אני ואת עד הסוף ביחד - עד הטיפה המרה!

רוביק רוזנטל | 23 באוקטובר 2009

כמו קודמותיה גם הישרדות 3 תרמה מטבעות לשון ועילגויות, ולהלן המילון. וגם מה נכון: לרכוב או לרכב?

"הישרדות" 3 בעיצומה, וזה הזמן לבחון אם הותירה מעט מיץ לשוני. מדובר בתוכנית מציאות, אבל יש לסייג ולומר שהיא ערוכה, מעובדת ומוגשת לצופים על פי טעם המפיקים, ולכן הערות אלה הן בעירבון מוגבל.

הדיבור בהישרדות הוא ישראלי טיפוסי. יש בו ערבוב משלבים, סלנג למיניו ושפה גבוהה-למחצה באותו משפט, כגון אצל ליעד: "מתחיל לרדת גשם זלעפות – אנשים היו באטרף". יש בו שימוש יתר בקלישאות ישראליות עכשוויות, וכבר הצטבר מאגר משפטי זהב. ובכלל, יש מקום לאופטימיות. לעומת הופעתו של גיבור "הישרדות" האמריקני רופרט, המדבר באמריקנית בסיסית בלקסיקון של כעשרים מילה פלוס שאגת אריה פצוע, נשמעת שפת השורדים הישראלים עשירה ויצירתית, אי שם בין ביאליק לעגנון.

אתם בשיחה של קומבינות?

אסטרטגיה וטקטיקה. השלד של שפת "הישרדות" הוא שפת המלחמה והפוליטיקה, ויש כמה מילות מפתח:

אסטרטגיה. "האסטרטגיה שלי – לכרות בריתות", וגם שאלת תם: "מה האסטרטגיה, מה מי מו?"

ברית. וגם הסכם, או כהגדרת טלכו: "הסכם זה לא ברית".

החוליה החלשה. יבוא משעשועון טלוויזיה אחר.

חבירה והתחברות. "לחבור" זו טקטיקה. "להתחבר" זה מפגש של נשמות.

טקטי. "זה לא ערכי, זה טקטי" (טלכו משלב מצפון עם קומבינות).

ליישר קו. לעבוד בשיתוף פעולה.

ניצחון. בכל ההטיות: ניצחנו, ננצח, ינצחו.

פיזי. שרירים וכוח סבל, השכל לא חשוב.

קומבינה. "אתם בשיחה של קומבינות?" (משפט פתיחה בניסיון להשתלב בשיחת בנות).

רביעייה באנקר. קבוצה שתצביע יחד בעד או נגד מישהו, היישר מעולם ההימורים. גם "רביעייה ברזל", יעני, נכסי צאן ברזל.

סוג של חפראווי

בשיח השורדים חוזרות מילות מפתח מהסלנג הישראלי.

גיסֵנו. תרומת "רמזור" לתרבות הלשונית. "הבנת את הפואנטה, גיסנו?" וגם בהתייחסות אדם לעצמו, נוסח "סחבק": "ואז בא גיסנו" (זיו מתכתב עם עצמו).

הזוי. תגובת הלם, אופיינית לשלבים הראשונים. "יואו איזה הזוי", זה היה ממש... הזוי".

חפראווי. גירסה מתקדמת של "חופר", שפרצה לחיינו ב"האח הגדול ווי איי פי".

חתיך. גבר נחשק. "באתי על תקן החנון, יצאתי על תקן החתיך ההורס" (טלכו).

כוסית. התרגשות גברית, אופיינית לשלבים הראשונים. "וואללה יש פה כוסיות".

כפיות. התנוחה המועדפת, מטעמי צפיפות, כאילו. "כפיות כולם!"

מאמי!!! שלוש פעמים לפרק לפחות, וכמעט תמיד מאשה לרעותה. הגברים אומרים עדיין "אחי".

מדהים. אי אפשר בלעדיו, שבח חובק עולם, שזה ממש מדהים.

מתזז. "את מתזזת אותי!" "אני לא תיזזתי אותך!"

סוג של. מגיפה לשונית ממש. "הוא סוג של חמד כזה". "היא סוג של אאוטסיידרית". "הכנסת לנו סוג של טריז".

קודח. גירסת הישרדות ל"חופר". "הוא בא לקדוח לנו".

רעל. מוראל ומוטיבציה, ישר מהצבא. גם "מורעל": "מורעלים על נקמה".

תותח. ובת זוגו "תותחית". דבר השבח הנפוץ אחרי כל ניצחון. גם כשבח עצמי: "איזה תותח אני?!"

קלאש אוף איגוס

ביטויי אינסֶרט באנגלית משולבים בשיח "הישרדות", ממש כמו בשיחת רחוב בערי ישראל וסלוניה.

פאקינג. אינסרט מוביל. "אני פאקינג בוכה". "את פאקינג הולכת לישון אתו כפיות?!" "פאקינג את לא מצליחה".

"היה שם קלאש אוף איגוס מטורף".

"ויז אול דה ריספקט" (דהיינו, עם כל הכבוד, כפרה).

"זה יפגע בי בלונג ראן".

"מדברים בינינו בלֶוֶול אישי" (הכתוביות תרגמו: במישור האישי).

עד הטיפה המרה

ולקינוח, שרשרת משפטי זהב.

אורז אחד אחד – בין החביסה למריסה (חביסה היא מאכל חלב, מריסה היא כנראה יצירה בחרוזים).

אם בארזים נפלה שלכת, מה יגידו אזובי הקיר? (זיו מפתח פתגם).

אנחנו דחויים, לא רצויים, ילדי כאפות כאלה (על שבט הדחויים).

אני ואת ביחד עד הסוף – עד הטיפה המרה (ליעד מתחברת לאביטל ומערבבת קוקטייל מטבעות לשון).

בכל אחד יש רוקי (טלכו מגלה את האני הפיזי שלו).

ברגע שהמוח יוצא החוצה, הכלבים נכנסים פנימה (דיון את מי להדיח – כוח או מוח).

ברגע שיהיה איחוד, אחי – הם דם! (אוהד על מי שמביא נאמנות קודמת לשבט חדש).

דרך ארץ קודם לתורה! (קריספל שומר הכשרות קורץ ובולע תולעת ג'ונגל).

האש היא מנת חלקה של הגבר (זיו).

היא שבקושי הרימה זרת (מירב).

חזרנו להתחלה – נופלים במגדל קלפים אחד אחרי השני (טלכו).

יש פנקס קטן והעט רושמת (זיו מפתח אמרה תלמודית).

לא עבר ביניהם חתול שחור – עבר ביניהם פיל שחור.

ללכת עם אקדח מעשן במכנסיים זה מסוכן מאוד (זיו).

לפעמים יש לה כאלה סערות רגשות.

מי שהולך נגדי משלם במזומן ומהר (זיו מאיים, בסוף התגלה כגבר בוכה).

מצידי שאוהד יצביע לקיסינג'ר (זיו; הלו זה המאה ה-21).

נהפוך מהישרדות להיכחדות (שי המסעדן).

ניצחון מתוק בדקה ה-95 (שי).

צ'יפופו מוראל (ריקוד הניצחון של אוהד).

תהיי מר גמיש (אוהד מזכיר לליעד את סיפורי ילדותם הרחוקה).

הארץ ברת המזל

עוזי בן שלום כותב: "במילון האוסטרלי (הזירה הלשונית 15.10) כתבת "הארץ ברת המזל". האם אין זו שגיאה? דומני כי זוגתו של "בר" היא "בת" ולא "ברת"? או שמא אני טועה? בהזדמנות זו התייחס נא גם לצורת הריבוי. אני נוהג לומר "בני מצווה" ולא "ברי מצווה".

התקן הלשוני המקובל הוא אכן לומר "בת המזל", "בני מזל". ובכל זאת אני עומד מאחורי "ברת המזל", והשאלה נוגעת בסוגיה הרחבה יותר "מה שגיאה".

"שתי שקל" זאת שגיאה שיש להילחם בה. לעומת זאת, "ברת מזל" הוא פיתוח טבעי של "בר מזל", שהיא כמעט הצורה הבלעדית במשמעות של lucky, בעוד "בן מזל" מתייחס בעיקר למזלות וכוכבים. נכון שהמילה "ברה" במשמעות "בת" אינה קיימת, אבל גם "בר" משמש רק בסמיכות, ואין היום שימוש בו במשמעות "בן" שלא בסמיכות. בדיקות תפוצה מגלות שימוש רחב מאוד ב"ברת מזל", ועוד יותר ב"ברי מזל", בדרך כלל יותר מן הצורה הנחשבת תקנית. העברית חיה מצוין עם שתי חלופות זו בצד זו במקרים רבים, וגם כאן.

בעניין "בר מצווה" הבעיה שונה. "בר מצווה" בעברית החדשה הוא בעיקר האירוע: "שלמה חוגג בר מצווה". לכן שאלת הריבוי אינה קיימת: "חגיגות בר מצווה" היא הדרך הבלעדית, או בלשון הדיבור: "בר-מצוות". לגבי הילד עצמו, כשנאמר עליו שהוא "בר מצווה" אנו פונים לשיח דתי, וכאן כדאי לשמור על הריבוי "בני מצווה".

שלמה מתל אביב כותב בעניין דומה: "נמאס כבר מהוויכוח המטופש על 'לרכוב' או 'לרכב'. אני בעד 'לרכב', וכשמביאים את הדוגמא של 'לרקוד' אני מתרגז ומביא את הדוגמא המוצלחת יותר, לדעתי, של 'לשכב' (ולא לשכוב..). אשמח לראות מה דעתך".

את דעתי הבעתי כבר בעבר. אין כל סיבה לראות ב'לרכב', המושפע מהעתיד (ירכַב) ומהציווי (רכַב) שגיאה, ולהתעקש מסיבות היסטוריות על 'לרכוב'. 'לרקוד' לעומתו אכן מתקשר לצורות העתיד (ירקוד) והציווי (רקוד). הגדילו לעשות ב"הישרדות", שבה אמר אחד השורדים 'לרכב', והכתוביות תיקנו אותו ל'לרכוב'. הלו, זה אולפן טלוויזיה או אולפן לעברית? ירכבו 'לרכב' ו'לרכוב' זה לצד זה, ובא לעברית ולדובריה גואל.

תגיות :
Reece Bennett; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה