זמן פתיחת רגליים

רוביק רוזנטל | 20 בפברואר 2009

מה הקשר בין זנות ופוליטיקה, ואיך נוצרו בפוליטיקה המקומית גושים

ביום ראשון סיפר צבי יחזקאלי בערוץ 10 ללונדון וקירשנבאום על העיסקה המתרקמת שבה ישוחררו אסירי חמאס בשלבים. לונדון, ששתק לאורך הדיון התעורר לפתע ואמר בכעס: "למה השלבים? אם אנחנו כבר מפשקים את הרגליים, הבה נפשק אותם בפישוק רחב, בשפגט אחד. למה לעשות את זה בהדרגה?" יחזקאלי השיב: "אמרת לפתוח רגליים? כשאתה עומד בפישוק הרבה זמן, פתיחת הרגליים היא כבר עניין של הרגל".

במפלגת קדימה הוקם בית זונות

"לפתוח רגליים" משמש בעברית דימוי למי שמוכן לוותר על עקרונות ואינטרסים כשהתמורה נראית מפוקפקת. הוא מדמה את הפוליטיקאים לזונות או לפחות לנשים המתמסרות בקלות. הביטוי נשמע עכשווי, אבל בנוסח של לונדון הוא לקוח ישר מהתנ"ך, מדברי יחזקאל הנביא, הנושא משא על ירושלים, וכותב עליה "ותשפכי את תזנונייך", ובהמשך: "ותפשקי את רגלייך על כל עובר". רד"ק מסביר בנימה עניינית למדי כי "פישוק הרגליים הוא מדרך התשמיש".

החיבור בין הפוליטיקה והזנות בא לביטוי גם בצירוף המקובל "אתנן פוליטי", ובעצם, מספיק לומר שמפלגה מסוימת קיבלה "אתנן". בספר מיכה "אתנן זונה" משמש במסגרת משא כנגד עבודת האלילים. בעניין זה תרם את חלקו גם חבר הכנסת לשעבר מיכאל רצון, שאמר לפני כשלוש שנים, עם הקמת קדימה: "במפלגת קדימה הוקם בית זונות. המאדאם יושבת למעלה ואוספת את כל שלוחותיה". המאדאם אז לא היתה ציפי אלא אריק. מעניין איך מכנה רצון בינו לבין עצמו את ראשי הליכוד לאחר התרגיל שהרחיק אותו מן הכנסת.

המקצוע השני הכי עתיק בעולם

בשפות תרבות אחרות, בניגוד לעברית, נזהרים מאוד באנלוגיה בין פוליטיקה וזנות. כששדר טלוויזיה האשים את הילארי וביל קלינטון שהם "סרסרו" בצ'לסי במערכת הבחירות הוא נאלץ להתנצל בפומבי. האמרה הבוטה ביותר בעניין מיוחסת לרונלד רייגן: "הפוליטיקה היא המקצוע השני הכי עתיק בעולם. הגעתי למסקנה שהיא דומה דמיון רב לראשון".

פתיחת רגליים כדימוי מקובלת היום בעיקר בספורט הישראלי, בדגש על הכדורגל. פתיחת רגליים היא רשלנות בהגנה המאפשרת ליריב לנצח, עם רמז למכירת משחק. הביטוי משמש במשמעות כפולה: רמז לזנות, וגם פתיחת רגליים ממש, כדי לתת לכדור ולשחקן לשעוט לשער. אבי מלר מספר על שדר הספורט הבריטי דייוויד קולמן, שהחלקות הלשון שלו יכלו למלא כרך של "הוצא מהקשרו". בשנת 1980 שידר את המירוץ הדרמטי באולימפיאדת מוסקבה ל-1500 מטר בין האצנים הבריטים סבסטיאן קו וסטיב אובט. בשלב מסוים צעק קולמן בהתרגשות: "ovett opens his legs and shows all his class". המשפט נכנס לפנתיאון הציטטות הבריטי.

ונסיים בשירו של אריק איינשטיין "פוליטיקה": "פרנצ'סקה פוליטיקה, את זונה לא קטנה/ פותחת רגליים ללא הבחנה/ אומרת שלום ועושה מלחמה/ אין מה לומר, את זונה לא קטנה". מושיק לין צייר את העטיפה לאלבום.

איך זה נשמע בעברית

בשבוע הבא יתקיים בראשון לציון כינוס השפה העברית "לשון ראשון" מספר 2. השנה יתקיים הכינוס לאורך שלושה ימים, וייכללו בו אירועים העוסקים בתרגום, עברית כשפה שנייה, עיצוב ועוד. שרית סרי תעסוק בעברית המדוברת, ומארגני הכינוס ביקשו ממני ליצור ערב על סקס וארוטיקה בשפה העברית. הערב יתקיים ביום רביעי הבא, עם המוזיקאי שלומי שבן, שחקנים ואורחים, ראו הוזמנתם.

בערב אעסוק בשפת הסקס, מילים ומונחים העוסקים בפעילות מינית ובאברי מין, ותישאל שוב השאלה מדוע חלק גדול מן המונחים האלה מדיף ריח עז של סקסיזם. נעסוק בשאלה העולה שוב ושוב, האם העברית היא שפה המתאימה לאירוטיקה, כאשר התשובה המקובלת היא "לא, ממש לא". איכשהו "אני אוהב אותך" נשמע מסורבל וטכני לעומת "ז'טם" הצרפתי או "סאגאפו" היווני. מ"אהבתיה" של שלמה ארצי עשו מזמן אתר שיבושי שפה: "אבטיח". גם הפניות לאדם אהוב המקובלות בעברית מעידות על הבריחה של הרומנטיקה למחוזות זרים: דארלינג, מאמי ועיוני.

האם שפת השירה היא התשובה? והאם "שיר השירים" המופלא בדימוייו גם מתנגן כשיר אהבה למי שאינו מכיר את השפה? הכל באוזני המאזין, אבל אפשר גם אחרת. למשל, פיסקה אחת שמביאה בעברית לא רק את מילות אהבה אלא גם את נגינתה. נעמי שמר, בעקבות ז'ק ברל (צרפתית, אלא מה), בחיתוך הקול החד-פעמי של יוסי בנאי:

"יפה שלי/ את יחידה ומכושפה שלי/ מאור השחר עד לבוא לילי/ אוהב אותך/ אוהב עדיין".

למה הים כחול?

נעמה בת השמונה לומדת אנגלית וחוזרת הביתה עם גילוי: "אבא, אתה יודע למה הים כחול?!"

"למה באמת", שואל אבא מושיק.

"כי הדגים כל הזמן עושים בלו בלו בלו".

גוש חוסם וגוש מערבי

מיד לאחר הבחירות נפתח דיון לוהט בשאלת "הגושים", כאשר התברר ש"גוש הימין" זכה ל-10 מנדטים יותר מ"גוש השמאל", שאפילו אינו יכול להקים "גוש חוסם". המו"מ הקואליציוני פורר מעט את ה"גושים", אבל עצם השימוש במילה גוש מעניין ומסקרן.

"גוש" משמש בכמה תחומים. גם בתחום הגיאוגרפי (גוש דן, גוש עציון, גוש קטיף, גושי התיישבות), וגם בתחום הפוליטי. בתחום זה יש להזכיר את "הגוש", קבוצה מרכזית במפא"י ההיסטורית שבמרכזה עמדה גולדה מאיר. הקבוצה נולדה ב-1938 ופעלה רבות לאחר קום המדינה. ב-1965 קם "גוש חירות ליברלים" שהוא בעצם הליכוד ההיסטורי. באותה תקופה קם "גוש אמונים", ומאוחר יותר, אולי בתגובה, "גוש שלום". בתחום הגיאופוליטי הגלובלי של ימי המלחמה הקרה דובר על "הגוש המערבי" מול "הגוש המזרחי".

לבש בשרי רימה וגוש עפר

כל אלה הם הרחבה של מילה עתיקה שפירושה התגבשות של פירורים, ואכן יש קושרים את המילה גוש לשורש גב"ש, וגם לשורש כבש (הפירורים "נכבשים" לגוש). "גוש" מופיעה פעם אחת בלבד בתנ"ך, ובהקשר לא סימפטי במיוחד: "לבש בשרי רימה וגוש עפר". את שם היישוב התלמודי גוש חלב קושרים לסלע הקירטון הרך והלבן שעליו יושב היישוב.

איך התגלגל הגוש (באנגלית: lump), לתחום הגיאופוליטי (באנגלית: block)? על המהלך הלשוני הזה שופך אור צביקה דרור מקיבוץ לוחמי הגיטאות, חוקר ותיק של ההיסטוריה היישובית. צביקה כותב: "בתנועת 'החלוץ' בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה התחלקו חוות ההכשרה המרובות לכמה גושים, כמו 'גוש שחריה', 'גוש קלוסובה' ועוד, על פי החלוקה הגאוגרפית של פולין". יהדות פולין השפיעה השפעה מכרעת על עיצוב דפוסי היישוב, וסביר מאוד שכאן מקור השימוש הנרחב ב"גוש".

תגיות :
Larry Wentzel; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה