "מלים מזמזמות", הם ביטויים או מלים בודדות המשתלטים תוך זמן קצר על השיח בזירה הטכנולוגית-עסקית. הם מייצגים את האופנה החמה, הקרויה "באזז", וזאת גם בעולם הלא הייטקי. בדרך כלל כרוכים הבאזוורדס בערפל סמנטי מסוים, אבל השימוש בהם הוא פריט חובה בקיום החברתי והמקצועי של אנשי התעשייה. יש להם גם ערך שיווקי במה שקרוי "באזז מרקטינג", שיווק רעיון על ידי יצירת אווירת עניין סביבו באופן יזום על ידי אנשי שיווק ויחסי ציבור. יש מלעיגים על הבאזוורדס ועל היסוד הפלצני שבשימוש בהם, אבל הבאזוורדס הם גילוי של עובדת מפתח בתעשייה הטכנולוגית: המלים הנכונות הן נכסים, המלים הן כוחות מניעים, אי אפשר בלעדיהן. קצב ההתפתחות המסחרר מחייב להציג לכל רעיון חדש, טכנולוגיה חדשה או מודל שיווקי-עסקי חדש שם, ואחרי השם כבר נגררים יזמים ומתכנתים ומשקיעים ומנסים להתאים אליו את מהלכיהם הבאים. אווירת ההתלהבות הסדרתית הזו קרויה גם "הייפ", מילה אמריקנית שחדרה לשפה הכללית, ותרגומה העברי המדויק: רעש וצלצולים.

בעקבות הבלוגוספירה

אז מה זה בכל זאת "ווב 2.0"? צפריר בשן עיתונאי הייטק לשעבר והיום איש יחסי ציבור של חברות שונות בתחום מגדיר: "בווב 1.0 היו בקצה אחד יצרני תוכן, ובקצה השני צרכנים. בווב 2.0 כולם מייצרים תוכן". "תוכן", כידוע, היא מילת מפתח גורפת בתחום ההייטק והטלקומוניקציה, כמו באותו מקצוע חדשני ומכניס "יועץ תוכן לסלולאר". המונח "פורטל" (ובעברית "פורטן"), שער כניסה לעולם אינטרנטי, יצא כמעט לגמרי מהמילון. היום מדברים על "אתרי ווב", שההתרחשות בהם היא על פי כללי השיתוף החדשים. קורבן אחר ההולך ונשחט על מזבח ווב 2.0 הוא ה"דסקטופ", גולת הכותרת של עולם המחשב הביתי, ואותו הולך ומחליף "וובטופ", מעין פורטל אישי הפועל בתוך הרשת הגדולה.

את מהפכת ווב 2.0 בישרו במובן מסוים הבלוגים. "בלוג", למי שעדיין אינו יודע, הוא יומן רשת. כל אדם יכול לפתוח בלוג, להצטרף לאחד מאכסניות הבלוגים הגדולות או לפרסם אותו באתר אישי. כמות כותבי הבלוגים בעולם בעלי המחשבים גדלה בקצב מסחרר, ונאמדת בעשרות מיליונים ברחבי העולם, ובעשרות אלפים בישראל הקטנה. לתרבות הבלוגים נוצרו בישראל כמה שמות: האחד בעקבות השם הגלובלי, בלוגוספירה, ולצידו המהדורות העבריות "ישראבלוג" על שם אתר בלוגים מוביל, "בלוגייה" ו"בלוגיאדה". הריבוי הטבעי המבהיל של הבלוגים יצר בעיה: אדם מן היישוב עלול להחמיץ בלוגים המעניינים אותו, וכך נולד אחד ממונחי היסוד של התרבות החדשה: ה"תג" או ה"תגית". תג, במקרה זה, היא מילה עברית לכל דבר אך היא משעתקת את המילה האנגלית המקבילה, tag. ברוח הווב 2.0 התגיות אינן מסודרות במשבצות וטבלאות אלא במעין כאוס, בגדלים שונים. ריכוז תגיות זכה לכינוי החביב "ענן תגיות".

בווב 2.0 מתפתחת גם מגמה שהחלה עוד לפני שיצא לאוויר הרשת, והיא מפגשים חיים הנולדים מהקשר האינטרנטי. אין מדובר רק בעולם הדייטים, שבו עשה האינטרנט מהפכה של ממש, אלא בסתם פגישה מיידית בין המתכתבים, הקרויה באנגלית מיט-אפ (meet up) , וזכתה לכינוי ישראלי: "כנופיית בזק". כנופיית בזק נולדת במהירות הבזק בעקבות העברת מסרים ברשת, וכך נולדה למשל מלחמת הכריות בכיכר רבין לפני כמה חודשים.

אפקט מיראביליס

ווב 2.0 הוא אחד הכוחות המניעים את תעשיית ההיי-טק ואת מנועי העזר שלה, הסטארט-אפים. הצרכים והאופנות שהוא מציע פותחים כר נרחב לרעיונות חדשים, שהם נשמת אפה של קהילת הסטארט-אפים. רצוי שהרעיון יתייחס ל"שוק בתול", ושהחברה לא תהיה "חברת מי טו" me too), כלומר, חברה חקיינית. עולם הסטארט-אפים, יש לומר, לא סבל אף פעם מחוסר רעיונות. הוא קם ונפל על הדרכים הפתלתלות של המימון וההצלחה העסקית. זו מהותה של תקופת מעבר האלף שנקראה בכל העולם "הבועה", ובאנגלית: the bubble. הבועה הישראלית הושפעה גם מ"אפקט מיראביליס". מיראביליס היתה חברת סטארט-אפ שפיתחה את האיי. סי. קיו., מוצר וובשתיימי שהקדים את זמנו, נמכרה בכ-400 מיליון דולר לאחר זמן מה כבר בשנת 1998, והפכה חמישה אנשים, כמה מהם עלמים צעירים, למולטי-מיליונרים.

וכאמור, העולם החדש זקוק לשפה חדשה. היא מתנהלת באנגלית המתנאה בשם "גלובאלית", אך למעשה היא מותאמת באופן מלא לאנגלית האמריקאית. צפריר בשן מסביר שבתחום ההייטק האמריקניזציה הלשונית חריפה במיוחד מאחר שרוב הדמויות המובילות בהייטק הישראלי ובסטארט אפים הבולטים בפרט, זכו להשכלה עסקית בארצות הברית, ומחזיקים בתואר אקדמי בתחום הניהול. האנגלית זורמת אל העברית כבר כמה עשרות שנים בפסים רחבים וצרים, ובכמה ערוצים. החשובים בהם היא השאילה הישירה, נוסח "לוק", ו"ווטאבר", שאילת התרגום נוסח "זה מרגיש לי", ופעלים חדשים נוסח "לפנטז". ככל שקצב החדירה מהיר יותר השאילה הישירה מתרחבת. אין זמן לתרגם ואין זמן לפענח את התרגום. כך זה בעולם הסטארט אפים.

שפת המחשבים משתמשת בעברית במשורה. חבר הכנסת אלכס מילר הציע אמנם לא מזמן לחייב בחוק לקרוא לאינטרנט "מרשתת", מלה שנקבע על ידי האקדמיה ונותרה במילונים, כמו גם "מארג" למילה ווב, אך ההצעות זכו להרמת גבה עד לגלוג מופגן. בצד העברית יש לציין שהאינטרנט נקרא יותר ויותר בשפת העם "הרשת", וכי מילות חומרה מובילות נקלטו במונח העברי כמו "מחשב", "מקלדת", "צג" ואחרות. מצד שני, מונחי חומרה פשוטים כמו "מחשב נייד" נדחקים, והיום כל פרח בועה נושא אתו לבית הקפה, למטוס ולרופא השיניים את הלפטופ שלו, מניח על הברכיים ומתחיל לתקתק. אין מערכות תקשורת, רק נטוורקינג. למילים נפוצות כמו פודקאסטינג, אייפוד ואמפי-שלוש לא נולדה חלופה. למוצר החביב דיסק און קי שהומצא על ידי חברה ישראלית נקבע דווקא שם עברי מגניב: דיסקון. הצלחה מרשימה נרשמה דווקא בתחום יצירת הפעלים החדשים, דוגמאות בהמשך.

רצועת המגף שואפת לאקזיט

הסטארט אפים מייצרים גם שפה עסקית-פיננסית חדשה, והיא המנוע הלשוני של התעשייה. מילון העסקים העולמי והעברי רחב ומקיף-כל, ויכול לכאורה לפרנס גם את עולם הסטארט-אפים, אבל השפה החדשה מעידה שהסטארט אפים הם חיה מסוג שלא הכרנו. סטארט אפ נולד כלל במוחו הקודח של יזם, בדרך כלל תפרן, ועל פניו נראה הרעיון ואף נשמע תמהוני. אין לו כסף. הוא מקבץ חבר או שניים, יושבים בדירת רווקים או אצל ההורים ומתקתקים את התוכנה שתשנה את פני העולם. במקרה הגרוע הם נאלצים גם למלצר למחייתם. לסגנון הפתיחה הזה קוראים bootstrap, רצועת המגף. למה? לאמריקאים פתרונים. ומהו חלומו של כל יזם ומשקיע? להפוך ל"אקזיט", דהיינו סטארט-אפ שהתממש, אם על ידי הנפקה ראשונה לציבור הקרויה IPO, ואם על ידי רכישה.

המשקיע הראשון בחברת סטארט אפ מוגדר בביטוי האמריקני החביב "שלושת ה-אפים", ובאנגלית: family, friends, fools - the 3 Fs. דהיינו, משפחה, חברים וטיפשים. כינוי סימפטי יותר הוא "השקעת אהבה", love money. הביטויים האלה, ורבים אחרים, אופייניים ליצירתיות הראויה להערכה באנגלית האמריקנית, המולידה ביטויים מסוג זה מידי יום ביומו.

עם אהבה קשה להגיע רחוק, וכאן משמש ביטוי חביב שהועתק כמות שהוא לעברית: האֶנג'לים, דהיינו, המלאכים. אנג'ל הוא משקיע פרטי המחפש דרכים להשקעה בסטארט אפ, או נתקל בדרך מקרה ביזם ומעניק לו סכום התחלתי. יוסי ורדי, שניתן לראות בו "אנג'ל" של כמה וכמה סטארט-אפים אינו אוהב את המונח, הוא מזכיר לו כינויים לדמויות פטרוניות מסוג "שוגר דדי". האנג'לים מתאגדים לעתים לתמיכה משותפת בסטארט-אפים, וכך נוצר "מועדון אנג'לים", באנגלית: angels club. לעתים פותחים יזם ומשקיע ישות פיננסית משותפת, שבתוכה פועל היזם עד שהכסף נגמר. חברות כאלה קרויות "חברות צ'ק פתוח". מי שנתקל פה ושם בביטוי "השקעת סיד", מתבקש לרשום לעצמו שאין מדובר בשיפוצניקים המטייחים את קירות המשרדים, אלא באימוץ כמות שהוא של המילה האנגלית seed, זרע, דהיינו, השקעה בשלב המוקדם ביותר.

סיבוב הופעות ונאום מעליות

היזם בעל הרעיון המעוניין בהשגת כסף יוצא בשלב מסוים ל"רוד שואו" (road show), או בעברית, סבב הופעות לשיווק הרעיון וגיוס משקיע. יוסי ורדי מציע גם את הביטוי החביב "אלוואטור פיץ" (elevator pitch), הקרויה גם אלוואטור ספיץ', מילולית: "נאום מעלית", כלומר, הכישרון והמגמה להציג את המהות והיתרונות של הסטארט אפ שלך בזמן הנחוץ לעלייה במעלית בבנייני המשרדים מרובי הקומות במנהטן או ברמת גן, בערך 30 שניות. הביטוי מזכיר ביטוי נושן מתום הפרסום/שיווק הישראלי: "תן לי את זה בעבודי", כלומר, תסביר לי את הרעיון בשמונה מילים. ככלל, עולם השיווק מוצף בביטויים, רובם באנגלית, שמהותם אחת: אין לי זמן להקשיב לך, דבר מהר, מעט, ולעניין.

מול האנג'ל עומדת החלופה המובילה היום בשוק הסטארטאפים, קרנות הון הסיכון, ובקיצור, ויסי: venture capital. ויסי הוא עוד אחד מראשי התיבות באנגלית שהפכו למילים, ואמצו על ידי התעשייה הישראלית. בדרך כלל מדובר במלים בנות שלוש אותיות, מה שקרוי באנגלית 3 letters acronym. האנליסט דני יכין מחברת איי די סי (עוד מין נוטריקון תלת-עיצורי שכזה) מציין בצניעות שהמציא אקרונים שנקלט ברחבי השוק הגלובלי: "איי. אל. פי." information leakage prevention, דהיינו, מניעת דליפת מידע. ובקיצור, זמן רב חלף מאז שאיי.בי.אם התחילו להפיץ את הפי.סי. ועד ימינו בהם שלטת שפת הפי.אייטש.פי, הסי.די. אאוט, הסי.אר.אם (תוכנת ניהול ארגונית פופולרית) פורחת, וחיינו מתנהלים פי.טו.פי, דהיינו, ממחשב למחשב (peer to peer).

כרישים, נבלות ומלקטי דובדבנים

אם האנג'ל הוא מלאך רחום, וה"חממה" הציבורית המסייעת לסטארט אפים היא מקום מוגן ותומך, קרנות הון סיכון עובדות ללא רחמים ודואגות היטב לכיסן. שפת הויסי תועדה בהקצנה מסוימת בתוכנית הטלוויזיה "הכרישים". בעולם הזה הביטוי "יזרקו אותך מכל המדרגות" (לעתים בלשון עבר) הוא ביטוי שכיח. אנשי הויסי נחשבים חשדנים, וברשותם "בולשיט דטקטור", באמצעותו הם מזהים יזם חרטטן. משחק החיים של היזם מול המשקיעים מצוי כמעט כולו ביד הלשון. דני יכין מציין את "המשפט שאסור להגיד לויסי: ימכרו אותי תוך שנתיים ב-50 מיליון דולר". אנשי הקרנות טוענים שמי שמפתח מוצר במגמה שיימכר לא ימכור אותו. זאת למרות שבשנים האחרונות כמעט אף חברה לא הונפקה, והמצליחות דווקא נמכרו. הביטוי החשוב על פי יכין בהקשר זה הוא "ויסי קומפטיבל", תואם קרנות, ובלשון פשוטה: מי שאומר לקרנות מה שהם רוצים לשמוע.

הקרנות עצמן אינן עשויות מעור אחד, ומעוצבות בדרך כלל על פי דמותו של מנהל הקרן. אחדות מחכות בפינתן להצלחה או לכישלון, "נבלות" בלשון היזמים. אחרות מלוות את הסטארט אפ, על פי המודל הקרוי "האנדס און מאנאג'מנט", ניהול מעורב. קרנות ההון סיכון אינן חבורת מתאבדים או ספורטאי אקסטרים. דני יכין מצביע על פרדוכס לשוני. הביטוי "השקעה אופורטוניסטית" נשמע רע, אבל פירושו בעצם שהמשקיע בחן היטב את הסיכויים והחליט שהסיכון נמוך. "השקעה אסטרטגית" נשמעת טוב, אבל בדרך כלל היא שם כיסוי לכישלון מתגלגל: "אמנם הסטארט אפ ממשיך להפסיד, אבל יבוא יום והרווח יגיע".

יש משקיעים מבוססים, המעדיפים לבחור רק סטארט-אפים מבטיחים מאוד, מה שקרוי בז'רגון האמריקני cherry picking, ליקוט דובדבנים. הסטארט-אפים מצידם זוכים לתארים כאילו היו חבורת דוגמנים, על פי המוצר שהם מציעים: מוצר "חזק", מוצר "חם", "בוננזה" לציון מוצר המבטיח רווחים מפליגים, "מוצר סקסי" ואפילו "מוצר אקזוטי". ומה קורה לאנג'ל לעתים קרובות? הוא רואה בעיניים כלות איך כספו העתידי עובר "דילול", כאשר המשקיעים החדשים הנכנסים נוגסים עוד ועוד בחלקו ברווחי החברה העתידיים. הדילול גרם לכך שנרשמת ירידה מסוימת בקהילת האנג'לים.

שורפים כסף ומדממים

וכך יוצא הסטארט אפ לדרך, והכסף מתחיל להישרף. דימוי השריפה אופייני לעולם הסטארט-אפים. אם בעולם העסקי הרגיל הפסדים רצופים בהשקעה חדשה קרויים bleeding, שתיתת דם, בעולם ההייטק החדש הם קרויים burning, ללמדך שהכסף נעלם במהירות האש. דני יכין מסביר שבעוד "בלידינג" הוא מונח שלילי המרמז על אסון מתקרב, "ברנינג" אינו בהכרח שלילי, שכן הוא מעיד שהסטארט אפ עובד במלוא הקצב, ומדובר אפילו על "ברן רייט", קצב שריפה משביע רצון. המצב הזה מתקבל כדרך העולם, או מה שקרוי בהווי הסטארט-אפיסטים OPM, דהיינו other people's money – כסף של אחרים. שלוש אותיות כבר אמרנו? משקיע נמדד בעיני היזמים על פי מה שקרוי "כיסים עמוקים", ממש כמו עומק הספסל בכדורסל: מה שיותר עמוק יותר סבאבה.

המשקיע והיזם חותמים על חוזה ובו נקבע אחד ממונחי היסוד של התעשייה: אבן דרך ובאנגלית: milestone, דהיינו, שלבים בתהליך בניית הסטארט אפ שהיזם חייב לעמוד בהם. רצוי מאוד שהיזם יציע "מודל עסקי", וכאן נחשף מאבק סמוי שימיו כימי התעשייה, ביו אנשי הטכנולוגיה, המאמינים שאם יפתחו מהר ובהצלחה מוצר טוב הכסף יבוא אחריו, לבין אנשי "המודל העסקי" הטוענים שמוצר טוב חייב להיות בנוי מלכתחילה בתוך תוכנית מובנית שתבטיח לו הצלחה. מבחן התוצאות מצדד בדרך כלל בקבוצה השנייה. בעולם הסטארט אפ "עסקי" הוא שם תואר מנצח: מי שמזהה "הזדמנות עסקית" ועובד עם "תוכנה עסקית" על פי "מודל עסקי" עשה צעד ראשון למטרה המיוחלת, ה"אקזיט", כלומר, מימוש החברה באמצעות הנפקה בבורסה או מכירה.

היזם הסדרתי הולך אקס 

היזם שהצליח לשרוף את כספו יוצא לסיבוב שני, או בלשונו "ראונד בי", לגייס כספים נוספים. הדרך הארוכה אל האקזיט קרויה בעברית "מרחק מהשוק" ובאנגלית, במדויק יותר time to market. בעברית צה"לית קוראים לזה פז"מ, אבל שלא כמו בצה"ל, רוב רובם של הסטארט אפים מהדור הקודם לא הגיעו לשלב האקזיט, אלא בלשון הרופאים "הלכו אקס", הלכו לעולמם ללא הכסף שנשרף וללא מוצר. כך התפוצצה הבועה. אחדים מאלה שנכוו ממנה אך שרדו, כמו גם אלה שזכו לאקזיט, הפכו ל"יזמים סדרתיים". אלה מקימים סטארט אפ, הולכים אתו כברת דרך, משאירים את העובדים להמשך הדרך ופונים להקמת סטארט אפ חדש. חלקם היו ל"יזמים מקביליים", ביטוי שנטבע בעיתון גלובס, דהיינו, מקימים ומובילים כמה חברות במקביל. לעתים עושה חברת הייטק שהצליחה "ספין אוף", מונח הלקוח מתחום הבידור, כאשר מוצר מסוים שפיתחו הופך בסיס להקמת חברה חדשה בבעלותם.

האקזיטים אינם ערובה להישרדות. אפשר ליפול גם אחרי שהחברה הונפקת, או להימכר ולהיעלם כפי שאירעה לאקזיט האקזיטים, כרומאטיס. אחרות התבססו, וכמה מהן הפכו לאושיות העולם ההייטקי, חברות גדולות וחסונות, מובילות בתחומם. הגדולות מכולן זוכות בלשון התעשייה לכינוי "גורילות". למרות ההתפוצצות המכאיבה, צמחו חברות ישראליות לא מעטות והקנו מוניטין להייטק הישראלי. ובכל זאת מסתובבת בחלל הישראלי מעין שאלה באזז: "למה אין נוקיה ישראלית?"

באזז טכנולוגיות הליבה

אז מה היה לנו? המנהיגות הלשוניות של העולם החדש, כולו בן פחות מעשר שנים וכבר ענק ונפוח: ווב שתיים, ויסי, אקזיט, תוסיפו להם את "הדור השלישי" בסלולאר ואתם מעודכנים נכון לשעתיים הקרובות. אבל דומה שעיקר שכחנו. הרגל הטכנולוגית של העולם החדש בנויה על מהפכת "הפס הרחב", שהגדילה את קיבולת המחשב הביתי שלנו באופן דרמטי. הפס הרחב מאפשר לכל אדם לעשות כמעט ככל העולה על רוחו במחשבו, אם רק יכיר את הפוטנציאל. הפס הרחב מספק את התנאים הדרושים לחזון הוובשתיימי. מבחינת המתכנתים, המונח הוובשתיימי המוביל הוא הקוד הפתוח, עקרון תכנות המאפשר שימוש חופשי בכל תוכנה באמצעות הרשת, ובראשי תיבות: PHP.

האנגלית שולטת ותשלוט, אבל אנשי ההייטק הישראלים גילו ומגלים יצירתיות רבה בסיגול השפה החדשה לעברית. סיגול נפוץ הוא הריבוי. מונחים אקרונימיים באנגלית בעולם התכנות העכשווי כמו ajax ו-xml הופכים בקלות לאג'אקסים ואקסמלים. יש לנו יוזרים (משתמשים) וריסורסים (משאבים) ואוטו-רספונסים (תגובות אוטומטיות); גם כשהביטוי האנגלי אינו יכול להפוך למילה ונותר רצף אותיות הוא יקבל ריבוי נוסח ג'יי פגים, קבצים ויזואליים, הנכתבים לעתים בשילוב דו לשוני: jpg-ים. כן נוצרים בעברית שמות לבעלי מקצוע או תכונות על ידי תוספת הסיומת הלועזית –יסט. טוקבקיסט, קיואיסט (איש בקרת איכות) ופלאשיסט (מתמחה בטכניקת הפלאש) הם ביטויים ישראליים למהדרין. לאלה נוסף הביטוי המתפשט "טלפוניה", מעין צורה חצי עברית של המונח telephony, המתייחס למכלול תחום הטלקומוניקציה.

לדלוור ולרנדר בסביבת נט

דרך גזירה נוספת האהובה מאוד על אנשי ההייטק מאז היווסדו היא, כאמור, גזירת שורשים ומכאן פעלים חדשים. על "לקנפג" ו"לקמפל" כבר נכתב רבות, אך הרשימה הולכת ומתרחבת, ואליה הצטרפו למשל לקנברט (על פי to convert), לאקספת (דהיינו, להקליק על התגית accept במהלך אקט שיווקי או אחר באינטרנט), ולהסטרים, על פי streaming, הורדה תוך צפייה בסרט וידיאו ברשת. "לדלוור", על פי to deliever, מסביר צפריר בשן, שפירושו המילולי הוא להעביר קבצים או חומר אחר ברשת, הפך למושג מפתח: למלא את הציפיות של המשקיעים. מפתח המשחקים אילן גרייצר מביא את אחד הפעלים החדשים בתחום: "לרנדר", דהיינו, להפוך מידע דיגיטלי למוצג ויזואלי על המסך, על פי הפועל האנגלי to render.

השיח ההייטקי מכיל כמה מרכיבי ביטויים מודולריים שניתן להדביק אותם לפריטים שונים. ראשון בהן הוא הריבוי "טכנולוגיות", ממשפחת "רכבים" ו"אוכלוסיות". "טכנולוגיות ליבה" הן באזז ישראלי, על פיו נוטות חברות הייטק לפתח מוצרים המיועדים לארגונים נותני שירות טכנולוגי. ככלל, אומר צפריר בשן, הבאזוורד החשוב היום הוא "סרוויס". כולם מוכרים שירות. תופעה חשובה בשפת הרשת היא מונחי הסמיכות המודולריים: מילה שניתן להדביק אליה מגוון מלים וכך ליצור משפחה חביבה גם אם פלצנית משהו. כאן פועל הערוץ שנזכר לעיל של תרגומי שאילה. העולם ההייטקי המשולהב חובב את הפתיח "עתיר", ועל כן כל מוצר שני הוא "עתיר סיכונים" או "עתיר הון" או "עתיר משאבים". חברה עולמית גדולה תהיה בדרך כלל "ענקית השבבים" או "ענקית הטלקומוניקציה". המתכנתים אוהבים מאוד את "יישומי..": "יישומי דסקטופ, יישומי ווב". הם גם תרגמו את המונח האנגלי based ל"מבוססי" ומשבצים צירופים כמו "מבוססי קוד פתוח", "מבוססי ווב", "מבוססי אינטרנט". גם "סביבה" ו"סביבות" מככבות, כגון "סביבות מיחשוב" או "סביבת נט". המהדרין אפילו מדברים על "תרבות", כגון "התרבות הסקייפית", שאינה אלא שיטה אינטרנטית לדיבור סלולרי מוזל של חברת skype. תרבות רכיבי הסמיכות המודולריים האלה אינם אלא יישומי לשון היוצרים סביבה לשונית מבוססת באזוורדס ועתירת חשיבות עצמית.

אז זהו העולם הלשוני החדש, שבו האפליקציות של הפלטפורמה הרב שכבתית של הארכיטקטורה הטכנולוגית נמכרים לויסי עם אוריינטציה של אייטש. או. אם. בדרך כלל יוצא מזה ג'י. אם. ג'י. כלומר, גורנישט ממיט גורנישט בלשון הרופאים, לפעמים יוצאים לאיי. פי. או. ועושים בי. סי. איי. אייטש (בוכטה שחבל על הזמן). אנחנו מה אכפת לנו? העיקר שהמחשב עובד, ושהאימיילים יגיעו בלי פגע, ושמישהו כבר יעיף את כל הספאם הזה. ואם בכל זאת משהו קורה, אל דאגה. פשוט תפתחו בלוג, ותבלגו על זה.

הקז'ואל והארד קור גיימר

משחקי המחשב שינו את עולם הפנאי של דור שלם, והמדובר אינו רק בילדים. שוב ושוב אני פוגש בגברים שכבר חצו את גיל השלושים, מטופלים בילדים משלהם, המתיישבים בשעות הערב מול המחשב וזורמים למשחק כלשהו, ורבים מהם למשחק המשחקים, WOW, עולם כלי המלחמה, או באנגלית: world of warcraft. העולם הזה, והמשחק המדובר בפרט, כבר יצרו שפה שאליה פותח שער אילן גרייצר, גיימר בשעות הפנאי, ואיש הסטארט אפ פאנטקטיקס, המפתח משחקי מחשב. גרייצר מסביר כי בחברה שלו, העובדת על המשחק הראשון שלה, הויסי "מושקעים בתוכן", על פי האמרה בתעשייה: content is king , התוכן הוא המלך.

משחקי המחשב מכוונים לשני טיפוסי גיימרים. קז'ואל, שחקן חובב משחקים פשוטים, מונח שהוא גם שם למשחקים מהטיפוס הזה. מולו ניצב ההארד קור גיימר, המכור והרציני. למשחקים עצמם כמה ז'אנרים. שוּטֶרים הם משחקים מהסוג החביב על ילדים: השחקן רץ במסלול נפתל ויורה בכל מי שזז, או באקרונים FPS: first person shots. סים, משחקי הדמייה, ואר.פי ג'י, משחקי תפקידים הם ז'אנרים מובילים אחרים.

WOW הקיים כשלוש שנים כבר יצר שפה משלו. יש בו "ראנק", היררכיה עם סממני לבוש ודרגות; "גילדות", שהן קבוצות נאמנות סגורות שבלעדיהם אי אפשר להתקדם במשחק, שמשחקים בו בו זמנית מאות אלפי אנשים, המספר הכולל נאמד בשבעה מיליון. מונח אחר במשחק הוא "גריינד", שלב במשחק שבו עוסקים בפעולה קשה ומונוטונית שעות ארוכות, והרי לך מילולית וסמנטית הפועל הכה ישראלי "לטחון". כאשר חבורה רצינית של משחקים נקלעת לשעות ארוכות והחברים נזקקים לנקביהם מחליטים על "ביו ברייק", הפסקה לביולוגיה, אבל משאירים כמה שומרים כדי לשמור על המשחק החי.

חיי פיתוח משחק זוכים גם הם לתיאור לשוני רלוונטי, מ"פיילוט אלפא" בגירסה ראשונית, דרך "פירסט פלייאבל": הפעם הראשונה בה קהל אמיתי משחק את המשחק לניסיון, ועד ה"גולדן מאסטר", התקליטור הראשון, זכר לימים שעותק ראשון של תקליטור חדש הודפס בזהב. עולם יצרני המשחקים מוכר גם בזכות הדפוס הקבוע להגיע לתאריך המסירה עם הלשון בחוץ. הזמן הזה קרוי קראנץ' טיים, ובו מבלים במשרד התוכנה מסביב לשעות וחיים מקפה מאלכוהול.

סטארט-אפים: מונחי יסוד

אבן דרך. שלב מוגדר מראש אליו יש להגיע בבניית הסטארט אפ בתאריך מסוים. אנגלית:milestone.

או. פי. אם. ביטוי המאפיין את יחס אנשי סטארט אפ לכספי ההשקעה. אנגלית: OPM, ראשי תיבות: other people's money.

אנג'ל. משקיע פרטי המסייע לסטארט אפ בראשית דרכו. אנגלית: angel (מלאך).

אפקט מיראביליס. השפעת הצלחת חברה ישראלית על עולם הסטארט אפ.

אקזיט. מימוש של סטארט אפ באמצעות רכישה או נפקה.

בלוגוספירה. מכלול תופעת יומני הרשת. בעברית גם: בלוגייה, בלוגיאדה.

ברנינג. הפסד עקבי וצפוי של סטארט אפ במהלך בניית המוצר. אנגלית: burning, שריפה.

גורילה. החברה המובילה תחום הייטק כלשהו, במרחק רב מהאחרות.

דילול. ירידה בחלקו של משקיע ראשון (אנג'ל) ברווחים עתידיים עם כניסת גורמי השקעה נוספים.

הבועההשנים במעבר האלף שבהן פרחה תעשיית ההייטק עד נפילתה ב-2001.

הפס הרחב. מדד נפח של זרימת מידע ברשת המאפשר מכלול שימושים חדשים.

הקוד הפתוח. עקרון תכנות המאפשר מחד שימוש חופשי בשפת תוכנה, ומאידך תרומה של מתכנתים לשפה הזו ללא תמורה. השפה המרכזית בעולם הזה היא לינוקס, ושפה אחרת, חשובה במיוחד לפיתוח אתרים, היא PHP, שהומצאה על ידי שני ישראלים.

השקעת סיד. השקעה בסטארט אפ בשלב הרעיון. אגלית: seed (זרע).

ווב שתיים. המגמה הנוכחית באינטרנט הבנויה על שיתוף הגולשים ביצירת התוכן

וובטופ. דרך השימוש במחשב הביתי בעידן ווב שתיים.

ויסי. קרן הון סיכון. אנגלית: VC, ראשי תיבות: venture capital. גם איש הון סיכון: venture capitalist.

כיסים עמוקים. יכולת של משקיע להזרים כסף רב לאורך זמן לסטארט אפ.

מועדון אנג'לים. קבוצת משקיעים החוברת להשקעות משותפות.

רוד שואו. סבב להצגת חברה או מוצר בניסיון לגיוס הון. אנגלית: road show.

תגיות :
René C. Nielsen; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה