לאדה מדוקטור, שרגריז ומרקיטה, גנביאו ורמאיו

רוביק רוזנטל | 10 במרץ 2006

שפות נוהגות לעיתים להתחפש, אם לצורכי בידור ושעשוע, ואם לצורכי הסוואה, משפת האוחצ'ות, שפות סתר בלדינו, שפת הרומנים בארץ נהדרת ועד התפוז המכני

שפות אוהבות להתחפש ולזכות בתואר 'שפת סתר'. שפת הסתר העברית המפורסמת מכולם היא שפת הבי"ת, שהולידה את להיט האירוויזיון אבאניבי ומעמדה איתן כבר כמה וכמה דורות. מעט אפשר היה לשמוע גם את שפת הגימ"ל, ולפעמים בחרו ילדי ישראל צרור עיצורים שלם ואפילו מילה הנתחבות בין הברות המילים הרגילות, כגון שפת האגוזים. "בתגוזים סגוזים פרגוזים", למשל, פירושו "בית ספר". שפה חשובה נוספת היא השפה ההפוכה, קריאת המילה מהאות האחרונה לראשונה. היא נקראה גם "פשה פהוכה" ודורשת מיומנות רבה. היא נהוגה בין ילדים וגם בין פושעים, עניין שיורחב ברשימה בשבוע הבא. חלק מן השפות הסתרים הן שפות עממיות, וחלקן מומצאות לצורך סרט, שיר או תוכנית טלוויזיה, כמו שפת הרומנים ב"ארץ נהדרת" שהפכה כבר לקאלט מקומי.

שפת הרומנים: טיפשקו ומניוקי

בשפת הרומנים כמה מילים ברומנית ממש כמו פלאצ'ה (מוצא חן בעיני) או סניטטה (כל הכבוד). פאצ'ה פירושה ברומנית עשה, אך השימוש בה בסדרה הוא חופשי. לעיתים מזכירה המילה מילה מקובלת בשפות שונות כמו קונפיטורי (ריבה), סופריצה (הפתעה). קוצה, בחורה נאה, הוא כינוי חיבה רומני לבחורות בעלות שם דומה. חלק מהמילים במילון הרומנים הם עיוות קל של מילה מקובלת בשפות אירופיות באותה משמעות. גוטי מורצה הוא בוקר טוב, קטסטרופי – אסון וקוריצה, התרנגולת המפורסמת מזכירה לנו קוקוריקו, ומכאן אפצ'י קוריצה – שפעת העופות.

המרכיב הסטירי בשפת הרומנים מושג באמצעות שינוי משמעות. טיפשקו הוא כדורגלן, מניוקי הוא קבלן, סנג'ריו – פועל (על פי סנג'ר), ואימפוטנצי היא המשטרה. ניג'וסי היא פרסומת, אנורקצי – דוגמנית ו"פרימה בלטה" – ראש ממשלה. לפעמים העקיצה היא על חשבון דמות מוכרת. "ברנדס" פירושו מצחיק, רמז לאושייה הרומנית ננסי ברנדס, "לסלאו" היא מתרחבת. לאחרונה נוספו כמה מילים חדשות למילון. "אסטמה" היא נשימה, "פנצ'ריה" – הריון. הפוליטיקאי הוא "פישי פישי ו"ואבן": תירגע, על שם כדור השינה באותו שם. ויש סתם בדיחות לשוניות מטורפות. "לאדה מליסינג": אין בעד מה. "לאדה מדוקטור" - שתהיה בריא. לאדה היא כזכור המכונית המפוקפקת שיוצרה בהמונים במזרח אירופה.

שפת האוחצ'ות: שרגריז ומרקיטה

שפות סתר אופייניות לקבוצות שוליים חברתיות. באמצעות השפה יצורים חברי הקבוצה זהות, ומעבירים מסרים סודיים בנוכחות אנשים שאינם מן הקבוצה. שפה מהסוג הזה היא שפת האוחצ'ות, של קבוצה בולטת בקהילה ההומוסקסואלית תחת הכותרת "מילון אבן שושנה", שפרחה בעיקר בשנות התשעים. היום היא כמעט אינה נשמעת, אך ניתן למצוא אותה באתרי אינטרנט והיא מתועדת בספרי "הזירה הלשונית". בשפה הזו, על פי אותו עיקרון, עורבבו מילים בשפות שונות, עברו עיוות ושיבוש יצירתי ויצרו אפקט סטירי מצחיק ועמוס באירוניה עצמית. דוגמית למי שלא מכיר: הערב במועדון היה "מדרוס, שרמיז, שרגריז, מדהיז ודהוז" (כלומר, מדהים ביותר), ואוחצ'ה (או אוחץ') פלונית היא "נשת מרקט מין מירקט מרקיטה", כלומר, "אשה בת אלף נשים". הבלשנית מלכה מוצ'ניק מוסיפה כי מרקיטה מקורה בספרדית, mariquita, צורת חיבה של השם הפרטי מאריה, שיוחסה עם הזמן לגבר נשי ולהומוסקסואל. "אוחץ'" עצמה פירושה בכמה מלהגי הערבית אחות.

שפת לותראי: גנב היזי בתוך ביתו

היהודים בארצות השונות נהגו לפתח שפות סתרים, בעיקר במצבים של סכנה ואיום. בספר חדש שיצא זה עתה בהוצאת יד בן צבי במסגרת סדרה על קהילות ישראל, "איראן", כותבת תמר גינדין על "לותראי", שפת סתר של יהודי איראן שנועד לתקשורת בנוכחות זרים בענייני מסחר, אזהרה על סכנות ועוד. השפה קיימת לפחות מהמאה העשירית. השפה היתה מורכבת מאוצר מילים עברי וארמי, משובץ במשפטים בתחביר פרסי ומילות קישור בפרסית, והיא השתנתה מעט מאזור לאזור. כך אפשר למצוא בה מילים כמו "מלאכה גויים א" שפירושה מלאכה המיועדת לגויים. או "מי-דחל-אד", הוא פוחד; דחל פירושו בארמית פחד. שיבושים אחרים הם דיבור ביחיד במקום רבים או היפוך משמעות: נשים פירושו אשה, מכנסֵי פירושו מכנסיים. רגליים פירושם נעל, ומחר פירושו אתמול.

גינדין מביאה סיפור עממי על בית שנכנס אליו גנב כשבעל הבית ישן. האשה החלה לשיר לילדתה שיר בלותראי: "לה לה באבאי שם טוב, גנב היזי בתוך ביתו. אגר בזואם מיכודונה, אגם נזואם מילכונה". תרגום: "יש גנב בבית. אם אומר זאת – יהרוג אותנו, אם לא אומר – יוליך". הבעל התעורר וגירש את הגנב.

לדינו: דיסמזלדו וגנביאר

פרופ' אורה שורצולד כותבת במאמר ב"לשוננו לעם" על שפת סתר דומה של דוברי הלדינו. הלדינו יצרה מילים רבות שיש בהם שילוב של יסוד עברי ויסוד בספניולית. למשל, דיסמזלדו הוא חסר מזל, אינחמינאדו: מבושל ממושכות (ראה "חמינאדוס"), חזניאר: לשיר כחזן ועוד. כאשר התקרב גוי שרצוי שלא יבין את השפה השתמשו במילה העברית "שתיקה" (כלומר, עדיף לא לדבר) או "יודע לשון", רמז לכך שהמבין את הלשון אך אינו יהודי. אזהרה כזו נעשתה גם בנוכחות ילדים. היו גם קודים בין סוחרים. הביטוי "כמה לקו באצבע" שמקורו בהגדה של פסח היה נהוג במשא ומתון במשמעות "כמה זה עולה". "חתיכות" שימשו מילת קוד למטבעות זהב או כסף. כשדיברו על יושר או רמאות במסחר יצרו את "גנביאר" במשמעות לגנוב, רמאיו פירושו רמאות. "רמאולוק", תרמית, היא תרכובת עברית-טורקית.

שפת הגנבים: טינף וסחורה

בין דוברי הגרמנית ידועה גם שפת הגנבים, Ganoven Sprache, שמקורה בשפת הפשע היהודית ומעורבות בה מילים ביידיש שמקורן בעברית. אפשר למצוא ביניהן מילים כמו Schmiere stehen, לעמוד בשמירה. היא חדרה לאוצר המילים הגרמני יחד עם מילים כמו Tinnef (טינופת) Make (מכה) ועוד. המנהיג הנאצי גרינג אפילו שירבב בראשית דרכו את הביטוי "לעמוד בשמירה" באחד מנאומיו נגד היהודים. מיכל לב מביאה עוד משפת הגנבים:

(שפל): רע, בזוי. schofel

 (הולכן): הלך. holchen

 (אכלן): אכל. achlen

(סורה): מוצר, על פי עברית: סחורה .Sore

(קיס): כסף, על פי עברית: כיס, במשמעות ארנק .Kis

(מרטינה): ארץ, על פי עברית: מדינה .Mertine

(טוב) tob

(בייס): פאב, בית מרזח, על פי בית .Bais

התפוז המכאני: לרזרז ולארנב

בספר "התפוז המכאני" מאת אנתוני ברג'ס, בתרגום אהרן בר, מפתחת הכנופייה דיאלקט עבריינים מיוחד, שפת רחוב המבוססת על עירוב של רוסית ואנגלית ובתרגום היא הופכת לשפת עבריינים רוסית-עברית. מיכל לב מביאה דוגמאות:

"טוב, אז מה שהם מכרו שם היה חלב פלוס ועוד משהו ... עוד לא היה חוק לשפוך משהו מהושצ'ים החדשים לתוך המולוקו הזה ... שעושים לבנאדם חאראשו יפה ושלו - חמש עשרה דקות של התפעלות מהבוג וכל מלאכיו הקדושים, וצדיקים עפים ככה מהנעל השמאלית של הבנאדם..."

 "הכיסים שלנו היו מלאים בדנגים ומבחינה של גירוד לא היה צורך לטלצ'ק איזה וק זקן בסמטה...גם לא היה צריך לבצע אלימות פלוס על איזה פטיצה..."

 המתרגם הוסיף אגרון מילים בסוף הספר. מתוכו כמה מונחים בסיסיים:

 "לארנב" - לעבוד

"להפיט" - לשתות

"בולשי" - גדול

"גלוף" - טיפשות

"דרוג" - חבר

 "לרזרז" - להרוס ולכסח

יומני כוכבים: תרי רומחאים

בספרו של סטניסלב לם "יומני כוכבים", בתרגום אורי אורלב, מסופר על קהילה של רובוטים על כוכב נידח שהכריזו מרד על בני האנוש. בגלל הבידוד וניתוק הקשר עם העולם, המכונות מדברות בשפה ארכאית. מיכל לב, המביאה את הקטעים מהספר, מוסיפה: "אם אני לא טועה, במקור זוהי סלאבית עתיקה (staro slavenskii), ואורי אורלב הגאון תרגם אותה לעברית מליצית עם "ניחוח" ארמי. הדוגמה הבאה היא מתוך קטע מהעיתון המקומי, המתאר תפיסה של מרגל אנושי ("רכיכא")". ולהלן כמה דוגמאות:

 "תרי רומחאים דהוד מלכותיה אחזו בהאי צפרא בהכות אורלוג תלת שעות מרגלן רכיכאי באכסניא..."

 "הולא אחא הנשתלגעת? להיכן תיזל? חפצך בפולסין דשוטא על הולכותיך? ממוניא יזדעפון!"

"קסרקטין דרומחיא דהוד מלכותיה חשבא הראשון".

פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה