נצחונה המתוק של סבאבה

רוביק רוזנטל | 04 באפריל 2008

לאחר תחרות קשה עם אחלה הפכה סבאבה למילה המובילה בסלנג הישראלי. היא התגלגלה מהעברית הספרותית, אבל שלבי הגלגול לוטים בערפל. וגם אור נוסף ומעשיר על הערבית המעורבבת בעברית

לאט לאט ובאין רואה מפנה "אחלה", מילת הסלנג הנפוצה ביותר בעברית של שנות האלפיים, את מקומה לאחותה תאומתה "סבאבה". "סבאבה" נשמעת מכל פינה, גם במשמעות "מצוין" וגם במשמעות "בסדר", וחודרת לעולם המותגים. עיתונאי אמריקני העוסק בנושא סיפר לי כי יהודים-אמריקניים אימצו את המילה כשם שיווקי נפוץ בעסקיהם, בכתיב אנגלי, כמובן. אלא ש"סבאבה" צופנת החובה חידה. מהיכן הגיעה המילה הזו, בעצם? ערביי ישראל משתמשים בה גם הם בתפוצה הולכת וגוברת, ובמילון הערבית המדוברת של יוחנן אליחי היא מופיעה בהוראת "מצוין". ואולם, גירוד נוסף מגלה שספק גדול אם מקורה בערבית המדוברת הפלסטינית. הבלשן רפיק אבו בכר אמר לי כי בילדותו בכפר סאלם לא שמע מעולם את המילה. בשנות השמונים שמע אותה מפי סטודנטים ביפו. אליחי מודה כי שמע אותה מאינפורמט המקורב לשיח הישראלי, אך הוא מטיל ספק אם מקורה אכן ערבי. בדיקה נוספת העלתה כי היא גם אינה קיימת בערבית המדוברת בארצות צפון אפריקה, לפחות במרוקו.

אהבה חזקה המביאה לבכי

סבאבה, ולמעשה, צבאבה, בצ' נחצית הנשמעת בעברית ס', היא אכן מילה בערבית. היא מצויה בערבית הספרותית הגבוהה, במשמעות אהבה סוערת ואובססיבית. חוקר הספרות עבד רחמן אל מרעי מצא אותה בשירתו של אחמד שאוקי, משורר ערבי נערץ מסוף המאה ה-19, במחזהו "מג'נון לילה". סמיר בן-ליישי, חוקר ישראלי יליד מרוקו, מכיר את המילה מן השירה הפרה-איסלאמית, במשמעות אהבה חזקה המביאה לבכי, ומכאן גם במשמעות בכי תמרורים. בן ליישי מבהיר שרבים סבורים ששירה זו נכתבה למעשה בימי הביניים. בערבית הספרותית יש גם שורש מתאים, צב"ב, אבל משמעותו שפך, מזג, ולא נראה שיש קשר בינו לבין צבאבה.

אז המילה קיימת, אבל איך הגיעה לעברית? האפשרויות הן אם כך שלוש.

1. המילה הספרותית התגלגלה במשמעות חדשה, מתונה יותר, לסלנג הישראלי. האפשרות הזו אינה מתקבלת על הדעת ומנוגדת לתהליך הטבעי של התפתחות השפה המדוברת. סלנג מתפתח בהשפעה של שפת דיבור אחת על רעותה, והאנשים המעטים מאוד המכירים את המילה הספרותית הנדירה "צבאבה" בוודאי אינם מייצרים סלנג.

2. המילה מצויה בכל זאת בלהג כלשהו של הערבים הישראלים, וכך התגלגלה לעברית.

3. המילה היא יצירה ישראלית, הקשורה אולי במילה כמו "מסיבה", ועקב הצליל המיוחד שלה נטען שמקורה ערבי.

כל מידע נוסף יתקבל בברכה.

אסכרא מסעית

בעקבות המדור שעסק בנוכחות העברית בשפת ערביי ישראל (7.3) טרח אלכס שפי, העורך הלשוני של קול ישראל בערבית ומנהל חטיבת החדשות בפועל, והוסיף הערות ודוגמאות רבות לתופעה. שפי כותב כי התופעה מתעצמת לא רק בשפה המדוברת, אלא גם במקומונים הערביים בצפון ובמשולש, באתרי האינטרנט הישראלים בערבית ועוד יותר בפורומים ובצ'טים. ההגמוניה של העברית בנוף הלשוני הערבי ניכרת גם בשלטים בפתחי בתי העסק והמשרדים ביישובים הערביים ובערים המעורבות; לפעמים מופיעים שלטים, פרסומות או מודעות "דרושים" בעברית מלאה ללא תרגום לערבית, או בשעטנז של עברית וערבית. ההגייה הערבית יוצרת שינויים נקודתיים כגון חילופי ב רפה בפ' רפה, ופ' דגושה בב' דגושה.

העברית נוכחת בערבית בשפת היומיום. מילים כמו בסיידר; לא; כן; שלום; בוא!, מה נשמע?, כל הכבוד! יפה! ורבות אחרות הן חלק יומיומי בשיח. כך גם במהלך קניות ובשמות מאכלים. לדוגמאות שהובאו במדור מוסיף שפי את 'שכוליות' (אשכוליות, במקום גריפרות); חצילים; חליב עמיד (ביטוי מעורב); שוכולאטה מריר; לח'מניות ועוד. שמות מכשירים לא מעטים חדרו בגירסה העברית. מח'שיר הוא מכשיר קשר אלחוטי. מחשב (נהגה מחשיף) מחליף את הצורה הלועזית כּמביותר (computer) או את הצורה הערבית חסובּ. כמו במקרים אחרים צורת הרבים של המילה העברית תהיה ערבית: 'מחאשיף' הם מחשבים. ה'שלָט' הישראלי נקרא כך גם בין הערבים, אך בשטחים ובמזרח ירושלים מעדיפים את הצורה האנגלית: רימות (remote).

כתיר כתיר מרגש

שפי מביא מקבץ משפטי כלאיים המדגימים את התופעה:

ראיח ע-שיתח (=יוצא לשטח).

בדכ אַשְמרלכ אלסיארה? (אתה רוצה שאשמור לך על האוטו?)

ג'בת אלהתחייפות מן כובאת חולים? (הבאת טופס 17 מקופת חולים?)

כאנ כתיר כתיר מרגש (היה מה זה מרגש).

נוכחות העברית בערבית רבה כל כך, שהיא יוצרת פרדוכסים של ממש. שפי כותב כי לפני כמה שנים – בשידור ישיר של טקס זיכרון לחללי מערכות ישראל בני אחת העדות הלא יהודיות הנחה שדר בכיר מקול ישראל בערבית את הטקס בערבית שוטפת; כשהגיע תורו של ראש המועצה המקומית, שאצלה נערך הטקס, לשאת דברים הוא נאם בעברית שוטפת, והרדיו בערבית תרגם את דבריו בתרגום סימולטאני לערבית. דוגמה נוספת: בקבלת פנים לחיילים מצטיינים בבית הנשיא ביום העצמאות לפני כמה שנים ביקש הכתב הצבאי של קול ישראל בערבית לראיין מראש חיל מצטיין ששפת אימו ערבית. עד מהרה הסתבר שאותו חייל אינו מסוגל להוציא משפט שלם בערבית שוטפת מבלי להשתמש במילים עבריות בתוכו. הכתב נאלץ להקליט את דברי החייל בעברית, לתמלל ולתרגם זאת לערבית, להדפיס את הדברים, ואז נערך הראיון פעם שנייה עם אותו חייל, כשהוא קורא את התרגום הערבי לדבריו בעברית. רק בישראל.

המרכבה והמזוזה

מטבע הדברים קרויים רוב המוסדות והארגונים הישראליים בשמם העברי, בהגייה הערבית. לעיתים בשילוב של מילית בערבית: אלכנסת, אל הסתדרות, אל ביטוח לאומי. בית יד לבנים ייקרא כך, ולא בשם הערבי הטעון "בית אלשהיד". המפלגות הכלליות נקראות בשמן. הליכוד הוא "אלליכוד". החלוקה העדתית של היהודים קרויה בפי הערבים "אליהוד אלספאראדים ואלאשכנאזים". הישיבה, הכיפה והמזוזה, הציצית והחמץ, אל תורה ואלתלמוד מוכרים לערבים רבים ונשמעים בשיח. עיד סוכות, חנוכה ופורים (נהגית בורים) נשמעים למרות שלכל חג כזה יש גם מונח ערבי.

מונחים רבים בעברית חדרו לשפת תושבי השטחים. אלכס שפי מציין כי לצד 'מחסום' והריבוי 'מחאסים' (שהחליף את "מחסומאת"), מכירים ומשתמשים תושבי השטחים בפרישה בטחונית רחבה: משטרה, משמר גבול, סגר, פיגוע (בהגיית ביגוע). כל טנק ישראלי בשטחים קרוי "מרכבה" אך החיזבאללה מקפידים בשידוריהם לקרוא "מרכבה" רק לטנק המרכבה. המסתערבים קרויים אלמסתערבים, ובערבית ספרותית: אלמסתערבון.

מונית ומסעית

ערבים רבים עובדים כידוע באתרי בניין ברחבי ישראל. שפת הבניין היא מאז ומתמיד תערובת שפות, אך שפת פועלי הבניין הערבים היום היא היום מוטת עברית. מילות יסוד כמו כסף, שטח, פיגום, מנוף ורשת נשמעות בהגייה ערבית. משפט המפתח הוא "אין/יש עבודה", לתריס קוראים תריס, למרות שבעולם הערבי שמו אבאז'ור, כינוי המוכר בעברית כשם לאהיל דווקא. גם תחום התחבורה הולך ומתעברת. הטנדר מועדף על הצורה האנגלית המקובלת בעולם הערבי בִּיכַּאפּ (pick-up), מונית היא מונית, אסכרא היא השכרת רכב, חגורה היא חגורת בטיחות, וחניון הוא חניון. במקומונים ובאתרי אינטרנט נכתב "מסעית" במקום "משאית", שיבוש מעניין שפשה גם באתרים בעברית.

מילת השבוע: פתטי

"אי אפשר להתחרות אתך בפתטיות". אמר אהוד ברק לאמיר פרץ. זה ברק, גם כאשר הוא יוצא מכליו, הוא עושה זאת במשפטים מפותלים. למה לא "אתה פתטי", או בסגנון הפקאצות: "פתט"? במילון אבן שושנה של האוחצ'ות מצויה גם הגירסה "אֶנֶם פֶטֶט": אנמית ופתטית.

בכל מקרה, פתטי היא מילה לועזית מעניינת. במקורה פירושה "עמוס רגש", מבטא סבל. היא שם התואר של "פתוס". צמד העיצורים הזה, "פת", נוכח בסדרה של ביטויים שכולם מוכרים לדובר העברית: פסיכופת, סוציופת, פתולוגיה ועוד, כולם קשורים בסבל ובמחלה. הפיתוח הישראלי "סוציומט" מחבר את המונח הלועזי המקובל עם סיומת "מט". "מט" היא אמא ברוסית, ו"שפת המטי" היא ברוסית שפת הקללות. חיבור נוסף הוא למבחן הסוציומטרי הנהוג בצה"ל.

באנגלית חל מה שקרוי מעתק סמנטי. הפתוס והפתטי נתפסו בתרבות המודרנית כעניין נלעג ומיושן, וכך הפך "עמוס סבל ועז רגש" ל"נלעג", ורק לפני שבוע אמרה לי ידידה אמריקנית באנגלית: "הדולר נהיה פתטי". בשיח הישראלי נשכחה לגמרי המשמעות המקורית ונשאר רק הלעג. כאלה אנחנו, למה מה? 

תגיות :
Marina Montoya; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

لעו"ד ד"ר אפרים מנדלמן
נראה לי, במלא הכבוד הראוי, כי ההסבר למילה صبابة קצת שונה לטעמי. הוא מגיע אמנם מהשרש صبب. בספור مجنون وليلى של ניזאמי, מסתובב מג'נון במדבר, מבכה את מר גורלו ושר שירי אהבה לאהובתו לילה. השמש קופחת על ראשו, הוא מקבל מכת שמש, משתגע ומת בסוף. הואיל והוא שר על אהובתו הוא מבסוט ושמח. صبابة היא ألمصدر של הפֹעל صب במשמעות של יצק, ואצלנו - השמש יוצקת חום על ראשו של מג'נון, קופחת על ראשו. במובן של = שגעון שיש בו שמחה ובסופו מוות. בעברית המשמעות צומצמה לשמחה, מצב טוב, אופוריה תוך ויתור על השגעון והמוות. ובעברית גם אומרים "שגעון" במובן של מצויין, טוב מאוד. מש"ל. מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכֻלן.
16 באפריל 2018 הגב

הוספת תגובה