מהערבוש ועד הפרחה

רוביק רוזנטל | 19 ביוני 2009

על מילים גזעניות, שפת המוזיקה האלקטרונית ומקורו של בית הספר

יצחק אהרונוביץ' נתפס אומר לאחד השוטרים "אתה נראה כמו ערבוש". אהרונוביץ ראוי לגנאי משלושה טעמים. האחד, עצם השימוש במילה גזענית בעליל. השני, החיבור שעשה אהרונוביץ בין בערבי לבין "מלוכלך", שזכה לחיזוק על ידי אסף חפץ. מחשבה דומה מסתתרת מאחורי הביטוי המיושן "עבודה ערבית", שפירושה עבודה גרועה. מי שמכיר את ההיסטוריה של הבניין והחקלאות בארץ ישראל יודע שמי שלימוד את היהודים איך לבנות בית ואיך לחרוש שדה היו הערבים.

אהרונוביץ שלף מהארכיון ביטוי מיושן. ביטויים גזעניים המכוונים כלפי ערבים היו נפוצים בדור הפלמ"ח ובספיחיו, אבל בשלב מסוים יצאו מהאופנה ופינו את מקומם לביטויים גזעניים פנים-יהודיים בין מזרחיים לאשכנזים. "ערבוש" היה הנפוץ בהם, והוא דווקא ביטוי שהתגלגל מיידיש, באמצעות הסיומת הסלאבית –וּש, הנחשבת סיומת חיבה, ובמקרה של ערבוש ציינה זלזול. הסיומת הזו זכתה לעדנה בשפת האינטרנט, שם צצות להם עינתוש וגאיוש ואנשנושים בבלוגים של נערות צפונבוניות. לצד "ערבוש" כיכב "אראבער", גם הוא מיידיש.

דרך נוספת היא השימוש בשמות הנפוצים בערבית: מוחמד ואחמד. מוחמד הוא השם הנפוץ ביותר בין המוסלמים הפלסטינים. שם נפוץ ככינוי גזעני מוכר גם בכינויים גזעניים כמו "איציק" ליהודים, "דגו" באמריקנית לאיטלקים ולספרדים כגלגול של דייגו, מיק ופאדי לאירים ועוד. בסלנג העברי נציגת הקבוצה היא הפרחה, שהוא שם פרטי צפון אפריקני שהפך כינוי גנאי. בניגוד לערבוש הוא שודרג ונשאר בתוך המשפחה.

הזבוב של אובמה

אובמה יצא גבר וביצע סיכול ממוקד בזבוב. מעתה כבר איש לא יאמר עליו שהוא "אינו מסוגל לפגוע בזבוב על הקיר". מטבע הלשון הזו מצויה בשפות רבות, ביניהן אנגלית, יידיש, רוסית, גרמנית, צרפתית וערבית. מקורה ברומן "חייו ודעותיו של טריסטרם שנדי, ג'נטלמן", מאת הסופר האנגלי לוֹרנס סטרן מן המאה ה-18. הרומן מתאר אדם שקט, בעל מזג טוב, שאפילו אינו מסוגל לפגוע בזבוב. כאשר זבוב גדול הטריד אותו, הוא תפס אותו ושחרר אותו בחוץ, באומרו: "העולם בוודאי גדול מספיק כדי שיהיה בו מקום גם לך וגם לי". אובמה כנראה לא קרא, והוא גם לא פראייר כמו טריסטרם שנדי.

מי אמר מפגר

השבוע הקים שר הרווחה בוז'י הרצוג ועדה ציבורית האמורה להחליף את הכינוי "מפגר", המשמש עדיין בחוקים שונים ובאגפים במשרד הרווחה, ובהגדרות רשמיות של קטגוריות באוכלוסייה. הנושא יעלה גם בכנס רב משתתפים של העוסקים בתחום הפיגור השכלי שיתקיים ביום שני הקרוב.

המפגר הוא אדם הפגוע מלידה ביכולותיו השכליות. המילה עצמה הלכה בעקבות הביטויים בשפות שונות כגון retarded הבריטי ומילים דומות בגרמנית. עם השנים שונו באופן יזום ובהצלחה בעולם וגם בארץ ביטוים וכינויים שונים לאנשים בעלי מגבלות, אבל "מפגר" נותרה מילה רשמית, ועם זאת פוגענית ומעליבה, שכן היא מציגה את המפגר כאדם נחשל ונחות.

מהן האופציות העומדות בפני הוועדה הזו? המילה האנגלית retarded יצאה משימוש. בממלכת התקינות הפוליטית, ארצות הברית, צצו פתרונות יצירתיים רבים לכל משפחת הנפגעים. אחד הוא "המאותגר", challenged, המציג את האדם הפגוע כבעל יכולות מיוחדות, כיוון שהקשיים העומדים בפניו רבים יותר מאדם רגיל. במקרה שלפנינו מדובר בין היתר ב"מאותגר שכלית, ""intellectually challenged, או בנוסחים אחרים. בכל מקרה אופציית המאותגרים לא נקלטה בעברית, והמילה הפכה סרט נע לייצור בדיחות, כגון "מאותגר אנכית" לקטן קומה. באתר דורבנות הציעו את "מאותגר פנ"פ" (פנים אל פנים) שהגדרתו: אדם שנוטה להסתמך על אמצעים טכנולוגיים לתקשורת בין-אישית ונמנע משיחות פנים-אל-פנים ואף מטלפונים.

הדרך השנייה המקובלת יותר היא באנגלית disability או disabled. גם עליה יש עוררין, כיוון שהיא מציגה את האדם הפגוע כאדם "חסר", בעוד התקינות הפוליטית רוצה להציגו כאדם שלם. המקבילה הישראלית לכך היא "לקות", למילה הזו בסיס מוצק במקורות. בתוספתא מסכת ברכות נכתב: "בן עזיי אומר, .. כל שלקה בגופו מפני חכמתו סימן יפה לו. חכמתו מפני גופו, סימן רע לו".

הדרך השלישית הנפוצה מאוד היא הפרדה בין האדם לבין הפגיעה: לא "מפגר" אלא "אדם עם פיגור שכלי". לא "אוטיסט" אלא "אדם עם אוטיזם". דרך סבירה אך מסורבלת משהו.

בסלנג ובעיקר בבשפת הילדים, מכל מקום, אין הנחות. "דביל", בעל מנת משכל נמוכה במיוחד, הוא כינוי לטיפש. "אוטיסט" ו"דיסלקט" הם עלבונות מקובלים, ו"מפגר" הוא עלבון ישראלי צורב, המתייחס גם לבני אדם וגם לעניינים אחרים כגון "הסרט הזה מה זה מפגר".

הקרו של הניורופאנק

בתחומים שונים של החברה והתרבות נוצרות שפות פנימיות. מי שבפנים חי את השפה באופן יומיומי. למי שבחוץ נראה שמדובר בסינית. אחד התחומים האלה הוא תחום המוזיקה האלקטרונית. בתחום הזה מתרוצצים סגנונות שונים ומשונים, וכל סגנון טוען לעליונות וחדשנות על פני רעיו.

במסגרת זו התגלגלה לדואר שלי הזמנה לאירוע שיתקיים ממש בסוף השבוע, באחת הסוגות של המוזיקה האלקטרונית הקרויה "דראם-אן-בייס", באנגלית drum'n'base (תופים ובס), ובקיצור d.n.b.. הסגנון הוא התפתחות של סוגת מוזיקה אלקטרונית משנות התשעים בשם ג'אנגל, המושפעת בדרכים שונות מרגיי ומהיפ-הופ. מדובר בסוגה כבדה וחדגונית משהו הנחשבת מחתרתית, שיש לה קהל מעריצים ומכורים. מובילי התחום הם קבוצת "אינפיוז". ההזמנה וגם הפורומים של חובבי הז'אנר כתובים בתערובת של שפה פנימית, סלנג ישראלי ועברית מאונגלזת, לקרוא ולרוץ למילון. ולהלן דוגמיות, בסוגריים תרגום למתקשים מטעם המדור, בסיועו של איש אינפיוז, אופיר קינדלר:

"שנה אחרי שנה הדראם אנ' בייס של אינפיוז (הקבוצה המובילה את התחום בישראל) זה לא הייפ (הייפ: גל אופנתי חולף) –  זה הדבר האמיתי!"

"ב-2008 הם הציגו מחדש את הניורו-פ'אנק (תת ז'אנר של דראם'אן'בייס) – חזק יותר, אדיר יותר ובעיקר נותן בראש יותר".

"מתוך הקרו (crew, צוות הדראמ'נ'בייס המארגן מסיבות ללא הזדקקות לאנשים 'מבחוץ'). יגיע מארק הולמס, המוכר גם כ-Optiv dj. ... מי שעבד סולו ושחרר טראקים (קטעי מוזיקה אלקטרונית) באופן סדרתי בלייבלים (חברות תקליטים המתמחות בסוגות מסוימות)".

גם בפורומים מככבת שפת הסתרים האלקטרונית.

"מה שצריך זה איזה רייב (אירוע מוזיקה אלקטרונית במקום פתות) בחיפה שהוא באמת רייב, ... נראה לי שיש המון לוקיישיינים (מקומות, כאילו דה) מצוינים בעיר התחתית"

"אולי הליין אפ (מתווה הערב) הכי פרש (חדש ורענן) שנראה בזמן האחרון!"

"הנה למשל אחלה רמיקס (בישול קטע מוזיקלי מחדש) לשיר ידוע".

"תמיד יהיו הייטרים (שונאים) שממהרים להספיד את הדראם'אנ'בייס".

ויש גם כיוון הפוך, מאנגלית לעברית. "אני מאמין", כותב אחד הגולשים, "שכל אחד יכול להנות מהסגנון שאנחנו מתקלטים, הנקרא גם כן סגנון נוזלי... או liquid. זה פשוט תהנוג!" (לא נגענו!, תתהנגו).

ספרים ולוחות

שבוע הספר הסתיים, ובעניין זה הבאתי כמה הערות בסניף המודפס של הזירה הלשונית לפני שבוע. בין היתר כתבתי שם שבעולם העברי והשמי שלפני היות הדפוס, "ספר" הוא מכתב או מסמך, והיצירה הראשונה המזכירה את הספר המודרני היא ספר התורה. ממנה התגלגלו "בית ספר", מקום שבו לומדים את ספר התורה, לעומת "בית תלמוד". "עם הספר" הוא ביטוי מן הקוראן, המתייחס גם לנוצרים ולדתות המזרחיות, המחזיקים בספרים משלהם.

יוסי אלוס מאיר על כך הארה נאה. בעברית, הוא כותב, הצירוף בית ספר מתייחס אכן למקום בו לומדים מתוך ספרים. בשומר העתיקה נולדו בתי הספר הראשונים. הכתבים הראשונים של השומרים נכתבו על גבי לוחות טיט. מכאן, שמם של בתי ספר אלה היה "בית הלוח". יוסי מביא את הדברים מספרו של ש. נ. קרמר, "ההיסטוריה מתחילה בשומר". יש להוסיף לכך שהשם bible שנקבע בתרגום השבעים כשם למקרא, נולד מהמילה היוונית ביבליון שפירושה מגילת קלף. מכאן התגלגלו גם ענייני ספרים שונים כמו ביבליוגרפיה וביבליוטק (ספרייה). Book לעומת אלה התגלגל מגרמנית עתיקה, שם boka פירושה אות.

תגיות :
Ivan Oliveira; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה