מחלקת קטועי הגפיים

רוביק רוזנטל | 18 בינואר 2008

אהבת הקיצור ועצלות הדיבור מתבטאות בנטייה של הדוברים הישראלים לחתוך משפטים, ניבים ואף מילים בודדות. דויטשר קורא לזה "עקרון ההרס"

בשבוע שעבר נדון הביטוי "יש מצב" ובן זוגו "אין מצב" מהיבטים שונים. בין היתר יש לראות את "יש מצב" בקבוצה רחבה ומרתקת של ביטויים בעברית המדוברת שאקרא להם לצורך הדיון "מחלקת קטועי הגפיים", כלומר, ביטויים שחלק מהם, בדרך כלל סופם אך לעתים תחילתם או אמצעם, אינם נאמרים, אבל אי אפשר להבין את הביטוי בלעדיהם. אפשר לראות במחלקה הזאת גילוי של מה שקורא גיא דויטשר ב"גלגולי מילים" "עקרון ההרס" אותו הזכרתי בהקשר אחר לא מזמן: מבנים מתכווצים ונהרסים, אם מתוך עצלות, או רצון לפשטות, ובעיקר, הביטוי הקצר חזק יותר, קולע ומכניס קצביות לשפת הדיבור. קבוצת הקטועים מתחזקת ומשתכללת בשנים האחרונות, גם בהשפעת שפת השיח האס.אם. אסי. ולהלן ביקור מילוני קצר במחלקת קטועי הגפיים.

אין! דבר שבח עילאי, קיצור של "אין מילים לתאר את הדבר". גם "אין מילים" הוותיק יותר הוא קטוע גפיים.

אין לי שמץ. קיצור למען הקיצור של הביטוי "אין לי שמץ של מושג".

איפה?! ביטוי זלזול ותיק. קיצור אפשרי של: "איפה הדבר עליו אתה מדבר מתרחש?"

את הכסף! קריאת אוהדים מתוסכלים שימיה בערך כימי המדינה. קיצור של "תחזירו לנו את הכסף ששילמנו!"

בוקר! חדש יחסית. למה לעבוד קשה בבוקר ולומר "בוקר טוב"?

בחיאת. צורת היסוד המקוצרת של סדרת שבועות שמקורן בערבית: בחיאת רבק, בחיאת זומזום, בחיאת אללה ועוד.

בחיים. שבועה מקוצרת. המשפט השלם: "בחיים לא עשיתי/אעשה את מה שמייחסים לי".

בן אלף. קללה שבה הקיצור נועד לעידון, של הקללה הספרדית "בן אלף זונות".

ברמות. דבר שבח עכשווי. קיצור של "ברמות גבוהות", "ברמות בינלאומיות" ועוד.

בשמחות. "נתראה בשמחות", למה מה?

די! דבר שבח אלים, קיצור של טענה מורכבת נוסח "די לספר לי דברים כה מדהימים ומגניבים!"

האמת. קשר ריק, קיצור של "למען האמת", שהוא בעצמו ביטוי ריק.

הביתה! חד, פסקני ואלים אפילו יותר מ"לך הביתה" או "עוף הביתה".

היית מת. קיצור של ביטוי סלנג: "היית מת לעשות את מה שאתה מאוד רוצה לעשות".

הפוך. דוגמה לתחום חובב קיצורים והוא עולם הקפה. הביטוי השלם, "קפה הפוך" מקורו בכמה משפות אירופה. עוד במשפחה: בוץ, טורקי, קצר, ארוך, נס.

חבל על הזמן. מלך קטועי הגפיים. המשפט השלם: "חבל על הזמן שעלינו להשקיע בשבחי העניין (או בגנותו)".

יש מצב. נדון בהרחבה במדורנו. "יש מצב עתידי או אפשרי שבו אפשר יהיה לבצע את העניין?" והתשובה: "אין מצב" (השלם את החסר).

כבר לא. קלישאה תקשורתית: "גלית גוטמן ההורסת וזיו קורן המפיל כבר לא" (אצל יצפאן, השבוע).

כל מיני. ביטוי קטוע ותיק מאוד, צריך להיות: "כל מיני דברים".

לא עלינו. קיצור שמקורו ביידיש של המשפט: "לא עלינו ייאמר", כלומר, מה שקרה למישהו לא קרה לנו, ברוך השם.

לא שׂם. קיצור של ביטויי סלנג בוטים נוסח "לא שם זין", "לא שם קצוץ".

להקיא. דפוס קיצור המשאיר רק את שם הפועל מתוך משפט שלם. במקרה זה: "זה גורם לי רצון להקיא".

להתעלף. עוד במשפחת שם הפועל: "זה מופלא כל כך שאני עומד להתעלף".

ליגה. דבר שבח שנולד מביטויים ותיקים נוסח "ליגה אלף", "ליגת על" וכדומה.

למות. עוד שם פועל: "הדבר מדהים, מפחיד או מזעזע עד כדי כך שהוא גורם לי למות".

מה חוץ? קיטוע דו-שלבי: "מה נשמע חוץ ממה ששמענו עד כה?".

מה יגידו. קיצור של ביטוי אנגלי: "מה יגידו השכנים?"

מה עניינים? מה העניינים? ה' הידיעה נמוגה לה.

מקושקשת. מקרה דוגמה לעולם הביצים, שבו נשמטת המילה "ביצה". גם: מבולבלת, רכה, קשה, עין ועוד.

נטול. היום נאמר בעיקר על קפה (נטול קפאין), אבל נולד בגששית (נטול נייר, נטול אמו, נטול).

סוף. קיצור של דבר השבח "סוף הדרך".

סתם. או בהארכה: סתאאאאאם. מילת המנטרלת אמירה בוטה, קיצור של "מה שאמרתי היו דברי סתם".

עלי! ביטוי חד וחלק של רעיון מסורבל: "אני לוקח על עצמי את הטיפול בנושא".

קיבלתי. קיבלתי מחזור חודשי. מילה שיצאה מהמחזור.

קריעה. קיצור מעדן של "קריעת תחת".

קשקוש. השימושים הרבים ב"קשקוש", מילה פופולרית בטוקבקים, כמו גם "מה אתה מקשקש", נולדו מן הביטוי "אל תקשקש בקומקום", שמקורו ביידיש והוראתו "אל תדבר שטויות".

שווה. ביטוי שבח נפוץ מאוד, שנולד מקיצור משפטים כגון "שווה זהב", "שווה את המאמץ", "שווה להשקיע בו" ועוד.

שֶחבל. האח הצעיר למשפחת "חבל על הזמן", בנוסחת "זה כל כך יפה שחבל על הזמן". צירוף חביב: "ברמות שחבל".

שטויות. ותיק וקצר: "מה שאתה אומר אלה שטויות".

שלא נדע. קיצור של הביטוי "שלא נדע מצרות", שמקורו ביידיש.

שלא תחשוב. ביטוי מסייג או מבהיר, קיצור של "שלא תחשוב מחשבות לא נכונות כגון...."

שנייה! בקשה נואשת להרוויח זמן, שעליה כבר נבנתה פרסומת חביבה. שנאמר: "המתן נא שנייה אחת במטותא". גם: רגע, דקה.

ראינו, שמענו

קבוצה מיוחדת ופופולרית של קטועי גפיים היא משפט פעלי שהמשכו המושאי נקטע, נשאר רק הפועל והפך לקלישאה.

אהבתי. דבר שבח, קיצור של "אהבתי מה ששמעתי/ראיתי".

לך! צורת זלזול בוטה המחביאה שורה של ביטויים: לך לעזאזל! לך לישון! לך תקווד! לך חפש את החברים שלך! וכדומה.

מיצינו. את הנושא. נעבור לנושא הבא או נפזר את הישיבה.

סתוֹם! קיצור של "סתום את הפה". כאן מורגשת השפעת shut up האנגלית.

עזוב! עוד קיצור המביע זלזול: "עזוב שטויות" (שגם הוא משפט קטוע), או סתם "עזוב אותי במנוחה".

קניתי. ממשפחת אהבתי: "קניתי את הרעיון שהצעת".

ראינו. מילת ביטול: "ראינו את הביצועים שלך". וראו "שמענו".

שפּוך! עידוד להתבטאות חופשית. קיצור של "שפוך את לבך".

שמענו. קיצור של "שמענו על העניין" בנימה ביקורתית, או "שמענו עליך", שהוא עצמו קיצור של "שמענו עליך דברים לא מחמיאים".

תרגיע! קיצור של "תרגיע את עצמך".

תתפלא! תגובת ביטול למי שמביע ספקנות. "תתפלא לשמוע שמה שאתה מפקפק בו אכן מתקיים".

נחלת בראשון

מילון הקטועים מתייחס בדרך כלל לשפת היום יום, אבל גם מה קרוי "המרחב הציבורי" מלא קיטועים הזולגים אל השפה הרשמית.

לבתי המשפט נקרא בקיצור "העליון", "המחוזי": "הגשתי ערעור לעליון".

הצבא מעדיף בדרך כלל ראשי תיבות על קיטועים, אבל גם בו מקבץ של קטועי גפיים, כגון בענייני חופשות: "רגילה", "מיוחדת", "מטכ"לית" וכדומה. כך בענייני מדים: "על אלף, "על בית".

שמות יישובים המורכבים משתי מילים נוטים להיקטע, כשהחלק שנשאר נודד ממלרע למלעיל. "ראשון" היא ראשון לציון, "זכרון" היא זכרון יעקב, "מצפה" היא מצפה רמון, "נחלת" היא שכונת נחלת יהודה בראשון, והרשימה חלקית.

הטלפונייה שהשתלטה על חיינו חובבת קיטועים. אין יותר טלפון, יש "נייד" (בשתי משמעויות), "סלולארי" (או בגירסה הגלובאלית "סלולאר"), קווי. לאחרונה נכנסה אופציית המותג: "תתקשר אלי בבזק". שלא לדבר על הקטוע הרב זרועי "שלָט".

מילת השבוע: ליבה

העיסוק ב"סוגיות הליבה" הביא את אביגדור ליברמן לפרוש מן הממשלה. המילה "ליבה" היא אחת היותר פופולריות בעת האחרונה. היא מילת מפתח בדיון על מערכת החינוך ("לימודי ליבה"), ומאידך היא מדירה שינה מעינינו בדיונים על "ליבת הכור הגרעיני", האיראני או הסורי. "ליבה" מופיעה פעם אחת במקרא במשמעות לב ("מה אמולה ליבתך”, יחזקאל), והיא צצה בכתובים שונים, ואפילו בזמר העממי: "שמעי נא חביבתי, מה דופקת ליבתי" (היה זה בשדה, מאת יוסף אוקסנברג), אך במשמעות זו התיישנה וכמעט נעלמה. "ליבה" חזרה לעברית במשמעות core, החלק המרכזי והעיקרי של דבר מה, וזאת בעיקר בשנות השבעים ואילך. מכאן "ליבת העץ", וכאמור, ליבת הכור, ועוד שימושים רבים בתחומי הפיזיקה והמיקרוביולוגיה. השימוש בתחומי הדיון הציבורי חדש יחסית.

תגיות :
Théo; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה