איירבול נוראי במאני טיים

רוביק רוזנטל | 20 במאי 2009

חמש תובנות על שפת הכדורסל לקראת משחק האליפות, מורשת שייקה אופיר ומילון לילד הערבי

1. חילוף משמרות. עונת הכדורסל מגיעה לסיומה בשיטה הדרמטית מכולן, הפיינל פור, מונח שמקורו בכדורסל המכללות בארצות הברית. בין הכדורסל והכדורגל חלו עם השנים חילופי משמרות בהיבט הלשוני. שפת הכדורגל החל מהאנגלית הבריטית וכבר בשכונה דיברו במושגים של "בֶּק", "לַיימֶן", "קורנֶר", "אופסייד" ו"פאול". שידורי הטלוויזיה החדירו את השפה העברית לתחום, והיום מתגלגלות על כל לשון המילים "בלם", "קוון", "קרן", "נבדל" ו"עבירה". הכדורסל לעומתו רווי אנגלית אמריקנית. ויש עוד הבדל. שידורי כדורגל מדברים בשפה השווה לכל נפש. הכדורסל נשמע לפעמים כמו שיח היי-טקיסטים בעמק הסיליקון הישראלי.

2. כדורסל בגלובאלית. אז זה נשמע ככה, כשמדובר באנגלית מעוברתת, או עברית מאונגלזת, ולהלן כמה דוגמאות מתוך רבות. הציטוטים משידורי חצי הגמר ביום שלישי.

אֶיירבוֹל. כדור שנזרק לקליעה אך אינו מגיע לטבעת או ללוח: "יבזורי עושה איירבול נוראי". אנגלית: airball.

דאנק. הטבעה: "רוברטס עושה מזה דאנק". אנגלית: dunk. המילה האנגלית משמשת במקורה להטבעת קרייקר בתוך דיפ.

מאני טיים. רגעי ההכרעה במשחק צמוד. "שרון ששון מאני" (אחרי כמה קליעות שהחזירו את ירושלים למשחק בשלב ההכרעה). אנגלית: money time, "זמן הכסף", להזכירנו שהכסף הוא שם המשחק האמריקני, גם בכדורסל. משחק שהוכרע הרבה לפני סופו סובל מגארבג' טיים, זמן הזבל.

פוזֶשֶן. החזקת כדור ברציפות בידי אחת הקבוצות: "יש לנו פוזשן אחד". אנגלית: possession.

וגם "גארד (guard) מוליך כדור", "סנטר (center) שלישי", "הגנה נגד פיק'נרול (pick'n roll)" ועוד ועוד.

3. ויש גם טאץ' ישראלי. בכל זאת נולד גם סלנג עברי טהור בשפת הכדורסל. דוגמיות.

זריקה לחמש. קליעה ממרחק רב, הרבה מעבר לקו שלוש הנקודות.

יאללה בלגן. משחק לא מסודר, בכדורגל הוא קרוי "שכונתי".

להיכנס ליער. לחדור לסל בין שחקני הקבוצה היריבה, בעיקר כשמדובר בגברים גבוהים וחסונים.

לתפור שלֶשה. לקלוע סל ממרחק. "דאוול תופר שלשה".

4. כדורגל וכדורסל. למרות השוני הרב בין המשחקים מסתמנת זליגה לשונית ביניהם.

בונקר. מונח כדורגל טיפוסי, משחק הגנה צפוף שנועד בעיקר לשבש את משחק ההתקפה של היריב. השבוע התלונן מאמן חיפה כדורסל אבי אשכנזי, מאמן מכבי חיפה כדורסל: "אומרים עלי שאני בונקריסט".

הילד. מונח שהפך למילת פולחן בשני הענפים. תמיד יש "ילד", מין הבטחה צעירה מרעננת, ולפעמים סתם בחור נמוך. בהפועל תל אביב כדורגל זה עכשיו נאתכו, בגלבוע גליל כדורסל זה גל מֶקֶל, שעליו הוכרז השבוע "הילד הפך לגבר". בברצלונה, עד להודעה חדשה, כוכב העל מֶסי הוא "הילד", ויוסי בניון ימשיך להיות "הילד" עד זקנה ושיבה.

מטץ'-אפ, (אנגלית: match-up), מונח מפתח בכדורסל (עימות או התאמה בין שני שחקנים יריבים בהיבטים שונים). במשחק העונה בכדורגל השבוע דיבר אייל ברקוביץ על "מץ' אפ" בין חרזי לאחד משחקני הפועל תל אביב.

5. ולסיום, מונחי מפתח בכדורסל, עם הסאב-טקסט.

גבוה. עוג בגובה 2 מטר ומעלה, שאמור לקלוע ב"צבע" ולחסום נמוכים ממנו, אבל לאו דווקא לכדרר ולקלוע מרחוק. "גבוה שזורק שלשות" הוא חלומו הרטוב של כל מאמן. "נמוך", אגב, הוא משהו כמו 1.95 ומטה.

פיזיות. מסות גוף ושרירים, היכולת להרביץ בלי לחטוף עבירה, הכל על גבול האלימות.

צבע. המקום מתחת לסל שבו כולם מתחככים, דוחפים וקצת מרביצים.

יופי, שייקה

השבוע יצא לחנויות מארז אלבומי שייקה אופיר, וזאת באיחור רב. באלבום מבחר כמעט מלא של מערכונים, שירים וקטעים מתוך סרטים ומחזות בהם השתתף. גילוי נאות: במארז מתפרסם גם "מילון שייקה אופיר" שנכתב על ידי.

שייקה אופיר יצר לא מעט טקסטים להופעות. הוא עיצב באמצעות השפה טיפוסים ישראליים, וכשהקהל התגלגל מצחוק הוא צחק גם קצת על עצמו. הוא כתב וביים את שתי התוכניות הראשונות של "הגשש החיוור". בעבודה הזו יצר את התשתית לכל מה שהגשש היה והמשיך להיות אחריו, וגם את התפיסה הלשונית, שעוצבה ברוחו: שפת העם נאספת למעבדת שפה של אמן לשון, משתדרגת, וחוזרת אל העם המקבל אותה באהבה.

שייקה אופיר הוליד את תרבות הספונריזם העברית, מסוג "שבורית זכוכה" ו"חצי גום ערוף", רובם נשמעו בהופעה חד פעמית בראשית שנות השישים בקטע הקרוי "בלבולי לשון", ומאז הם עימנו. לא מעט מחידושי הלשון שלו הפכו מטבעות לשון מקובלות. לכל אלה התלוו שפת הגוף ושפת הפנים וחיתוך הדיבור המיוחד שלו, אשכנזי שדיבר ספרדית טהורה, עד שהפך נטול זהות אתנית, ישראלי, מעצב תרבות ישראלי, מעצב השפה הישראלית.

מתוך "מילון שייקה אופיר", חמשת הגדולים, בחירת המדור, בסדר אלפביתי:

דייג אוהב דגים? משפט אלמותי של הגששים במערכון שכתב אופיר. בהמשך: אם אוהב אותם, למה הוא מוציא אותם מהמים?

זרח מפרחוני. שיכול של "פרח מזכרוני", שהפך מטבע לשון עצמאית.

יופי, נחמה. פנייה של מנצח המקהלה לזמרת המועדפת עליו, שהפכה מטבע לשון.

כשיָרים - אני נשכבת. סוניה גורביץ במשפט בן אלמוות בהטעמה רוסית, ב"תקרית גבול".

מקרה עין. "דוקטור טיכו, תן לו מקרה עין, יטפל בו".

המילון לילד הערבי

הרחק מן הדיונים על משבר החינוך הכללי בישראל, מתמודדת מערכת החינוך הערבית עם בעיה לשונית-חינוכית עמוקה. בערבית מתקיימת כבר מאות שנים הפרדה בין השפה הספרותית (הפוצחה, כלומר, השפה הצחה) לבין שפות הדיבור הרבות שיש לכל קבוצה דוברת ערבית, שהתרחקו מאוד זו מזו. בשפות הדיבור אין באופן רשמי כתב, אין לכתוב בהן טקסטים ואין ללמוד אותן בבתי הספר. שם שלטת הפוצחה.

להפרדה הזו סיבות תרבותיות ואידיאולוגיות. התוצאה, כפי שמוכיחים כבר מחקרים רבים והיא הולכת ומתחדדת היא שההפרדה הזו פוגעת בתהליך הלימוד של הילד הערבי. הילד מגיע לבית הספר עם ידע לשוני בשפת הדיבור, אך בבית הספר עליו ללמוד שפה חדשה: הערבית הספרותית, אותה כמעט לא הכיר עד כה. רוב רובן של המילים בערבית המדוברת אינן קיימות באותה צורה בערבית הספרותית, ובכמחציתן אין כל דמיון בין השפות. לשבר הזה השפעה מצטברת על הישגי התלמידים בבתי הספר לאורך השנים.

בין מעצבי החינוך הלשוני הערבי יש מחלוקות לא מעטות על הדרך לטיפול בבעיה. כדי להחדיר את השימוש והלימוד בערבית המדוברת לבתי הספר נדרשת מהפכה מחשבתית וויתור על ערכים הנראים מקודשים. ובכל זאת משהו זז, בין היתר בזכות פעולתה ומאבקיה של חוקרת יוצאת דופן, ד"ר אלינור סייג חדד. חדד עומדת גם מאחורי פרויקט חדש של מט"ח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית. במט"ח יצא בימים אלה מילון מצויר לילדים ערביים בגיל הגן וראשית בית הספר ובו כ-1100 ערכים, והוא נועד לקרב בדרכים מגוונות בין השפה הספרותית לשפת הדיבור. את הפרויקט ניהלה חאולה סעדי. עיצב ואייר: אורי טאוב.

הדוגמית מתוך משחקי הכרטיסים המובאת כאן בנויה על משפטי שטות שיש בהם משחק לשון. תפקידם בין היתר לחבר אצל הילדים הערבים בין עיצורים שהם רגילים להם בערבית המדוברת, לעיצורים האופייניים לערבית הספרותית. הכיתוב לתמונה, בערבית: צנארה צארת צפארה. תרגום: "החכה דגה צפצפה".

תגיות :
cris crug; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה