שלושים מי יודע

רוביק רוזנטל | 02 באפריל 2009

נוסח פוליטי מורחב לשיר ההגדה של פסח, ומילון קצר של תל אביב הקטנה ליום הולדתה המאה

אחד מי יודע, אחד אני יודע. אחד משרד הבריאות, שהכול נמלטים ממנו כמו מן הדבר והחולירע יחדיו.

שניים מי יודע, שניים אני יודע. שני משנים לראש הממשלה, האחד אסטרטג בנעלי צנחנים, האחר לוקה בתסמונת המקום השני.

שלושה מי יודע, שלושה אני יודע. שלושה שרים בלי תיק. האחד בן מלך שהלך, השני אלוף שנשכח, השלישי יתמקד בשיפור השירות לאזרח.

ארבעה מי יודע, ארבעה אני יודע. ארבעה סגנים לראש הממשלה. אחד איום, שני לא סחבק, שלישי מחזיק בזקן החכמים, רביעי נסיך משכבר הימים.

חמישה מי יודע, חמישה אני יודע. חמישה ח"כי יהדות התורה, איש איש עם תורתו, אומנותו, וסכינים בגב זולתו.

שישה מי יודע, שישה אני יודע. שישה שרי ישראל ביתנו, חוץ, תשתיות ובטחון פנים, קליטה ותיירות ובונוס נאמן במשפטים.

שבעה מי יודע, שבעה אני יודע. שבעה מורדים במפלגת העבודה. אחד אחז בתיק ונשארו שישה. שני הפך ראש ועדה, נותרו רק חמישה. שלישי הרים ידו במליאה, נותרו רק ארבעה. רביעית הודיעה שהיא נשארת בסיעה. שלושה אבדו במסדרון, וזהו סוף הזיכרון.

שמונה מי יודע, שמונה אני יודע. שמונה שרים בעלי אגו רחב מצטופפים במטבחון הצר.

תשעה מי יודע, תשעה אני יודע. תשעה סגני שרים. זה יחפש תעסוקה וזו תחפש לשכה, זה יעסוק בפיתוח הגליל וזו תרוץ אחרי הגימלאים בגיל.

עשרה מי יודע, עשרה אני יודע. עשר שנות ביבי במדבר באופוזיציה ימנית באו אל קיצן, לפחות זמנית.

אחד עשר מי יודע, אחד עשר אני יודע. אחד עשר קווי יסוד לממשלה. קו יסוד אלף בלה, קו יסוד בית בלה-בלה, כולם ביחד בלה-בלה-בלה.

שנים עשר מי יודע, שנים עשר אני יודע. ראש הממשלה השנים-עשר, אהוד אולמרט נפרד ממשרתו בהדר, אך אינו מסתיר את חיוכו המר.

שלושה עשר מי יודע, שלושה עשר אני יודע. שלושה עשר שרי הליכוד תחת נתניהו. זה נדחק וזה נשחק, זה נרגן וזה נטחן, זה שר לענייני בצלות וזה לענייני שום, ולזה אפילו הקליפה לא נותרה.

שלושים מי יודע, שלושים אני יודע. שלושים שרים בממשלת ישראל דגם 2009. ממשלה רחבת ידיים, חובקת זרועות עולם, ופרושה מסוף האולם ועד סופו.

ציפי לבני והאח הגדול

ביום שלישי התערבבו המציאות והריאליטי: הוכרזה הממשלה החדשה, והוכרז המנצח בגמר "האח הגדול וי.איי.פי". ציפי לבני שיחקה אותה מנחם בן, ונתניהו נזכר בימים בהם היה דודי מליץ של הפוליטיקה הישראלית. בים המילים שנשפך בשני האירועים צצו שני עניינים לשוניים משותפים לשני האירועים.

הראשון הוא "אסטרטגיה". שני שרים בממשלה הם בדרך זו או אחרת "אסטרטגים": נתניהו הוא שר-על אסטרטגי (תרגום: דיר בלק, שטייניץ, אם תזוז בלעדי), יעלון הוא שר לעניינים אסטרטגיים (תרגום: מצטער, בוגי, הביטחון והחינוך תפוסים). גם ב"האח הגדול" חזרה שוב ושוב שאלת האסטרטגיה. למשל, האם השלווה המחבקת של קורין אלאל היא "אסטרטגיה שעבדה לטובתה", והאם הפרובוקציות של מנחם בן היו "אסטרטגיה מנצחת", או שהוא פשוט לא יכול אחרת. ככה זה גם בכדורגל. טובים באסטרטגיה, הטקטיקה לא משהו.

החיבור השני הוא משפט שהפך חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה: "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". המשפט הפך אליבי של כל פוליטיקאי המגלה כמה מסובכת המציאות במטבחי הפוליטיקה לעומת מה שסיפרו לו. כאילו דה? הפעם זו היתה ציפי לבני שהבהירה בנאומה: "כשאומרים 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם' לא התכוונו במובן הרע של המילה ". אמיר פיי גוטמן טען דווקא שבבית האח הגדול "דברים שרואים מכאן כן רואים משם", או להיפך.

לביטוי הזה, שהפך מטבע לשון לגיטימית בעברית הישראלית, אחראי, למי ששכח, יענקל'ה רוטבליט, בשיר "לקחת את ידי בידך", שבוצע על ידי יהודית רביץ. בשיר מופיעה הגירסה הפחות נפוצה: "דברים שרואים משם לא רואים מכאן". יש להניח שהיה מעדיף להפנות את שימי, פנינה ומנחם בן, וגם את נתניהו, איווט וברק ל"שיר לשלום".

כף המזל ועץ הגג

השבוע החלו חגיגות המאה של תל אביב. ולהלן מילון כיס לעשרים שנותיה הראשונות של העיר העברית הראשונה.

אברם הנגר. מתקן כיסאות שצעד ברחובות והצהיר שהוא המועמד הראוי להחליף את מאיר דיזנגוף.

ג'אמוסים. חיות ענק שרבצו בשפך הירקון. לא להתבלבל עם ג'ומסים, עצי שקמה.

דומינה. הששבש של ימי התום. ועד העירייה אסר לשחק בו בבתי אירוח.

דיליז'אנס. נוסע ממקום למקום ומוביל אנשים. כמעט כמו אוטובוס, אבל עובד על קש ומשאיר אחריו גללים חומים וריחניים.

דלאל. הכרוז של השלטון הטורקי. עבר ברחובות והשמיע פקודות דרקוניות.

האחים רובננקו. מלכי הגזוז התל אביבי, שנשפך בה כיין.

הגימנסיה. הרצלייה, ארמון המלכות התל אביבי. עשתה את העיר מסתם שכונה למרכז רוחני.

הגירוש. אביב 1917 עד מהלך 1918, שנה שבה התרוקנה העיר מתושביה בפקודת הטורקים.

הקאזינו. בית קפה פופולרי בחוף הים שרגלי העץ שלו ניצבו על המים. הימורים לא היו שם, הורמונים דווקא כן.

השלוּשים. החמולה שהיתה אימפריה: שני האחים שלוש ושלל צאצאיהם.

ויינשטיין המוהל. אחד החרדים המעטים מבין המייסדים, שמל בימי חייו 27,000 תינוקות בלי הבדל דת ומעמד חברתי.

זלמן וקלמן. שני אחים תמהונים שסבבו ברחובות העיר והפכו חלק מנופה. יום אחד נדרס האחד מהם על ידי רכבת, והשני נעלם.

חבר'ה טראסק. חבורה איכותית אך פרועה שעוררה את חיי התרבות בעיר ונלחמה בממסדים.

טירת ליטווינסקי. בית הנראה כטירת ערפדים בטרנסילווניה, אבל שכן בשדרות רוטשילד, עד שנהרס.

יפהפייה. הוצע כשם לתל אביב, כדי להזכיר את הקשר שלה ליפו. זו היתה אחת הסיבות לכך שהשם לא התקבל.

כף המזל. כף טייחים שהיתה הקמע של היישוב, באמצעותה הניחו אבני פינה למוסדות היישוב, כולל לבנק אפ"ק בתל אביב.

כרם דג'אני. הדיונה הראשונה שעליה קמה "אחוזת בית".

מוסקובּים. הכינוי של מייסדי תל אביב, בעיקר על ידי הטורקים. רוב מייסדי העיר הגיעו מרוסיה וסביבותיה.

מחנות העולים. מחנות ענק של אוהלים לאורך החוף שקלטו את גלי העלייה הגדולים בראשית שנות העשרים. על שמם נקראה אחר כך תנועת הנוער של אחדות העבודה.

משחת פוחובסקי. משחה צהובה שנרקחה על ידי רופא העיר הדוקטור פוחובסקי, וריפאה כל מדווה ומכאוב.

סוסתי. הסוסה של דיזנגוף, ממנה לא ירד אלא לצורך ישיבות ודיונים. בזכרונותיו הוא מקדיש לה פרק מלא געגועים בשם "סוסתי".

עיר גנים. חזון מייסדי העיר, שחלמו על שכונה טובלת בירק. החלום לא התממש, והמונח עבר בירושה לרמת גן.

עץ הגג. עץ שקמה ששורשיו בלטו מן הקרקע. עמד מעט מחוץ לשכונה הראשונה, והיווה מקום מפגש ובילוי.

שושנקה. הרצח הראשון בתל אביב, בעלת קיוסק שבעלה חשד בה שבגדה בו.

תל אביב. השם נקבע על פי תרגומו של נחום סוקולוב ל"אלטנוילנד" של הרצל (ארץ ישנה חדשה; תל: ישן, אביב: חדש). השם מופיע בתנ"ך, אך עניין זה לא נכלל בשיקולי המידיינים.

פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

Cesar
Vous êtes incorrigible !Réfléchissez une seconde. Jean-Louis Bourlanges est aussi retardataire dans ses perspesctives que le PS. Il fait partie de tous ces dinausores qui n’ont rien compris et surtout de ceux qui vont toujours dans le sens du vent !Il y en a à droite et il y en a à gauche ! N&ss-uo;ertqce-pas ?Anecdote !
25 במרץ 2015 הגב

הוספת תגובה