אלגנטי, פופולרי ורלוונטי מחפשים כריזמה אוטומטית

רוביק רוזנטל | 20 ביולי 2007

מאות מילים לועזיות המשמשות את דוברי העברית לא זכו לחלופה עברית הולמת, מספונטני ודידקטי, ועד כריזמה וקונספציה. כנראה לא הכל ניתן לתרגום; וכמה מילים על שפות האתיופים

מרדכי אברהם שואל: האם יש מילה בעברית ל"ספונטני"?

אין. פשוט אין. המילון הלועזי של פרולוג מגדיר "ספונטני" באמצעות 35 (!) מילים, הנפתחות ב"הנובע או פועל מתוך רגשות פנימיים או מתוך נטייה טבעית, ללא מעצורים וללא מחשבה או תכנון מוקדמים". היחידים שטבעו מילה לשימוש הרפואי של ספונטני הם הרופאים, שהולידו את "עצמוני", אך המילה הזו אינה מתייחסת למכלול שימושי המילה.

אינטואיציה אינטימית ואינטלקטואל אלגנטי

"ספונטני" היא רק משל. רבים מקוננים על שימוש יתר במילים לועזיות כאשר יש להן חלופה עברית הולמת. אבל השאלה החשובה וטורדת המנוחה היא מדוע יש כל כך הרבה מילים חשובות ונפוצות בלועזית שאין להן חלופה עברית, או שהחלופה העברית לא נקלטה מפני שהיא אינה מבטאת את מה שמבטאת המילה הלועזית.

העיתונאי המנוח יורם בר, שסבל שנים רבות ממחלת ניוון שרירים קשה, שלח לי בזמנו רשימה של 500 מילים שלא נמצאה להן לדעתו חלופה עברית. ניתוח הרשימה החלקית הזו מצביעה על קושי מהותי במעבר מלועזית לעברית, בעיקר במונחים בעלי יסוד מופשט. להלן כמה עשרות דוגמאות מצקלונו של יורם, עם הערות המדור.

אוטומטי. קשה להתחרות במילה המחברת תכונה מכאנית עם סיטואציה נפשית-התנהגותית. המילה הקרובה ביותר נדירה בשימוש: מוּכני.

אותנטי. אותנטי היא גם "מקורי" (תעודה אותנטית), גם "אמיתי" (מידע אותנטי), וגם "תוכו כברו" (הוא בן אדם אותנטי), וגם יסוד משמעות חמקמק נוסף. אופטימלי. דווקא נמצאה לו מילה מוצלחת בתהליכי קליטה מתקדמים: מיטבי.

אידיאלי. מושלם? ממש לא. אף חלופה עברית לא הצליחה לשלב את יסוד 'הרצוי ' ויסוד 'המצוי' הכלולים במונח.

אינדיווידואלי. פרטי? ייחודי? אישי? כולם יחד, וזה עדיין לא זה.

אינטואיציה. כ-15 מילים נרדפות מציע "רב מילים" לאינטואיציה, ואף אחת מהן אינה מכילה את המונח. זה לא רק רגש. זה לא רק חוש. זה אפילו לא רק "תבונת לב". שלא לדבר על שם התואר "אינטואיטיבי".

אינטימי. הוא אישי אבל לא אינדיווידואלי, הוא מוצנע אבל לא דיסקרטי, הוא בינו לבינה אבל לא ארוטי. הוא משהו אחר.

אינטלקטואל. אין אינטלקטואל עברי, אבל החלופה הקרובה והיפהפיה, "איש רוח", מספרת את הקושי שבמעבר בין השפות. לא כל אינטלקטואל הוא איש רוח, ולהיפך.

אלגנטי. הוא יפה. הוא מלוטש. הוא מהוקצע. הוא מעודן. והוא יותר מסכומם יחד. ובשתי מילים: דייוויד בקהאם.

אסרטיביות. מילה בתפוצה מתגברת, המכילה מרכיבי משמעות רבים: תקיפות, כושר ביטוי וביטחון, ועם זאת איזון והיעדר תוקפנות, ובשתי מילים: רגישות ונחישות. "דעתנות" היא הקרובה ביותר, אך השימוש בה אינו רב.

דידקטי. אין חלופה לשילוב הזה של שייכות לתחום ההוראה עם יסוד נלווה של שיטתיות יתר והאכלה בכפית.

כריזמה נייטרלית וספקולציה ליברלית

דינמיקה. אין אפילו בדל חלופה עברית למילה הדינמית, המורכבת ורבת הפנים הזו.

כריזמה. לא נמצאו מלים נרדפות למילה כריזמה, קובע "רב מילים". וצודק.

ליברלי. בראשית תחיית השפה השתמשו ב"חפשני". היום חפשן הוא חייל נטול יוזמה, ו"ליברלי" נותר בבדידות מזהרת.

ניואנס. רב מילים מביא את נופך, גונית, בן גוון. יפה אך לא בבית ספרנו. הקרוב ביותר הוא דווקא ברבים: "לא ניכנס לדקויות".

נייטרלי. בעיתונות ראשית המאה הקודמת נפוצה המילה לעלני, ראשי תיבות: לא עם לא נגד. לעניין המדיני נהוג הביטוי "בלתי מזדהה", אך שימושי 'נייטרלי' רחבים וחסרי חלופה.

סובייקטיבי. מגמתי? אישי? חד צדדי? אף חלופה אינה קולעת לממד הפילוסופי הכלול במונח. בעיה דומה יש לבן הזוג "אובייקטיבי".

ספקולציה. שלא כמו מרבית המילים כאן, בעיית התרגום של ספקולציה היא במוזיקה ולא במשמעות הבסיסית. 'השערה' קרובה למשמעות היסוד, אבל אין מילה עברית המעבירה את עיקום האף המתלווה ל'ספקולציה'.

פוטנציאל. יכולת? כוח? אותה צרה חוזרת גם כאן, יסוד אבסטרקטי סמוי במונח הלועזי אינו מאפשר תרגום ראוי.

קונוטציה פופולרית וקריירה רלוונטית

פופולרי. פופולרי הוא גם עממי (אמנות), גם מסחרי (עיתונות), גם אהוב (לא אולמרט), גם שלושתם יחד, ואף לא אחד מהם.

פרויקט. מילה בשיאה, שהרי בארצנו הזזת שולחן מצד לצד במסעדה, רכבת קלה וכור אטומי כולם "פרויקט", שלא לדבר על הפרויקט הציוני. "מיזם"? נחמד וגם תפס במקרים שונים, אבל רחוק מלהקיף את המשמעות הפתוחה של 'פרויקט'.

פראפראזה. מילון פרולוג מציע פראפראזה לפראפראזה: "מסירת התוכן והמשמעות של ביטוי או של אמירה במילים אחרות, לעתים ביתר הרחבה. שימוש במסגרת הצורנית של ביטוי ידוע תוך החלפת תוכנו בתוכן שונה, כדי להביע רעיון דומה בנושא אחר". 30 מילה, ואף מילה מיותרת.

קונוטציה. צליל? גוון? השתמעות? גם וגם, לא זה ולא זה.

קונספציה. רב מילים קובע ש'קונספציה' היא 'תפיסה'. אבל היא לא. שני המונחים יוצאים אולי מאותה נקודה, אבל מושכים לכיוונים שונים.

קלאסי. מסורתי? מופתי? טיפוסי? יווני-רומי? מושלם? פשוט? דוגמה קלאסית למונח בלתי תרגים.

קריירה. מצינו בכתובים "נתיבה מקצועית". שאחרים יתקדמו בה, זה קשה גם ככה.

רלוונטי. יש מילים וצירופים קרובים, כגון שייך לעניין, קשור, מצוי בזיקה, אבל רלוונטי שולתתתתת!

אתיופית: געז ואמהרית

קורא החותם "אתיופי גאה" הפנה למדור סדרת שאלות חשובות הקשורות בשפת האתיופים ומורשתם. הפנינו את השאלות לפרופ' חגי ארליך מאוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה הפתוחה, המגיש בימים אלה קורס באוניברסיטה המשודרת על אתיופיה והמזרח התיכון.

שואל אתיופי גאה: באחד המדורים (18.5.07) הזכרת ששבת פירושה "סנבת" באתיופית. הרי אין שפה אתיופית אלא שפות אתיופיות שונות.

ארליך משיב כי מקובל לקרוא "אתיופית" לגעז, שפת הקודש העתיקה, שהיא שפה שמית טהורה שאינה שפה מדוברת. סנבת במשמעות שבת היא אכן מילה בגעז. השפה המרכזית באתיופיה היא האמהרית.

אתיופית: צרובי פנים

שואל אתיופי גאה: לאתיופיה יש שלושה שמות, חבש, אביסיניה ואתיופיה. מה ההבדל ביניהן?

ארליך משיב: אביסיניה וחבש הן אותו שם, הראשון בלטינית והשני בשפות השמיות, כמו עברית וערבית. אלחבשה היא אתיופיה בערבית, וכן בגעז, באמהרית ובטיגרינית. מקור השם בשבטי החבשאת שהיגרו מחצי האי ערב לאתיופיה. חבש פירושו בערבית תערובת, ובכך רמזו הערבים לאופי המעורב, הכושי-ערבי, של האתיופים. מוסוליני שכבש את חבש ב-1936 טרח להדגיש את המשמעות הגזענית של השם. אתיופיה מקורה ביוונית, ופירושה "צרובי פנים", והשם הזה מופיע כבר אצל הרודוטוס וכן בתרגום השבעים. בכל הדורות שיחקו שני השמות בערבוביה, אבל מאז הכיבוש האיטלקי מעדיפים התושבים את השם אתיופיה.

ועוד שואל אתיופי גאה: באמהרית משתמשים במילה פראנג' לאדם לבן. מהיכן הגיעה המילה הזו לאמהרית?

חגי ארליך משיב: השם הגיע מערבית. המילה פרנג'י במשמעות אירופי השתרשה בתקופת מסעי הצלב במזרח התיכון, כאשר הרוב המכריע של הצלבנים היו פראנקים, ומכאן עברה גם לשימוש באמהרית. בעבר היא נחשבה מילה ביקורתית ואפילו פוגעת, היום היא נאמרת בחביבות. המדור מזכיר למי ששכח את פירושה של פראנג'י בסלנג הישראלי הישן: כינוי שיש בו אבק לגלוג אדם המתהדר בלבושו.

תגובות: הגלידה של שופמן

פרופ' נורית גוברין מוסיפה בעניין 'גלידה': "גרשום שופמן פירסם ב-1909 בכתב-העת 'רשפים' שהופיע בווארשה סיפור בשם "נופת קרח". ב'כתבי ג. שופמן' שהופיע בתל-אביב ב-1928 מופיע הסיפור בשם מעודכן: "גלידה". שופמן, שחי באוסטריה, לא הכיר את המילה, אבל עדכן אותה בעקבות עצות שקיבל ממוציא לאור ישראלי, כי ידע שלשונו מיושנת והוא חייב לעדכנה על פי העברית החיה בארץ ישראל".

אורית, מורה לשעבר באולפן, מוחה על דברי יורי מורדוב (6.7) על אולפני העברית ותרומתם לעברית העולים: "אני, ורבים מחברי לעבודה, מבחינים בקלות בעולים אשר אינם יודעים להטות פעלים בגופים השונים, ומשתמשים ללא הבחנה בגופים, בזמנים, בבניינים ובמין הפעלים, פשוט משום שלא למדו והכירו אותם. אוצר המילים והביטויים שלהם מוגבל יותר. לעומת זאת בוגרי האולפנים אשר למדו, ולו רק באולפן א', רכשו לפחות חלק ממיומנויות אלה".

תגיות :
Rod Waddington; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אהבתי לקרוא
יפה!
18 בדצמבר 2016 הגב
דן חפר
לעניות דעתי אסרטיביות מתאימה לסמכותיות יש לקחת בחשבון שכאשר מתחילים להשתמש במילה היא "רוכשת" משמעויות ודקויות נוספות מעבר לפירוש המילולי המקורי.
08 בפברואר 2018 הגב
יואל נץ
אם תפרטו באוזניו של איש רוסי את כל המילים "הלועזיות שבעברית" כנ"ל - הוא יטען בלהט שאלה הן מילים ברוסית מאז ומעולם, בנוסף למילים כמו "קומפיוטר", "פריקמכר" ועוד רבות-רבות אשר נספגו ברוסית ברבות השנים. כל הרוסים שמחים בשפתם ואין בהם פוצה פה ומצפצף.במשך שנות דור רבות הייתה העברית זנוחה מן השיח היומיומי והיא לא הטמיעה לתוכה את המילים שהזמן גרמן... אז תפרגנו לה לעברית, מה יש?..
14 בדצמבר 2018 הגב
יואל נץ
ה"אינגלוז" המכוער של העברית הוא עניין אחר וראוי גם ראוי לכל גינוי.
14 בדצמבר 2018 הגב

הוספת תגובה