אמוני, גאולי, ומחנה השלום

רוביק רוזנטל | 01 ביוני 2007

מלחמת ששת הימים שינתה את מפת המדינה, את מפת הסכסוך, את המפה הצבאית, הפוליטית והרעיונית-ערכית, והשאירה עקבות בשפה בכל אחד מהתחומים האלה. ולהלן המילון.

אזור חיץ. הגבול הברור והמוסכם נעלם, ובמקומו חדרו לשפה ביטויי כאילו-גבול לרוב, כשבדרך כלל הם מרחביים יותר מאשר קוויים. "אזור חיץ" מבטא את הקבוצה הזו היטב בעמימותו.

אינתיפאדה. מילה שלא הכרנו למרות שהפלשתינאים משתמשים בה לתיאור פעולות נגד היישוב היהודי מאז שנות העשרים. מאז 1987 היא תושב קבע בשפה וגם הרחיבה משמעות. עצם השימוש בה מכיל הכרה בדיעבד בלגיטימיות של הטיעון הפלשתינאי.

אֱמוני. מילה ימי-ביניימית שחולצה מספרי הלמדנים והפכה שם תואר מוביל למאבק של תנועת המתנחלים, גם בזכות השם שניתן למייסדיה: גוש אמונים.

ארבע אמהות. ביטוי וגם תופעה של שנות התשעים, פריצת הורי החיילים אל השיח הציבורי שלא היתה עולה על הדעת לפני ששת הימים. אז הפגינו נשות רפ"י למינויו של דיין לשר ביטחון, ולוי אשכול כינה אותן בעקבות שקספיר "נשות וינדזור העליזות"

ארץ ישראל. מונח מקראי שנפוץ גם בדיוני התלמוד ובשיח הציוני, אך נדחק עם קום המדינה לספרי הגיאוגרפיה והפסיד את מקומו ל"מדינת ישראל". מלחמת ששת הימים החזירה את ארץ ישראל למרכז השיח, ומאז היא אינה נפרדת ממנו.

ארץ ישראל השלמה. מונח שכולו תוצר של מלחמת ששת הימים, כנגד הארץ המקוטעת והחלקית שלפניה. הביטוי אומץ על ידי דתיים וחילוניים, אך היה שנוי במחלוקת מאז באשר נתפס כחזון בלתי ניתן למימוש.

גאולי. מילה תאומה ל"אמוני" שנטבעה על ידי אנשי מרכז הרב, ומבטאת את יסודות הגאולה שראו אנשיה במלחמת ששת הימים.

גבולות 67'. הגבול ממנו נפרדנו במלחמת ששת הימים. בעוד "הקו הירוק" הולך ודוהה והשימוש בו בשפה נעלם, המונח "גבולות 67'" מתחזק כנייר לקמוס של המחלוקת הפוליטית. יש המעדיפים את "גבולות הארבעה ביוני".

גבעת התחמושת. המיתוס המוביל של המלחמה, בעיקר בזכות השיר שכתב יורם טהרלב. את מיתוס השיירות האופייני למלחמת העצמאות המיר מיתוס המתייחס לקרב ממוקד ועקוב מדם על כיבוש מוצב ירדני בלב ירושלים.

גנרלים. מלחמת ששת הימים העלתה בעוד שלב את יוקרתם האדירה של המפקדים הבכירים, כמו גם את זחיחותם, וכך הפכו האלופים לגנרלים. הגנרלים התרבו, הפכו שרים וראשי ממשלה, הסתבכו במלחמות גנרלים ובוועדות חקירה, ובמונח דבק יותר מרבב.

גשרים פתוחים. ביטוי שתחולת הזמן שלו היתה קצובה, אבל בשיאו היתה לו השפעה מרעננת על מצב הרוח הלאומי. תחושת החנק בין גבולות עוינים התפוגגה לכאורה, גם אם הגשרים נפתחו לצרכים מסחריים תוך-ערביים. ירון לונדון כתב: "עבדאללה יסע לארם נהריים / עבדאללה לכווית עוד ירחיק לו לנדוד". החתום על השיטה, למרות שאישר אותה רק בדיעבד, הוא משה דיין.

האיום הדמוגרפי. צרה תוצרת 67': מתי יהיו תחת שלטון ישראל יותר ערבים מיהודים.

הכיפות הסרוגות. חבורת גוש אמונים השתלטה לאיטה על הציונות הדתית, וזו התמסרה בלי מאבק. "הברית ההיסטורית" שלה עם תנועת העבודה התפוגגה, והכיפה הסרוגה היתה סמל לציוני-דתי החדש: מתנחל, ימני, אמוני וגאולי.

המחדל. מילה נידחת מן המילון הפכה סמל לאחריות הממשלה והצבא למלחמת יום הכיפורים, שכולה תוצר של מלחמת ששת הימים. עבור מי שנולד אחרי המלחמה ההיא מחדל היא חלק מן הביטוי השחוק "ברירת מחדל", שהתפשט בזכות שפת המחשבים.

המחנה הלאומי. המשפחה הלוחמת הקטנה והמבוזה החלה לאגור בחשאי כוח אחרי מלחמת ששת הימים, חברה לזעם הגואה של בני עדות המזרח, המשפחה הפכה למחנה גדול ורב, ובדרך זו או אחרת הוא שולט במדינה מאז 77'.

הר הבית בידינו. הביטוי העמיד ביותר בשיני הזמן שנותר ממיתוס מלחמת ששת הימים, מבטא עוצמה ושליטה, ירושלים מאוחדת וחיבור לשורשים דתיים. ביטוי מיתולוגי הנשמע היום סתום משהו: "בנצור, סע".

השטחים. השם שניתן לאזורים שנכבשו במלחמה, ושרד עד היום בהיעדר שם טוב יותר לאזורים שלא סופחו, לא הוחזרו, לא שוחררו ואיש אינו רוצה להודות שנכבשו. לאחר ההתנתקות והשתלטות הביטוי "יהודה ושומרון" הועם זוהרם של "השטחים".

התנחלות. הפועל להתנחל שיובא מספר יהושע הפך תג זיהוי להתיישבות החדשה. לימים היו בתנועת ההתנחלות שביקשו לחזור למילה התיישבות כדי להדגיש את ההמשכיות עם המפעל הציוני, אבל הם נותרו במיעוט. יואל בן נון המודאג הציע בשלב כלשהו לנסות ולהתנחל גם בלבבות.

התנתקות. מונח שטבע אריאל שרון עם יועציו במסגרת ההבנה המאוחרת שלו שתוצאות מלחמת ששת הימים הופכים מנכס לנטל. כדרכו של שרון גם לנסיגה שלו קרא בשם כוחני.

חיסול ממוקד. דרך המלך של "הפתרון הצבאי" לפעילות הפלסטינית, שזכה גם לשם האסטרטגי "מדיניות החיסולים". בשלב מסוים נעשה מהלך כיבוס בהחדרת הביטוי "סיכול ממוקד", אבל החיסול חזר עד מהרה לשפה.

חמישה ביוני. חג המלחמה, היום שבו חוזרים ומתמסרים לסיפוריה, אלבומיה ורוח האושר שהביאה בכנפיה. נספח אליה ב-15 שנות איחור ועוד יום ציון נוסף, חגיגי פחות: מלחמת לבנון.

חמש דקות מכפר-סבא. ביטוי שהגו רעיונאי פרסום המכיל את השניות במצבנו אחרי ששת הימים, והפך שם כללי להתנחלויות הקרובות לקו הירוק ממזרח. משמעות נרמזת: הן אינם כמו ההתנחלויות "בעומק השטח", הן חלק ממדינת ישראל.

חשופים בצריח. במלחמת ששת הימים החל לצמוח מיתוס השריון, שהאפיל במידת מה על מיתוס הצנחנים ששלט בכיפה. הביטוי נטבע על ידי שבתי טבת בספר בשם זה, על קרבות השריון במלחמת ששת הימים.

יהודה ושומרון. ההצלחה הלשונית החשובה של תנועת המתנחלים, שהכניסה לשיח הישראלי את השמות המקראיים של השטחים שנכבשו במלחמה, ודחקה גם את "הגדה המערבית" שהתייחסה לממלכת ירדן, וגם את "השטחים" (ע"ע). הצלחה נספחת: יש"ע, שכללה גם את עזה, והיה בה יותר מרמז לישועת אלוקים.

יום האדמה. מלחמת ששת הימים עוררה את הזהות הלאומית של ערביי ישראל, וב-1976 הפכו ההפגנות כנגד הפקעת קרקעות, שנקראו יום האדמה, סמל למחאה ולמרי.

יורים ובוכים. ביטוי לעגני משהו שהתפתח בתגובה ל"שיח לוחמים", ורמז על השניות המוסרית של מי שיוצא למלחמה בחיבוטי נפש.

יפי נפש. מוצר לשוני שנוצר בשנים שלאחר המלחמה, הרואה במי שמעלה שאלות מוסריות במהלך עימות טרחן הגורם נזק למאמץ הלאומי. התפשט גם לתחום החברתי-כלכלי.

כיבוש. הנוכח-נפקד החשוב ביותר של לשון פוסט ששת הימים. לכאורה הוא צאצא כיבוש השממה והעבודה הציוני מחד, וכיבוש ארץ ישראל המקראי-תלמודי מאידך. תוך זמן קצר התברר שמדובר בתפוח אדמה לוהט. השמאל השתמש בו כדי להבהיר שהמקום אינו שלנו, ולהתריע נגד כיבוש בני אדם ושליטה בהם. הימין טען שאין כאן כיבוש, שהרי השטחים שייכים לעם ישראל. "כיבוש" הפכה סימן היכר של השמאל הרדיקלי, אבל היא חוזרת לשימוש בכל פעם שעולה על הפרק הסדר מדיני.

כתר. מצור על יישוב בשפת המכבסה הצבאית. פיתוח: כתר נושם.

מאחזים. מונח משנות התשעים ואילך, לאחר שההתנחלויות התמסדו. מאחז הוא השתלטות פיראטית על גבעה, בדרך כלל על ידי הדור הצעיר של המתנחלים. בחירת השם חברה לשורש המונח הלגיטימי היאחזות, ולוותיקין הזכירה את "ניאחז בכל משלט, מני דן ועד אילת".

מחבלים. מילה מרכזית שנכנסה לשימוש בשנות השמונים, וחלה על כל מי שמשתתף בפעולת התנגדות פלסטינית, ממשליך אבנים ועד מתאבד. התחולה הכללית מדי יצרה עם השנים חלופות מרככות כגון "מפגע" ו"חמוש". "מחבלים" היא חוליה בשרשרת שראשיתה בפדאיון של שנות החמישים, שנקראו בעברית מסתננים. תקופת מה השתמשו במילה חבלנים, אך היא הזכירה את הפלמ"חניק המומחה לחומרי נפץ ("מעליש, יא חבלן").

מחנה השלום. שם כולל לקבוצות שקראו בשנות השבעים עד התשעים לתהליך מדיני ולפשרה עם הפלסטינים. מאז שבר אוסלו ורצח רבין התפצל המחנה והשתתק.

מחסום. אחת המילים היותר חשובות שנולדו ממציאות ששת הימים והתפשטו ככל שהתהדקה הפעילות הצבאית בשטחים. מחסוּם נכנסה למילון הערבית המדוברת.

ממשלת אחדות. מבנה פוליטי שלא היה עולה על דעתו של ישראלי במדינת מפא"י שלפני 67'. המלחמה יצרה נסיבות לממשלת הליכוד הלאומי הראשונה, ומאז היא תושבת קבע באופציות הפוליטיות המזומנות לדמוקרטיה הישראלית.

מנהל אזרחי. שם מכבסה לשליטה האזרחית המלאה של ישראל על חיי הערבים בשטחים. השלימה ולמעשה החליפה את הממשל הצבאי, שאותו תרגלו על ערביי ישראל עד פירוקו ב-1965.

מעוז. במקום המשלט התמים והמנומנם נבנו מעוזים מבוטנים ומחושמלים לאורך הגבול. נעמי שמר כתבה עליהם "מעוז, צור ישועתי". קבלני העפר (ע"ע) הפכו בזכותם לעשירי הארץ.

מרחב תפר. עוד מונח "אין גבול" נוסח "אזור חיץ" (ע"ע). גם: קו התפר.

מתנחלים. אדוני הארץ החדשה, ממשיכי הציונות החלוצית ומלח הארץ, לפחות בעיני עצמם.

נוער הגבעות. הדור השני של תנועת המתנחלים, שהתמחה בהקמת מאחזים (ע"ע).

סֶגֶר. נעילת התנועה ביישוב פלסטיני. נשמע הרבה פחות מאיים מ"עוצר". עוצר יש בשדרות של ימי הקסאמים.

סייענים. פלסטינים שגויסו על ידי שירות הביטחון הכללי להעברת מידע על הנעשה בקרב הרשות ובארגוניה. נקראים גם משתפי פעולה, אבל המונח הזה מעלה זכרונות מתקופות אפלות, ועל כן מועדפים ראשי התיבות משת"פים. לפני ששת הימים קראו להם בשם שנלקח מהמילון העברייני: שטינקרים (יידיש: מסריחים).

סיפוח. המשגל הנסוג של המדיניות הישראלית בשטחים. מדי פעם עולה התביעה לספח שטח כבוש רשמית, ההצעה מפתה אך מתבררת כלא מעשית עקב בעיות משפטיות ומדיניות. הפתרון בשטח: סיפוח זוחל בלי מהלכים רשמיים.

סלע קיומנו. ביטוי שנטבע על ידי ביבי נתניהו בהתייחסו למנהרת הכותל ולהר הבית שמעליה. זכה להרמת גבה יותר מאשר לתשואות חן.

פיגועים. השם שנחקק בעיקר משנות התשעים ואילך לפעולות טרור פלסטיניות, ונשאר בנוף חיינו עם הפיתוחים "פיגוע איכותי" ואפילו "פיגוע פלילי".

פלשתינאים. או פלשתינים. או פלסטינים. ובכל מקרה שמו של העם שגולדה מאיר אמרה עליו שאינו קיים, והיום הוא קיים גם קיים בשפה, בכותרות העיתונים, ובכל רגע ורגע של חיינו. השימוש בפלסטין כמונח לאומי ערבי נולד בשלהי המאה ה-19, אבל פרץ לחלל הבינלאומי והערבי אחרי ששת הימים.

קבלני עפר. המעמד החדש שהולידה המלחמה, ונותר בה גם אחרי שכבר לא היה בהם צורך, ולא מעט מיצירות הבטון שלהם הפכו לאבק במלחמת יום הכיפורים.

קמפ דייוויד. אתר אמריקני מסתורי שמעט ישראלים יודעים איפה הוא מונח, אבל שם מתבשלים ההסכמים שהצליחו, ההסכמים שנכשלו וההסכמים שבדרך. בקמפ דייוויד, כך אומרים, תתגשמנה כל התקוות, ואם לא מחר, אז מחרתיים.

רמת הגולן. פעם קראו לזה הרמה הסורית. זה היה לפני 67'.

שיח לוחמים. שם קובץ מרתק ושנוי במחלוקת שביטא את ייסורי הלוחמים שאינם רוצים להילחם לאחר המלחמה. השיח עצמו נשכח, אבל מאז ועד עתה הפכו חיינו עבדי ה"שיח", או בעברית צחה, "נאראטיב".

שמאלנים. לפני ששת הימים זה היה שם תואר למי שחטא בסטייה שמאלית מן הציונות, והיה בשימוש בעיקר בתוך מחנה השמאל. לאחריה, שלב אחר שלב, הפך הביטוי כינוי לכל מי שתומך בהחזרת שטחים ובמשא ומתן, ואומץ על ידי השמאל עצמו. פיתוח משבש-מלעיג: סמולנים.

1967: אין-אאוט

אאוט

אין

מדינת   ישראל

ארץ   ישראל

ארץ   ישראל העובדת

ארץ   ישראל השלמה

בניין   הארץ

גאולת   הארץ

כיבוש   השממה

כיבוש   ארץ ישראל

קרקעות

שטחים

המותניים   הצרים

האיום   הדמוגרפי

רעיוני   / אידיאולוגי

אמוני   / גאולי

התיישבות

התנחלות

חומה   ומגדל

מאחז

חלוץ

מתנחל

נוער   הזהב

נוער   הגבעות

שער   מנדלבאום

סלע   קיומנו

כ"ט   בנובמבר

חמישה   ביוני

שיירת   הל"ה

גבעת   התחמושת

טוב   למות בעד ארצנו

הר   הבית בידינו

הקו   הירוק

גבולות   67'

הגדה   המערבית

יהודה   ושומרון

הרמה   הסורית

רמת   הגולן

גבול

אזור   חיץ / מרחב תפר

תנועת   העבודה

שמאלנים

המשפחה   הלוחמת

המחנה   הלאומי

הברית   ההיסטורית

הכיפות   הסרוגות

בלי   חרות ובלי מק"י

ממשלת   אחדות לאומית

רצח   ארלוזורוב

רצח   רבין

חלוקה

התנתקות

עסק   הביש

המחדל

רודוס

קמפ   דייוויד

נאצר   מחכה לרבין

נסראללה   מחכה לפרץ

אלופים

גנרלים

נשות וינדזור העליזות

ארבע   אימהות

פעולת   תגמול

סיכול   ממוקד

יחידה   מאה ואחת

חשופים   בצריח

ילקוט   הכזבים

שיח   לוחמים

טוהר   הנשק

יורים   ובוכים

מצור

כתר

עוצר

סגר

אבני   גבול

מחסומים

משלט

מעוז

יישוב   ספר

חמש   דקות מכפר סבא

ממשל   צבאי

מנהל   אזרחי

בני   מיעוטים

המגזר

ערביי   ארץ ישראל

פלשתינים

טבח   כפר קאסם

יום   האדמה

מאורעות

אינתיפאדה

מסתנן

מחבל

חדירה

פיגוע

שטינקר

סייען

מדינות   ערב

העולם   המוסלמי

אבו   ג'ילדה

אבו   עמאר

עובדי   אדמה

קבלני   עפר

עבודה   עברית

תאילנדים

 

תגיות :
http://www.flickr.com/people/69061470@N05; wikipedia תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה