ביברמן ובראנג'לינה

רוביק רוזנטל | 30 בינואר 2009

על חיבורי מילים ואישים, דברים ששמענו בהישרדות וספיחי תשדירי הבחירות

תופעת ליברמן היא גם מקור לא אכזב למשחקי לשון. "ליברמניזם" נטבע בפי מתנגדיו מרמז על מילים טעונות כמו פשיזם, ועל כך שליברמן מייצג תופעה רחבה יותר המשלבת שנאת זרים וכמיהה לאדם חזק. הדבקת שם לסיומת –יזם נקשרת בדרך כלל לרעיונות הנחשבים טוטליטריים: מרכסיזם, לניניזם, סטליניזם, מאואיזם ומאידך כהניזם. המדור חתום על "ליברמניה", עיסוק אובססיבי באיש ובדרכו, תופעה שחזרה על עצמה כמה פעמים בשנים האחרונות. בעיתון הארץ טבעו את הביטוי "ממשלת ביברמן", הכלאה של ביבי וליברמן, אולי עם קריצה לכלב הדוברמן המאיים.

בראנג'לינה, בניפר, אנדיוני

הכלאת שמות פרטיים דוגמת ביברמן מקובלת דווקא בעולם הבידור. "בראנג'לינה" היא השם המשותף שנתנה התקשורת האמריקנית לצמד ידועני העל אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט, והוא הפך לאייקון בינלאומי. האמריקנים המציאו גם "בראנג'לוּני", שהוא אוהד סהרורי של הצמד. סידור דומה ניתן בשם "בֶניפֶר" לצמד בן אפלק וג'ניפר לופז. הצמד הישראלי הלוהט שזכה לחיבור שמות הוא "אנדיוני", אנדי רם ויוני ארליך הנראים כתאומי טניס זהים. בקהילת האומנות מוכר השם "שטריכמצקי", הלחמה של שמות הציירים שטרייכמן וסטימצקי, ששלטו בקהיליית האמנות שנים רבות.

ליברמן עצמו שחרר השבוע את הביטוי "איווט האיום". רמז ל"איוון האיום", השליט הידוע לשמצה מן המאה ה-16. ליברמן אמר בכך על עצמו שהוא כבר לא כל כך איום, אבל אולי התכוון להזכיר שאם רק ירצה, הוא יכול להמשיך את השושלת.

יואו, וואו, יואו, אני לא מאמין

"הישרדות 2" אינה מעוררת אפס קצהו של הבאז שעורר "האח הגדול", ואפילו "היפה והחנון". אחת הסיבות לכך נעוצה בשפה. ב"האח הגדול" השתמשו דיירי הבית בשפה שהביאו מהבית ונוצר בליל שפות עם לא מעט הפתעות, מ"הפרידמנים" ועד "השבלול". ב"היפה והחנון" כיכבה רוקסן במבחר מכתמי היפה והשתוקה. ב"הישרדות" אנחנו מקבלים ריאליטי מעובד, מתוסרט ומסונן. יוצרי "הישרדות", לפי מסורת התיעוד הטלוויזיוני, מעדיפים להביא דווקא את המשפטים הבנאליים, והתוצאה הלשונית מעצבנת: כולם משתמשים באותן מילים. מצ'עמם.

להלן מקבץ תגובות נרגשות בעקבות דרמת השוקולד, שבה חולק "קליק" לשורדים מזי הרעב, וכן בעת היסטריית הלחמנייה בחמאה:

יואו, אני לא מאמין. * יואו, מרגיש טעם כזה טעים של שוקולד. * יואו חברה זה תענוג. * יואו עדיין יש לזה טעם. * וואו, החסרנו פעימה. * יואו, הרגשנו באולימפוס. * וואו, זה יותר מאורגזמה.

גוש הבשר הנא המתנודד ברוח הוליד תגובות הפוכות:

דוחה * מחליא * מגעיל * הכי דוחה שראיתי בחיים * איזה דוחה.

המוטיב החוזר לאורך כל הסדרה הוא הצהרות המלחמה הממוחזרות:

אני רוצה לנצח * אני רוצה להגיע כמה שיותר רחוק * רואה רק מלחמה בעיניים * אני אוהב לנצח, חשוב לי לנצח * ההרגשה לנצח היא ההרגשה מעולה

נכנס בצק, יצא סוד

פה ושם שובצו יציאות לשוניות חריגות. מעט, מעט מדי.

משחק לשון תוצרת מעיין: "משימה קשה לעיכול, תרתי משמע" (על תלישת הבשר).

פיתוח פלסטי של מטבע לשון, תוצרת מיכל: "השבט משחיז את המאצ'טות כדי לתקוע לי אותן בגב".

פינת הפתגם של אריק: "נכנס בצק, יצא סוד".

הצהרת זכויות האזרח של סיוון: "זכותי להתבכיין!" (זכותך, אבל בבית).

פינת המצביא של אריק: "שוקולד זה נשק אסטרטגי" (והוא בכלל לא אוהב שוקולד).

והגדרה עם מודעות עצמית של אחד השורדים: "הישרדות? הישרדות לייט".

תוכן שיווקי מצטרף למכבסה

לפתע צץ לו על המרקע של "הישרדות" צ'ופר השוקולד, ארוז היטב באריזות מוכרות בנוסח עדות הפיצוצייה: קליק. מדובר במה שקרוי "תוכן שיווקי". "תוכן שיווקי" הוא אחד מביטויי המכבסה של עולם השיווק והמדיה, התחזות של חומר פרסומי לאמנות, בידור, תמונה בסרט טלוויזיה או קולנוע וכדומה. השם הלא מכובד הוא "פרסומת סמויה". אריזות הקליק חשופות, ללמדך שוב שמדובר בריאליטי עלק.

חשיש לקשיש

תשדירי הבחירות העגמומיים הנפיקו בכל זאת כמה מטבעות לשון, עם תוחלת חיים של שבועיים. בסדר יורד, על פי בחירת המדור:

5. תייפייף, גבר (המאפר של ברק)

4. דתיים נורמליים (אורי אורבך כקופירייטר)

3. אפס. נאדה. גורנישט (הגימלאים חוזרים למקורות(

2. כן, אנחנו חרדים (החרדים מעודכנים)

1. חשיש לקשיש (גיל קופטש בסטנד אפ של חייו).

זהירות, גביש לפניך

שרית סרי שלחה מודעה המציעה דירה עם גבלים (כבלים). שגיאות כתיב במודעות הן תופעה רווחת, אבל השגיאה כאן איננה שגיאת איות אלא שגיאת הגייה. הישראלים נוטים להפוך את ק' וכ' דגושה לג' לעיתים מזומנות, וכך אנחנו נוסעים בגביש ואוהדים את הגבוצה. השיבוש הלא לגמרי מודע הזה מתרחש רק בראשית המילה כשהאות שוואית, בדרך כלל אחרי האות ב', ויש לו הסבר. ג' נחשבת גירסה מרוככת של כ', שלא לדבר עם ק' שהיא במקורה אות נחצית-כבדה. התופעה דומה גם ביחס שבין האות הרכה ז' לאות הכבדה צ'. חוקרי השפות השמיות רואים ב"גזז" ו"קצץ" שורשים שמקורם משותף: אחד רך, אחד קשה. כך גם "גזר" לעומת "קצר".

גדול על מי?

הביטוי "זה גדול עליה" מתכתב עם הופעתה של ציפי לבני שכוונה דווקא כלפי ברק: "קטן עלינו, קטן על קדימה". ההתקפה של הליכוד על לבני הוגדרה "סקסיסטית", אבל הביטוי עצמו הוא נטול תג מין. "גדול על מישהו" הוא קיצור של "גדול עליו בכמה מספרים", ומקורו בתחום ההנעלה והביגוד. כמוהו "קטן עלינו". מילת היחס "על" מככבת בביטויים עבריים הלקוחים מתחום התפירה וזכו למשמעות מרחיבה. "תפור עליו" פירושו, מתאים לו מאוד, וכך גם "יושב עליו" וכדומה. נראה שהצורה הזו מיוחדת לעברית, בשפות המשפיעות משתמשים במילות יחס אחרות כמו "עבור" (for), "מן" (בערבית: גדול ממנו) ועוד.

התנזל לי הגז

כרמית שגב-עולמי כותבת: "בעלי היקר נוטה להמציא מילים חדשות על בסיס מבני שפה קיימים. עם בוא החורף הוא טען שהוא 'התנזל'. אני טענתי שאין מילה מוכרת כזאת. האם תוכל להכריע בעניין?"

"התנזל" אכן אינה מקובלת במשמעות "חטף נזלת", אם כי מילון אבן שושן מזכיר את האפשרות הזו בנוסח "נתנזל". ואולם היא קיימת בתחום מדעי הטבע, ואפילו בשימוש נפוץ, ותודה לקוראים שהעירו את תשומת לב המדור. אבי מרחובות כותב: "'התנזל' מוכרת לי כתרגום של המונח הטכני to be liquified כלומר להפוך לנוזל. הפועל 'לנזל' מתאים לפועל to liquify כלומר לגרום למשהו להפוך לנוזל. למשל, אפשר לנזל גז על ידי הורדת הטמפרטורה (קירור) והעלאת הלחץ (דחיסה), ואז הגז יתנזל". הפועל מופיע גם במילון האקדמיה לכימיה משנת 1985, ומאוחר יותר במילון למיקרוביולוגיה.

פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה