שניידר המנתח ושרייר הזמר

רוביק רוזנטל | 06 בינואר 2006

שני המדורים שטיפלו בשמות המשפחה זכו לגל של תגובות ושאלות ובעיקר סיפורי שמות המובאים כאן, מרופא מין ששמו פינקוס ועד יוסף הגלילי

שני מדורים קודמים שטיפלו בשמות המשפחה זכו לגל של תגובות ושאלות ובעיקר סיפורי שמות המובאים כאן, מרופא מין ששמו פינקוס ועד יוסף הגלילי.

גולדמינץ בר המזל

רענן רוגל כותב: "אבי, נקדימון רוגל, איש קול ישראל, עברת את שמו מספקטור (ספקטור, אינספקטור, בולש, רוגל), שהתייחס גם לעין רוגל שליד ירושלים. אבי היה הרוגל הראשון בארץ, ובעקבותיו נחשפו רבים לשם ואימצו אותו כשמם העברי".

יניב הירש כותב: "קנטור, הוא אכן גם חזן או זמר בעקבות הלטינית, וגם חלפן, מהמילה ההולנדית Kantoor שפירושה 'משרד'. הבנקאות מקורה בארצות השפלה, בעיקר בהולנד, והחלפנים היו יהודים ברובם. לאחר מכן הושאלה המילה לשפות אחרות, כדוגמת הכינוי למשרד הדואר באינדונזית, Kantor Pos".

אלישע פרוינד כותב: "'גולדמינץ', טובע הזהב, היו אותם יהודים ברי מזל שהשלטונות איפשרו להם להטביע את מטבעות הזהב. אחרים קיבלו זיכיון להטביע בכסף (זילברמינץ), או בנחושת (קופפרמינץ). סיפור מעניין הוא השם בדש, שנשמע כשם מזרחי אך מקורו אשכנזי. משפחה יהודית ששמה היה שב"ד, שומר בית דין, ערכה שיכול אותיות בשמה מחרדת הפרעות".

נורית טל דורות כותבת: "אנחנו אוספים במשפחה שמות מעניינים של בעלי מקצוע התואמים או נוגדים את עיסוקם. בבית חולים במרכז הארץ יש רופא נשים בשם פינטוב, ושמענו גם על רופא מין בשם פינקוס. במרפאת חוצות באשקלון יש רופא נשים בשם ד"ר גמר, ובקיבוץ אורים היה רופא שיניים בשם נגר. נתקלנו ברופא מנתח בשם שניידר (חייט), יש זמר אופרה בשם שרייר (צעקן), ובזמן פינוי ימית עזר לתושבים לפנות את מיטלטליהם ערבי עזתי בשם קישטא".

קרמר נגד מילר

יובל אשל כותב: "השם גיידמק יכול להקרא גם היידמק, על פי הנוהג של חילופי ה' וג' במילים ברוסית. זהו כינוי שלילי מאוד, שהוטבע באיכרים פורעים צמאי דם, ומן הסתם איננו שם יהודי".

יוני טֶחָן כותב: "סבי טוביה מילר, היה איש אשכולות, חבר ועד הלשון. הוא שינה את שם משפחתו לטֶחָן. למיטב ידיעתי אנו היחידים הנושאים שם משפחה זה כשהוא נהגה בצורה זו, אך נתקלתי ביוצאי סוריה ומצרים ששמם טָחַן או טחאן, וגם מקור שמם מאותו מקצוע".

אלון רוזיו כותב: "שם משפחתי רוֹזְיוֹ הגיע עם סבי מאיזמיר, טורקיה. המשפחה הגיעה מפורטוגל-ספרד לאחר הגירושים. מידע מבית התפוצות קובע שהיה פעם יישוב יהודי בשם זה בפורטוגל או ספרד, כיום תחנת הרכבת המרכזית בליסבון וכיכר בעיר נושאות את השם. בארץ קיימות משפחות רוזיו נוספות שהגיעו ארצה ממרוקו, וייתכן שגם הן במקור מאותו אזור".

ישראל קרמר כותב: "שם המשפחה שלי הוא קרמר, שפירושו חנווני, זבן. בתחום המקומות, במחזור שלי בישיבת ההסדר בקריית שמונה היה בחור בשם יריב צוברי, שם משפחה זה מקורו בנהר בשם צובר בתימן".

עמוס שריג כותב: "למיטב ידיעתי מקור השמות דרעי ואדרעי איננו בעיר מרוקאית ששמה דרעא, אלא מהמילה דרע, זרוע בעברית, והכוונה היא לאנשים שהיו חזקים ושריריים". על פי ישראל אריאל מחבר "ספר השמות", דרעא היתה עיר עתיקה במחוז דרעא בדרום מרוקו, שבו התיישבו יהודים זמן רב לפני הכיבוש הערבי, והיא נקראת על שם העיר המקראית אדרעי. את שמות המשפחה אדרעי ואדרי ניתן למצוא בכתובים החל מהמאה השלישית.

גיורא מגל כותב: "החוראנים אינם בדואים מירדן, אלא ערבים מוסלמים המתגוררים בהרי החורן הנמצאים בחלק הדרום מזרחי של רמת הגולן בקרבת הירמוך. הם הגיעו בתקופת המנדט כסווארים לנמל חיפה וזלזלו בהם עקב הופעתם המוזנחת". יורם וינברג מוסיף תמונה מאלבומו של אביו, אשר צולמה בשנת 1936. "לדברי אבי אלו חוראנים שבאו לחפש עבודה בנמל תל-אביב". יש לציין כי הכינוי 'חוראנים' לבדואים של ירדן נקוט בפי הערבים הישראלים.

עודד פז כותב: "בענין יגאל אלון, כידוע, חטיבת יפתח היא ראשי תיבות של 'יגאל פייקוביץ תל-חי', ומכאן שמו של קיבוץ יפתח בגליל העליון. רותי מזכירה כי "בניגוד ליגאל אלון, שהתנגד להיקרא יגאל הגלעדי, היו בעבר כמה אישים שכנראה כלל לא איכפת היה להם להיקרא ע"ש ארצות כיבושיהם, למשל, בריטניקוס (כובש בריטניה), גרמניקוס (כובש גרמניה), וקוריולאנוס (כובש קוריולאן)".

העיוור שהפך לחוטב עצים

רינה גבעון כותבת: "אבי החלוץ שמע לעצת בן גוריון, ועברת שמו מבלינדמן (איש עיוור) לאלרואי. לימים נישאתי, ושמי הפך בין לילה להקר (חוטב בגרמנית). עברתנו את השם לגבעון, שכן הגבעונים היו כידוע חוטבי עצים".

אילת ברגר כותבת: "משפחת נַפַּרְסְטֶק מפולין (פירוש השם אצבעון לתפירה) שינתה את שמה לאצבעוני לפי הצעת ביאליק.

סימה גוטפלד כותבת: "שם נעוריה של אמי הוא זלצהאואר – כורה מלח. זה לא נשמע כמו מקצוע של יהודים, ואולי היו בעבר המשפחתי כמה גויים".

דב שגיא כותב: "על פי ספרו האוטוביוגראפי של הספורטאי שאול לדני, משפחתו היא מדרום-הונגריה, כיום סרביה. מקור השם הוא כנראה העיר פוספוקלדאני (Puspok פירושו חשמן) במזרח הונגריה". לדני, כפי שנכתב, הוא גם שם תימני מן המאה ה-15, על שם העיר התימנית לדן.

שני מגבת מזכירה את רון חולדאי, בנו של עוזר חולדאי, ממייסדי קיבוץ חולדה. אחד מגולשינו מזכיר את אשתורי הפרחי, שנקרא על שם העיר פלורנצא (פרח) בספרד. על פי מנדי מכרמיאל, קלראשו של הגששים הנו גם פרש וגם שם מקום ברומניה.

בהמשך ל"אחוזבת ושניאור חברון" כותבת נורית טל דורות: "הילד הראשון של קיבוץ אורים בנגב המערבי נקרא בשם אורי. הילד הראשון שנולד במושבה מוצא נקרא אמוץ בשיכול אותיות. לרשימה יש להוסיף את אוהלה, שנקראה ע"ש תיאטרון אוהל". דב לבנה מזכיר לקינוח את ירושלים סגל, מבניה הראשונים של תל אביב, שהפך למותג תרגומי הסרטים הידוע "ירושלים סגל, תל אביב".

אלטפאטר ואבוקסיס

נמרוד אביעד שואל: "שם משפחתי הוא אביעד, אשר עוברת מן השם אלטפאטר (Altvater) הגרמני. יש מיקום גיאוגרפי עם השם המציין רכס הרים במורביה (כיום צ'כיה – Altvater Gebirge), אך חבל הארץ האמור אינו מגלה ריכוז יהודים ראוי לציון. המעניין הוא, שבארץ ישנם לא מעטים המחזיקים בשם המשפחה 'אבוקסיס', שפירושו ככל הידוע לי הוא אבא קשיש, מקבילתו של שם משפחתי. מה לדעתך מקור השם?".

אלטפאטר שייך לקבוצה חשובה של שמות המתייחסות לאבי המשפחה, ולאנשים זקנים בכלל. אברהם שטאל מציין ששמות אלה היו נהוגים במשפחות שסבלו מתמותת תינוקות, כדי לבלבל את מלאך המוות, וגם כסגולה לאריכות ימים. וכך אפשר למצוא את השם זקן בין יוצאי מרוקו, וכן זקינו במסורת האי ג'רבה. מהיידיש הגיעו בקבוצה הזו שמות כמו אלטמן, אלטר, אלטה, זיידה שפירושו סבא, או זיידל – סבא קטן. אבוקסיס שייך גם הוא לקבוצה הזו.

עמעום המגף

תעלולי התמלול בטלוויזיה שהביאה חנה בירו ("הזירה הלשונית" 25.11) הניבו מקוראינו את השלל הבא.

נורית טל דורות: "לפני כמה שבועות התארחה אצל אודטה סנדרה רינגלר, שהביאה את בשורת האופנה של מגפי העונה. היא הצביעה על האימום הרחב של המגפיים. הכתובית למטה מסרה לנו שמדובר ב'עמעום של המגף'".

איתי: "בתוכניתו החדשה של גיל קופטש 'מי רוצה להיות יהודי', השתמש גיל בפסוק הידוע 'וכיתתו חרבותם לאיתים'. והתמלול: "וכתתו חרבותם לעיתים'".

 משפחת שנער: "בכ"ט בנובמבר הוקרן סרט שגיבורו היה דוד בן-גוריון. כידוע בן-גוריון נמנע מלהשתמש במלה 'את', אולם עובדה זו לא מנעה מכותבי התמליל להוסיף את המלה 'את'  בעקביות ראויה לשבח".

ישבנים למעלה

טעויות התמלול בסרטי הטלוויזיה הן אחיות לטעויות התרגום. איתן קולסקי כותב: "בסדרה 'סהרה' עם מייקל פאלין שהוקרנה בערוץ 8 ב-24.11 נראה מר פאלין שותה קפה עם מארחיו הבדואיים, מרים את  הספלון ומאחל לכולם bottoms up. התרגום בכתובית: 'ישבנים למעלה'".

עפרה מביאה תרגום מערוץ 3 בתוכנית  "ד"ר פיל". נער בן 13 אומר: "I  have teenage hormons". התרגום:  "יש לי רומן עֶשרֵה".

ובאותו עניין, וגם בענייני שפת הקיבוץ ("הזירה הלשונית" 9.12) כותב אלישע פרוינד : "בצה"ל, אי שם בסיקסטיז, קיבלו חברי הקיבוץ ברי המזל סיגריות מהקיבוץ. כדי לשוות לחפיסות המעוכות ולאיכות הסיגריות הירודה אופי אקסלוסיבי, נהגנו לכנותן בשמות צרפתיים לכאורה. כך הפכו סיגריות דפנה ל-depanee, וקופסאות סיגריות דגל ל-drapeau (בצרפתית: דגל).

ואמריקניזם לסיום. דורית פינק מביאה ציטוט של פרשן רדיו שהתייחס לקלקול אפשרי ביחסינו עם ארה"ב: "אל דאגה, היחסים  שלנו עם ארה"ב הולכים אחורה 50 שנה". המשמעות: "נמשכים כבר חמישים שנה".

תגיות :
Quinn Dombrowski; flickr תמונה ראשית

תגובות

יעקב קלאר
רוביק שלום נתקלתי בשם משפח וידהופף, WIEDHOPF, בעברית -דוכיפת, ייתכן שמקור השם , בגין הקולות שמשמיעה הציפור. בברכה יעקב קלאר
24 באפריל 2016 הגב
יעקב קלאר
רוביק שלום נתקלתי בשם משפח וידהופף, WIEDHOPF, בעברית -דוכיפת, ייתכן שמקור השם , בגין הקולות שמשמיעה הציפור. בברכה יעקב קלאר
24 באפריל 2016 הגב
יעקב קלאר
רוביק שלום נתקלתי בשם משפח וידהופף, WIEDHOPF, בעברית -דוכיפת, ייתכן שמקור השם , בגין הקולות שמשמיעה הציפור. בברכה יעקב קלאר
24 באפריל 2016 הגב
יעקב קלאר
רוביק שלום נתקלתי בשם משפח וידהופף, WIEDHOPF, בעברית -דוכיפת, ייתכן שמקור השם , בגין הקולות שמשמיעה הציפור. בברכה יעקב קלאר
24 באפריל 2016 הגב
יעקב קלאר
רוביק שלום נתקלתי בשם משפח וידהופף, WIEDHOPF, בעברית -דוכיפת, ייתכן שמקור השם , בגין הקולות שמשמיעה הציפור. בברכה יעקב קלאר
24 באפריל 2016 הגב
יעקב קלאר
רוביק שלום נתקלתי בשם משפח וידהופף, WIEDHOPF, בעברית -דוכיפת, ייתכן שמקור השם , בגין הקולות שמשמיעה הציפור. בברכה יעקב קלאר
24 באפריל 2016 הגב
יעקב קלאר
רוביק שלום נתקלתי בשם משפח וידהופף, WIEDHOPF, בעברית -דוכיפת, ייתכן שמקור השם , בגין הקולות שמשמיעה הציפור. בברכה יעקב קלאר
24 באפריל 2016 הגב
יעקב קלאר
רוביק שלום נתקלתי בשם משפח וידהופף, WIEDHOPF, בעברית -דוכיפת, ייתכן שמקור השם , בגין הקולות שמשמיעה הציפור. בברכה יעקב קלאר
24 באפריל 2016 הגב
יעקב קלאר
רוביק שלום נתקלתי בשם משפח וידהופף, WIEDHOPF, בעברית -דוכיפת, ייתכן שמקור השם , בגין הקולות שמשמיעה הציפור. בברכה יעקב קלאר
24 באפריל 2016 הגב
יעקב קלאר
רוביק שלום נתקלתי בשם משפח וידהופף, WIEDHOPF, בעברית -דוכיפת, ייתכן שמקור השם , בגין הקולות שמשמיעה הציפור. בברכה יעקב קלאר
24 באפריל 2016 הגב
יעקב קלאר
רוביק שלום נתקלתי בשם משפח וידהופף, WIEDHOPF, בעברית -דוכיפת, ייתכן שמקור השם , בגין הקולות שמשמיעה הציפור. בברכה יעקב קלאר
24 באפריל 2016 הגב
יעקב קלאר
רוביק שלום נתקלתי בשם משפח וידהופף, WIEDHOPF, בעברית -דוכיפת, ייתכן שמקור השם , בגין הקולות שמשמיעה הציפור. בברכה יעקב קלאר
24 באפריל 2016 הגב
יעקב קלאר
רוביק שלום נתקלתי בשם משפח וידהופף, WIEDHOPF, בעברית -דוכיפת, ייתכן שמקור השם , בגין הקולות שמשמיעה הציפור. בברכה יעקב קלאר
24 באפריל 2016 הגב
אהרון בלום
בעניין החורנים אוסיף ברשותכם,אנשים אלו אכן נהרו מערבה מהחורן שבדרום מזרח הגולן,הספור שלי מתחיל עם בניית "גדר הצפון " ,גדר שנמתחה בגבול הצפון ע'י הבריטים ,כנגד מבריחים ואלמנטים עוינים,לאורך הגדר במרחק עין אחד מהשני נבנו עמדות "פילבוקס",שהיו מאוישות עם לילה וכמו-כן, כל כברת דרך נבנו מצודות "טיגרט" (כדוגמת מצודת ישע ) אליהן היו חוזרים השומרים מהפילבוקסים. מקימי הגדר ממצודת ישע מערבה נתקלו בקשיים רבים,קבלנים היו מקימים קטע וכנופיות היו מחבלים ובוזזים את חומרי הגדר,הבריטים ברוב יאושם קבלו הצעה מעניינת מיצחק עפרון איש ראש פינה,התנאים שיצחק העמיד לבריטים היו יצירת מחנה שנע יחד עם הקמת הגדר ,המחנה כלל אוהלי שינה ,מטבח,משאיות ונהגים ובעיקר פלוגת בטחון יהודים (גפירים) המורשים לשאת רובים,את העובדים גייס יצחק עפרון (כאן אני מגיע לחורנים ) מהחורן שסבל מעוני וחרפת רעב ,העובדים היו מקבלים 200 גרם חלבה ורבע ככר לחם לארוחת הבוקר ,ארוחת צוהריים (מדגנים וירקות ) ומשהו דומה לארוחת ערב ובנוסף 5 גרוש ליום וככה נע הגדר ,המחנה והשומרים היהודים ממצודת ישע במזרח עד ראש הנקרה במערב. אהרון בלום ראש פינה.
22 בדצמבר 2016 הגב

הוספת תגובה