שגיעות קטיב: מקת מדינה

רוביק רוזנטל | 22 בפברואר 2008

יותר ויותר שיבוש כתיב חודרים להרגלי הכתיבה של הישראלים, ומתפשטים גם לתקשורת, בעיקר זו האינטרנטית

המתרגמת גילי בר הלל עסקה לאחרונה בבלוג שלה באתר notes בתופעה לה היא מציעה לקרוא "פטפוטי ביצים". אלה הן מילים או ביטויים שעברו שינוי משמעות עקב צליל המילה המזכיר מילה אחרת. כך התמזג "פתפותי ביצים" מן התלמוד, שפירושו פתיתי ביצים כסמל לדבר מה חסר ערך, עם "פטפוטי ביצים" בהוראת דברי הבל. לתופעה הזו הצעתי בעבר לקרוא "הומופונים נודדים", כאשר המילים הולכת ומתקרבת במשמעותה למילה אחרת הדומה לה בצליל. זה מה שאירע ל'התראה' ו'התרעה', 'טועה' ו'תועה' וכדומה. גילי מפנה את הקוראים לאתר בשם eggcorn.com העוסק בתופעה בשפה האנגלית ומביא מאות דוגמאות לכך. egg corn, למשל, שפירושו "תירס דמוי ביצה", הוא שיבוש שהשתרש של acorn, שפירושו אצטרובל.

אף אחד לא אוזר בכלום 

התופעה הזו משעשעת, והיא גם חלק מההתפתחות הטבעית של השפה, אבל היא גם אליבי לבורות. קיימת התרופפות המדהימה ביכולתם של הישראלים לכתוב בלי שגיאות. שגיאות הכתיב מתגלות לכל מי שנחשף לעבודות ובחינות של תלמידי תיכון וסטודנטים באוניברסיטה, רשימות, מודעות רחוב, העיתונות הכתובה והמקוונת, הכתוביות בטלוויזיה, וכמובן, האינטרנט לשלוחותיו. ואם בשפת הדיבור חלק משיבושי השפה הן עניין נסלח (ואין הכוונה ל"שתי שקל"), שגיאות כתיב הן תחתית החבית של הידע הלשוני.

להלן מדגם שגיאות נפוצות בעברית הכתובה של היום, ומדובר בקצה הקרחון. לעתים קרובות הכותב כותב מילה 'נכונה', אבל בהקשר בו היא נכתבת היא שגיאה. בלא מעט מקרים השגיאות מתקיימות לשני הכיוונים, כמו 'הואיל'-'הועיל'. בחלק מהמקרים יש קירבת משמעות מסוימת, אבל לא נראה שהכותב מודע לכך. למשל: מטובל-מתובל, הושלח-הושלך.

אורך חיים (אורח חיים). "פעילות גופנית מסייעת לשמירת אורך חיים בריא" (חמישים פלוס).

אם (עם). "טוב אז הלכתי אם שירלי לקניון, היא מה זה חמודה!" (ראש אחד).

אמצאים (אמצעים). "הרצאת הפתיחה דיברה על שילוב אמצאים מתוחכמים" (אתר לוגטל).

אניתי (עניתי). "וגם הוא שאל אותי כמה זמן אני אוהבת אותו ואז אניתי לו ש3 שנים"  (ישראבלוג).

אצבאות (אצבעות). "ומה פתאום אתם מחזיקים לנו אצבאות" (אוהדי גלבוע/עפולה).

אצבים. (עצבים, וגם: אזר/אזר, אוסה/עושה). "תודה אחי הבעיה ששם אף אחד לא אוזר בכלום רק אוסה לי אצבים" (fxp).

הואיל (הועיל). "אם זה לא יואיל זה בטח לא יזיק" (עידן הדלי).

הועיל (הואיל). "אם רק תועיל בטובך לרדת לכאן" (סיפור ב"במה חדשה").

הושלח (הושלך). "הקצין הצעיר הושלח לכלא כלאחר יד" (ויקיפדיה).

התמותת (התמוטט). "הכל מסביב התמותת, הכל ריק" (שרינק פור יו).

אנחנו היהודים מחקים למשיח

חיקה (חיכה). "נראה שהם מחקים לגודו" (אתר יוגנד); "אנחנו היהודים מחקים למשיח כבר 2000 שנה" (תגובות באתר nrg).

כעין וכאפס (כאין וכאפס). "כל זה כעין וכאפס לעומת העבודה הצפויה למחרת בבוקר" (אתר קיבוץ).

כריש (קריש). "לסבתי היה כריש ברגל בזמן הריון או אחרי לידה" (אתר סטארמד).

לעין ערוך, לעין ארוך, לאין ארוך (לאין ערוך). "זכה להצלחה גדולה לעין ערוך מאשר גיבוריו החשמונאים" (מט"ח); "יעילה לעין ארוך ממפגשים קבוצתיים" (אתר תמורות); "שידרגנו לאין ארוך את חיינו" (דרך הטנטרה).

לעין שיעור (לאין שיעור). "גדולתו רבה לעין שיעור מכל אושר חיצוני" (איגוד העובדים הסוציאליים).

מה התאם (מה הטעם). "היא תתחלף שוב בעסקנים מגעיליים כגון פואד ושות' אז מה התאם?" (notes).

מוחרים (מוכרים). "אנחנו מוחרים לחנויות, עסקים ולאנשים פרטים" (איסראקוואריום).

מטובל (מתובל). "מרק דלעת חריף מטובל בשום ובפלפלים חריפים" (אתר בישול, וכן בכתוביות בערוץ 1).

מטפטף (מתפתף). "הגשם שוב מתפתף... ואני שוב חושב... איך להביע ...את רגשותיי" (דרך המילים).

ריצת משוחות בנופח דרמטי

מעין כמוהו (מאין כמוהו). "מידע חשוב מעין כמוהו לאנשי הפקולטה" (דוח ועדת ההערכה הבינלאומית של הטכניון).

משוחות (משוכות). "ריצת משוחות בסיגנון אנגלי" (אתר פוטולייט).

נופח (נופך). "עצם גילויים הוסיף נופח דרמאטי להליך" (פרוטוקול בית המשפט המחוזי).

עיקוב (עיכוב). "איפה עובר הגבול בין עיקוב זמני בדיבור לבין בעיה שצריך לטפל בה??" (אתר דוקטורס).

עכב (עקב). "הרמתי ידיים עכב חוסר אמצעים וחוסר תקווה" (אתר קשת).

עם (אם). "שלום לך מאמי עם תרצי לדבר על סקס אני מוכן" (אתר msn).

עמצאים (אמצעים). "16 עמצאי תקשורת סיפרו על זה" (אתר אוניברסיטת בן גוריון).

פטר (פתר). "מיקרוסופט פטרו את הבעיה באמצעות החדרת המוצרים שלהם למערכת" (לין מגזין).

פתר (פטר). "ובכל זאת פתור בלא כלום אי אפשר" (אתר קדמה).

קושר (כושר). "לצערינו, שרפ לא בקושר במשחקי הפינל פור" (אתר ספורט 5).

קרס (כרס). "הגברים הללו לרוב בעלי קרס גדולה וראש מקריח" (בית"ר ירושלים).

קירקר (כירכר). "בעל הבית כל הזמן קרקר סביבו" (אתר nrg).

שכך (שכח). "שככתי את הסיסמה" (בכל אתר ואתר).

ספר ממש מעלף

להלן מקבץ "פטפוטי ביצים", כלשונה של גילי בר הלל: משחקי לשון של מילים הקרובות במשמעות ובצליל. המקבץ מאתרים שונים ומהפורום של גילי.

אורך דין. "עורך דין לא מוכשר שמסוגל לדחות משפט במשך חודשים או שנים".

דרך הגב. מרפאה המטפלת בבעיות גב. אפשר למצוא גם את "דרך הגב" כטעות סתם.

מעלף. "הספר הזה ממש מעלף". שם תואר בחדירה מתקדמת, שבלע את "מאלף", והוא מאיים על "מהמם" ו"מגניב".

לרעות את הנולד. הנחיות לחינוך הילד באתר ערכים.

מאבד תמלילים. "מחשב שכל הזמן נופל ומוחק קבצים". וגם: "חברת אי.אמ.די מייצרת מעבדים טועמי אינטל."

יער אבות. "הוא כל כך ותיק עד כי גם אבות אבותינו הכירו אותו".

ניקוי מס. מאבק שהוכרז באתר ואללה למען שכרם של המנקים בבתי הספר.

שפת ההווה

לינוי בר-גפן כותבת: "ליאורה כרמלי (15.2.08) שהתייחסה להיכחדותו של זמן העבר מדיבורנו לטובת ההווה, תפסה בחושיה המחודדים דוגמא של דבר מה ממוסד לחלוטין: עיתונאים מחונכים לדבר בזמן הווה. בקורס הקדם-צבאי שעברתי ואותו עוברים כתבי גל"צ, שגם רפי רשף בין מוריו, הכתבים מונחים לתאר את השלתשלות המקרה עליו הם מדברים בזמן הווה, גם אם הוא אירע לפני שנים רבות. כתבים בקורס שנמנעו משימוש בזמן הווה תוקנו באמירה: "אם תמשיך לדבר בזמן עבר לא תעניק למאזין את התחושה שהוא חלק מחוויית המתרחש והוא ישתעמם ויעבור לתחנה אחרת". המשמעות של השימוש בזמן הווה בתקשורת, לטעמי, הוא עוד הקצנה של מגמת הפרסונליזציה שעוברת על המדיה: אין יותר נושאים - יש סיפורים אישיים, אין יותר פניה לרציונאל דרך אינפורמציה - יש פניה לבטן דרך סיפורים סוחטי דמעות, אין עבר - יש רק הווה מתמשך".

אוסיף לדברי לינוי שהטענה שהגשת סיפור בהווה מרתקת יותר היא טענה מוזרה ומעצבנת. סיפור בהווה הוא כמו הליכון כושר: בתנועה מתמדת, אבל לא הולך לשום מקום.

דילמת השבוע: זקן או קשיש

השבוע התבשרנו שהכנסת "ויתרה על הפוליטיקלי קורקט" והחליטה על "חוק להגנת הזקנים" – ולא הקשישים. "החוק להגנת הזקן" מתייחס לאזרחים בני 65 ומעלה. המילה "קשיש" נחשבת משום מה מילה מעדנת, אולי מפני שמקורה בארמית. (קשיש-ישיש); סבא – זקן בארמית (ישראל סבא)

הדילמה סביב שמו של החוק מעידה על המתח הקיים בחברה המודרנית בין הגיל והתרגיל. בני השישים עד השבעים במבנה החיים המודרניים הם חלק פעיל של החברה, עומדים בראש מערכות גדולות ולא מתים לצאת לפנסיה. לא במקרה אין כבר "בתי זקנים" ואפילו בתי אבות יוצאים מהאופנה. "מבוגר", "גימלאי" (בהקשר התעסוקה) ו"ותיק" ממלאים את תפקיד הקשיש והזקן גם יחד בהצלחה.

תגיות :
Roo.LBG; flickr תמונה ראשית

תגובות

לוטם מרווני
נתקלתי גם בעדנית במקום אדנית (עציץ לצחים על אדן החלון)
01 בדצמבר 2015 הגב
דן לבטוב
מעטים מאוד הם האנשים שראיתי שיודעים איך לכתוב "הכלב מכשכש בזנבו". רוב רובם של דוברי העברית רושמים בלי בושה "הכלב מקשקש בזנבו".
02 בדצמבר 2015 הגב
פנינה שחר
והדבר הנפוץ בקרב המון בני נוער ,,ומשתרש כנכון . כאשר- כש,,,= ש,,, : " הכל נעלם כלא היה שראיתי אותך "
03 בדצמבר 2015 הגב
Barnypok
1gVQwF http://www.FyLitCl7Pf7ojQdDUOLQOuaxTXbj5iNG.com
07 בינואר 2017 הגב
chaba
6OnwZY http://www.y7YwKx7Pm6OnyJvolbcwrWdoEnRF29pb.com
29 בינואר 2017 הגב
matt
PXdgRl http://www.y7YwKx7Pm6OnyJvolbcwrWdoEnRF29pb.com
29 בינואר 2017 הגב
gordon
BvJdxW http://www.y7YwKx7Pm6OnyJvolbcwrWdoEnRF29pb.com
31 בינואר 2017 הגב
צהלה עמאר
למר רוזנטל: את המלה השלישית בקוטרט היית צריך לחטוו: 'מקט'... זרמתי היטח אד הסוף! (כל השגיאות מכוונות!).
22 באוקטובר 2018 הגב
צהלה עמאר
בס"ד דרך אגב: פרוש המלה: 'קשיש' הוא: 'גדול מ'. לדוגמא: אם אני בת 50 ומישהו אחר בן 60 - אז הוא: 'קשיש' ממני! אבל אם הוא בן 80 - אז הוא: 'ישיש' (בשתי שין ימניות)! ואם הוא מתחתן - אז: 'ישיש (בשתי שין שמאליות) עליך אלוקיך כמשוש חתן על כלה!'...
22 באוקטובר 2018 הגב

הוספת תגובה