שלטי מקומות: המהפכה

רוביק רוזנטל | 23 ביוני 2006

המאבק לשינוי ופישוט שלטי המקומות נשא פרי, כאשר ועדת משנה של האקדמיה אימצה הצעה לתעתיק חדש

בשנים האחרונות גברו מאוד הקולות נגד התעתיק המוזר לשלטי ברחבי הארץ, בעיקר זה של מע"ץ. תופעות מוזרות כמו petah-tiqwa  או qesariyya ואחרות בלבלו הן את הישראלי והן את התייר הנע בכבישים. מע"ץ הסבירה שוב ושוב שהיא כפופה לאקדמיה, וזו החילה על השלטים את מה שקרוי "התעתיק הפשוט". שר החינוך לשעבר אמנון רובינשטיין ביקש מהאקדמיה לבחון את הנושא כבר בשנת 1995, הוקמה ועדה, אך האקדמיה דחתה את הצעותיה. גם המדור תרם את חלקו הצנוע בסדרת מאמרים ותגובות בנושא ("הזירה הלשונית" 23.5.03, 13.6.03).

אבי רון ז"ל, ראש המרכז למיפוי ישראל, ופרופ' נפתלי קדמון הגישו לאקדמיה בקשה נמרצת לשוב לדון בתעתיק. שוב הוקמה באקדמיה תת-ועדה לתעתיק, שהגישה את המלצותיה לוועדת הדקדוק, וזו הסירה שוב את הנושא מסדר יומה. בדצמבר 2005 אושר בכנסת חוק בעניין, והוקמה ועדת משנה מיוחדת לענייני תעתיק שלטים. ישבו בה יהושע בלאו, משה בר-אשר, חיים כהן ומרדכי מישור. בפניה עמדה הצעת ועדת השמות בראשות פרופ' משה בראוור, ועל בסיס ההצעה הזו הביאה הוועדה את המלצותיה. בישיבה שנערכה ב-5.6.06 התקבל סוף סוף התעתיק החדש, ורבותי, ככתוב בשלטי פרסום החוצות: מהפכה!!!

מסמך שהגיע לידי המדור ופרטים ממנו מופיעים כאן לראשונה מגדיר את עיקרי השינויים:

1.        א' ו-ע' מתועתקות רק (ותמיד) באמצע המילה (באמצעות הגרש: ').

2.        ו' מתועתקת ב-v (ולא ב-w).

3.        צ' מתועתקת ב-tz (ולא ב-z).

4.        ק' מתועתקת ב-k (ולא ב-q).

5.        לא כל שווא נע מתועתק ב-e, אלא רק שווא נע נהגה.

6.        אין מסמנים את ההכפלה.

מה זה אומר? הדוגמאות על אחריות המדור:

לא עוד Zova (צובה) אלאTzova  . 

לא עוד Sede Uzziyyahu   (שדה עוזיהו) אלא Sde Uziyahu.

לא עוד Petah Tiqwa (פתח תקווה) אלא Petah Tikva.

לא עוד Qesariyya אלא Kesariya.

גבעת זאב תתועתק: Giv'at Ze'ev.

העוגן תתועתק Ha'Ogen.

גבעון תתועתק Giv'on.

ועוד ועוד, מדן ועד אילת. יש כמה שינויים נוספים, כולם לנוחות הקריאה, ואף תרומה קלה לבטיחות הנסיעה. הפירוט בטבלאות.

אחד המתנגדים הבולטים לשינוי התעתיק הוא הבלשן החשוב עוזי אורנן, שפירסם גם בשבוע שעבר במדור הספרות של הארץ את עמדתו. אורנן פוסל את השיקול של נוחות הקריאה לתיירים או לעולים. לטענתו,"עלינו למסור בתעתיק את מבנה המלה העברית ולא את המבטא שלה". התעתיק החדש פוגע לדעת אורנן ביסודות העברית: "אסור שהאקדמיה תיתן יד לפגיעה במלים העבריות. שום עם המכבד את עצמו, ובוודאי לא האקדמיה ללשון שלו, אינו מוכן לשנות את מטבע הלשון שלו כדי 'להקל' כביכול, על תיירים לבטא את המלים שבשפתו". אורנן טוען כי בין ק' וכ' יש להבחין כפי שנעשה עד כה, באמצעות K ו-Q. אסור לשיטתו להעניק לא' ולע' תעתיק זהה, ועוד.

הבעיה העולה מעמדתו של אורנן היא למי ולמה נועדו השלטים. שלטים נועדו לשמש את הנוסעים בכבישים, ישראלים כתיירים. הנוסע אמור לפענח את שם היישוב (אותו הוא מכיר בדרך כלל משמיעה) בפשטות וללא ספקות. השילוט הקיים לא רק שאינו מספק לו זאת, אלא מקשה עליו. תפקידיו של התעתיק המדעי על גירסאותיו שונים, והוא חייב לשמור בתעתיק את המיגוון הפונטי המלא של המקור העברי. מכל מקום, הוועדה, שראתה לנגד עיניה גם את הערותיו של אורנן, פסקה בנושא. יש לקוות שלא יעמדו עוד מכשולים בדרך לשינוי השלטים ברחבי הארץ, שינוי שהתבקש כבר מזמן.

התעתיק החדש לשלטי דרכים, עיצורים:

אות העברית

התעתיק

א                                         

'

בּ

B b

ב

V v

גּ, ג

G g

דּ, ד

D d

ה

H h

ו

V v

ז

Z z

ח

H h (מסומנות בקו)

ט

T t

י

Y y

כּ

K k

כ

Kh kh

ל

L l

מ

M m

נ

N n

ס

S s

ע

'

פּ

P p

פ

F f

צ

Tz tz

ק

K k

ר

R r

שׁ

Sh sh

שׂ

S s

תּ, ת

T t

תנועות:

סימן   הניקוד

התעתיק

פתח, קמץ גדול, חטף פתח

a

סגול, צירה, צירי מלא (כגון  אֵיתָן – Etan,   שְׂדֵי חֶמֶד – Sde Hemed), חטף סגול, שווא נע ההגוי כתנועה.

e

חיריק

i

חולם, קמץ קטן,  חטף קמץ

o

קיבוץ, שורוק

u

כללים שונים:

סוגיה

כלל

הדגש   החזק

אין מסמנים את הדגש החזק, כגון   נַהֲרִיָּה – Nahariya,   מְנַשֶּׁה – Menashe,   חֲבַצֶּלֶת –  Havatzelet.

אות רישית

אות רישית תיכתב בראש כל תיבה,   כגון תֵּל אָבִיב – Tel Aviv.

אותיות השימוש

אותיות השימוש מש"ה   וכל"ב אינן מופרדות מן התיבה, אך האות שאחריהן רישית, כגון הַיּוֹגֵב – HaYogev, בַּיִת וָגַן –  Bayit VaGan.

גרש מפריד

גרש מפריד יסומן בין האותיות כשרצף   האותיות יכול להתפרש בשתי דרכים, כגון הַקְהֵל –  hak'hel.

הטעמה

אפשר לסמן את ההטעמה מעל האות   המציינת את התנועה בהברה המוטעמת.

מונדיאל 1: פרנג'י

ערן מתל אביב שואל: מדוע בעברית קוראים לגביע העולם בכדורגל "מונדיאל"?

"מונדיאל" הפך במהלך השנים למילה הלא רשמית הנפוצה בעולם כולו למה שקרוי באנגלית "World Cup" ובצרפתית "Coupe du Monde". בספרדית יש לגביע העולמי שני שמות: “Copa del Mundo”, ו-"Copa Mundial".  Mundial פירושו "עולמי", ולענייננו הוא קיצור של הביטוי המלא Copa Mundial. לצד ההגייה הספרדית נכנסה גם ההגייה הצרפתית של המילה "עולמי": mondial, והיא המקובלת בישראל.

"המונדיאל הלשוני" ("הזירה הלשונית" 9.6) הביא לא מעט תגובות ותוספות, ולהלן מבחר. ראובן מרחב כותב: "הפרנג'י הנזכר ב'נקודה הישראלית' ביחס לצרפת חזר אלינו בתנועה סיבובית דרך אתיופיה, שם קוראים לכל זר (לבן) פרנג'י; בפי הקהילה האתיופית זהו כינוי לישראלים, בעיקר ממוצא אשכנזי". 

מונדיאל 2: שוייץ וקוסטה ריקה

ספי, מדריך ויועץ טיולים המתמחה בעקר באלפים וביער השחור כותב לגבי מקור שמה של שוייץ: "אחרי נפילת האימפריה הרומית שלטה שושלת האבסבורג גם בשוייץ. לתושבים נמאס מהשלטון האוסטרי. את המרד החלו שלושה קאנטונים וב-1291 כרתו ברית ביניהם. שלושת הקאנטונים הם אורי, אונטרואלדן ושויץ (schwyz). האחרון הוא מקור שם המדינה".

רוני כותבת: "הקוסטה-ריקנים עצמם כותבים את שם המדינה בשתי מילים (costa rica), אבל את שם תושביה במילה אחת (costarricenses). לכן אפשר פשוט לכתוב בעברית "קוסטריקנים". הקוסטריקנים מכנים עצמם  "טיקוס" (ticos): לגבר "טיקו", ולאשה "טיקה".  

ותיקון: השם טוגו הוא קיצור של השם "טוגולנד" שניתן למושבה במאה ה-19 על שם העיר טוגוויל שעל חוף אגם טוגו, בה נחתם הפרוטקטורט הגרמני. היום טוגוויל הוא כפר קטן ואתר תיירות מומלץ.

הערות: מרעול וכלל אצבע

כמה וכמה קוראים מתיחסים למקור הביטוי "כלל אצבע", לפיו האגודל שימש אמת מידה עתיקה ("הזירה הלשונית" 19.5). ברק כותב כי "המקור הינו חוק בבריטניה אשר גרס כי אסור לגבר להכות את אשתו במקל אשר עוביו עולה על עובי אגודלו". אורי הייטנר ואחרים מזכירים סברה ישראלית מקובלת, לפיה מקור הביטוי הוא בהרטבת אצבע והנפתה באוויר כדי לבדוק את כיוון הרוח. המדור אוחז בגירסה שהוצגה ראשונה: האגודל הוא אמת מידה עתיקה, ומכאן "rule of thumb", שתורגם ל"כלל אצבע". כיוון הרוח הוא פרשנות ישראלית.

נתנאל ליפשיץ כותב: "מקור הדרגה 'סמל' (19.5) הוא אכן ראשי תיבות כפי שנכתב במדור: סגן מחוץ למניין. הדרגה נקבעה בעקבות הדרגה הצבאית הבריטית n.c.o. , שגם היא ראשי תיבות: non commissioned officer .

 מיכה נצר כותב: "המונח 'מרעול' (26.5) מוכר לי שנים רבות כגיאוגרף. הוא בא להחליף את המושג  שביל עיזים, המציין את הקווים האופקיים הנראים על מדרונות תלולים. הדעה המקובלת כיום היא כי קווים אלה לא נוצרו על ידי עיזים, אלא הם סימנים של גלישות קרקע על מדרונות תלולים באזור מדברי".

תגיות :
Moyan brenn; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

Barnypok
1ET86k http://www.FyLitCl7Pf7ojQdDUOLQOuaxTXbj5iNG.com
03 בינואר 2017 הגב
chaba
w8U0tF http://www.y7YwKx7Pm6OnyJvolbcwrWdoEnRF29pb.com
29 בינואר 2017 הגב
matt
XFNYOn http://www.y7YwKx7Pm6OnyJvolbcwrWdoEnRF29pb.com
29 בינואר 2017 הגב
gordon
ChVuRd http://www.y7YwKx7Pm6OnyJvolbcwrWdoEnRF29pb.com
31 בינואר 2017 הגב

הוספת תגובה