אין לי חיים בלעדייך אמאא

רוביק רוזנטל | 16 ביוני 2006

שפת האינטרנט חותרת יותר ויותר לקיצורים, שפה אורתוגראפית ורגשונים מכל המינים

להלן תוכן הפתק:

- mishu ganav li

- where r u ?

- w 8. i in hazirim. i going to i dont know

- ma!

-i back

- its most b guy

-s u p?

-i have in smira 4K

- u in naurim?

- its adir

והתרגום:

- מישהו גנב לי.

- איפה אתה?

- חכה! (w8 = wait). אני ב"חזירים" (אזור במשק). אין לי מושג לאן אני הולך.

- מה!

- חזרתי!

- זה צריך להיות גיא.

- מה קורה? (s u p? =what's up)

- יש לי בשמירה ארבעת אלפים נקודות.

- "האם אתה נמצא בנעורים" ("נעורים" בקיבוץ סאסא הוא מעין מועדון המשמש לפעולות של בני הנעורים)

- זה אדיר (שם של ילד). 

תרבות הקיצורים בשיחות מחשב, הידועה גם כאס.אם.אסית, היא אחד המרכיבים של השפה החדשה ההולכת ומשתלטת על עולם הכתיבה של מי שניתן לקרוא לו "דור המסכים", הגדל בעיקר בעולם שיח דיגיטלי. לידתה במסרים הסלולרים אבל היא זלגה לשפת הצ'טים סמוך להופעתה. הצ'ט של ילדי סאסא מעיד שהאנגלית שולטת בה גם בין הישראלים, אבל אם צריך משתרבבת מילה עברית פה ושם. (הערה: אם אין מקום אפשר לוותר על הטקסט הבא עד הכוכבית): פרופ' פני אור הציגה בכינוס האחרון של האגודה לשפה וחברה צ'ט בין שני ישראלים, כבני שלושים, החיים בברלין:

A: u free for a drink to morrow?

B: sababa

A: 6 OK?

B: sure

A: wo?

B: biergarten

בטקסט הקצר הזה שלוש שפות: אנגלית, כולל אס.אם.אסית (u), סלנג ישראלי בערבית (sababa) וגרמנית (wo בגרמנית פירושה איפה, הועדף על המילה האנגלית when כנראה עקב קיצורה).

&2נ!ת ה‏N‏דה*‏N‏!ת...

לאס.אם.אסית כמה פנים. האחד הוא המרת מילה שלמה באות בודדת המצלצלת כמוה. פן שונה לשפה הזו הוא אורתוגראפי, כלומר, החלפת אות בסימן הדומה לה. כאן לא מדובר בקיצור אלא במעין משחק, והוא קיים בשפות שונות. כרמל ויסמן ואילן גונן הכינו במסגרת מחקר שהציגו בכינוס טבלה עדכנית של כתב הסימנים העברי. משפטים בשפת הסימנים שנלקטו על השניים נראים כך:

&2נ!ת ה‏N‏דה*‏N‏!ת...

תעתיק: לבנות המדהימות...

ומשפט סודי עוד יותר:

‏X‏‏N‏‏X‏ ‏w‏&* (‏X‏*ן &* ח**ם 2&‏y‏ד**ך ‏X‏‏N‏‏X‏‏X‏)...

ובתעתיק: אמא שלי (אין לי חיים בלעדייך אמאא)... .

מסתבר שהתופעה קיימת גם בערבית. בכינוס הציגה החוקרת אמאן גרא את שפת הסימנים בצ'טים בשפה הערבית. המצ'וטט הערבי ישראלי נוהג היום לצ'וטט עם חבריו בערבית או באנגלית, אבל מחובר לאתרים וצ'טים כלל-ישראליים שבהם הוא כותב עברית. אלא שלקבוצה של עיצורים בערבית אין מקבילה עברית או לטינית, וכדי למלא את הפערים התפתחה שפת סימנים, בעיקר של מספרים. למשל, כדי להבדיל בין שתי ההגיות של ח' הערבית משתמשים המצ'וטטים במספרים: 7 ו-5. הספרה 2 משמשת למקרים בהם מתחלפת ק' בא' בהגיית ערביי הגליל. לעיצורים הנחציים הכבדים חלופות משלהן.

אני, אתה, בית, ללכת

שפת הסימנים היא גם מקור הסמייליס, הם האמוטיקונים (על פי האקדמיה: פרצופונים), ציורים הנעשים בדרך כלל באמצעות המקלדת. לאחרונה החלה לצאת לאוויר שפת ציורים אס.אם.אסית בינלאומית הקרויה זלאנגו. יוצר השפה הוא הישראלי יואב לורך. בזלאנגו נבחרו כמה מאות מונחי יסוד הנפוצים בשיח האס.אם.אס ולכל אחד מהם צויר אייקון. השפה מוגבלת היום לכ-200 סימנים עקב נפח הזיכרון של הסלולרי בדורנו הנוכחי, אך יש לה פוטנציאל התרחבות. בקבוצות ילדים בהם נבחנה זלאנגו התברר שהם יכולים לזכור מספר אייקונים רב בהרבה.

איך נקבע מה ייכנס לשפה? "כל אייקון נלחם על חייו", אומר לורך. "אייקונים שאין משתמשים בהם – עפים". כך התברר שאייקונים המייצגים את ימי השבוע לא זכו כמעט לשימוש והוצאו מהמחזור. המשתמשים (גילאי 28-8, מגדיר לורך) מעדיפים אייקונים בסיסיים: אני (אדם מצביע על עצמו), אתה (אדם מצביע קדימה), בית, ללכת, פגישה, טלפון. הם אוהבים מאוד סימנים טעונים רגשית כמו נשיקה (שפתיים בשרניות), שיט (ערימת צואה מוקפת זבובים), מכוער (ציפור שחורה) וכדומה.

האייקונים נוצרים בתהליך ניסוי וטעייה, על פי עקרון האסוציאציה. כך, למשל, "אני רוצה" מיוצג על ידי ציפור המבקשת מזון. זו אינה בחירה אינטואיטיבית של משתמש סביר, אבל אחרי פעם אחת שבה התוודעו המשתמשים לתוכן הסימן הם כבר אינם זקוקים להסבר מאחורי הציור. לא תמיד בחירת האייקון פשוטה. עבור מושג כמו "עוד מעט" (soon) נוסו כמה אייקונים, והיום הוא מתואר כציור של פצצה מתקתקת.

זלאנגו מיועדת לשיווק ברחבי העולם, ויש כמובן פערים תרבותיים המביאים לכך שלבני ארצות שונות יוצעו אייקונים שונים. ביטוי חיבה בין אישי יצויר לאנגלים כצנצנת דבש על פי המילה "האני" (honey), ולאיטלקים כציור של מטמון, כיוון שמילת החיבה הנפוצה באיטלקית היא tesoro (אוצר).

לורך מסכים ואף שמח על כך שבזלאנגו הוא מחזיר את השפה לעידן הפרימיטיבי שלה, נוסח כתב החרטומים וכתבי ציור רבים אחרים. "זלאנגו מצוי באזור האינטימי בין אדם לשפה, מקום בלתי לשוני". הציורים אכן יפהפיים, מעשה ידי קבוצת אמנים בניהול האמן דוד פולונסקי. לורך גם הוציא שני ספרונים שבהם הוא מספר סיפור מורכב אמצעות זלאנגו: "אדם וחווה" ו"כיפה אדומה". קטע מ"אדם וחווה" מופיע בעמודים אלה, והרי התרגום לעברית:

לפני המון המון זמן אדם וחווה התנשקו, התחבקו, אהבו והיו מאושרים.

אלוהים אמר לאדם ולחווה לא לאכול מן התפוח. מאוד חשוב, אמר אלוהים, שאף פעם לא תאכלו מן התפוח!

בא נחש, לקח את התפוח והלך לפגוש את אדום וחווה. אמר לחווה: אני חושבת שאת מדליקה... (המשך בעמודים הבאים...)

בשבוע הבא: על שפת הפקצות שהשתלטה על תרבות הבלוגים הישראלית.

אס.אם.אסית ישראלית, על פי כרמל וייסמן ואילן גונן.

אות

חלופות

א

Xx

%

 

 

ב

2

 

 

 

ו

1

!

 

 

ח

n

 

 

 

ט

6

 

 

 

י

*

+

' (גרש)

^

כ

(

 

 

 

ל

5

&

 

 

מ

N

 

 

 

נ

J

[

(

 

ס

0 (אפס)

Oo

()

 

ע

Yy

 

 

 

פ

9

g

 

 

צ

3

 

 

 

ר

7

 

 

 

ש

Ww

e

/|\

 

תגיות :
Blaise Alleyne; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה