הצ'חצ'חים והרכבת לנהרייה

רוביק רוזנטל | 19 בספטמבר 2008

על צ'חצ'חים וגזענות אונומטופאית, מילון השומר הצעיר, והטענה שכל השפות הגיעו מאותו מקור

היה משהו פתטי בניסיון של מטה שאול מופז להפיק מעט אחוזי תמיכה מהעסקן האלמוני שאמר או לא אמר "צ'חצ'חים" בשיחת סתם עם עיתונאי. צ'חצ'חים היא מילת סבנטיז-אייטיז, שאמנם לא פסה מן העולם, אבל השימוש בה קהה מאוד. כשפרצה לחיינו היא התייחסה ליוצאי צפון אפריקה, בעיקר מרוקו, והצליחה להבליט את מה שנראה לאשכנזים נחשלות וחוסר השכלה. בת זוגו הלשונית של הצ'חצ'ח היתה הפריחה. מנחם בגין הצליח להפוך את המילה צ'חצ'חים למותג של גאווה, כשהשמיע אותו בהטעמת מלרע. עם השנים איבדו צ'חצ'ח ופריחה את התיוג העדתי.

הווזווזים ואהוואה אהוואה

צ'חצ'ח שייך לתת משפחה במשפחה הלא מכובדת של מילים גזעניות שבהן מחקים הדוברים צורת דיבור או מילה נפוצה של קבוצה אתנית כלשהי, והופכים אותה למותג שלילי. אפשר לקרוא לזה "גזענות אונומטופאית". צ'חצ'ח בנוי על חיקוי העיצור ch המזוהה עם העלייה הצפון אפריקנית, אבל חדר לשפה הישראלית, כמו ב"מצ'עמם" של ארץ נהדרת. יש לציין ש-ch קיים ואפילו נפוץ בשפות סלביות ולטיניות, ומככב גם בשפת העובדים הרומנים, גם היא מוצר של ארץ נהדרת.

השם עצמו מתייחס כנראה לבדיחה ישנה על קול שקשוק הרכבת לנהרייה: צ'ח צ'ח צ'ח. הבדיחה הזו מזכירה בדיחה אתנית עתיקה על אותה רכבת לנהרייה, שקול שקשוק הרכבת שלהם נשמע על פי העברת הלבנים מיד ליד של הפועלים הייקים: דנקה שן-ביטה שן. ובכלל, צ'חצ'ח אינו השם הגזעני האונומטופאי הראשון בישראלית. האשכנזים נקראו ווזווזים כי הרבו בשאלות הפותחות במילה היידישאית ווס (מה), כמו ווס הערצאך (מה נשמע), ווס ברענט (מה בוער). ההונגרים כונו בלעג איגן-מיגן. איגן בהונגרית כן, מיגן בשביל החרוז. לאחר חידון התנ"ך הפך "אהוואה אהוואה" לכינוי לגלוג לתימנים באשר הם. הקריאה הגזענית העכשווית היא או-או-או כלפי שחקני כדורגל שחורים. למי שמשתמש בקריאה הנבזית הזו ראוי לקרוא צ'חצ'ח, ולא להתנצל.

גזענות אונומטופאית קיימת בשפות שונות, והאמריקנים מאוד יצירתיים בתחום. ההיספנים נקראים spic, ככל הנראה חיקוי למשפט של מהגרים היספניים no spicka da English. היהודים קרויים hebe, מהמילה Hebrew, וגם kike. קייק היא על פי אחת הטענות הצורה של היהודים לומר circle, אך יש טענה שהיא שיבוש של "קיק", ביידיש: תסתכל. יש גם כינוי נדיר למדי ליוצאי ג'מייקה: cedar, על פי חידוד לשון ג'מייקני: cheap cherry bears cedar. הרשימה, כמובן, מדגמית.

השומר הצעיר הוא כביר

בשבת מתכנס לאירוע יסוד ארגון חדש: "שומר תמיד", ארגון של יוצאי השומר הצעיר לדורותיהם. התנועה קיימת כבר 95 שנה, ובוגריה מפוזרים בכל הארץ, וגם קצת בתפוצות. גילוי נאות: אני אחד מהם, עיין ערך שמוצניק. ולהלן מילון קצר.

אחיעזר ואחיסמך. אחד שעוזר ושאפשר לסמוך עליו. בנוסח קדום של דיברות השומר נכתב "השומר הוא אחיעזר ואחיסמך". הדיבר אמנם הוחלף, אך נשאר סלע קיומנו.

גדוד. קבוצה שומרית החל מכיתה ח'. בבני עקיבא קוראים לזה שבט.

ג'ימאלאייה. ברכת המזון של השמוץ, וגם של אחרים. למילה מקור מפתיע.

הטוהר המיני. צירוף מילים סתום בדיברות השומר שעליו מתפלפלים כל החיים. הנוסח המלא: "השומר אינו מעשן, אינו שותה כוהל ושומר על הטוהר המיני".

הצדעה שומרית. אצבע, אמה וקמיצה מונפות למעלה, האגודל על הזרת. יש אומרים שהאגודל והזרת הן כמו אחיעזר ואחיסמך.

השְמוּץ. השומר הצעיר. הגדרה עצמית לפי ראשי התיבות השומה"צ, שיש בה אירוניה עצמית, שכן שמוץ פירושה בגרמנית וביידיש: לכלוך.

חולצה שומרית. חולצה כחולה עם שרוך לבן, להבדיל מהשרוך האדום של התנועה המאוחדת (לימים הנוער העובד והלומד), והכפתורים של המחנות העולים.

חום בהיר. צבע העכוז השומרי, על פי השיר הידוע "השומר הצעיר, יש לו חום בהיר" (אריק איינשטיין). מוטיב דומה מצוי בשיר הפיגולים "על ראש הגבעה".

סמל בוגרים. עיטור הכבוד העליון, אותו מקבלים בכיתה י"ב אחרי דיונים סוערים וחושפניים.

קן. מרכז הפעילות השומרית. בתנועות אחרות קוראים לזה סניף.

שבועה שומרית. הצהרת אמירת אמת מלווה בהצדעה שומרית (עיין ערך).

שְׁטָפֶטָה. תחרות צופית במסגרת יציאה למחנה, כולל משיכת חבל, אומגות, תחרויות קשירה ועוד. מקור המילה באיטלקית. staffetta פירושה שליח, ובאתלטיקה קלה: מירוץ שליחים, וכן תחרות בין קבוצות הקרויות סטפטֶה ברבים. מקור המילה האיטלקית במילה staffa שפירושה מתקן להכנסת הרגליים בסוס, בימים שבהם השליחים רכבו על סוסים.

שירי העצב הנוראים. שירי שטות שהושרו בציבור לפני כל פעולה, לצד שירי מולדת ושירי אמא רוסיה. דוגמה: "יש לה רגל מתברגת, וראשה על קיר, ובלילה את ידה תולה היא על הקיר", וגו'.

שמוצניק. איש השומר הצעיר. ראו השמוץ.

אהרון והשפה הנוסטרטית

לא מכבר יצא לאור מילון עב כרס, "המילון הנוסטרטי". הוא יצא בהוצאת קיימברידג' וכתב אותו חוקר ישראלי החי בחיפה ושמו אהרון דולגופולסקי, שנולד ברוסיה הסובייטית ב-1930. מדובר בעבודת חיים שבה החל בשנות העשרים לחייו, בעקבות תיאוריה של חוקר דני שטען לקיומה של משפחת שפות עתיקה, בת כ-12,000 שנה, שהיא לטענתו אמם הורתם של חלק גדול מהשפות המדוברות היום. הוא קרא לה נוסטרטית בעקבות nostra (שלנו), כלומר "השפה שלנו".

בין צאצאיה של הנוסטרטית, לפי התיאוריה, אפשר למצוא את השפות ההודו-אירופיות (מהן צמחו השפות הגרמניות, היוונית והלטינית, השפות הסלאביות ועוד), השפות השמיות-חמיות (זה אנחנו), השפות האוראלית (פינית, אסטונית והונגרית), השפות האלטאיות (תורכית, מונגולית, טונגוזית, קוריאנית ויפנית), וכן משפחות מוכרות פחות הכוללות את הגיאורגית. אהרון עסק בנושא יחד עם חוקר רוסי צעיר במוסקבה ושמו איליץ' ויסטיץ'. איליץ' נהרג בשנות השישים, אהרון עלה ארצה והמשיך בעבודתו.

במילון הנוסטרטי של אהרון 3000 ערכים, שבהם מוכח על פי התיאוריה הקשר בין השפות. כך למשל המילה "קרן" מופיעה בצורות שונות בשפות השמיות, גם באנגלית וגרמנית (horn) בצרפתית (cor) , בשפות לטיניות(corno) ועוד. "יש" העברית, es הגרמנית ו-Is האנגלית ועוד מקורן לטענת אהרון במילה הנוסטרטית אֶשו. "לב" העברי-שמי נולד מאותו מקור של ל-live (חיים). על פי הנוסטרטית יש קשר בין "קל" (בהיר) לבין gloss וכן מילים בהוראה קרובה בשפות סלאביות. העיצור T מצוי במילים הקשורות בגוף שני (נוכח) בשורה של שפות ומשפחות שפה (בעברית אתה, ברוסית te ובצרפתית tu), ועוד ועוד.

עידוד בלתי צפוי לתיאוריה החדשה ניתן מן הארכיאולוגים. הארכיאולוג קולין רנפרו הגיע במקביל למחקריו של אהרון למסקנות דומות על קהילות או שבטים עתיקים שחיו באותה תקופה בדרום מערב אסיה, מחופי הים התיכון ועד אסיה הקטנה, והתפזרו לכל עבר. המילון של אהרון יצא, שלא במקרה, בהוצאת המחלקה לארכיאולוגיה של קיימברידג'.

מטבע הדברים זכתה התיאוריה להרמות גבה רבות. אמנם תיאוריית משפחות העל של השפה מקובלת על כל עולם המחקר הבלשני, אבל לחלק מאנשי הבלשנות ההשוואתית נראה היה שהנוסטרטים הלכו רחוק מדי. דולגופולסקי אומר שהביקורת מגיעה משני כיוונים. האחד הוא חוקרי שפת-על ספציפית שהתקשו לקבל את הקשר בינה לבין שפות על אחרות. קבוצה שנייה מקבלת את התיאוריה בחלקה, אך סבורה שהמשפחה השמית-חמית היא אחות לנוסטרטית ולא בת. דולגופולסקי סבור שהספקות נבעו בעיקר מכך שהחוקרים לא הכירו את החומר הקיים, והמילון שלו יסיר את הספקות האלה.

המילון הנוסטרטי קשה מאוד לעיכול גם לאנשי מקצוע, שלא לדבר על קורא מן השורה. הוא עמוס סימנים וטבלאות, וכרך שלם בו מוקדש להסברי הסימנים האלה. למי שרוצה בכל זאת להציץ, כולו ברשת.

צרות של ירושלמיים

השבוע קיבלנו מופע דו לשוני בתרגום סימולטני. ארקדי גיידמאק סובב ברגליים כושלות בתאו בטדי לפני ואחריהחמצת הפנדל וממלמל "למה גרשון, למה?", ועליה הוסיף תרגום מיידי: "פוצֶ'מו גרשון, פוצֶ'מו". גיידמק הולך ומבסס את מעמדו כאמן הסטנד-אפ המוביל של המדינה, תפקיד אותו מילא בהצלחה עובדיה יוסף לא מעט שנים (מ"תצא בחוץ" ועד "עז עיוורת"). המופע שלו תלת-לשוני. אנגלית (ווֹט פרננדס? דֶה מֶנֶגֶ'ר איז מיסטֶר שוּם); עברית בתבלין אוריינטלי (יאללה בית"ר, מלחמה); ורוסית, השמורה אתו לרגעים של להט יצרים ("לך קיבינימט, טיפש"). יש שמועות שהאיש עומד לרכוש את האקדמיה ללשון.

ובאותו עניין: "אנחנו זקוקים לחשבון בית" (אוהד בית"ר, באחד הערוצים). ולמי שלא נפל האסימון: גם חשבון נפש, גם בדק בית. ותודה לעמרם קליין.

אסף שוחמי כותב: לא מזמן ביקרתי בירושלים וראיתי לראשונה את גשר המיתרים המתנשא אל על בכניסה לעיר. זהו מיצג ראוותני ביותר שכרגע גם אין לו שום שימוש, ועל כן חיפשתי לו שם יותר ראוי. חשבתי בהתחלה על "פיל לבן בחנות חרסינה", סתם תקוע ללא שימוש, ומזיק לכל הסביבה שסביבו, אך כשראיתי אותו מזדקר כך, חשבתי על שם יותר ראוי: "הפין הלבן". משהתבשר לי על קיומו של גשר דומה בפתח תקווה, קראתי לו "הפין הלבן הקטן".

תגיות :
Phillip Pessar; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

ויקטור חליוה
קרן בצרפתית היא corne ולא cor
29 במרץ 2018 הגב
אודי חמודי
לא ממש קשור אבל מה הסיפור של המילה מבריק ואנגלית mavrick
29 במרץ 2018 הגב

הוספת תגובה