ישבתי ככה, הרגשתי סחה

רוביק רוזנטל | 09 באפריל 2009

חמש השורות הגדולות של שלום חנוך, מילון העסקנות הישראלית, ומהיכן התגלגלה המילה "כלום"

האלבום החדש של שלום חנוך מאפשר לראות את עבודת חייו של חנוך בפרספקטיבה. שלום הוא מוזיקאי טוטאלי: כותב, מלחין ומבצע. כאשר מגיעים למילים, חנוך הוא יוצר מאופק, ונראה שחנוך התמלילן כופף עצמו למכלול השיר. הוא אינו מלהטט בשפה כעמיתו לילדות בקיבוץ משמרות מאיר אריאל, ואינו יוצא להרפתקאות לשוניות כשלמה ארצי. בדרך כלל הוא מביא את האמירה הפשוטה והישירה, לפעמים כמעט מדבר. ובכל זאת הוא מתגלה בטקסטים של חנוך יותר מחנוך אחד, ומסתבר שהפשטות הזו אינה אלא הסוואה.

חשב עלייך כל הזמן

המון שירי אהבה לחנוך, והם הפשוטים מכולם, ובדרך כלל גם נוגעים.

"אני מאוהב בך/ כל כך מאוהב בך/ לא ראיתי עוד יופי/ כזה בחיים" (אשה מבוגרת).

"חושב עלייך כל הזמן/ אני אוהב אותך בכל מובן/ ככה וככה".

"מאי מאי מאיה/ מאיה קטנה שלי/ מה את חושבת/ מה את אוהבת בי".

לפעמים הוא כועס. גם הכעס מדוד ושקול.

"אין שום עם סגולה, יש רק יחידים/ לא כולם טיפשים ולא כולם מודים" (אל תקרא לי עם).

לחנוך יש מעט הומור, אולי אחד מחסרונותיו. כשיש הומור, דורי בן זאב בסביבה.

"לאה, לאה, לאה/ אני גנוב עליה".

I was sitting by the lemon tree"/ פתאום נפל עלי הפרי/ מזל שזה לא הרג אותי/ פירות כבדים יש ללמון טרי".

כשהוא רוצה, הוא משחק במילים בחן רב.

”ורק הכסף/ מתקתַק הכסף/ ריחני הכסף/ ומיוחם./ ורק הכסף/ ירקרק הכסף/ וכחלחל הכסף/ ואדמדם" (כסף).

את מלכותו טבל בפיח

כשהוא רוצה, הוא מפתיע בפוטנציאל לירי משוכלל, שלא התממש די.

"הלילה הזה/ שום סימן הוא לא נותן./ הוא מעוור, הוא מכוון/ את התנועה בשלל גחליליות" (לילה).

"אל העיר שבוית החלום/ צל כבד וזר הגיח/ וירח באדום/ את מלכותו טבל בפיח" (פרג).

חנוך הולך למחוזות הדיבור הפרוע והסלנג. הוא עושה זאת מעט מאוד, כשזה עובד זה עובד.

"אז ישבתי ככה/ הרגשתי סחה/ איך עשתה לי טוב על הנשמה./ תפסתי ראש על הבר/ על הכיפאק על הבר".

בכמה שירים ניתן לשמוע את הד החיפושיות, למשל, שירם "יום בחיים".

"קם בבוקר וקונה ת'עיתון/ עמוד ראשון ועמוד אחרון,/ סוגרים בית ספר, מהומות בחברון,/ עוד שוד, עוד אונס ברחוב הירקון" (רק בן אדם).

ואחרי כל אלה נותרו ממנו לא מעט שורות בלתי נשכחות, שהיו לחלק מן השפה הישראלית. ולהלן חמש הגדולות, דירוג הזירה הלשונית.

• אדם בתוך עצמו הוא גר.

• משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן.

• את היית לי למראית הדֶז'ה וו.

• זה לא גברת, זה אדון.

והשורה הגדולה מכולן:

את יודעת, אמא, כולנו ילדים של החיים.

המפא"יניקים משתינים קפה שחור

הממשלה החלה בפעולתה, והזירה הפוליטית חוזרת לבחישות הקטנות של עסקני המפלגות, ההתרוצצויות במסדרונות והדילים. אלה פורחים בעיקר בתקופת פריימריס. נמרוד ברנע, היום עוזר פרלמנטרי, מסתובב במסדרונות הפוליטיקה מזה שנים. נמרוד מביא במילון קצר שכתב של העסקנות הפוליטית הישראלית. המדור הוסיף משלו.

אינטרנט זה חשוב. עבור רוב הפוליטיקאים האינטרנט הוא יקום קסום, שרובו נמצא מעבר לתפיסתם. את הח"כים היודעים לתפעל מנוי בפייסבוק אפשר לספור על יד אחת, והם מלאי התפעלות כשהם רואים סרטון יו-טיוב פשוט, או שומעים שברק אובמה השתמש באינטרנט כדי להיבחר. העיקר ש"אינטרנט זה חשוב ומדבר לצעירים", ואפשר לזרוק עליו כספים בלי קשר לתוצאות.

אינדיאנים. הכוח המספרי העומד לרשות פוליטיקאי. מדובר במי שיש לו מספר רב של בעלי זכות בחירה (ראשי תיבות נפוצים: בז"בים) בגוף בוחר כלשהו, והם עושי דברו הנאמנים לו בכל תנאי. "אינדיאנים" נשמע בעבר מפי עמרי שרון, והוא מעיד על היחס הציני-נצלני לעסקני השטח. יש מילים נוספות לאותו עניין : "ברזל" ("הם בברזל שלי", קיים גם בהטיית רבים, ברזלים) והגירסה המזרח תיכונית: "תנזים".

דובנוב. ברח' דובנוב 8 בתל אביב פועל בית קפה מסעדה פרטי בשם "דובנוב". הוא ממוקם באזור עמוס פעילות פוליטית במבנים סביבו, ולכן הפך למקום מפגש עבור נבחרי ציבור, עסקנים, עיתונאים וכתבים פוליטיים, חברי מפלגה, עורכי דין הבוחשים במערכת הפוליטית ושאר מאכרים.

יקירי. פנייה אישית לכאורה המבטאת זלזול ואיום. כשהייתי צעיר ותמים, כותב נמרוד ברנע, יצאתי מפגישה עם מי שהיה אחד מראשי מפלגת העבודה. בסיומה הוא איחל לי: "כל טוב, יקירי". יצאתי כולי מלא התרגשות ועזוז, עד שאחד מחברי המבוגרים והמנוסים יותר הסביר לי: "כשקוראים לך יקירי, זה רגע אחד לפני שתוקעים בך סכין בגב".

להשתין קפה שחור. להסתובב בשטח המגזר הערבי. פוליטיקאים בכל המפלגות כמעט נזקקים לתמיכת המגזר, ומארגנים ימי פגישות עמוסים באזורים ערביים. בכל מקום מציעים להם קפה שחור, סירוב מתפרש כחוסר נימוס.

להתעסקֵן. שם הפועל של מלאכת העסקנות. חברת מפלגה עוברת ליד אחד השולחנות בדובנוב, רואה שני חברים נוספים למפלגה ושואלת "מה אתם עושים?" התשובה: "מתעסקנים." כלומר: "תני לדבר בדיסקרטיות."

למַנפלץ. לבצע מניפולציה. מילה המצטרפת בחדווה לסדרת פעלי העסקנות ובהרחבה, הישראבלוף הישראלי, כמו "לקַמבן" (מלשון קומבינה), לתחמן ועוד. המדור מציע פועל נוסף: להספּין, מלשון ספּין.

מאכֶרים. שם כולל לעסקנים בדרג הביניים הנמוך: קבלני קולות, סוגרי דילים, וגם נוגעים אם צריך בכסף בדרגות כשרות שונות.

העסקונה עושה שירקעס

מפא"ניק. אולטרא עסקן מהסוג הציני והאפלולי ביותר. למרות שמפא"י מתה מזמן, מפא"יניק הוא מי שעושה דברים במחשכים, סוגר עיסקאות אפלות בחדרי חדרים, מחלק רשימות מומלצים, מפיץ רשימות חיסול ומתַחזק חברי מרכז.

עסקוּנָה. שם כולל לעולם העסקנים, המתעסקנים והרוקחים דילים וקומבינות.

צֶטָלָך. רשימות מומלצים לכל עניין, בעיקר בבחירות פנימיות. המילה היא ביידיש (פתקים), אבל היא פשטה גם בשפת העסקנים הערבים. בעניין זה זכור העסקן מבית היוצר של שייקה אופיר בהגדרה לקלפי: בוּדקֶלֶה קטנה ועליו צֶטקָלָך קטנים כאלה.

ראוי. שם תואר שמדביקים למועמד שעונה לכל הקריטריונים לתפקיד, אבל איננו מחובר פוליטית, ולכן לא תומכים בו.

שירקעס. עניין כשר אבל מסריח, דיל, קומבינה או מהלך מפוקפק. שירקעס היא מילה דו לשונית: שירכֶּה פירושה בערבית שותפות, הסיומת "עס" מעניקה לה טאץ' יידישאי.

נמרוד מרחיב בחוויותיו בשלולית הפוליטית ועוד בבלוגו.

לוּם כלוּם

בעקבות המכתם "שר לענייני כלום" תוצרת ציפי לבני (עם קרדיט נוסף לנחמיה שטרסלר מעיתון הארץ) התייחסתי במסגרת "הזירה הלשונית" במוסף לשבת (4.4) למילה התלמודית 'כלום', והבאתי את ההסבר המקובל המקובל שלה, צורה מקוצרת של "כל מאום". בעקבות הדברים התגלגלו תגובות רבות למדור שסיפרו לי ולקוראים את "תיאוריית גרעין הזית". איליה ליבמן כותב: "המילה 'כלום' משמעותה כמו לוּם. 'לום' הינו גרעין הזית, כך שפירוש המילה הינו משהו קטן. על מנת לייצור את משמעות הריק של הכלום המודרני, אמורים אנחנו להשתמש בצירוף המילים - לא כלום".

עודד פז מביא ציטוט ממסלול טיול ברשת: "אם נפתח את החרצן נמצא את הבפנים – הנקרא לום. מכאן באה המילה כלום". קורא אחר שמע את ההסבר בעת ביקור המפעל "זיתא".

הסיפור אודות תולדות הכלום מן הלום מאתגר ונפוץ, אבל הוא אינו יותר מאגדה אורבאנית לשונית. פשוט, המילה "לוּם" איננה קיימת, לא במשמעות גרעין הזית ולא בכל משמעות אחרת. לכל היותר היא חידוש פרטי של יצרני זיתים ושמן. המילה איננה מצויה במילון כלשהו, לא בעברית התלמודית, לא בארמית ולא בערבית. המילה הקרובה ביותר בארמית התלמודית ל "לום" היא "לוּמה", מטבע רומי קטן ערך.

באתר האקדמיה ללשון יש התייחסות לאגדת "לוּם כלום". האתר מציע הסבר לגלגול הסיפור. במסכת חולין נכתב "ניטלה הכבד וכו': הא נשתייר הימנה כלום – כשרה, אע"ג דלא הוי כזית, והתנן: ניטל הכבד ונשתייר הימנה כזית כשרה!" (בבלי חולין מו ע"א)". על פי האתר, הסמיכות שבין "כלום" לבין "כזית" יכולה להיתפס כתקבולת: כ-לום, כ-זית, אך גם כותב האתר של האקדמיה סבור ש"כלום" פירושו גם כאן "דבר מה". יש לזכור שהמילה כלום מופיעה בלשון חכמים בלבד כ-3500 פעם, ללא כל קשר לזיתים, והמילה "לוּם", כאמור, אף לא פעם אחת, או בקיצור, כלום.

פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה