סבתא רבתא ואם שילשה

רוביק רוזנטל | 29 באוגוסט 2008

איך קוראים לאמא של סבתא, באיזו עיר מגגלים בגוגל מוגל, ועל שמות צעצועים בתערוכה חדשה, מבובו דול ועד נחום תקום

הטרגדיה המסעירה של הילדה רוז פיזם חשפה מבוך משפחתי הדורש מורה נבוכים לשוני. במוקד הסיפור התייצבה ויויאן רג'ואן, שכונתה בתקשורת "סבתא רבתא", אמו של הסבא. הביטוי "סבא רבא" מופיע בתלמוד, אך לא במשמעות המשפחתית של אבי הסב. "סבתא רבתא" אינה מופיעה במקורות, אבל ההטייה הזו לגיטימית. למשל, נינווה היא בתרגום אונקלוס "קרתא רבתא", כלומר, העיר הגדולה.

אבי אבי אביו

ככלל, המקורות היהודיים אינם מציעים שמות לדור שמעל לאב. לכל היותר נקרא הסבא של מישהו "אבי אביו" או "אב". סב וגם סבא הם בתנ"ך ובתלמוד פשוט אנשים זקנים. רק בעברית החדשה הפכו סבא וסבתא, ובעקבותיהם סבא רבא וסבתא רבתא, לחברים לגיטימיים במשפחה.

לצד הביטויים בארמית מופיעים גם הביטויים בעברית: "סבא גדול" ו"סבתא גדולה". כשמתרגמים את "סבא גדול" מקבלים את grandfather באנגלית, או Grossvater בגרמנית, אבל שם הכוונה כידוע לסבא עצמו ולא להוריו.

במאמר משנת 1954 ב"לשוננו לעם" מזכיר הבלשן מאיר מדן כינוי נוסף לאותו תפקיד: "אב שילֵש". "שילש" במקרא הוא בן הנכד, כלומר, נין. וויוויאן היא לפיכך "אם שילֵשה". כותב מאיר מדן: "לפני זמן פנה אלי בשאלה ילד מאושר, שאביו השילש, אבי סבו, עודנו חי, שואלני מהו ישיש זה לגבי שילשו. כשעניתי לו 'זהו אב שילש' שאלני הילד: 'טוב, אבל איך אקרא לו בכינוי של חיבה? הלא קצת קשה לקרוא לו אבא שילש?'. באותה שעה עלתה בלבי הצעה ואמרתיה לו, והרי היא גם לפניכם: 'רב סבא', כדרך שאנו אומרים 'רב סרן', 'רב סמל' וכדומה. הילד קיבל הצעה זו ברצון, ואני מקווה שתהיה לרצון גם לאביו-שילשו הישיש".

למותר לציין ש"אב שילש", וכמוהו "אב ריבע" שהוא סבא של סבא, נעלמו מהנוף הלשוני. "רב סבא" ו"רב סבתא" של מדן מפגינים לעומת זאת נוכחות יפה.

ולמי שחשב שבימי התלמוד החיים היו פשוטים יותר, דוגמית מדיון פוסט-מקראי בשאלות מותר ואסור במשפחה, במסכת יבמות: "מה הם שניות? אם אמו, ואם אביו, ואשת אבי אביו, ואשת אבי אמו, ואשת אחי האב מן האם, ואשת אחי האם מן האב, וכלת בנו, וכלת בתו; ומותר אדם באשת חמיו ובאשת חורגו, ואסור בבת חורגו; וחורגו מותר באשתו ובתו, ואשת חורגו אומרת לו: אני מותרת לך ובתי אסורה לך". אתה הבנת את זה, רוני?

מגגלים בסנוקר

אורן עמית, פעיל תרבות וחברה מבאר שבע וחובב לשון שם לב כבר מזמן שהבאר שבעים אוהבים להחליף את התנועה U בתנועה O. הם יבקשו במכולת קופסת טוֹנה במקום קופסת טוּנה, וילכו לבלות בסנוֹקר במקום בסנוּקר. החידוש הבאר-שבעי האחרון: גוֹגל, הוא מנוע החיפוש המיתולוגי. אורן כותב: "רק אתמול ישבה אתי באר-שבעית שגילתה לראשונה את השורוק בגוגל!". אז כמה פעמים מופיע "גוֹגל מוגל" בגוֹגל?

סיגל, אמא של גיא מסוגיית אמבונגר ("הזירה הלשונית" 15.8) מספרת על ביטוי ששמעה לאחרונה: "מלבישה פנים", כלומר, מציגה כלפי חוץ כאילו הכול בסדר, בלי לחשוף את ההרגשה האמיתית. למשל: "כואב לי נורא, אבל אני מלבישה פנים ויוצאת לעבודה". סיגל מציבה את הביטוי בין "מעמידה פנים", "זוקפת את גווי", "לוקחת נשימה עמוקה", וגם הביטוי האנגלי "put on my face". ראיתם איך סבתא רבתא ויוויאן הלבישה פנים במסיבת עיתונאים?

נחום תקום וחברים

במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב נפתחה בשבוע שעבר תערוכה חביבה של צעצועים מכל העולם. הצעצועים נועדו בעיקר להפעלה ולהנעה באמצעות טריק כלשהו, אבל אין בהם שבב דיגיטלי או מנוע כלשהו. אלה צעצועי הפיזיקה הישנה. רוב הצעצועים הם מן המאות ה-18 וה-19, ואפשר למצוא ביניהם את "מלקט פטריות הכמהין" שבמשיכת חוט חובט על גב החזירון שלו, ורקדנים זעירים העומדים על תוף ומתחילים לרקוד כשמכים בתוף. יש גם רובוטים משנות הארבעים, שיש להם שורשים עוד מהמאה ה-18, והם עצמם הסבא-רבאים של הרובוטריקים.

התערוכה נקראת "נחום תקום וחברים", ואכן, ל"נחום תקום", בובה המכילה משקולת וקמה על רגליה גם כמשליכים אותה על גבה או על פניה, אחים בכל העולם. האח הרוסי הוא "וואנקה סטאנקה" (וואנקה-תקום), והוא החשוד העיקרי בהשראה לשם העברי, בזכות השם הפרטי והחרוז. הגירסה הגרמנית קרויה בשם ארוך הנגן Stehaufmenchen (תקום, בן אדם!).

הצעצוע האנגלי נקרא bobo doll, על שם בובו הליצן ששימש דגם לדמות. בובת בובו התפרסמה בזכות מחקריו של החוקר אלברט בנדורה, שהשתמש בבובה הנופלת-וקמה לבדיקת רמת האלימות האנושית, ועל שמו "ניסוי בנדורה", או "ניסוי בובו דול". ליצני קרקסים פופולאריים הם מקור לשמם של צעצועים רבים. פוליצ'ינל הליצן נתן את שמו לבובת חוטים, וכמוהו האנסוורסט הגרמני ופטרושקה הרוסי. "נחום תקום" עצמו נקרא בעברית בעבר בפי הירושלמים "איש קם חיש", כנראה בעקבות הגירסה הגרמנית.

הפורפירה והפרפרה

על אחד המדפים בתערוכה מופיעה להקת פורפרות, אותם חרוטים הקשורים בחוט ומושלכים להסתחרר על הקרקע. מקור השם הוא ערבי, ובערבית יש לו גירסאות שונות כמו פֻרפירה, פֻרפֻרייה, פֻרפארה בעיראקית, וגם פֻרירה. חוקר ירושלים יעקב יהושע כותב: "ממשחקי החנוכה אני זוכר את הפוריראס, דהיינו הסביבונים שמטילים על הרצפה במשיכת חוט ארוך". הפורפרה נכנסה לעולם הדימויים הישראלי, כמו במערכון "הסיידים" של הגששים: "אל תסתובב לי שם כמו פורפרה". היא אחראית גם לפועל "לפרפר" (פ' רפה) שפירושו בשפת הכדורגלנים לעבור כמה שחקנים בדרך אל השער, כמו פורפרה.

הפורפירה היא אמו החוקית של הצעצוע היהודי סביבון, שעל שמו ניטש קרב. יהודה גור קורא לו במילונו בעקבותיה "פַּרְפָּרָה". ביאליק הציע לקרוא לו "כִּרכָּר", ומנדלי מוכר ספרים "חזרזר". המילה שניצחה, "סביבון", היא חידוש של איתמר בן אב"י בן החמש, על פי עדותו, אך יש טוענים נוספים לאבהות.

ובענייני משחקים ונוסטלגיה, דייוויד סלע, האיש של אתר נוסטלגיה, שואל: "מה מקור המונח 'קוּנים' (במלעיל), בו היו משתמשים במשחקי ילדים כגון חמש אבנים, קלאס וכו', כדי לציין דרגות או שלבים במשחק?" למדור אין מושג, כל תשובה תתקבל בעניין.

תגיות :
gordon; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

עמי גת
לפרפר בשפת המשטרה :להאיץ בחוזקה רכב ממצב חניה כך שהצמיגים יסתחררו במקום לפני שהרכב התחיל לנוע. (הוא ראה אותנו בנידת אז הוא פירפר וברח לשדות)
13 בדצמבר 2015 הגב
ד"ר דפנה קירש
אני מכירה גרסה נוספת בעברית לשמה של הבובה "נחום-תקום" - בובת "קומי-נומי" - מילה שאמי היתה משתמשת בה בילדותי, ולא יצא לי לשמוע במקומות אחרים. יתכן שהיא המציאה את המילה, ויתכן שהיא שמעה אותה ואינה זוכרת היכן.
28 באפריל 2017 הגב

הוספת תגובה