לתת מענה לטיל סטטיסטי

רוביק רוזנטל | 21 ביולי 2006

מלחמת לבנון השנייה הולידה, כמו קודמותיה, מילון מונחים וביטויים, עד המלחמה הבאה

איום טָקָקִי. נשמע קצת מסריח, אבל הכוונה לראשי התיבות טק"ק: טיל קרקע קרקע. המונח נחשף על ידי חיים רמון בערוץ 10: "לא יהיה עלינו איום טק"קי של 12,000 טילים".

אקזיט. מוצא, מאנגלית: exit. דרך להסתכל על המשבר בעיניים בינלאומיות, כמו בדברי דן מרגלית בערוץ עשר: "עכשיו כולם מחפשים אקזיט". בלי כל קשר, בפרס וולגין זכה לפני שבוע הסרט no exit.

גיבוי. מצרך יסוד בארסנל המצב. הצבא זקוק לגיבוי של הממשלה ולהיפך, הממשלה זקוקה לגיבוי של "העורף" מחד ושל העולם מאידך, חיזבאללה מצפה לגיבוי של העם הלבנוני.

גשמי קיץ. מבצע רב היקף של מדינת ישראל ברצועת עזה בעקבות חטיפתו של גלעד שליט. מתקיים הרחק מעיני התקשורת.

הבנות ענבי זעם. שיירי המבצע הקודם בלבנון, באפריל 1996, שבעקבותיו השתרר שטח יחסי ונסללה הדרך ליציאת צה"ל מלבנון. בהערכת המצב הראשונה נסראללה ייחל עדיין לחזור ל"הבנות ענבי זעם", עכשיו כבא לא.

המנתץ. הבשורה האחרונה בתחום הטיווח הארטילרי הישראלי: מערכת רקטות רב קנית וארוכת טווח, תוצרת ארה"ב, ובשפה המקצועית mlrs: Multiple Launch Rocket System.

העורף. מעולם לא זכה חלק גוף זניח כל כך למחמאות רבות כל כך: "כוח העמידה של העורף", "העורף חזק", "העורף הוא ההפתעה האסטרטגית שלנו" (פרץ), ובקיצור: עם קשה עורף. גם "פיקוד העורף" יצא מהארונות המשרדיים והחל לשוטט במקלטים.

הערכות מצב שוטפות. מוצרי הפעילות המתמדת של "גורמי ההערכה". הן אמורות לחזות את העתיד, אבל בדרך כלל מסכמות את העבר וההווה.

הפסקת אש. ככל שמתקרבים אליה היא הולכת ומתרחקת.

הפצצת שטיח. אופציה עם ניחוח פרסי לכתישת אזור לבנוני. תרגום מהמונח האנגלי carpet bombing.

הפתעות. מילת יסוד במצב החדש ההופכת אותו למעין מסיבת הפתעה רב שלבית. בינתיים סבור כל צד שה"הפתעות" שלו מוצלחות, מדהימות וקטלניות יותר מאלו של זולתו.

זו לא המלצה – זו הנחיה. מנטרה נואשת של פיקוד העורף כאשר הוא מתרוצץ אחרי אזרחים שיעשו הכל פרט לכניסה ל"מרחב מוגן" כלשהו בעת הפגזה.

זילזָל. ההפתעה הכי מסתורית של נסראללה. טיל איראני המגיע לטווח 200 קילומטר. לא לזלזל!

טיל/רקטה. הבלבול בין שני המונחים רב ובא לביטוי אפילו בנאומו של אולמרט ביום ב': "ישראל לא תסכים לחיות בצל איום הטילים או הרקטות". במשפט אחד: "טיל" היא מילת מטרייה לאמצעי לחימה רבים ומגוונים; רקטה (rocket) היא סוג של טיל, אשר על פי מילון בורלא למונחים צבאיים "הדחף שלו נוצר על ידי גזים הנפלטים אחורה ממנוע רקטי, או מבעירתו של מטען הודף".

טיל סטטיסטי. קטיושה, למשל. ביטוי מעודן להצגת חוסר הדיוק שלה: קטיושה אחת מכל עשר או עשרים פוגעת.

כללי המשחק משתנים. היעד המרכזי של הממשלה והצבא בימים אלה, מתייחס למערכת היחסים עם חיזבאללה. הניסוח מנסה להתרחק, בהצלחה חלקית, מסיסמה נושנה משהו: "סדר חדש בלבנון".

לא מעורבים. לבנונים תמימים הנקלעים לקו האש. גירסה מעודכנת ומעודנת של הביטוי הפרובלמטי "אזרחים חפים מפשע". רן פקר: "צריך לפגוע בהכי מעט לא מעורבים".

לגלות ערנות. להסתכל בשמיים, לפתוח אוזניים, ולקפוא על מקומך או לרוץ להיכן שהוא בדקה שבין ההתרעה והנפילה.

להתכופף. משהו שמדינות לא עושות. אהוד אולמרט: "אין לנו כוונה להתכופף מול האיומים הללו. המאבק שלנו צודק מאין כמותו" (ישיבת הממשלה השבוע); ג'וואד זאריף, שגריר איראן באו"ם: "אין בכוונת איראן להתכופף, זו זכותנו הטבעית לייצר אנרגיה גרעינית".

לחבק. פועל מוביל בתקופה של סולידריות לאומית.

לחַזבל. נגזר מחיזבאללה, חידוש מבית מדרשו של הקורא עמיר אשל, לשימוש הציבור. פירוש: לחבל בזדון; ביטוי: לחזבל במוח, כלומר, לבלבל במוח מאוד מאוד.

לנתץ/לרסק/לכתוש/לגדוע מהשורש. סדרת פעלים אסרטיבית, בשימוש דוברי הממשלה והצבא כלפי חיזבאללה.

לשנות את המציאות. גירסה מועצמת של "כללי המשחק משתנים", בשימוש נרחב בפי עמיר פרץ.

לתת מענה. עוד ביטוי בתפוצה מתרחבת במשלב הבטחוני-תקשורתי. הקורא דודי הולצמן כותב: "לאחרונה משתמשים הרבה בביטוי 'לתת מענה'. "צה"ל נותן מענה לבעיות העורף בצפון"; "המתנ"סים ייתנו מענה לילדים שגרים באיזורי העימות". לא פשוט יותר להשתמש ב'לעזור', 'לפתור', 'לסייע' או משהו אחר?"  

מאה חמישים קילומטר. התשובה החיזבאללניקית לארבעים הקילומטר של מלחמת לבנון. בעת כתיבת שורות אלו מדובר באיומים בלבד.

מדינת קורי העכביש. דימוי ארכאנולוגי של נסראללה למדינת ישראל.

מוכנוּת. התארגנות בזמן ובאופן מקיף וראוי למצב שאי אפשר לצפותו. מילת מדף שנולדה במלחמת המפרץ, ונשלפת מיד לאחר כל הפתעה חדשה.

מטח. שמעתם פעם על רקטה בודדת? רקטות וצרות באות בצרורות, כלומר, במטחים.

מרחב מוגן. גירסה מורחבת של הממ"ד, תרומת מלחמת המפרץ. הממ"ד עצמו זכה במונח מקצועי פחות אך קליט יותר: חדר בטחון.

מסיבי. שם תואר מוביל בתיאור אירועים באזור, מעזה ועד ביירות: הפגזה מסיבית, בריחה מסיבית, לחץ מסיבי, גיוס מסיבי.

מערכת נשק מוטסת. מטוס קרב הנושא טכנולוגיה מתוחכמת. רן פקר: "אין כבר מטוסי קרב, יש מערכות נשק מוטסות".

מצבור אמל"ח. גירסה צה"לית לתיאור בונקר עמוס טילים במעמקי אדמת לבנון.

מרובע הבטחון. אזור רגיש וקטלני בביירות, בתנאים העכשוויים אינו משרה על בכירי לבנון בטחון רב.

מתחם. גיאוגרפיית חיינו. אין כבר אזורים, גלילים ומחוזות. רק מתחמים.

נסראללה וחיזבאללה. איך הוגים את התאומים הסיאמיים האלה, במלעיל או במלרע? מי שהוגה אותם במלרע, ובהדגשה ברורה של הל' הכפולה, צודק, אבל נשמע קצת חנון. הרוב דבקים במלעיל, בעיקר במקרה נסראללה.

נפילה. נחיתה של טיל כלשהו, מזוהה בשלב ראשון על פי הבום העמום המגיע מאי שם, לפעמים בשידור חי בטלוויזיה.

נקודתי. לא מסיבי. נקודה.

פעולה קרקעית. כניסה של צה"ל לשטח לבנון. החלום הרטוב של נסראללה, הסיוט של אהוד אולמרט. בינתיים מתרגלים אותה בעזה.

קבלני משנה. הגדרה נדל"נית-פוליטית. אולמרט על החיזבאללה: "קבלני משנה הפועלים בהרשאה והשראה של ציר הרשע העובר מטהרן עד דמשק".

קו האוואלי. אלטרנטיבה לא אטרקטיבית ל"קו הליטאני".

קו הליטאני. אופציית הביניים לנסיגת החיזבאללה והפסקת אש אפשרית. מוטה גור מתהפך בקברו.

קטיושה. סתם צינור ממולא. איפה היא ואיפה הפאג'ר. במקור כינוי חיבה של נערה רוסית חיננית בשם קטיה.

קסאם. טיל פרימיטיבי המיוצר במסגריות בעזה. מצביע על הנחיתות הטכנולוגית של הפלשתינים, אבל בינתיים גורם לא פחות נזק.

קסאם שמסאם. היציאה האחרונה של שמעון פרס, שנועדה להשכיח את "אני לוזר". גירסה עתידנית: זילזָל-שמילזָל.

רקמת החיים. המצב לפני המצב, וגם אחריו: ילדים הולכים לבית הספר, בתי הקפה הומים אדם, ואף אחד לא זוכר מה זה מרחב מוגן. גם: שגרת החיים הרגילה.

שבויים/חטופים. נייר לקמוס לקביעה האם דובר, פרשן או עיתונאי בתקשורת העולמית הוא לנו או לצרינו. אם הוא מדבר על שני החיילים השבויים (captured) הוא עוין. אם הם חטופים (kidnapped) – הוא אובייקטיבי.

שחר אדום. התרעה על נחיתת טילים בדרום. בעקבות מחאת אמהות לילדים העונים לשם "שחר", שונתה ההתרעה ל"צבע אדום".

שילוביות. פעילות מתואמת. עוד מילה מפס הייצור של "מוכנות", "מידתיות" ו"עוצמתיות". מפקד משטרה בחיפה, בערוץ הראשון: "אנו פועלים לחיזוק השילוביות בין פיקוד העורף, המשטרה ועיריית חיפה".

שכר הולם. השם המקורי של המהלך הישראלי בלבנון, שונה לאחר שבוע בחשאי ובלי הסברים ל"שינוי כיוון". יש משהו שאנחנו לא יודעים?

שפת ההווה. המכה הלשונית התקשורתית-בטחונית חוזרת. ציטוט: "אחר הצהריים פוגע טיל בקיר הצפוני של הבניין, למעשה רבע מבניין המגורים הזה מתרסק. הדירות למעשה כבר לא ראויות למגורים. באותה שעה הדיירים שומעים את הצפירה וניגשים לקירות הדרומיים". נו, באמת.

תגובה/תוקפנות. נייר הלקמוס לזיהוי עמדה תקשורתית ערבית. מי שמגדיר את פעולת צה"ל "אלראד אלישראלי" (התגובה הישראלית) הוא אתנו, פחות או יותר. מי שאומר "אלעדואן אלישראלי" (התוקפנות הישראלית), לא ממש. ותודה לג'קי חוגי.

תשתיות. הדילמה ההמלטית של קברניטי המלחמה: לפגוע או לא לפגוע בתשתיות? ואם כן, באיזה? ומה ההבדל בין תשתיות "צבאיות", "אזרחיות" או "של החיזבאללה". ומה עם התשתיות שלנו? ובקיצור, מה זה התשתיות האלה?

תגיות :
Al Jazeera English; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה