דבר אתי יפנית

רוביק רוזנטל | 05 בינואר 2007

מהחרקירי ועד הצונמי, היפנית נוכחת בשפת הישראלים, בספורט, במזון ובעולם הפנאי

לפני שנתיים הצטרפה ללקסיקון הישראלי בסערה המלה "צונאמי". תוך זמן קצר הפכה כל התרגשות בגודל בינוני או סערה בסניפי המפלגה לצונאמי, אחר כך נרגעה ושקעה למחסני השפה לשימוש אקראי. "צונאמי" הצטרפה לקבוצה קטנה של מלים ביפנית המשמשות בשיח הישראלי. במרכזן שתי מלים ותיקות. האחת היא "קאמיקאזה", והשנייה "חראקירי", בעיקר בצירוף הפעלי "לעשות חרקירי". שתיהן, במקרה או שלא במקרה, עוסקות בהתאבדות, ויחד עם צונאמי נוצר בעברית משולש אסונות יפאני. כן נקלטה מלה הפרידה הידידותית יותר "סאיונארה", שהיא גם שמו של סרט פופולרי אמריקני משנות החמישים. ואם בהתרגעות מדובר, בל ייגרע חלקו של הסוּדוֹקוּ.

סושי ופוקימון

החדירה היפנית זכתה לעליית מדרגה בשנות התשעים. משולש הקטסטרופות התרחב לתחומי נישה נוספים. התחום הוותיק ביותר הוא תחום אמנויות הלחימה, שנכנס לתודעה עם הצלחותיהם של יעל ארד, אורן סמאדג'ה, אריק זאבי ואחרים. היפנים חדרו לעולם הילד, שוויתר על משחקי הג'ולות, העג'ואים והדודס המושתתים על הערבית הפלסטינית, לטובת מותגים ויצורים שנתפרו עבורו במשרדי קוביות בגורדי שחקים בערי יפן. כך התמלא עולמנו בצבי נינג'ה, בובות פוקה וקלפי פוקימון.

היפנים חדרו להרגלי המזון הישראלי בהצלחה מרשימה. מזון סיני מתגלגל בלבוש ישראלי כבר ארבעים שנה לפחות. המזון היפני חדש יחסית בישראל, אבל ילד ישראלי עכשווי מכיר היטב את המילה "סושי", מאכל אותו ניתן להזמין בסושייה השכונתית. לא בטוח שהוא יודע שהמאכל הזה מורכב מאצות, דג נא ואורז דביק. אלה שנכנסו לעניין מכירים פריטים רבים יותר בשולחן היפני, כמו מרק הרמן, הטמפורה וכו'.

אחד התחומים שממנו התפשטו מלים מן המזרח הוא העידן החדש, או הניו-אייג'. רובו נסמך בשאנטי על יבוא לשוני מהודו. הגיעו גם מלים ומונחים סיניים כמו פאנג שואי (רוח הבית), צ'י, שהיא מילת מפתח בעולם האנרגיות, ואחרות. היפנית אינה בולטת בקבוצה הזו, אבל כבר בשנות השבעים התעשרה שפתנו במילה היפנית זֶן, שהיתה למילה גלובאלית. זן אינה מילה יפנית מקורית. היא גלגול של המילה הסינית צ'אן שפירושה רגיעה, שהיא גלגול של מילת הסנסקריט גיאנה שפירושו התבוננות.

לנהל בשיטת הקאייז'ן

הזן חדר לתודעה הישראלית באמצעות רב המכר משנות השבעים "זן ואמנות החזקת האופנוע", ובו נחקקה פרשנות מערבית לתפיסות עולם מן המזרח. השפה היא מרכיב מרכזי בהחדרת שיטות ניהול חדשות, מעין ראש חץ שיווקי של השיטה, המפשט אותה לכמה מילות קוד הניתנות לזכירה והפצה הלאה. לאחרונה מוטמעת במספר מפעלים בארץ, ביניהם מפעלי עלית בנצרת, גמל בשריד ועוד שיטה יפנית השומרת על מונחי היסוד היפניים שלה. היא בנויה דווקא על מילה אנגלית: lean, רזה, המעידה על כך שמדובר בשיטת ניהול רזה.

ירון מונד, העוסק בהחדרת השיטה, מספר שהכינוי הזה ניתן על ידי שני חוקרים אמקריקנים, וומאק וג'ונס, שבעקבות ביקור במפעלי חברת הרכב היפנית טויוטה, הגו את הביטוי lean thinking, חשיבה רזה. הם חיפשו את סוד הרווחיות המדהימה של טויוטה, וגילו שהיפנים נוהגים לחלק את הוצאות החברה לשלושה: מה שמוסיף ערך באופן ישיר למוצר (value adding) , ומה שאינו מוסיף ערך אך מהווה חלק מהוצאות הייצור, הקרוי ביפנית מוּדָה. המודה נחלקת לשתיים: מודה הכרחית, כגון כיוונון מחדש של מכונות, ומודה לא הכרחית, פעולות שניתן להימנע מהן. החשיבה המערבית המקובלת מובילה לטיפול במה שמוסיף ערך. בטויוטה התמקדו דווקא במודה מהסוג השני. הם גילו שאם יפחיתו את הזמן והאנרגיה המושקעים בפעולות לא הכרחיות יגדילו את הרווחיות באופן משמעותי. למשל, אם רכיב מסוים נמצא במרחק רב מהעובד, הוא ישקיע זמן מיותר מצטבר בהליכה אל הרכיב ובחזרה. סביבת העבודה מלאה פרטים קטנים כאלה, והטיפול בהם אינו באמצעות מהפכה או רפורמה בסגנון המערבי, אלא בשיפורים יומיומיים, ומכאן שמה של השיטה ביפנית: "קאייזֶן", דהיינו, שיפור מתמיד. מונד אומר שבמערב אימצו מעין קאייזן מערבי: מידי פעם מסתערים על נושא השיפורים באירוע מיוחד, מבצעים כמה שיפורים ושבים לשיגרה. בקאייזן היפני השיפור הוא יומיומי ובמנות קטנות.

מונח מפתח יפני נוסף הוא "גֶמבָּה". פירושו "המקום בו הערך נוצר" והוא מעין סיסמת עבודה של הקאייזן: אתה מבקש לשפר, לך אל המקום בו נוצר הערך. המבקר במפעלי עלית בנצרת יוכל לראות על הקיר סיסמה גדולה: go to gemba. היא מאותתת גם למנהלים: שיפורים עושים במקום בו מתבצעת העבודה ולא ליד שולחנות סגלגלים. ואם לשלב את שלושת המונחים במשפט אחד כגירסת ירון מונד: עושים קייזן בגמבה, כדי להימנע ממודה.

באופן טבעי זכו מונחי הקאייזן לאימוץ דפוסי שפה בעברית. "lean" הפך לתואר: ליני, או ניהול ליני. קייזן נכנס לדפוס המקובל "לעשות קאייזן" ולפועל: לקייזן, להנחות מהלכי או אירועי קאייזן. וכך יש לנו גמבות, מודות, קאייזנים, ומן הסתם מתפתח לו קאייזן שאינו יפני (כלומר, יעיל, סבלני, משעמם) ואינו אמריקני (כלומר, שיטתי וחסר השראה), אלא קאייזן ישראלי עם דגש על אלתורים וריגושים. אפשר לדסקס את זה בסושייה השכונתית.

חראקירי וקאמיקאזה

מקבץ הערות על המילון היפני-עברי.

חראקירי. פירושו המילולי: "לחתוך בטן". שיטה להתאבדות או לעונש מוות אצל הסמוראים, הנובעת כנראה מהאמונה שהנשמה נמצאת בבטן. ההיגוי הנכון הוא האראקירי.

קאמיקאזה. פירושו המילולי: "רוח אלוהים" ולו שתי משמעויות עיקריות ביפנית. המשמעות הראשונה היא הרוח החזקה שנשבה כשהמונגולים ניסו לכבוש את יפן פעמיים במאה ה-13 והטביעה אותם בים. המשמעות השנייה, המבוססת על הראשונה, היא טייס במלחמת העולם השנייה שהטעין במטוסו כמות נפט המספיקה לכיוון אחד והפיל את עצמו לציי האויבים כדי לגרום נזק.

צונאמי. הפירוש המילולי: "גלי החוף". שינוי הגובה שנוצר בים אחרי רעידת אדמה גורם לגלי מים ההולכים ומתחזקים ככל שהם מתקרבים לחוף.

פוקימון. השם פוקימון הוא קיצור הגירסה היפנית לביטוי האנגלי pocket monsters (מפלצות כיס): Poketto Monsuta. קיצור ביטויים מקובל ביפן מסיבות פונטיות.

נינג'ה וג'ודוקא

ג'ודו. אמנות לחימה יפנית.

ג'ודוקא. אדם העוסק בג'ודו.

קוקה. הנקודה הנמוכה ביותר בג'ודו. המשמעות המילולית: אפקט, השפעה.

יוקו. נקודה גבוהה יותר מקוקה. המשמעות המילולית: אפקטיבי, משפיע.

וואזארי. המשמעות המילולית: "היה תכסיס". קבלת הנקודה הזאת פעמיים שווה איפון.

איפון. נקודת ההכרעה, מילה רב-משמעית וקשה לתרגום מילולי.

נינג'יט סו. ובכתיב מועדף: נינג'וצו. מילולית: אמנות סבלנות. התפתחה מאמנות המרגלים ששירתו שליטים להתגנב לשטח אויבי השליט ולרצוח אותם.

נינג'ה. מילולית: איש סבלנות. מרגל שהתמחה בנינג'יט סו. פלשה למרחב הישראלי באמצעות סדרת האנימציה "צבי הנינג'ה", והתגלגלה גם לשמו של מסמר.

ג'יו ג'יט סו. בכתיב מועדף: ג'וג'וצו. שם כללי לאמנות לחימה שאינה משתמשת בכלי נשק.

יקיטורי וסוקייאקי

רשימה חלקית של מונחי מזון יפני שזכו לפרשנות קולינרית ישראלית.

סושי. המשמעות המקורית היא כנראה "חצוץ". יש מספר סוגים של סושי, ורק אחד מהם מוכר בארץ. יש עדיין הסכמה שבשתיקה שטבח סושי צריך להיות גבר.

רמן. ציר בשר ואטריות. מאכל יפני פופולרי שלו גירסאות שונות. בישראל הוא ממוין כמרק, אבל ביפן הוא לארוחה שלמה.

טופו. גבינה המיוצרת מפולי סויה.

טמפורה. טוגנים פריכים ברטבים שונים. יש כמה תיאוריות על מוצא המילה הזאת אך בכל מקרה זו אינה מלה יפנית מקורית. בין חומרי הגלם שמוצגים כטמפורה אפשר למצוא ירקות, דגים ופרות ים.

וואסאבי. תבלין יפני חריף.

טריאקי. רוטב סויה יפני.

נורי. אצה מעובדת המשמשת לעיטוף גלילות סושי.

סשימי. דגים או פרות ים פרוסים במצב נא.

יקיטורי. שיפוד בשר עוף קצוץ ברוטב, יפני.

סוקייאקי. נתחי בשר וירקות, וכן שיטת הגשה יפנית.

שיטאקה. פטריות כהות למאכל הנאכלות הן בצורה טרייה והן בצורה מיובשת.

סאקה. משקה אורז אלכוהולי.

תגיות :
Takashi Hososhima; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה