השער הזה הוא היהלום שבקצפת

רוביק רוזנטל | 18 במרץ 2010

הוצא מהקשרו, גירסת תקשורת הספורט. מ"לאט לאט בצעדי ענק", ועד "אם בארזים נפלה שלכת"

ספרי "הוצא מהקשרו" בהוצאת גלורי ממשיכים לתעד יציאות מוזרות, עילגות, מביכות ואף מבריקות בדרכן של ספורטאים, פוליטיקאים ואנשי תקשורת. בספר החדש, החמישי במספר, שיצא ממש בימים אלה, מטפלים מרדכי אלון ואמיר דורון בשדרי ופרשני הספורט. לזכותם ייאמר שלא פסחו כמעט על אף שדר, ולא הסתפקו בחשודים הרגילים, ובראשם משה גרטל ושלמה שרף. הפעם הצטרף למובילי הספר כוכב חדש: איציק זוהר.

חלק מהציטוטים מתמקדים בבורות, בלבול או תחזיות שדרים שהופרכו תוך כדי המשחק שבו הושמעו. רוב הציטוטים נעים במתחם שבין הלשון וההיגיון: כשלים, בלבולים ושיכולים.

צריכים לשנות תפנית

ציטטות רבות בספר בנויות על עקרון העודפות: תוספת מיותרת הופכת משפט לעילג.

"אני חושב שהוא מעד בזמן הנפילה" (אבי כהן)

"הוא לא ממהר לסרב להצעה, אבל הוא גם לא ממהר להגיד לא" (אופירה אסייג)

"מכבי חיפה צריכים לשנות תפנית" (בוני גינצבורג)

"לא הצלחת להכניס את הגול לשער?" (אופירה אסייג)

ויש גם עודפות דו לשונית: "אי אפשר להגיע לשאראפובה, היא לא רק טסה בביזנס, אלא בעסקים" (שלמה שרף), והנ"ל על פי אותו עיקרון: "יש להם בד לאק וגם חוסר מזל". נדב יעקבי מקנח: "שחקן שמשחק עם להט ועם passion ".

עודפויות מסוג שונה במידת מה הן מה שקרוי בלוגיקה טאוטולוגיות: הדובר מציע מסקנה מובנת מאליה, מעין היגיון מעגלי, ובקיצור, עוד משפטים מיותרים.

"להבקיע 14 שערים זה יותר טוב מלהבקיע 13" (איציק זוהר).

"אם ייערך חילוף, זה כנראה יהיה שחקן בשחקן" (איציק זוהר).

"אפשר לסכם את המשחק כך: יש מנצחת וזו מכבי חיפה ויש מפסידה וזו מכבי תל אביב" (מירי אלקיים).

"אריק משחק מאוד סטטי, חוץ מהפעמים שהוא זז" (יעל ארד על אריק זאבי).

"בכדורגל הכדור זה הדבר הכי חשוב" (שלמה שרף, אלא מה).

"לאבו לאבן יש בעיה של חוסר ביטחון עצמי, הבעיה היא שאין לו חוסר ביטחון" (דני נוימן).

לאט לאט בצעדי ענק

סדרה של ציטטות נראית כאילו נלקחה היישר ממערכוני הגשש, והיא מציגה אוקסימורונים מכל המינים והצבעים, בנוסח "המצב הבטחוני השתפר לרעה".

"בולטון נוהגת לרכוש שחקנים בהשאלה" (בוני גינצבורג).

"גם להפתעות צריך להיות מוכנים" (עמית הורסקי).

"האולם מלא עד אפס מקום, למרות שיש כמה מקומות פנויים" (אורי לוי).

"הם מתקדמים לאט לאט בצעדי ענק" (איציק זוהר).

"השחיין מקזחסטן מוביל, אם כי האמריקאי נמצא עדיין בראש" (משה גרטל).

"שידורינו יתחילו בלילה שבין שישי לראשון" (אורית כסיף).

"זה משחק הצמרת של תחתית ליגת העל" (משה גרטל).

"יש להם ארבעה אמריקאים, מתוכם שניים אנגליים" (אורי לוי).

"ניצחון יעלה אותם מתחת לקו האדום" (מירי אלקיים).

"שחקנים איטיים צריכים לשחק מהר" (שלמה שרף).

ומשפט גששי למהדרין: "שתי הדקות האחרונות יהיו יותר ארוכות מ-180 שניות" (רמי יצהר).

האוקסימורונים מתמקדים גם במה שאפשר לקרוא לו "ברירה מדומה", שעליה חתום אלון נוימן במשפט האלמותי "הוא יכול לשחק או באירופה או בספרד". מסתבר שלאווירון יש ממשיכים:

"אולי נראה פה איזה שער או גול" (שלמה שרף).

"היא תשחק בגמר מול קבוצה או מדרום אמריקה או מאורוגוואי" (שלמה שרף)

"שחקן ארגטינאי זה שחקן ארגנטינאי, אפילו אם הוא מאורוגוואי" (שגיא כהן; כמו שאני מכיר את שגיא הוא אמר "ארגנטינאי" בשני מובנים: גיאוגרפי וסגנוני).

"אני לא יודע אם יש לו זעזוע מוח, אבל המוח שלו הזדעזע" (גיורא צור).

היהלום שבקצפת

אחד ממשחקי הלשון האהובים ביותר הוא חיבור של שני צירופי לשון לאחד, לפעמים מתוך בלבול או טעות, לפעמים בכוונה, זה תמיד יוצא מצחיק.

"השער הזה הוא היהלום שבקצפת" (ניר לוין)

"ראינו את השחקנים – כולם יצאו מכאן עם הראש בין הרגליים" (יפעת לין).

"שמעתם במו עיניכם" (שרון ניסים, וראו שאלה בהמשך המדור).

"אם בארזים נפלה שלכת" (שלמה שרף).

"הוא צריך לשלוף חבטות מן השפן" (שלמה צורף, הפעם מתחום הטניס).

"לא צריך לבכות על השניצל שנשרף" (יורם ארבל).

"עוד לא יבש הדיו מעל מילותיך" (יורם ארבל).

"לילה טוב צופים יקרים, ונוחו בשלום על משכבכם" (משה גרטל).

גם מילים יכולות להתבלבל, בשיכולים נוסח "שבורית זכוכה", ויש גודמאות:

"אולי המאמן המתואר ביותר בכל אירופה" (רן זליקוביץ', שהתכוון למאמן המעוטר).

"אני רואה כאן את גיל בייטס" (רן מלובני, בילג גייטס מתהפך בארמונו).

ישראלים אוהבים לתרגם ביטויים, בעיקר בסלנג ישראלי, לאנגלית, נוסח on the face. התוצאה מביכה לעיתים.

like we say in Hebrew, not in our school (יעל ארד)

"הפועל תל אביב כעת בזמן אשפה" (מוטי חביב, תרגום חופשי ל-garbage time).

"הוצא מהקשרו" חשף כמה יציאות בלתי תקינות פוליטית עד גזעניות, ולהלן מבחר:

"אתה בא לגנוב מרומני?" רמי יצהר על נייסטיון להוציא כדור משחקן רומני)

"הדבר היחידי שצריך להיות הוא אתיופי ולהתאמן נורא קשה" (גלעד ויינגרטן דווקא מפרגן לעליונות האתיופית)

"הייתי שם אותו בכלוב ושולח לניגריה" (שלמה שרף על שחקן אפריקני)

שאגת הקנגורו

"הוצא מהקשרו" חושף לא מעט קטעי פיוט, דימויים מפתיעים לפעמים זנה מביך, לפעמים זה מבריק, ישפטו הקוראים:

"הבטחנו יונה וקיבלנו משחק בן יונה" (אבי מלר)

"אומרים שהדשא של השכן ירוק יותר, אם כך כנראה שאצטדיון וינטר לא שכן של אף אחד" (משה גרטל)

"סנטימטר של מזל שווה יותר מקילו של שכל" (דני נוימן)

"שאגת הקנגורו האוסטרלית נשמעת פה באולם המדהים הזה" (גרטל על שחיינית אוסטרלית; אגב, קשה לקרוא לצפצופיו של קנגורו שאגה).

"הוא עולה ושוהה באוויר כמו דיילת של אל על" (ברק רום).

"תדע לך חוק, עמית, הכדור בערב מהיר יותר" (דני נוימן).

ונסיים בבהלולית, סוגת לשון שאינה ניתנת לחיקוי, מפי האחד והיחיד, גיבור השפה זוהייר בהלול:

"הנה אנחנו מתכנסים שוב בשבטיות אובססיבית מתוקה משהו, כדי לצפות בחולניות קצת טורדנית, אבל מאוד מאוד מומלצת".

"מדוע להסס? מדוע לעשות תרגילים שהם מעל ליכולתו ואפילו out of the blue מבחינת המצב השברירי שבו נמצאת נבחרת פרגוואי?"

אתה הבנת את זה, שלמה?

תגיות :
Joris Leermakers; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יעקב
הברירה בין אירופה לספרד- כל הזכויות שמורות לאלון מזרחי "האווירון", ולא לשחקן התיאטרון/סטנדאפיסט אלון נוימן.
11 באוקטובר 2018 הגב
יעקב
העילגות ממשיכה לשלוט בקרב שדרי/פרשני הכדורגל. דוגמאות: הפועל להרוויח: השחקן הרוויח את הכדור ברחבה, הרוויח קרן וכן הלאה. פעולת הייצור החליפה את היצירה: מייצר מצבים/מהלכים, מייצר בעיטה לשער, הפעולה מייצרת נצחון.
11 באוקטובר 2018 הגב

הוספת תגובה