הפשפש והרובוטריקים

רוביק רוזנטל | 16 באפריל 2010

מה מקור הפנדל, מהיכן באים הקדרים ומה זאת ג'ימאלאיה

מגדלי המחלוקת בירושלים זכו לכמה שמות. אחד מהם הוא "המפלצת על הגבעה", הקורץ אל מפלצת ירושלמית אחרת, בגן המפלצת שבקרית יובל. כינוי אחר הוא "מגדלי הרובוטריקים", המתייחס לצורתם של המגדלים מרובי המרפסות ופשוטי הזרועות. רובוטריק הוא השם העברי שניתן ליצור הבדיוני transformer, יצור המחליף את צורתו, ויכול בין היתר להפוך מדמוי אדם לכלי משחית אימתני. הוא עוצב בסדרת טלוויזיה ואחריה בסרטי המדע הבדיוני, והפך גם למשחק ילדים נפוץ. הרובוטריק משמש למגוון דימויים אנושיים, כגון בני אדם בעלי יכולת פיזית גבוהה אבל שכל המרוכז ברגליים ובזרועות. יריביהם של הרובוטריקים בסרטי המדע הבדיוני נקראים בעברית "שקרניקים", ומי שרוצה לחבר את השקרניקים דווקא לפרשת הולילנד מוזמן לעשות זאת על אחריותו.

דימוי הרובוטריק מזכיר דימוי אחר שטבע לאחרונה מאמן קבוצת ארסנל ארסן ונגר, לאחר שהובס בידי ליונל מסי מברצלונה בארבעה שערים: "הוא (מסי) נראה כמו שחקן של פלייסטיישן". ונגר התייחס לשלמות הביצוע הטכנית של מסי. מסי מתחבר בדרך לא דרך גם לוועידה למניעת הפצת נשק גרעיני בוושינגטון. מסתבר שלמסי קטן הקומה ניתן בארגנטינה כינוי חדש, האמור כנראה להיות מחמאה: "הפשפש האטומי".

פנדל גרמני?

ועדיין בכדורגל, מוטי ארגמן מתייחס למקורה של למילה" פנדל" (הזירה הלשונית, 9.4): "לדעתי מקור המילה בשפה הגרמנית דווקא, והמילה המקורית היא Pendeltür, שער קפיצי שנפתח לשני הכיוונים וחוזר אוטומטית למצבו המקורי. שערי "פנדל" מסוג זה זכו לעדנה רבה במסבאות המערב הפרוע, וזכורים לטוב מסצינות לא מעטות במערבונים הקלאסיים של ילדותנו. כיום הם משמשים בעיקר במטבחי מסעדות שבהם מרבים המלצרים להיכנס ולצאת אם נפעיל מעט את הדמיון לא נתקשה למצוא את האסוציאציה לשחקן שבועט כדור ולשוער שהודף אותו".

תודה למוטי, שכבר האיר את עיני הקוראים בכמה עניינים. ההשערה שהוא מביא נראית נאה ומשכנעת. אמנם גרמנית אינה מקור למונחי כדורגל, אבל מילים גרמניות רבות חדרו לשפה באותה תקופה בה נקלט בה "פנדל". המילה Pendel עצמה פירושה בגרמנית מטוטלת, ומכאן שער המטוטלת או דלת המטוטלת שבמונח המורחב. יתכן שהמילה האנגלית penalty התערבבה לה עם Pendeltür ויצרה מונח חדש, תרומת הכדורגל העברי לעולם הספורט.

הקדרים באים

ועוד בענייני מונחי משחקים וממקורותיהם. אחת השאלות המטרידות את עם ישראל היא מקור שמו של המשחק העתיק במונחים ישראלים "הקדרים באים". ספר בן 330 שנה שופך אור על הולדת המונח "קדרים". שם הספר הוא "יוון מצולה", והוא מופיע בפתח מאסף שיצא לאחרונה, הקרוי "גזירות ת"ח ות"ט" ובו מבחר חיבורים על שתי שנות הפרעות שעברו על יהדות פולין בשנים 1648-1649 בימי חמלינצקי ימ"ש.

את "יוון מצולה" כתב נתן נטע הנובר. הספר יצא בשנת 1680 לערך, ובו תיאורים מעוררי פלצות על גורל היהודים בימי הפרעות. האויבים המרים של היהודים, שהתלכדו תחת המצביא העריץ בוגדן חמלניצקי, הם בגירסת הנובר "יוונים" ו"קדרים". "היוונים" האוקראינים הם נוצרים השייכים על פי הנובר לכנסייה הפרבוסלאבית. הנובר כותב עליהם כי הם "היו נבזים ושפלים, והיו לעבדים ולשפחות לעם פולין וליהודים להבדיל", אבל "רק הגיבורי חיל שהיו בהם לקחם לו המלך לאנשי המלחמה, ושמם קאזקין". והרי אלה הם הקוזקים המלווים את הגורל היהודי באזורים אלה לאורך מאות שנים.

הקדרים הם בני העם הטטרי. הסיפורים בספר "יוון מצולה" על מעלליהם מעוררים אימה, עד שכל אחד יכול להבין מהיכן צצה הקריאה הנואשת "הקדרים באים", והתשובה "איש לא יירא". מדוע נקרא שמם "קדרים"? הנובר כותב על הקאזקין כי הם "היו מחויבים לישב תמיד על הגבול שבמדינת רוסיא הסמוכה למדינת בני קדר (=הטטרים)". בהמשך מסופר כי בין היוונים והקדרים "היתה שנאה גדולה, והם באו זה על זה במלחמה".

הישמעאלים והבדואים

מדוע קרא הנובר לטטרים בני קדר? ההקשר הוא בספר תהילים: "אויה לי כי גרתי משך, שכנתי עם אוהלי קדר". המדרש מייחס את הצירוף לישמעאלים הנוודים: "שכנתי עם אהלי קדר, שאין להם לא מקום ישיבה אחד, ולא עמידה אחת, אלא נוטע היום אהלו כאן, ולמחר להלן". השילוב שבין האויב המגולם בישמעאל לאופי הנוודי של העם הטטרי לאורך הדורות שימש השראה לדימוי. בהקשר המודרני בני קדר, היושבים באוהלי קדר, הם בדרך כלל הבדווים, הנוודים.

החוליה החסרה, יש להודות, היא איך הפכו הקדרים ההם למשחק של ילדי הארץ הקדושה במאה העשרים. ולמי שחושב שמשהו נשתנה בשוק הספרים בעולם המודרני לעומת אותם ימים, יקרא את הדברים שכתב הנובר לפני 330 שנה בהקדמה לספרו: "וכתבתי הכל בלשון זכה וברורה/ ובדפוס ונייר יפה וברה/ לכן קנו זה הספר במהרה/ ואל תחוסו על כספיכם לחסרה/ כדי שאוכל גם להדפיס ולהוציא לאורה". הוא לא שמע על מבצעי "ארבע במאה".

ג'ימאלאיה, בתיאבון

ואם להישאר בתחום משחקי הילדים, נשאלה במדור (9.4) שאלה בדבר שיר תנועות הנוער המפורסם שנשאג לפני ארוחת בטיולים ובמחנות: "ג'ימאלאיה, ג'ים, ג'ימאלאיה ג'ים, ג'ימאלאיה ג'ים ג'ים ג'ים, בתיאבון!!!". נתנאל ברקת טוען כי המקור הוא בשיר "ג'ימבאלאיה אן דה באיו" וממשיך: "גם כאן ידה של הפונטיקה הייתה במעל, וכך נטמעה הב' לקודמתה מ', למרות שההידמות האחורית לא כל כך אופיינית לעברית".

תודה לנתנאל כהן. השיר הנזכר נכתב בשנת 1952, ולכן אינו יכול להיות מקור המילה, המוכרת הרבה לפני שנות החמישים. עם זאת, השיר מוביל את המדור אל התשובה הנכונה. המקור הוא אכן ג'ימבאלאיה (Jimbalalya), שהוא על פי מילון רנדום תבשיל קריאולי העשוי מאורז, בשר חזיר, נקניק, עוף, עשבי תיבול ותבלינים, ירקות ועוד. המילה מוכרת מאמצע המאה ה-18 יש טענה שהתבשיל עוצב ברובע הצרפתי של ניו אורליאנס. השיר מאשר זאת: "Jambalaya and a crawfish pie and file' gumbo / 'Cause tonight I’m gonna see my ma cher amio (בתרגום חופשי: ג'ימבאלאיה, פשטידת סרטן נהרות ומרק דגים, כי הלילה אני הולך לפגוש את חברי היקר).

על מקור המילה יש השערות שונות. השערה אחת אומרת שהיא קשורה בג'מבון, הנקניק הצרפתי, אחרים טוענים שמקורה אפריקני והיא קשור באורז. בכל מקרה, המאכל הזה, הפופולרי עד היום בדרכי הכנה שונות, הוא לפי כל הסימנים מקור הקריאה הצוהלת לפני ארוחה קבוצתית בתנאי שדה. דוד גרוסמן הפך את ג'ימאלאיה לאחד המוטיבים המרכזיים בספר "איתמר פוגש ארנב".

להלה לאנד על המפה

אז מהי להלה לאנד, בביטוי "חי בלהלה לאנד" (הזירה הלשונית, 2.4)? מילון המורשת האמריקנית של כריסטין אמר מביא שני פירושים לביטוי, שנולד בשנות השמונים: האחת, שמדובר בלוס אנג'לס, על פי ראשית התיבות LA. השנייה, שהיא הרחבה של הראשונה, פירושה מקום, עיר או מדינה שאנשיה מנותקים מהמציאות, עם קריצה להוליווד. זו גם התמונה במילונים ובאזכורים נוספים. עמית מזכיר פרק של סיינפלד שבו קריימר נוסע להוליווד והחברים מתייחסים אל הנסיעה כאל נסיעה ללהלה לאנד.

המילון של אמר קושר את להלהלאנד ל"קוקולאנד", שהיא "ארץ דמיונית בעקבות ממלכת הציפורים האגדית של אריסטופנס". ביטוי במשמעות דומה הוא נבר-נבר לאנד (never never land), מקורו בשם שניתן במאה ה-19 לאזורים הלא מיושבים של אוסטרליה.

תגיות :
Rob Marquardt; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה