ראשי ארגון פשיעה? כולה מנהלים עסקיים

רוביק רוזנטל | 12 בספטמבר 2008

עולם העבריינים מוצג בתקשורת כמערכת מהוגנת ובירוקרטית, שבה יש מנהלים, אנשי כספים ואפילו כאלה ש"תורמים לקהילה", קומיקס חדש על הצבא והניסיון לתרגם את התנ"ך לעברית

בשבועות האחרונים מתוודע העם בישראל למה שניתן לקרוא "בירוקרטיה קרימינלית". עולם הפשע זוכה באמצעות השפה ללגיטימציה בזכות סדרת מונחים מעולמות הנחשבים מהוגנים. קבוצת המונחים הראשונה היא מתחום הניהול. וכך אנו יודעים מזמן שיש "ארגון פשיעה", למרות ש"ארגון" בהגדרתו הוא מוסד שיש לו שם, הגדרה, ומעמד כלפי המדינה והחוק. לארגון הזה יש "ראש" ממש כמו ראש ממשלה או ראש עירייה, ובחלופת הסלנג "בוס". לארכי-פושע פלוני יש "מעמד בכיר בארגון פשע". לארגון הפשע "מנהלים", וגם "איש כספים", ממש כמו הגזבר המיתולוגי של הקיבוץ. בתחתית ההיררכיה מצויים ה"חיילים", ביטוי מתורגם משפת הפשע האנגלית.

מנהלים עסקים ופועלים בשוק

מאגר המונחים השני הוא עולם העסקים. פושע-על שנתפס נוהג לטעון בדרך כלל שהוא "איש עסקים מהוגן", ובמקרה מיוחד אפילו "תורם לקהילה", התקשורת והציבור דווקא אוהבים. פלוני אבוטבול "מנהל את עסקי ההימורים שלו", ירי ברחובות העיר הוא עניין של "יריבות עסקית", והחבורה העסוקה פועלת ב"שוק מועדוני ההימורים", ממש כפי שבני משפחת השמנת שטראוס פועלים ב"שוק מוצרי החלב".

באופן פרדוכסלי זכה גם הביטוי העברייני "חיסול" ללגיטימציה מהשימוש שלו במלחמה נגד הטרור, שלא לדבר על "חיסול ממוקד", המזכיר את "המידע הממוקד" שלא היה למשטרה בפרשת צ'רלי אבוטבול. בל נשכח את קורבנות המלחמה לסוגיה: "אזרחים תמימים" או "חפים משפע".

פה ושם נפרץ סכר המהוגנות, ובמקום הביטוי הרומנטי "משפחת פשע" מדובר ב"כנופיית פשע", אבל בַכללי החברה שיושבים בחמארות ומתכננים לבזבז את הפותח-תחת שהשטנקר עליהם מקשיבים לדיווחים חמורי הסבר, וצוחקים כל הדרך לדוּרי דוּרי בחולות, או סתם לפוצץ את הראש של השרמוטה שיושב בפיצוצייה.

כל אחד והאמריקה שלו

"אמריקה – זה כאן" (אהוד אולמרט לעולים חדשים, יום ראשון).

"אני פוחד מאמריקה. אף פעם לא רציתי עסק אתם" (מאיר אבוטבול, איש כספים של ארגון הפשיעה אבוטבול בע"מ)..

העלמה מרים בנבכי בית הספר לשריון

מרים ביליצקי היא עלמה יהודייה מבית דתי, ילידת אוהיו שהתנדבה לעשות צבא בישראל והתעקשה לשרת ב"צבא האמיתי", בבית הספר לשריון בדרום הרחוק. בצבא עברה מסע טראומטי שנע בין מפקדים אטומי מבט לבין חיילים מזילי ריר ולמטה מזה. היום היא חיה בקנדה, נשואה ליפני בודהיסט המשמש לה לדבריה בין היתר "גוי של שבת", ואת החוויות המיוחדות שלה תיעדה בסדרת קומיקס שהופיעה בקנדה ושמה jobnik, הוא הג'ובניק הצבאי.

הקומיקס של מרים כתוב אנגלית, אבל רצוף מילים בעברית (באותיות לטיניות) שאותן לא מצאה דרך לתרגם, בעיקר סלנג צבאי. וכך צצות בבועות הקומיקס של מרים ביטויים כמו "pkida's paradise", (גן העדן של הפקידה), שהרי פקידה צבאית איננה סתם "מזכירה". אהובה הראשון והמאכזב שחר נמשך אליה מפני שכדבריו "I never met a mur'al secretary before" (מעולם לא פגשתי פקידה מורעלת עד היום). מרים מגדירה "מורעל" ככינוי זלזול בחייל הנלהב לשרת בצבא. שחר בן ה-22 אומר למרים בת ה-19 "don't worry, tze'ira (אל תדאגי, צעירה), בעוד הוא מגדיר עצמו ""old soldier. "צעירה" היא חיילת שזה עתה הגיעה לבסיס. ויש עוד מילים שאי אפשר לתרגם לאנגלית: "מסכנה", "בן-אדם", "ריתוק", והישראלית מכולן: "סתם" (stam), אותה מסבירה מרים בשולי הקומיקס: just kidding.

"פקידה צעירה" היא אמה הורתה של מילת ראשי התיבות פקצה, שהתגלגלה מאז למחוזות שונים ומשונים. המילה "מורעל" נולדה מהמילה רעל, שהתגלגל כנראה מראשי התיבות רה"ל, רוח הלחימה, או על פי האִמרה "אם היה לנו רה"ל היינו שותים אותו". מרים לומדת את סודות תורת ראשי התיבות הצבאיים, ומגלה כבר בראשית הספר, המתרחש בתקופת האינתיפאדה השנייה, שבחיי הפקידה הצבאית, "חמָס" איננו ארגון טרור אלא ראשי תיבות: "חומר מסווג", שאותו צריך לגרוס או לשרוף. חמ"ס, יש לומר, נפוץ יותר כראשי תיבות של "חומרים מסוכנים". מרים מתוודעת לקב"ן ולקח"ר, וכאשר מגיע לרופא חייל שעליו מצוירת כתובת קעקע גדולה היא תוהה "איזה ראשי תיבות ניתנו למחלה הזו".

למי שרוצה לראות עוד, ביום שישי 12.9 חותמת מרים על ספר הקומיקס שלה בחנות "קומיקס וירקות" ברוב המלך ג'ורג' 40 בתל אביב. יש לה גם אתר: www.realgonegirl.com.

מתרגמים את התנ"ך לעברית

כבר שנים מתנהל ויכוח בהמשכים על הוראת התנ"ך, ונעשים נסיונות רבים, חלקם ראויים וחשובים, להקל על עיכול התנ"ך בדורות החדשים של תלמידי ישראל. מאיר שלו, שעשה בנושא עבודת קודש, יצא השבוע בספר חדש, "ראשית", ובו הוא מביא עשרה עניינים כמו אבא, בכי, נביא וכדומה, ומברר מתי הופיעו לראשונה בתנ"ך, ומה אפשר ללמוד מכך.

ניסיון בעייתי יותר הוא של המחנך הוותיק אברהם אהוביה מנצר סירני לתרגם את התנ"ך לעברית פשוטה. הניסיון בעייתי בעיני במישור העקרוני, וראו (לינק למאמר בדעות), אבל גם כשמתרגמים אותו לפרוטות מתברר שעיקר הקושי בקריאת התנ"ך אינו אוצר המילים.

כך, למשל, בתרגום 8 הפסוקים הראשונים בתנ"ך, המילים הקשות היחידות שמחליף אהוביה הן "תוהו ובוהו", והחלופה היא "הארץ היתה שוממה וריקה". נכון שבפרשנות המקרא זו הוראתו, אך היום "תוהו ובוהו" הוא ביטוי מוכר ופירושו כאוס, ובעברית צחה, בלגן. הוא גם אחד הביטויים היותר חשובים בעברית שהוריש התנ"ך לשפות זרות, כמו גרמנית וצרפתית. למה לשנות?

לעומת זאת משנה אהוביה לגמרי את מבנה המשפט. במקום "ויקרא אלוהים לרקיע": "אלוהים קרא לרקיע". במקום "וירא את האור כי טוב": "ראה שהאור טוב". בדוגמאות האלה (ואני מודה שהספר השלם לא הגיע אלי, ההתייחסויות הן על פי דוגמאות שפורסמו), מעיד על כך שרוב המילים בתנ"ך לא רק שהן מוכרות לקורא ולדובר העברית הסביר, אלא הוא משתמש בהן באופן יומיומי. זה ודאי נכון ביחס לסיפורת המקראית בספרים כמו בראשית ושמות, יהושע, שמואל, שופטים ומלכים, מגילת רות ואסתר ועוד. תהילים הוא ספר תפילות היכול בסיוע קל להיות מובן לכל אדם.

הקושי הגדול שאותו מנסה אהוביה לפתור בעבודתו הוא פיצוח המשפט המקראי המהודק, הקמצני, המפוסק בטעמי המקרא שאינם מוכרים לרוב דוברי העברית. אבל דווקא האיפיונים האלה הם מחלפות השפה התנ"כית. אם גוזזים אותן, המשפט המקראי מאבד את כוחו, העוצמה הלשונית והתכנית שלו נעלמת, והתוצרת של אהוביה מוכיחה זאת. את המשפט המקראי צריך לפצח דרך הדקדוק ולא דרך המילון. לפצח, לא להחליף.

הספר של אילת

ברכות לאילת ברגר, המורה האולטימטיבית ללשון מבית הספר בליך, על ספרה החדש המיועד לתלמידי לשון בתיכון: "אבני שפה". ולהלן דוגמית:

"לפניך ידיעה חדשותית מעיתון "מעריב" (3.5.2006): העבריין לאביו: 'תשרוף' את הכסף שבבנק; האב הצית רבע מיליון שקלים.

זה מה שקורה כשהאבא לא מבין את הסלנג של בנו, שהתכוון שהאב יבזבז את כספי הסמים.

א. הסבירו את האי-הבנה בדו-שיח בין האב לבן.

ב. מדוע מופיעה המילה תשרוף בין מירכאות?

ג. כיצד יכול היה הבן למנוע את האי-הבנה מראש?"

אתה הבנת את זה, צ'רלי?

קשה שפה

שירה (6): כל יום לפני השינה אני קוראת הארי פוטר.

סבתא: זה לא כתוב בשפה קשה?

שירה: לא, זה בעברית.

תגיות :
El Coleccionista de Instantes; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

איבראהים אבו ח'ליל
לרגל חג פורים הקרב ובא. בחג הפורים מצווים אם לא לקרוא אז לפחות לשמוע קריאת "מגילת אסתר". המקפידים על קיום מצוות נוהגים לקרוא ממש במגילה היינו בגליל העשוי מדפי קלף בהמה גסה התפורים זה לזה והכתובים ע"י סופר סת"ם. בהזדמנות ו אי אפשר שלא להזכיר את המילה הקרובה בערבית مجلة ויתכן שהמקור משותף. על כך ישפוט רובי. פירוש המילה הנוכחי הוא כתב עת, "מגזין". אבל משמעות מיוחדת למילה זו בתורת המשפט: ה-"מג'לה" مجلة الأحكام العدلية הייתה הקודקס הנהוג באימפריה העות'ומנית שמטרתו לתרגם ציוויח ההלכה האיסלאמית בעינייני היום יום, האזרחי והפלילי. המג'לה כמקור משפטי עליון הייתה נהוגה גם בארץ ישראל בזמן שהתורכים שלטו בחבל ארץ זה.לאחר שארץ ישראל נכבשה ע"י הבריטים ב-1918 השלטון המנדטורי קבע ב-סימן 46 המפורסם ל-"דבר המלך במועצה" על ארץ ישראל (king's Order-in-Council ועל כך אולי בהזדמנות אחרת) כי הוראות ה-מג"לה העות'ומנית ימשיכו לשרור בארץ ישראל. גם ישראל הינוקא קבעה באמצעות "מועצת המדינה הזמנית" ב-1948 בסעיף 11 של "פקודת סדרי השלטון והמשפט" שהמג'לה תמשיך לעמוד בתוקפה.אך יותר מאוחר מערכת המשפט של מדינת ישראל ניתקה את עצמה מחוט הטבור של הלגיסלציה העות'ומנית וחקקה את "חוק לביטול המג'לה, התשמ"ד-1984. כך באה לקיצה תחולת המג'לה בישראל. איני משפטן אבל נדמה לי כי במקרים מסובכים במיוחד בתחום המקרקעין (ישים במיוחד לקרקעות המדינה ולשטחים המנוהלים אחרי 1967) לא אחת אנשי משפט מחפשים תנא דמסייע בקודקס המיושן.
22 בפברואר 2018 הגב
יעוד גונן
העיסוק הלשוני במילים 'פקידה צעירה' וגלגולן כנוטריקון למילה 'פַקַצָה' הזכירוני בדיחה ישנה, בה מדריך בטיול- טבע מגדיר צמחים שונים לידם חולפים המטיילים, וכאשר ציין "הנה כאן יש לנו קידה שעירה" נזעק מאחור אחד המטיילים הרווקים: "איפה הפקידה הצעירה?"
24 בפברואר 2018 הגב
איבראהים אבו ח'ליל
ליעוד גונן, אך הזכרת "פקידה" ומאחר בניבים ובמילים עסקינן, נזכרתי בהלצה נאה שסיפרו כשהייתי צעיר, וזה היה מזמן, כפי ששר יוסי בנאי עליו השלום, על רא"ל משה דיין, ימתקו לו רגבי עפרו, והסיפור כך היה: דיין כרמטכ"ל צה"ל הרבה להימצא עם הכוחות בשדה ומיעט לשהות בלשכתו במטכ"ל. אך דא עקא, בלשכה שכנה כבוד ספה, ופעם אחד המבקרים בלשכה שאל את הרל"ש שלו, איש ספר ומלומד, שהקפיד מאוד על צחצחות לשונו "האם הרמטכ"ל מוצא זמן להשתמש בספה זו?" והרל"ש ענה, מניה וביה : "כן, מפקידה לפקידה". בהקשר לכך בל נשכח את המוטו החקוק על סמל בית המלוכה הבריטי, דווקא בצרפתית : "HONI SOIT QUI MAL Y PENSE"
25 בפברואר 2018 הגב

הוספת תגובה