עותק, מבחר, מידע וכרטיס

רוביק רוזנטל | 03 באוגוסט 2007

שלל תגובות לטור שעסק במילים לועזיות שלא זכו לתרגום. חלק סבורים שזה לא נורא כל כך, אחרים מביאים שורת הצעות מהממות לתרגום עברי, מ'כספקת' ו'פקפקת' (ספקולציה) ועד פעלוני (אוטומטי); וגם מה בין חבלן למחבל

הטור שעסק במילים לועזיות שאינן ניתנות לתרגום הביאו תגובות גולשים רבות ומאלפות.

אלישע פרוינד כותב: "האם השפה העברית המתחדשת חייבת למצוא מילה 'צברית' לכל דבר? הסכנו לשימוש במילים לועזיות שגוירו כהלכה כמו טלפון, טנק, סיגריה מיקרוסקופ ועוד ואיש אינו עושה ענין מכך. אז אולי 'אינטלקטואל' הוא 'בר-אוריין' ואלגנטי הוא 'טרזני', אבל אם נמשיך ברוח זו הטנק יהיה 'דוד', והטלסקופ יהפוך ל'צופה-רחוק'. פעם ניסיתי לעברת את המילה 'נייר טואלט' ל'נייר תישמוש', אבל העליתי חרס בידי. האקדמיה ללשון העברית דחתה את הרעיון, וכל העם היושב על האסלה בציון ממשיך להשתמש באותו אביזר".

בעל הקסם האישי עומד על שלו

אפרים אבן כותב: "בצדק אתה קובע כי אין במילה 'מיזם' מלוא המשמעות של המילה הלועזית 'פרויקט'. לדעתי גם במילה האחרת שחודשה לעניין זה, "מטלה", אין מלוא המשמעות של המילה הזאת. הצעתי לפני שנים רבות את המילה "אֶזרָק" על משקל אתגר לציון פרויקט, בעקבות זרקור שנקבע עבור "פרויקטור". היא מציינת רעיון יוצא מן הכלל במהותו או בהיקפו, ה"נזרק" לביצוע ציבור או אף יחיד, והוצאתו לפועל הוא אתגר עבורם".

יעוד גונן מוסיף הצעות משלו:

אופטימלי.  'מיטבי' היא בסדר גמור, אך יש להזכיר את הביטוי המתאזרח במחוזותינו: "הכי טוב שאפשר".

אלגנטי. זכור לי שבתרגום העברי של "קוו ואדיס" מוזכר האציל הרומי פטרוניוס כדיין ראשי לענייני טוב-טעם, תרגום המונח הלטיני ארביטר אלגנטיארום; שמע מיניה שאלגנציה היא טוב-טעם, ואלגנטי, בטוב-טעם.

אסרטיבי. אני משתמש, לעצמי, במונח "עומד על שלו". הצרה היא שכשם עצם נדרשת הטייה לפי המין והמספר, מה שנחסך בשימוש במושג הלועזי.

כריזמה. אני נוקט במושג 'קסם אישי'.

אובייקטיבי. בעבר הועלה המונח 'חסר פניות', או 'נטול פניות'. מה קרה להם?

ספקולציה. "השערה פרועה" היא הקרובה ביותר שעולה בדעתי, אך מעניין שספקולנט הוא ספסר. איך זה מתקשר, ואולי ניתן  להפיק משהו מזה?

פופולרי. בהקשר החברתי לפחות יש כבר מונח עברי מקובל: 'מקובל', גם אם לא נעלם ממני השימוש הכפול.

סיני אלכסנדרוביץ' כותב: "השאלה החשובה והטורדת באמת היא מדוע משתמשים במלים לועזיות כשיש מלים ותיקות ויפות שנקלטו מזה עשרות שנים בשפה. ממש נתעב להשתמש במילה 'בילטראלי' כשיש לנו 'דו-צדדי', וכך לגבי 'אקזמפלר' (עותק), 'קולקציה' (מבחר), 'קרדינלי' (עיקרי), 'אינפורמציה' (מידע), 'טיקט' (כרטיס), 'קאסט' (צוות). אספתי מאות דוגמאות כאלה בשנה האחרונה. פוליטיקאים ושדרנים וגם עמך אוהבים להתהדר במלים הלועזיות המכוערות הללו, כי הן מוסיפות כנראה אוירה של ידענות. פני הדור כפני הנפחנות (פומפוזיות) של המובילים אותו.

סע בנעלי גלילים ותבריא אולם

אליהו ציפר מציע את הצעותיו:

אינטואיציה. מוֹרֶגֶשׁ.

אינטימי. פְּנִימַנּי.

כריזמה. משֶׁל, על יסוד "אין על עפר מושלו" (איוב מא 25).

אסרטיבי. סוֹעֶה, על יסוד "אחישה מפלט לי מרוח סועה מסער" (תהלים נה 9).

נייטרלי. אַזּוּן.

ספקולציה. כַּסְפֶּקֶת, לנושאי כספים, כגון מניות. פַּקְפֶּקֶת בנושאי פוליטיקה וכיו"ב.

פוטנציאל. מְנוֹפַנּוּת או אוּלוּת, על יסוד "כי אין חרצובות למותם ובריא אולם" (תהלים עג 4). אוּל פירושו כוח.

קריירה. מִסְלָמָה.

מנחם מקבוצת שילר כותב: "חלק מהמילים חסרות תרגום כי הן רבות משמעויות באופן אימננטי (עוד אחת לרשימה). 'קלאסי', למשל, הידרדרה עד כדי כך, שאיש אינו יודע על מה בעצם מדובר, וכבר אמר לנרד ברנשטיין ש'מוסיקה קלאסית' הוא מונח שגוי וחסר משמעות".

מיכאל גביטש כותב: "לפני שנים נתקלתי בספר בתחום הרפואה שפורסם בתחילת המאה הקודמת, ואשר כותבו התעקש כי כל המונחים שנכללו בו יהיו בשפה העברית. זכור לי התרגום "נעלי הגלילים" לסקֶטים, עליהם המליץ המחבר ככלי לשיפור הבריאות".

ד"ר עוזי רביב כותב: "כרופא-ילדים ותיק הייתי עד קרוב לגיורם  של מונחים רפואיים רבים במהלך השנים. עם זאת אינני יודע מדוע צריך להיאבק על יצירת מונחים שאינם ממצים בדיוק את משמעות המונח הלועזי. הרי העברית, כמו שפות רבות אחרות, קלטה במרוצת הדורות מילים רבות שלא שפתנו היתה הורתן. האינטואיציה שלי כאדם ליברלי גורסת באופן אוביקטיבי, מבלי לראות בזה ספקולציה פופולרית, שיהיה זה רלוונטי אם ניקח כקונספציה כפרויקט אופטימלי את השימוש הנכון במילים המאומצות, מבלי לטרוח יתר על המידה על פרויקט רלבנטי לענין".

לחביבון הקשרוני יש חושישי

האדריכל צבי לישר מביא סדרת הצעות: 

ספונטני. נובעני, קופצני.

אוטומטי. פעלעצמי, פעלוני.

אינדיבידואלי. אישיותי, חַדְיַנִי.

אינטואיציה. חושישי, חושאישי, תְקוּנִי, תְבוּנִית.

אינטימי. פנימוני.

אינטלקטואל. ידעוני, ידעונאי.

אלגנטי. הַדְרוֹני, הדרונאי.

אסרטיבי. נחישוּתי, נחישוֹני.

דינמיקה. תנועיות.

כריזמה. תרדיפוּת, משיכות, או אולי משיך (על משקל משיח).

ליברלי. חֵרוּתַן.

נייטרלי. עַלְעִמִי, לאעמוני, אַלְעִמִי.

סובייקטיבי. אלמוּטי, אל מוטֶה.

ספקולציה. תשעור, תִערוך.

פוטנציאל. עתידאון.

פופולרי. אהודון, חביבון.

פרויקט. פעולון, ביצועון.

פרפראזה. פַּרְשוֹנִי (פירוש שונה) או פְּרוּשוֹנִי.

קונוטציה. זכרור.

קונספציה. דפוסית, תְפוּסִית.

קלאסי. בַרדְמוּתִי, בֵּנדְמוּתי.

רלוונטי. קִשרוֹני, זִיקַנִי.

שאול כותב: "את 'אלגנטי' אולי ניתן לתרגם ל'מהודר'. אלגנטי, לא? ואם כבר אלגנטי, אז זינאדין זידאן, הנהדר והמהודר!! בטח שלא דייוויד בקהאם".

שאלה: חבלן ומחבל

ישראל מידד כותב: "בשנת 1966 באתי ארצה להשתתף בתוכנית המכון למדריכי חוץ לארץ של מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית. כבית"רי עברתי את תקופת ההכשרה במושב אמציה בחבל לכיש. בליל יום העצמאות תשכ"ז פרצו אנשי פת"ח את גדר הישוב והניחו פצצה שהתפוצצה. שאלתי: מה זה חבלנים, ומתי הפכו למחבלים?"

מסתננים שעסקו בפעולות טרור נקראו אכן עד שנות השמונים לערך חבלנים. הביטוי לקוח מספרות ימי הביניים, ופירושו אדם העוסק בהרס ובהשחתה לשמה, והוא קשור למונחים תלמודיים כגון מלאכי חבלה. חבלן הוא גם מקצוע צבאי המוכר עוד מימי הפלמ"ח והונצח בשורה האלמותית: "מעליש יה חבלן, ועתה ידבר דינמיט". על פי לקסיקון דביר למונחים צבאיים הוא "חייל שאומן והוכשר למלא תפקידי סיוע הנדסי ללחימה כגון חבלה, חימוש מוקשים, פירוק מטעני חבלה ועוד". דו-המשמעות של המילה דרשה בידול, וכך נקבע "מחבל" כשם לטרוריסט, ו"חבלן" נשאר המונח הצבאי המקצועי.

ילדים: תולב וחזקזוק

תגובות לרוב הגיעו בעקבות יומני מיכאל. מסתבר שיש עוד מתעדים, ונתגלה אפילו דגם "הסבא המתעד". במדורים הבאים יובאו מקבצים קצרים, ולהלן הראשון ששלחה הקוראת יפה שתיעדה את חוכמת ילדיה.

"איך קוראים לפרעה של יום העצמאות?" (שואל עמר בן השלוש).

"לא אוהבת את יום שני כי הוא לא מזמין את שבת" (אומרת נעה בת שלוש וחצי).

נעה קמה בבוקר מלאה בעקיצות של יתושים: "אתם יכולים לקרוא לי עקוצית".

נעה מכנה בעקביות את ה'קולב' 'תולב', וכועסת שמתקנים אותה, "כי תולים עליו ולא קולים עליו".

"אני לא חלשלוש אני חזקזוק" (אומר עמר בן הארבע וחצי).

ומקבץ חידושי דקדוק:

"בבית חרושת יש פועלים אז איש אחד שעובד שם הוא פועָל".

''אנש זה יחיד של אנשים".

"יחיד של פירות זה פֶרֶה".

"התרבצתי עם מיכל".

"את מחסימה לי מחסום".

מנחם רוזנברג שולח צילום (ראו בראש המדור), בעקבות זיאמה ארן שהפך ל"זי"א מהר"ן" (27.7). שרירא ושאר הגאונים מתהפכים בקברותיהם.

תגיות :
caneles; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

ניצן אליעזר
ספקולציה - ספסורה ספקולנט - ספסורן
26 בדצמבר 2018 הגב

הוספת תגובה