גנבת לי את הלב, יה גנוב

רוביק רוזנטל | 14 במרץ 2008

שמות התואר מגניב וגנוב השתלטו על השיח. מה הקשר בין גניבה לבין חיבה והנאה?

רבקה מבקשת להרחיב את הדיבור על אחת התופעות המוזרות בסלנג הישראלי, והיא גלגוליו של השורש גנ"ב למחוזות שונים ומשונים. רבקה מצביעה על "גנוב" כמילה שיש בה שיפוט שלילי: "גנוב" הוא לא רציני. השימוש הזה הוא התפתחות מאוחרת, ובדרך כלל "גנוב" פירושו אהוב, חביב, כאשר הדגש השלילי העכשווי מדגיש את הצד השטחי של החביבות.

מזניב ומדליב

המילה המובילה היום בין הענפים שצמחו מהשורש הזה היא "מגניב". קשה לצלוח היום שיחה בלי שיתגנב אליה "מגניב" כלשהו, בהוראת "נחמד, מהנה". 'מגניב' הוא אחיהם הקליל ולא מחויב של שרשרת ביטויי השבח המתלהמים, שבראשם "מהמם" (ובאינטרנטית: 100מם), "מדהים" ו"מדליק". לצד "מגניב" נולדו מוטציות נפוצות פחות כמו מגנוב וגם "מאגנוב", במלרע ובהארכת ההברה הראשונה, על בסיס ערבי של מילים קרובות: מבסוט, מסטול ועוד. לצידה מלוהקת המוטציה הגלובאלית "מגניביישן". באתר סלנג חדש בשם היבריש מזכירים גם את "מזניב" (האות ז' אוהבת כידוע להידחף למקומות לא לה מסיבות השמורות עמה, כמן ב"תענוז" ו"יזיז"), וכן את "מדליב", שילוב של מדליק ומגניב, שכפי שיתברר הן תאומות סיאמיות או לפחות אחיות מסורות. הפועל עובד לכל הכיוונים ("חשבתי שזה יגניב אותך"), יש גם שם פעולה: הגנבה, ומונח כמעט אקדמי: מגניבוּת.

אבא גנוב נגנב לגמרי

"מגניב" לא נולד יש מאין. השימוש בשורש גנ"ב במשמעות תחושות נעימות ומיוחדות הוא בן למעלה משנות דור, וההופעה הוותיקה המוכרת שלו היא הפועל בבניין נפעל "נגנב" או בגוף ראשון "נגנבתי". הוא מופיע בכרך השני של מילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה שיצא ב-1982, ויש לו שם שני פירושים: הראשון: "ליבו הלך שבי אחרי ('שמעתי את התקליט החדש של פינקפ פלויד – נגנבתי')", והשני: "סומם עד לאובדן שפיותו ('לקח טריפ ונגנב על המקום')". מילון השוטרים והגנבים של שפירא ורועי משנת 1997 נותן דוגמה ל"נגנב": "משה לקח מנה גדולה מדי, התחרפן על כל הראש, נגנב לגמרי". סביר להניח שתחום הסמים הוא המקור לשימוש הכללי ב"נגנב" ולא להיפך, אך הכפילות אינה צריכה להפתיע. חוויית הסם נחשבת טלטלה רגשית חזקה המזכירה טלטלות דומות כגון התאהבות או התרגשות מינית. קשר כזה אפשר לראות גם ב"נדלקתי", "דלוק" ו"דלֵקה" החדש המשמשים גם למצב של השפעת סם וגם להתאהבות.

בשנות השמונים הגיע תורו של "גנוב", במשמעות "אהוב, מקסים". להתפשטות שם התואר הזה תרמה סדרת הסרטים "אבא גנוב" של יהודה ברקן, שהיה בה משחק מילים על שתי המשמעויות: אב שבנו נחטף או נגנב ממנו, והוא גם אבא אוהב ואהוב. השימוש ב"גנוב" מופיע כשם תואר עצמאי או כמעין פועל, כמו בשירו של שלום חנוך בביצוע דורי בן זאב "לאה": "לאה, לאה, אני גנוב עליה". "גנוב על מישהו" היא מבנה תחבירי מיוחד שאינו במסגרת התקן הלשוני. בעוד ב"לאה אהובה עלי", למשל האדם האהוב הוא הנושא, ב"גנוב עלי" האוהב הוא הנושא ("אני גנוב על לאה"), והפועל הופך מ"עומד" ל"יוצא". ניסן נצר מציע ב"עברית בג'ינס" שורה של פעלים שהמבנה הזה חל על צורת הבינוני שלהם: דלוק, הרוס, חולה, מטורף, משוגע, מת, קרוע, שדוד ושרוף. לאלה יש להוסיף את תוצרת ג'ודי בארץ נהדרת: "אני מה זה גזורה עליו".

גונב לב ודעת

שנות התשעים הן שנות פריצתו של "מגניב" לחיינו. כאן מושתת הביטוי על קרקע תחבירית וצורנית מוצקה, מילות התואר על פי בניין הפעיל, והחבורה משמחת מאוד: מקסים, מרהיב, מדהים, וכמובן "מדליק". נראה שלהתפשטות של "מגניב" תרמה גם האנגלית עקב דמיונו של "מגניב" למילה האנגלית magnificent, שמשמעותה מרהיב, נשגב. לתופעה הזו של דמיון בצליל ובמשמעות בין עברית לאנגלית (או לשפות משפיעות אחרות), המכונה על ידי גלעד צוקרמן תשמוץ, התייחס המדור בהרחבה בעבר, כמו לדיון לאחרונה בביטוי "פילים בקנה". נראה עם זאת ש"מגניב" היתה יכולה להיווצר גם בלי הדמיון למילה האנגלית.

השאלה הפתוחה היא השאלה הסמאנטית. מהו קשר המשמעות בין "לגנוב" לבין "לאהוב" או "להנות". על פניו אין קשר כזה, אם כי עיון קצר במקורות ובשפות שונות מגלה שהקשר אפשרי. גניבה רגשית או מנטלית מוכרת כבר מן המקרא, בפסוק "ויגנוב לבן את לב לבן הארמי" (בראשית לא 20). הפרשנים סבורים שהמשמעות כאן היא "גנב את דעתו", כלומר, הונה אותו בערמומיות, וגם יונתן מתרגם כך: "וגנב יעקב ית דעתיה דלבן". בתלמוד הביטוי הנפוץ הוא כבר "גונב דעת". בשימושים שונים באנגלית ניתן למצוא את הביטוי steal my heart בהקשרים העוסקים באהבה, אך בדרך כלל במשמעות שלילית, כלומר, הנוטש את אהובתו "גונב את ליבה", ובכל מקרה זה אינו מטבע לשון נפוץ. נראה שהקשר האמיץ וההולך ומתחזק בין "לגנוב, ו"לאהוב" או "להתרגש", הוא יצירה ישראלית ייחודית, שנאמר, מים גנובים – ימתקו.

הרתעה הרתעתית

בזמן האחרון כו---לם מדברים על "הרתעה". היקף הצירופים שבהם מופיעה המילה מרשים כל כך, שאפשר לייצר מהם דיסק דו לשוני ולצרוב בו באמצעות טכנולוגיה מתוחכמת את תודעת האויב, ובכך להשיג סוף סוף את ההרתעה המיוחלת. אז מה היה לנו השבוע?

כוח הרתעה * שכבות הרתעה * לייצר הרתעה * הרתעה טקטית * אסטרטגיות של הרתעה * להשיג הרתעה * תחושת הרתעה * הרתעה מול (החיזבאללה/החמאס/איראן, מחק את המיותר) * כוח הרתעתי * מנגנון הרתעה * הרתעה פסיכולוגית * ליצור הרתעה * מערך הרתעה * ירי הרתעתי * משמעויות הרתעתיות * הרתעה רציונלית * גורם הרתעה * הרתעה גרעינית * נשק הרתעה * מרחב הרתעה * הרתעה אסטרטגית * אמצעי הרתעה * לבנות הרתעה * שפה של הרתעה * מאזן הרתעה * עונש הרתעתי * חיבוק במקום הרתעה (זה דני יתום, תפנו אליו).

זה לא גיברת

יעקב יוסף כותב: "חבורת נערים התגודדה במשרד הרישוי כשביקרתי שם. הנערים החליפו עצות כיצד לעבור את המבחן בתיאוריה. מונח שחזר על עצמו בשיחתם הוא 'הערת אושוויץ'. מסתבר שכך הם מכנים את ההערה המופיעה ברישיון הנהיגה, הערה לפיה אסור לנהג לנהוג ללא משקפיים או עדשות מגע". 

יואב קליימן כותב: "שמעתי באקראי עובדת פיליפינית מנסה להסביר בטלפון למשרד כוח-אדם ששלח אותה לטפל בקשיש כלשהו, כי אינה מעוניינת במשרה, מאחר שהיא רוצה לעבוד בטיפול בנשים בלבד, ולא בגבר. השיחה התנהלה כך:

פיליפינית: "לא, אני לא רוצה את העבודה הזאת."

מזכירה: "למה לא?"

פיליפינית: "כי זה לא גיברת, זה גיבר" (מתחרז עם עיוור).

עברית בערבית: בעזרת השם

בהמשך למדור שעסק בחדירת העברית לשפת ערביי ישראל (7.3) כותבת דליה גלעד: "ערבים משתמשים בביטוי 'בעזרת השם' בבואם לקבוע פגישה או מועד מאוחר יותר לביצוע דבר מה. ביקשנו לקנות גלגלים עקב פנצ'ר בחג בו הכול סגור יומיים, ובעל העסק הבטיח להביא את הסוג המבוקש למחרת היום, "בעזרת השם". במקרה אחר קבעתי פגישת עבודה עם סטודנטית שלי והיא הבטיחה להגיע, "בעזרת השם". רינה ברוך מקיבוץ סאסא כותבת: "שכנינו מגוש חלב משתמשים במילה 'צחן' כשהם מתכוונים לצלחת שאוכלים ממנה, אבל לצלחת שעל הגג המשמשת לקליטת שידורי  טלוויזיה  הם קוראים 'צלחת'.

עמית לב כותב, בהמשך לעניין שפת הצ'טים: "הסימן 2 אינו משמש לאות ח (ح), אלא לעיצור הגרוני ء שיכול להיות או אליף שוואית :ka2s (כּאְס שפירושה כוס) או קאף גרונית (במצרים 2ahwa הוא קפה - [ק]אהווה). לשם סימון האות ح ישתמשו לרוב בספרה 7, כמו במילה 7ayat (חיים). בספרה 9 טרם יצא לי להיתקל בשיטוטי ובצ'יטוטיי, ועל פי הבנתי, ישתמשו לרוב באות q בשביל להפריד את קאף מכאף".

תגיות :
Marina Montoya; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

Alex
You're on top of the game. Thanks for shnagri.
25 במרץ 2015 הגב

הוספת תגובה