תעשה מיינה, תעשה וירה, תעשה יהושע פרץ

רוביק רוזנטל | 08 בספטמבר 2006

ליישובי הדרום המתפשטים על שטח רחב שפה ייחודית ואוצר מילים משותף וגם שונה מיישוב ליישוב, למי קוראים הדימונאים פולקסוואגן, ובאיזו עיר אומרים לטיפוס מעצבן "טוס לתאילנד"

לא מכבר יצא לאור ספרו של יעקב מאור "סודות של נואמים". מאור הוא כותב נאומים מקצועי וכבר יעץ בנושא החשוב הזה לראשי מדינה דמויות מפתח בציבור הישראלי.

ביבי יודע לומר וירה

בין היתר אסף מאור לאורך השנים מונחים וביטויים רבים האופייניים למקומות שונים בארץ, מקצועות ועוד. מה בין כתיבת נאומים לעגות מקומיות? פוליטיקאי השולט בשפת יישוב כלשהו זוכה בנקודות זכות אצל המאזינים ביישוב. מאור מדגים: "בשנת 1997 ראש הממשלה נתניהו ירה אבן פינה לנמל היובל באשדוד, ובנאומו אמר גם משפט כמו 'הנמל הזה עוד יעשה וִירָה לכל הכלכלה הישראלית'. שנתיים מאוחר יותר סירבו עובדי הנמל להצטרף לשביתה שיזם עמיר פרץ נגד מדיניות נתניהו, בטענה ש"ביבי שיודע לומר 'וירה'. הוא אחד משלנו".

שפה מקומית היא מרכיב בהווי ובתרבות של כל יישוב, מקטן ועד גדול. על "השפה הירושלמית" נכתב רבות והיא גם המתועדת ביותר, אבל גם לחיפה, תל אביב, אשקלון וטבריה יש שפה, וכך ליישובים קטנים, קיבוצים, קהילות ושכונות. אורן עמית, עורך מקומון באר שבעי, מספר כי "לפני הרבה שנים הגעתי לבאר שבע. ירדתי מהרכבת. שכרתי דירה. חשבתי שמדברים כאן כמו בכל מקום אחר. כמה שנים אחרי זה כבר אמרתי לחברים שלי, שהתעצלו ללכת לכל מיני מקומות, 'אל תהיה באשל!', ולחברות שלי אמרתי 'מאמי, בואי נלך לראות סרט'. אכלנו יחד סנדוויצ'ים עם טונה (עם חולם) ושיחקנו סנוקר (גם עם חולם). בשום מקום אחר בארץ, כשדיברתי ככה, לא הבינו על מה אני מדבר. אז מה? פיצחתי את הקוד? אני באר שבעי אמיתי?"

באר שבע: צ'וצ'ה והזיגזגים

בין אשדוד לבאר שבע ועד אילת משתרע המרחב הדרומי של מדינת ישראל, רחב בשטח ודליל באוכלוסייה, וגם נחשב "פריפריה". האם נוצרה בדרום שפה מיוחדת? מה מאפיין אותה? בשפה הבאר שבעית, למשל, ניכרת השפעת היהודית המרוקאית, שתרמה לסלנג הכללי לא מעט מילים וביטויים, וכך גם במה שקרוי "האשדודית". המבחר המובא כאן נשען בחלקו הגדול על עבודתו של יעקב מאור שחשף כאן מה שהוא קורא "ארגז הכלים" שלו, וכן מילים וביטויים שהובאו על ידי אורן עמית, דנה ורוית מ"רדיו דרום" ואחרים.

באשל. אדם או עניין יבש וחסר טעם: "אחי, אל תהיה באשל". מקור המילה מרוקאי, במשמעות קרובה.

וועליה! ביטוי אבל קולני. ממרוקאית: וי עליה. "וועליה, מסכנה שוש, יש לה גבס ברגל!"

זיגזגים. צעירים בדואים המתאפיינים בעיני הבאר-שבעים ביהירות, הטרדת נערות, גניבות קטנות ונהיגה פראית בכבישי הנגב, ומכאן הכינוי.

כימיקאי. מוכר סמים

לַמוות. מאוד, ביטוי העצמה: "אני אוהבת אותך למוות".

מַנפופה. כינוי גנאי סטודנטיאלי: "מה את, מנפופה? אני פה כבר שעה!"

סְחְלֶה. השאריות מעוררות הגועל הנשארות בסיר לאחר הבישול. ממרוקאית.

סַחלָה. שם נרדף לנערה זולה וטיפשה, אולי בעקבות "שכל".  

סנדוויץ'. הומוסקסואל.

צ'וֹצ'ה. בחורה מושכת, אולי מהשם 'שושה', מנחת תכנית הילדים בטלוויזיה הארגנטינאית.

קוזו. ספורטאי. מקור המושג: שחקן מקומי נערץ בשם בני קוזושבילי.

קוּפְּלֶה. ערכה לשבת שקונים בקיוסק. דוגמה לקופלה באר-שבעי: "תן לי בבקשה 200 גרם גרעינים שחורים, 100 גרם גרעינים לבנים, קופסת סיגריות טיים, ועיתון ערב".

רופא. אדם שמסביר איך להשתמש בסמים.

שבּור. מטורף, מופרע: "שאני ייצא לפורום, עם כל השבּורים?"

אשדוד: דג סבן

אתר רתמים. מקום רע שיש להימנע מלהגיע אליו. המקור: אתר לריכוז אשפה בשולי העיר.

דג סָבָּן. דג ענק, או כל דבר משובח מאוד ונדיר בגודלו. בעקבות האחים סבן, שהצליחו לדוג דג באורך 170 ס"מ ובמשקל 70 קילו.

זינה הלוחמת. כינויה של חברת הכנסת סופה לנדבר.

לעשות וִירָה. מלווה בסיבוב אצבע כלפי מעלה. להתקדם בחיים. בעקבות "וירה" שפירושה ביוונית "למעלה", הוראה של הסווארים בנמל אשדוד להעלות את המנוף.

לעשות מיינָה. מלווה בתנועה כמו של בזיקת מלח בין אגודל לאצבע. לרדת בדרגה או להפסיד. מקור השם: "למטה", "להוריד" בשפת הסווארים.

קרית האלכוהול. אזור התעשיה בשעות הלילה, ההומה מפאבים ומדיסקוטקים.

אילת: ג'יבוטים וחדקונית

ג'יבוטים. כפכפי אצבע, בעקבות המדינה האפריקנית ג'יבוטי, שממנה יובאו הכפכפים.

שלוק. שקית משקה קפואה, מוצר הקיים רק באילת.

שטרוך. טיילת או גן ציבורי המשמשים כמקום מפגש לקהילה ההומו לסבית. מקור המילה בגרמנית, והוא מוכר באתרים נוספים בארץ, גם בשם הגרמני המקורי שטריך.

ג'יבט. סיגריית חשיש, הג'וינט האילתי.

חדקונית. ואנדליזם. על שם מזיק ייחודי לאזור בשם "חדקונית התמר", המכלה את ליבת העצים וגורם לנפילתם.

טוס לתאילנד. עזוב אותנו לצמיתות, חזור לצפון הארץ. המקור: במימי מפרץ אילת הופעלה שנים רבות צוללת צהובה, עד שנמכרה לאתר תיירות בתאילנד.

רחבי הדרום: כנופיית הקינדר

בלוק 802. כינוי באופקים לאישה המתאפרת בכבדות בשכבה עבה ובולטת של מייק-אפ, על שם בית גדול הכניסה לעיר שטופל ראשון בפרויקט שיקום השכונות בתחילת שנות השמונים.

כנופיית הקינדר. כינוי בדימונה לעבריינים צעירים לפני גיוס, על שם כנופיה של צעירים שהתמחו בפריצה רק למשאיות שהובילו ביצי קינדר, ושנהגיהן חנו בלילות ליד בתיהם בדימונה.

פולקסווגן. כינוי בדימונה לצעירי כת הכושים העבריים, המנסים להתיידד ולהתחבר לישראליים צברים.

לשחק שחמט. כינוי בערד למאבקים ציבוריים על רקע דתי, על רקע מאבק בין היהודים המשיחיים לחסידי גור על לבם של עולי רוסיה באמצעות מועדוני שחמט.

לוּדָאִי. כינוי במצפה רמון לקשיש או ותיק, על שם הגרעין המייסד של העיר שמקורו בלוד.

מי שנכווה ברותחין עושה פוּ גם על אשל. פתגם אשקלוני (מפי יורם קדם).

נווה פצמ"ר. מקום מגורים או איזור בו נפלו טילי קסאם או פצמ"רים.

ירוחם: בלי משאיות

בלי משאיות! בלי השמצות! על שם סידרת הטלוויזיה "המשאית", שפגעה בכבודם של תושבי ירוחם, ובמיוחד בשם הטוב של מערכת החינוך בעיר.

בן גוריון. אדם חסר בית, עני האוסף פחיות משקה בפחי אשפה, על שם תושב המקום שכינה עצמו "בן גוריון" ואסף גרוטאות לביתו.

לעשות יהושע פרץ. להאיר את השמיים במופע זיקוקי דינור. על שם עובד עירייה בשם זה, שאחד תפקידיו היה להפעיל את הזיקוקין בחג העצמאות.

הקבוצה. סמל לסיכויי הצלחה ליציאה ממעגל העוני. על שם 17 משפחות נזקקות סעד שהקימו בסיוע העירייה עסק קייטרינג.

בעלי דיפלומה. מובטלים שקיבלו בלשכת התעסוקה תעודה של "בלתי ניתן להשמה", ותמיד יחיו מאבטחת הכנסה.

עתידים. צעירים שעתידם נראה מובטח, ההיפך מ"בעלי דיפלומה". על שם פרויקט של עובדי הקריה הגרעינית העוזרים בהתנדבות לתלמידי תיכון. תלמידים שמצליחים להשתלב בפרויקט, מובטחת להם עבודה בכור לאחר שחרורם מהצבא.

נתיבות: נחשים וצבאנים

מודל דנינו. מבנה ציבורי ישן בנתיבות, וגם כינוי לאילתור וקמצנות. המקור: בתי כנסת ישנים שנבנו על גבי מקלטים ציבוריים כדי לחסוך בהוצאות בניית שלד. הדבר נעשה בתקופת כהונתו של שלום דנינו, ראש המועצה בשנות ה-60 וה-70.

נחשים. כינוי מקומי לרבנים קיצוניים המגזימים בדרישות הפרדה בין גברים לנשים. בעקבות אגדה מקומית על גדר שהוקמה סביב קבר קדוש בשל נחשים שפקדו לכאורה את הקבר.

עיר האמונה. שכונת קרוואנים של פועלים זרים לשעבר, שהפכה מקום מגורים לעקורי גוש קטיף.

צבאנים, כדירים. רבנים נאורים, ההיפך מ"נחשים". נקראים על שם הרב רפאל כדיר-צבאן ז"ל, שבזמן מבצע שלמה הוציא לסוחרים בני קהילתו פסק הלכה לפתוח את עסקיהם ביום השבת, ולמכור לסוכנות היהודית ציוד ומזון ובגדים עבור העולים שהגיעו מאתיופיה באותה שבת.

תגיות :
Walt Stoneburner; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

שמעון רומח
סַחלָה. שם נרדף לנערה זולה וטיפשה, אולי בעקבות "שכל" מקור השם בערבית. במקור סח'לה הינה כבשה. נערה טיפשה זכתה לתואר סח'לה. בערבית עירקית יש פתגם על בחורה תמירה ונאה אבל טפשה: טולה טול אלנח'לה ועקלה עקל אלסח'לה גובהה כעץ הדקל, ושכלה שכל של כבשה
05 במאי 2017 הגב

הוספת תגובה