הפרידמנים והבובלילים

רוביק רוזנטל | 31 באוקטובר 2008

המאבק על הבכורה ב"האח הגדול" חשף את השד העדתי, מה חושבים האמריקנים על מוסד הנשיאות, ומה דינה של הפ' הרפה

הקרב הגדול הניטש בלב התרבות הישראלית הוא בממלכת הריאליטי: "היפה והחנון" מול "האח הגדול". בעוד "היפה והחנון" בנוי על מתח מיני בין הפכים, "האח הגדול" בנוי על ניסיון להדמיה של החברה הישראלית במסגרת של מעבדה סגורה. הניסיון הזה מוכר מפורמטים טלוויזיונים קודמים, כמו המעגל של דן שילון, ובשורה של סדרות דרמטיות וקומיות.

בווילה של האח הגדול גרים בכיף גברים ונשים, חילוניים ודתיים, סטרייטים והומואים, יהודים וערבים, צעירים ופחות צעירים, אבל מתוך אלה צץ ומתפתח ניגוד תרבותי, ובמונחים שהתפתחו מן התוכנית: הבובלילים והפרידמנים. הבובלילים ספציפית הם יוסי ועינב, אב ובתו, אבל באמצעות עינב הם משמשים סטריאוטיפ של עממיות, צעקנות (עינב: מגדירה אשכנזים שהם "כאלה שקטים, מדברים בשקט וכל זה"). הפרידמנים הם האשכנזים, ובהרחבה "פרידמנים מתים", או כלשונה של עינב מהשבוע: "פרידמן הוא כינוי לבן אדם שמתנהג התנהגות אשכנטוזית". פרידמן אינו אמור להיות הורס או "דוגמן", ובכל זאת מגדירה עינב את המסז'יסט שהוא "קצת פרידמן אבל חתיך". על החלוקה האתנית הזו מאיים דייר חדש שהוא "חצי הולנדי חצי פרסי" (או בפיתוח המוזר "חצי פרוביאני").

נראה שדווקא ל"פרידמנים" ככינוי לאשכנזים יש סיכוי להפוך לביטוי סלנג נפוץ ובעל אריכות ימים. למה דווקא פרידמנים? אולי בהשפעת הסרט התיעודי המדובר "לתפוס את הפרידמנים", שם הפרידמנים חשודים דווקא בפדופיליה. בכל מקרה, השם קולע בול. פרידמן הוא השם האשכנזי הנפוץ ביותר בישראל. על פי ספר השמות של אברהם אריאל, פרידמן הוא שם המשפחה השמיני בתפוצתו בישראל. קודמים לו בסדר יורד כהן, לוי, מזרחי, פרץ, ביטון, דהן ואברהם. כ-13,000 תושבים בישראל נקראים פרידמן.

מעבר לכך, כינוי קבוצתי מסוג זה ניתן עד כה לאשכנזים המייצגים קבוצה הגמונית. כך נקראו אלה המייצגים תרבות עילית בטלוויזיה ובכלל "הוויצטומים" על שם איש הטלוויזיה דוד ויצטום; והבחורים המנהלים את חיינו במשרד האוצר "הפוגלים". אנשי המדינה הצעירים שסבבו את פרס ועסקו בקידום תהליכים מדיניים נקראו "הביילינים". האחרון שבהם הוא ביילין עצמו, שפרש השבוע מן הפוליטיקה.

האם השפה ב"האח הגדול" מציגה קו תפר ברור כל-כך בין הבובלילים והפרידמנים, או שמא כולנו "חצי הולנדים חצי פרסים"? התשובה היא שהישראלים מדברים באותה שפה, שהיא היתוך של שפות שונות וביטויים מפה ומשם. לקובץ האמרות של יוסי בובליל המתרוצץ ברשת אין תג עדתי. לביטוי "אני אתהפך עליך", כלומר, אתעצבן מאוד, תפוצה גבוהה בווילה ומחוצה לה בלי הבדל דת וגזע. "או מיי גאד" כביטוי תדהמה מוביל צץ אחת לכמה דקות, ומקורו בכלל בשפה הגלובאלית ובאינטרנט. רנין היא תלת לשונית, עברית-ערבית-אנגלית, והטקסטים של כל הדיירים מלאים משפטים רב לשוניים, כמו "תעשי פאוז!" "או הנה רנין, אללה יוסטור, שיט".

דרך אגב, רנין, היא בובלילית או פרידמנית? או שמא פרוביאנית? להפקה פתרונים.

הנשיא והליצן

לקראת יום שלישי הגדול, מה אומרים פוליטיקאים והוגי דעות אמריקאים מפורסמים על בחירות, נשיאות ופוליטיקה:

• "בחר באדם המבטיח פחות מכולם. כך גם תתאכזב במידה הקטנה ביותר" (ברנארד ברוך).

• "הבעיה שלנו היא, שיותר מדי פוליטיקאים מאמינים, על בסיס ניסיונם, שאתה יכול לרמות את כל האנשים כל הזמן" (פרנקלין אדמאס).

• "התכונה האופיינית ביותר לפוליטיקאים היא פחדנות סלקטיבית" (ריצ'רד האריס).

• "הפוליטיקה נשענת תמיד על אדישות הרוב" (ג'יימס רסטון).

• "הייתי ואהיה תמיד דבר אחד: ליצן. זה מעמיד אותי בדרגה גבוהה בהרבה מכל פוליטיקאי" (צ'רלי צפלין).

• "פוליטיקאי דומה לפיל קרקס: יש לו עור עבה, ראש מלא שנהב, והוא יצעד תמיד כשחדקו צמוד לזנב הפיל שקדם לו" (עדליי סטיבנסון).

• "פתקי הצבעה הם היורשים הרגועים ושוחרי השלום של כדורי הרובה" (אברהם לינקולן).

• "פוליטיקאי הוא אדם המבין בעסקי המדינה ומנהל אותה. מדינאי הוא פוליטיקאי שמת לפני עשר שנים" (הארי טרומן).

• "כהונה שנייה לנשיאות היא מכובדת וקלה. הכהונה הראשונה אינה אחרת מאשר אומללות מזהרת" (תומס ג'פרסון).

• "כשאתה נכנס לבית הלבן אתה מופתע לגלות שהעניינים רעים בדיוק כפי שסיפרת עליהם לציבור בדרכך לכאן" (ג'והן פ. קנדי).

• "בבית הלבן העתיד הופך במהירות לעבר, ודחיית החלטות היא ההחלטה עצמה" (תיאודור סורנסון).

• "כהונת הנשיא איננה אלא שלב הכרחי בדרך למעמד המבורך של נשיא לשעבר" (ג'והן אפדייק).

וירטואלי עלק

זבולון אורלב, יום שני, מתלונן בתקשורת על פגישות הנשיא עם נציגי הסיעות לקראת ההכרזה על בחירות: "צריך להפסיק עם הפגישות הווירטואליות האלה. אפשר את כל זה לפתור בטלפון או בווידיאו קונפרנס".

זבולון היקר, וידיאו קונפרנס זה וירטואלי למדי, וגם טלפון זה כאילו וירטואלי. פגישות פנים אל פנים זה אולי מיותר, אבל בהחלט לא וירטואלי. וירטואלי עברה גלגולים רבים ובשנות התשעים חברה לעולם האלקטרוני, שבו מיטשטשת ההבחנה בין העולם הממשי והמדומה. בעשור האחרון נראה שאיבדה כל משמעות בשימושיה העבריים, והפכה מילה נרדפת ל"לא אמיתי", "מנותק מהמציאות", ועכשיו גם סתם "מיותר". מקורה של וירטואלי היא המילה הלטינית virtus שפירושה דבר ראוי, ובהחלט לא מיותר.

משה רבנו והאפיפיור

הדיון בפ' הרפה ("הזירה הלשונית" 24.10) עורר תגובות ושאלות. אלישע פרוינד מזכיר כי המילה 'פיה'. מקורה של המילה ככל הנראה מצרפתית, fee, ועל שום כך נותרה בפ"ה רפה. נכון, אך הצורה של פֵיָה היא עברית לכל דבר, על משקל שֵיָה. פרוינד כותב כי לפני זמן מה שמע קרין ב'קול-ישראל' אומר בטעות "אפיפיור" בפ"ה ראשונה רפה, וכי רבים נוטים לאמר "ספטמבר" בפ"ה רפה.

ובאשר לפאנטום: הבהרה. ברור שיש לומר פאנטום תמיד בפ' רפה, אך משום מה "פאנטום האופרה" נאמר לעיתים בפ' דגושה. השיבוש נשמע פחות במונח הרפואי-פסיכולוגי "כאבי פנטום". המטוס האמריקני פאנטום נקרא כך כי הוא חולף במהירות ובגובה רב וכמעט אי אפשר לראות אותו, מעין רוח רפאים. המטוס הצרפתי שקדם לו נקרא מיראז', במשמעות דומה: חזיון תעתועים. המילה פאנטום באה ממקור לטיני-יווני, בדומה למילים נפוצות במשמעות דומה כמו פנטזיה, פנטסטי וכדומה.

ובאותו עניין שואל ארז מהרצליה, למה אנו כותבים "לוּפּ" ולא "לוּףּ" כשמדובר ב-loop? אז ככה. במילה עברית הברה תיסגר תמיד בפ' רפה, ולכן פ' סופית מזוהה רק עם הפ' הרפה. במילה לועזית המסתיימת בפ' דגושה האופציה היחידה היא פ' לא סופית, מהיפּ הוֹפּ ועד לֶפְּטוֹפּ.

ובעניין פרת משה רבנו (ובזאת הפרשה נסגרת!) כותב יקיר המדור אהרן מוריאל, מחבר "ספר הכינויים": "בן סוסו של משה רבנו" של ביאליק הוא תרגום מדויק מיידיש: משה רבנוס פערדעלע. הסופר יהושע בר- יוסף קרא לחרק: פרת שלמה המלך. בספרדית היא נקראת: פרתו של אנטוניוס הקדוש. בעברית השם המדעי הוא מושית השבע. שם זה מאחד את שני האלמנטים: משה ושבע הנקודות. באנגלית ladybird הוא בהשאלה מן החיפושית כינוי לאהובה, וגם   הכינוי המוכר של אשת הנשיא לינדון ג'ונסון. 

תגיות :
Beverly; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה