יש מצב, קווים לדמותו

רוביק רוזנטל | 11 בינואר 2008

הביטויים הישראלי יש מצב/אין מצב שוטפים את מרחב הדיבור הישראלי, מי אתה, ברוך אובמה, איך הגיעו הפילים לקנה, ומה אומרת נכדתו של טומי לפיד על מחנות ריכוז

שני ביטויים מציפים את מרחב הדיבור הישראלי: 'יש מצב', ואחיו מתנגדו 'אין מצב'. שני הביטויים הם הצמד המוביל של העברית הישראלית בשנים האחרונות. הם נשמעים מכל פינה, מציפים את הצ'טים באינטרנט, מזמזמים בבתי הקפה. זמרי כוכב נולד שרים את "אין מצב לאלימות", טלנובלה מזדמנת קרויה "יש מצב לאהבה", ובירושלים מכריזים על קמפיין חסר סיכוי: "יש מצב לחניה". ובעוד המדור נכתב מופיע בני המפרק בגדים מתוך ארון בחדר הסמוך ומודיע: "אין מצב שהארגזים יספיקו".

מצב רוח ומצב הכן

"יש מצב" הוא ביטוי מבלבל. ניתוח משמעות המילים מזכיר את אמרתו של פרמנידס היווני "היש ישנו, האין איננו". כלומר, הקיום מגדיר את עצמו. "יש" היא מילת הקיום הבסיסית בעברית, "מצב" היא מילה המבטאת קיום סטטי, מוקפא בזמן. "מצב" היא מילה ותיקה מאוד בשפה, מן השורש יצ"ב וכל מהותה אומרת סטטיות, יציבות, עמידה במקום. במקרא, כדרך המקרא, היא מופיעה בהוראת עמדה ומפסוק בתהלים התגלגל גם הביטוי "מצב הכן". הוראתה היום מופשטת ורחבה, והיא קיימת כבר בספרות ימי הביניים. הרמב"ם הרבה להשתמש בה והוא כותב, למשל: "ולא יאמר: כבר הגיעו למצב שאי אפשר שישתנו, מפני שכל מצב אפשר לשנותו, מן הטוב לרע ומן הרע לטוב, והוא הבוחר בזה".

"מצב" התרחבה מאוד בשימושיה, וכך אפשר למצוא בשנת 1911 את ההופעה הראשונה (ככל הידוע) של הביטוי "מצב רוח" בעיתונות העברית. הבלשן שרגא אירמאי, שרשם בשנות העשרים ביטויי סלנג בגימנסיה שבה למד, כבר מזכיר ברשימותיו את הצורה שנגזרה מ"מצב רוח": "מצוברח". "מצב" צצה בפיזיקה (מצב צבירה) וברפואה, בביטחון (מצב חירום) ובבידור (קומדיית מצבים). היא נפוצה מאוד בשיח היומיומי, בעיקר בשאלת הסתם "מה המצב?", שעובדה בדיבור ובאינטרנט ל"מַמַצָב". באנגלית ניצבות מול "מצב" כמה וכמה מילים כמו state או status, position, situation. החלופה האחרונה הביאה כמה כותבים להשערה ש"יש מצב" הוא גלגול של "we have a situation" האנגלו-אמריקני, שהוראתו "אנחנו במצב עדין או מסובך", אך לא נראה שיש קשר משמעות בין הביטוי האנגלי והישראלי.

אין מצב שאולמרט גומר את הקדנציה

"יש מצב" יופיע לעתים קרובות במשפטי שאלה, אם כי הוא מופיע גם במשפטי חיווי. אחרי "יש מצב" יכולה להופיע אות השימוש ל':

"יש מצב לצהריים?"

או משפט, בדרך כלל בזמן הווה:

"יש מצב שאנחנו גומרים עד הערב את העבודה?".

לעתים קרובות הוא מהווה המשך לשיחה ואז יופיע ללא תוספות:

"אז מה אתה אומר, יש מצב?"

"אין מצב" יופיע בעיקר במשפטי חיווי:

"אין מצב שאולמרט גומר את הקדנציה!"

"תצליח לגמור את הפרויקט בזמן?" "אין מצב!"

הדוגמאות האלה מציגות את הפרדוכס. "יש מצב" אמור להיות הקיום הסטטי בטהרתו, אבל הוא אינו ביטוי סטטי, אלא להיפך. פירושו אינו ש"הקיים קיים", אלא ש"קיימת אפשרות עתידית שמשהו חדש יתרחש", או "קיים סיכוי". "יש מצב" מערער על המצב הסטטי ומציע שינוי שלו. "אין מצב", פירושו, אין אפשרות, אין סיכוי לשינוי. הציטוט שמביאה הדסה מעגנון מתאים כאן בהחלט. גם אצל עגנון "אין כל מציאות" פירושו "אין כל סיכוי".

השתלטותו של ההווה

אז איך נולד "יש מצב"? אפשר לטעון ש"יש מצב" ו"אין מצב" הם חלק מתרבות הקיצורים הישראלית, שבה נשמטות מילים ממשפט והוא נקטע ומתכווץ. כלומר, המשפט המלא הוא "האם יש מצב עתידי או אפשרי שבו נאכל יחד צהריים?". תופעת הקיצורים שווה עיון נפרד שזמנו יגיע בקרוב, אבל נראה ש"יש מצב" ו"אין מצב" הם גילויים מובילים בתופעה אחרת בעברית הישראלית: שפת ההווה. אם בשפות זרות רבות מוצעות למשתמש חלופות מגוונות של זמנים וגווני-זמנים, הזמן הישראלי הולך ומתקבץ כולו אל ההווה. שפת ההווה היא מגמה מילונאית מרכזית בעשורים האחרונים, שהחלה ב"מילון ההווה" של שושנה בהט ונמשכה במילוני ספיר. היא משתלטת בדיווחים הצבאיים על העבר נוסח "כוח צה"ל פוגע בחוליית חמושים, שלושה חיילים נפצעים". שפת ההווה מכרסמת גם בעתיד, אם כי באופן מובהק פחות. היא לוקחת חלק גם בחיסול השיטתי של הציווי בעברית.

השאלה המתבקשת היא מדוע מתפשטת שפת ההווה בעברית הישראלית. בתחום זה יש כר גם לסברות פוליטיות-לשוניות. יש שיטענו שזהו פרי באושים של העכשוויזם השמאלני, ויש שיטענו (טענה ששמעתי לאחרונה) שזהו יצור לשוני של הכיבוש ש"הקפיא" את ההיסטוריה הישראלית-יהודית. אני חייב להודות שאני מגשש כאן באפילה. ייתכן ששפת ההווה שרירית וקצבית יותר, מרוכזת ומתאימה לאופי המשימתי-בטחוניסטי של החברה הישראלית. ייתכן שהיא מבטאת את היחס הסבוך שיש לישראלים עם הזמן: העבר עמוק, מרוחק ובעל אופי מיתולוגי, העתיד מלא איומים וחרדות, ואנחנו תקועים עם ההווה, כי כפי שנאמר במשפט קיום אחר שנדון בהרחבה במדור, זה מה יש.

קרא לי ברוך אובמה

ברק אובמה בכותרות, והשאלה היא מהיכן צץ שמו הפרטי, ברק, הנשמע לנו עברי כל כך? אובמה נולד, כידוע, בקניה, ואת התשובה מספק ד"ר אריה עודד, המכיר בין היתר על בורייה את שפת הסוואהילי הקניאתית. בסוואהילי, מסביר עודד, כשלושים אחוז מן המילים הן ממקור ערבי, וביניהן בָּרָכֶּה, דהיינו, ברכה. השם ברק, המאוית באנגלית barack התגלגל מברכה. אז אפשר בהחלט לקרוא למועמד הדמוקרטי ברוך, ובאמריקנית – בארי. שמו הפרטי הנוסף של אובמה הוא ערבי למהדרין: חוסיין, אך הוא אינו מרבה להבליט אותו.

ואם בשמות עסקינן, אחד מכינוייו של הנשיא בוש הוא דָאבְּיָה (dubya), שאינו אלא הגייה אמריקנית של האות האנגלית דאבליו. האות הזו הלקוחה משמו האמצעי של בוש, ווקר (walker), והיא הפכה לשם סאטירי ביקורתי. אם רוצים לרדת על בוש, פשוט קוראים לו דאביה.

איך נכנסו פילים בקנה

הערות של כמה קוראים ובדיקה אצל ידידים ילידי פולניה פתרה שאלה שכבר עלתה על שולחן המדור לא פעם ולא פעמיים, והיא מקורו של הביטוי "פילים בקנה". ובכן, גרגירי האבק הקטנים שבקנה הרובה בטירונות אינם דומים לפילים, ואין להם כל קשר עם פילים. מקור הביטוי הוא בפולנית, שבה pyl פירושו גרגר אבק, וכפי שהסבירו לי ידידיי הפולנים, גרגר קטן ביותר, מן הסוג הזוהר ומסתחרר בקרן שמש. העיצור L במילה נהגה בדרך רכה ונרשם בכתיב הפולני עם קו קטן מעל לראשו.

קשה להצביע על מי שחיבר את הפיל הפולני עם הפיל העברי, אבל התופעה עצמה היא מה שמכנה גלעד צוקרמן "תשמוץ", כלומר, הרחבת משמעות של מילה בעברית על פי דמיונה למילה כלשהי בלועזית, כמו הקשר בין מכונה המקראית ל- machine, והביטוי "אין רגע דל" (dull), ואלה שתי דוגמאות נפוצות מתוך מאות.

ובלי קשר, תיקון: נכדו של יוסף אהרן שלוש ("הזירה הלשונית" 4.1) הוא מיכאל (מיקי) כהן.

מפי הטף: העולם גדל

שמחה אפק מספר: "נכדי עומרי אפק בן השלוש מגיש לאורחיו חלב בכוסות ודוחק בהם: 'לשתות, לשתות, כולם שותתים'".

יעל ישועה כותבת: "נועם מספר איך נפרד ממנו סבא שלו שהגיע מחו"ל: 'יופי, וגם הוא  התחיל לדבר כבר קצת עברית, כשנפרדנו הוא אמר לי 'ביי'".

טומי לפיד כותב: "אפיזודה קטנטנה המלמדת על הדרך בה חלוף הזמן משנה משמעותן של מלים. נכדתי נטע, בת 6, נשאלה אם היא יודעת מה זה מחנה ריכוז, והיא ענתה: 'זה מחנה שבו עושים מדיטציה'".

משה שפרבר מספר על נכדו: "כשנודע ליגל בן החמש על הולדת יעלת חן, קבע בשקט נפשי ומתוך ישוב הדעת והרחבת והגוף (במכונית): 'לאט לאט העולם גָדֵל'". כשהגיע יגל לגיל שש פנה לסבתו ושאל: 'סבתא, כבר פסק לך אורח כנשים?'"

תגיות :
Beverly; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

עמליה חקל
קטועים נוספים, או סתם ריקים או חשודים : לגמרי ממש וברור ששום דבר לא מסוכם כשאומרים: "סגו" או "נסגר" ושאלת התהייה "מה נסגר אתך, אחי?" המתקשר עם "בן אלף" - כי מי שיש לו כל כך הרבה אחים, הרי הוריו חשודים שהם "בני האלפיון".
25 בפברואר 2016 הגב
שומר הסף
״יש מצב״ שוב נותן הלשונאי גיבוי לסלנג שנולד מבורות ... תוך הסברים מפורטים ומתחכמים למושג עילג ומיותר . בהמשך מתגלה הסיבה למושג והיא עצלנות ! האם נכון לגבות עצלנות שהופכת עברית לאמריקאית עילגת ? ----- ״פילים בקנה״ הנסיון להתחכם ולחפש מקור פולני מיותר שכן כאשר רוצים להגזים הדרך הפשוטה היא להפוך גרגר אבק ל פיל ... ------- כשנכדים משוכנעים כי ״בי״ ו ״מדיטציה״ הם מושגים בעברית סימן שהלעז משתלט על השפה העברית , חבל ...
14 בספטמבר 2017 הגב
יוסף הלחמי
הערה לכתבה "יש מצב", קווים לדמותו", 11.01.2008 הביטוי "מצב רוח" מופיע בעיתונות העברית הרבה לפני 1911, כנאמר בכתבה. ראו: "המליץ". 23 באפריל 1868, ע' 7 הליכות עולם / מאת קלמן שולמן [...] 'בנוגע לשנת 1851 נאמר בהחוברת: עוד יזכרו מצב רוח העם בסוף שנת 1851, אשר היה לצרפת כפרק חדש בדברי הימים'. ועוד ב"חבצלת", 30.09.1879, ע' 3; "המגיד",22.12.1880,ע' 1; ועוד רבים.
22 בפברואר 2018 הגב
יעוד גונן
מה שיעל ישועה כתבה הזכירתני מעשה שהיה: מדריכי נשוי לאשה יפנית; פעם, במפגש חברתי, שאלתני אשתי אם בנם יודע עברית, ואמרתי לה שנבדוק (אישית ידעתי שהוא יודע), ושאלתיו: "מה נשמע?" ונעניתי בעברית-פלשטינאית צחה: "אַחְלָה! כֵּיף!"
25 בפברואר 2018 הגב
יעוד גונן
ועוד משהו: הציטוט מפיו של טוני לפיד דומה במקצת להגדרה צינית בה נתקלתי פעם: 'אסיר-ציון' - עבריין היושב בכלא בישראל.
25 בפברואר 2018 הגב
שולמית לוז
ניתן להבין ש "קרא לי ברוך אובמה" נכתב לפני כמה שנים אבל לא מאוחר לציין, למען התיעוד ההיסטורי, שאובמה נולד בהוואי ב-1961 לאב קנייתי ואם אמריקאית. אם היה נולד בקנייה לא היה יכול להבחר לנשיא ארה"ב. דונלד טראמפ בזמנו הוציא סכומי עתק כדי להוכיח זאת ונכשל. מי חשב אז שהוא יחליף את אובמה בבית הלבן???
26 בפברואר 2018 הגב

הוספת תגובה