איך אומרים באמהרית טלפון נייד

רוביק רוזנטל | 16 ביולי 2009

מחקר חדש שופך אור על דפוסי הדיבור של בני העדה האתיופית, על תעתיק ציוני ושמה של ירושלים, קלפים וטניס ומפקדי הפלזמה

השופט דרורי האחראי לפסק הדין המקומם בפרשת "החרדי שדרס אתיופית" מתפעל מהעובדה שנוגה "נוכחה לדעת כי שופט מקשיב לכל הגיג מדבריה, עורכי הדין פונים אליה בנימוס". השופט אדמונד לוי אמר את דברו, דרורי כבר נענש, אבל העדה האתיופית עדיין מחפשת את דרכה אל לב הדיון הציבורי. תרומה מעניינת לנושא זה הובאה בכינוס האגודה הישראלית לחקר והשפה והחברה שנערכה לאחרונה במכללת דוד ילין בירושלים. מלאני שאול, תלמידה לתואר שני לשפות בסמינר "אורנים" ומורה בבית ספר חדרתי שבו כעשרים אחוז מהתלמידים בנים למשפחות מאתיופיה, עמדה על דפוסי שפה ייחודיים לעדה והציגה אותם בכינוס.

מלאני ציינה שיוצאי אתיופיה המבוגרים מרבים לשלב מילים באמהרית בשיח העברי. מסייעת לכך העובדה שהאמהרית היא שפה שמית, ומילים לא מעטות דומות לעברית. "בגדים" הם באמהרית "לבס" (לבוש), וכך אפשר לשמוע מהמבוגרים בעדה משפט כמו "איפה הלבס שלך?".

תפוח אדמה עולה כמה?

באמהרית נהוגות מילות השאלה בסוף המשפט במקום בראשיתו. לכן יישמע משפט שאלה בעברית, אך במבנה אמהרי:

"שם שלך מה?"

תפוח אדמה עולה כמה?""

"אתה גר איפה?"

מלאני התייחסה לשני הדורות: ההורים, שהגיעו באתיופיה המדברים בעיקר אמהרית, ובניהם הלומדים בבית הספר המדברים כבר עברית. גם בשיח האמהרי של ההורים מתערבות כבר מילים בעברית. המילה "לחם" נכנסה לשיח האמהרי במקום מילים כמו "דאני" או |"דאבו". "רופא" החליף את חכים, שהיא גם המילה הערבית לרופא, ו"אחות" את המילה המקובלת "נֶרס", שהיא בעצם מילה אנגלית: nurse. המילה הבינלאומית "טלפון" החליפה את המקובלת באמהרית "סילק", שפירושה גם "חוט". עם הזמן חזרה "סילק" והתקבלה כשמו של הטלפון הנייד.

מילים שונות בעברית משתלבות בשיח פשוט מפני שאין מילה מקבילה באמהרית, מסיבות מובנות. למשל, "תעודת זהות", "עולה חדש", "ארנונה", "קופת חולים" ועוד.

אתה ממש פלאשמורה

השבוע עלה לדיון שוב נושא העלאת הפלאשמורה. פלאשמורה (מן הפועל פלשה, לפלוש) שימש באתיופיה כינוי גנאי ליהודים. יוצאי אתיופיה נוהגים להשתמש ביניהם בכינוי "פלאשמורה" כמעין גנאי או עקיצה: "אתה ממש פלאשמורה". התופעה הזו מזכירה את הנוהג של שחורים בארצות הברית להשתמש ביניהם בכינוי nigger, למרות שכשמכנים אותם כך בסביבה אחרת הכינוי נחשב גזעני ופוגעני.

אם "פלאשמורה" הוא שחור עור, "פרנג'י" בסלנג האמהרי הוא כינוי גנאי לאדם לבן עור. המילה מתייחסת באמהרית במקורה לאנשים שהמירו שתם לנצרות בהשפעת מיסיונרים מפורטוגל. בסלנג של יוצאי אתיופיה ובעיקר בין הנערים אפשר לשמוע משפטים כמו "ראית הפרנג'ית הבלונדינית הזו?" או "הפרנג'ים האלו לא יודעים כלום". בסלנג הישראלי העתיק פרנג'י הוא אדם המתגנדר בלבושו, ו"פרנק" הוא ספרדי או מזרחי.

את ממש צ'אצ'אקה

לצד המבוגרים, בני העשרה הלומדים בבית הספר כבר אימצו את העברית. אבל הסלנג שהם מדברים בינם לבין עצמם מכיל מילים אמהריות לא מעטות. כמה משפטי דוגמה:

"י'מוניה אחד תהיה בשקט!" (מוניה באמהרית: טיפש).

"מה אתה דאנקארו או משהו?" (דאנקארו באמהרית חירש).

"את ממש צ'אצ'אקה" (רכלנית)

יש לה קיט יפה" (קיט באמהרית: תחת)."

הסיומת "הון" מציינת באמהרית כיוון. נערים אמהרים נוטים לשלב אותם במשפטים בעיקר בשיחה עם הוריהם. למשל:

"אני הולך לבית ספר הון" "אני הולך לחנות הון".

מלאני היא יוצאת ארץ אנגלוסכסית. אבל בנה הלומד בבית הספר החל לקלוט מעט סלנג אמהרי, במילים כמו "אֶסֶה" (מגיע לך!), "אָרָה!" (וואו, קריאת התפעלות). האם הסלנג הזה יחצה את גבולות חדרה? ספק, אבל לך תדע.

אלקודס ועיר הקודש

ישראל כץ יזם הצעת חוק שלפיה בשלטי דרכים רשמיים ייכתב רק השם העברי גם בתעתיק לאנגלית ולערבית. גירוד קל מגלה שאפשר לקרוא לחוק הזה "חוק אלקודס". ערים כמו "יפו" ו"עכו" קרויות בערבית על פי השם התנ"כי העתיק, חיפה היא שם תלמודי וגם כל שמותיה של נצרת נגזרו משמה המקראי. טבריה, למשל, קרויה על שם קיסר רומי ובערבית היא קרובה למקור יותר מאשר העברית. תעתיק לערבית היא תיקרא "תְפִיריה". קשה גם לבוא בטענות ל"אורושלים" שהוא כמעט העתקה של השם התנ"כי ירושלים.

נשארנו עם "אלקודס", שם שזכה עם הזמן למעמד פוליטי סמלי, השם של הבירה העתידית של המדינה הפלסטינית בעיני הפלסטינים, סמל לשוני לסלע מחלוקת לאומי ודתי. החוקר עבד אל מרעי מספר שלירושלים יש בערבית, בעקבות כתבי האיסלאם, לא פחות מ-48 שמות, שלרבים מהם שורשים בקוראן. קבוצת שמות מכילה בה את המילה שלום, כגון אורסלם, דאר א-סלאם, קריית א-סלאם, ומדינת א-סלאם. קבוצה נוספת מתייחסת לקדושתה: בית אלמקדס (בית המקדש), אל קודס, וכן "אלקבלתיין", העיר אליה מתפללים, המתייחסת בשלב מאוחר יותר גם למכה.

גם העברית לא טמנה ידיה בצלחת הירושלמית, ובתנ"ך מאות שמות וכינויים לירושלים, אך שלושה מהם נשארו בתודעה עד היום: ירושלים, ציון, "עיר הקודש" ו"עיר דוד". "עיר הקודש" היא הקרובה ביותר לגירסה הערבית "אלקודס". כינוי אחר לירושלים, "עיר היונה" היא שם ספר שירה של נתן אלתרמן, במקרא הוא אינו מחמיא לירושלים כלל וכלל: "העיר היונה" היא לדעת פרשני המקרא עיר ההונאה. השם העתיק ביותר לירושלים, שממנו נגזרו רבים אחרים גם בערבית, הוא "שלם".

עוד על קלפים וטניס

בשבוע שעבר נכתב מעט על הקשר הלשוני בין משחקי הקלפים למשחק הטניס. במקרה של deuce מדובר ככל הנראה בהתפתחות מקבילה. פירושה באנגלית העתיקה "שתיים" וממנה התגלגלה two. במקרה של הטניס, זהו מצב של שוויון (40:40) שבו נדרשות שתי נקודות רצופות של אחד המשתתפים להכרעת המשחקון. בקלפים זהו פשוט קלף שיש עליו שני סימנים: שני עלים, שני תלתנים וכדומה.

במקרה של "אייס", חבטת הגשה שאין עליה מענה, נראה שהטניס שאב את המילה מהקלפים. במשחק הקלפים "אייס" או "אס" הוא "אחד", בהשפעת המילה הלטינית as – יחידה. מעמדו המיוחד של הקלף הפך אותו שם נרדף להצלחה ולמצוינות. בטניס הוא מכה מנצחת, וכאן גם בהתייחסות לכך שמדובר במכה אחת שאין עליה תגובה. בגולף אייס היא הצלחה להגיע לחור במכה אחת מנקודת ההתחלה, ועל כך נאמר to card an ace.

בעניין זה כותב צבי בנימיני: "בנוסף לטניס, לקלפים ושאר מסלולי המילה הזו בשלל לשונות, אני מבקש להצביע גם על ה"אייס" מעולם קרבות-האוויר. "אייס" הוא כנוי שבח לטייס (או צוות) שהפיל לפחות חמישה מטוסי אויב בקרב אויר בלחימה. גם בחיל האוויר הישראלי הצטברו כמה אייסים כאלה בתולדותיו".

מפקדי הפלזמות

"לעגה הציבורית נכנס המושג 'מפקדי הפלזמות'", אמר סגן הרמטכ"ל לשעבר משה קפלינסקי כאשר היכה על חטאי מלחמת לבנון השנייה. הפלזמה, מסך הטלוויזיה המהפנט והאופנתי, היא כאן סמל לעולם וירטואלי המחליף את הקשר עם השטח והעולם האמיתי. במובן זה הוא מחליף את "שולחן החול" המיתולוגי.

פלזמה, או פלסמה, היא מונח רב שימושי, ובעניין זה כותב הסטודנט הסקרן איתי: "מעבר לשימוש המקובל ביותר (מסך שטוח לרוב נקרא "מסך פלזמה" אפילו אם אינו מבוסס על טכנולוגיה המכילה פלסמה..), פלסמה יכולה להיות מונח פיזיקלי לגז מיונן, נוזל הדם המנוקה מתאים, הנוזל התוך-תאי (ציטופלסמה), מונח ספיריטואליסטי למהות גשמית של רוח רפאים (אקטופלסמה), וסוג של מינרל המכיל קוורץ וגבישים מתכתיים ננומטריים הנקרא גם Bloodstone או חלקדון. במילון כתוב שהשורש הוא plassein (צורה) שמתאים גם לפלסטיק, פלסמיד ופלסטיד. שאלתי היא: האם יש קשר אטימולוגי בין "פלזמה" במובן ביולוגי למובנה הפיסיקלי?" 

"הצורה" היא אכן המכנה המשותף בין התחומים השונים. בכל המקרים האלה, ובאחרים, מדובר על חומר שמהותו היא שינוי צורה ועיצוב צורות משתנות באופן מתמיד. הפלזמות של מסכי הטלוויזיה מכילות גז פלזמה. על פי הגדרתו של פרופסור מוטי דויטש מאוניברסיטת בר אילן, מצב של פלזמה הוא מצב שבו בטמפרטורות גבוהות מאוד כל המערכות מתפרקות עד לגרעין וחלקיקיו, ונוצר "סלט רב חלקיקי". הפלזמה בדם היא החומר הנוזלי של הדם, המשנה כידוע את צורתו תוך זרימה. הפלסטיק על פי הגדרתו הוא חומר שבהיותו רך ניתן לעצבו בצורות שונות, הנשמרות כשהוא מתקשה. בכל מקרה, פלזמה עצמה היא מילה מאוד פלזמתית.

תגיות :
Episcopal Diocese of Southwest Florida; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

ד"ר דפנה קירש
גם פלסטלינה היא מאותו שורש?
22 ביוני 2017 הגב
נאורה יהב
תיקון: אמהרית אינה שפה שמית. געז,שפת אתיופיה העתיקה, היא שמית
22 ביוני 2017 הגב
אורון
לגבי deuce, המילה היא מאנגלית בינונית (לא עתיקה) ומוצאה בצרפתית-נורמנית ולא ישירות מלטינית.
23 ביוני 2017 הגב

הוספת תגובה