רשמית סופית וטוטאליסטית

רוביק רוזנטל | 23 בדצמבר 2010

היפה והחנון מציגה עונה שלישית ואתה מילים וביטויים חדשים, יפים וגם חנונים

העונה החדשה של "היפה והחנון" פרצה לחיינו בסערה, והיא הסדרה הנסבלת סלאש משמחת יותר מכל תוכנית ריאליטי אחרת שנצפתה בשנים האחרונות על המסך. מבחינה לשונית החנונים הם סטטיסטים, והבמה היא של היפות, האמורות להיות סתומות בלחץ, אבל מסתבר שהן ממש לא. הן אולי חושבות שבמלחמת לבנון כבשנו את רצועת עזה, אבל כמה מהן כבר משלבות ברק לשוני וחוכמת חיים שאינה נלמדת בשום קורס למתמטיקה הסתברותית. גם לחנונים היו כמה יציאות נאות.

אחרי שבע תוכניות אפשר להציג מילון חלקי של הסדרה, המשקף שפת דיבור שאף תסריטאי צפוני אינו יכול להמציא. את מקומה של רוקסן, מלכת הלשון של העונה הראשונה ("תהיי יפה ושתוקה") תופסת ובכבוד ליטל, הסֶלֶב הבאר-שבעית, שהביאה אתה אל הווילה גם סלסלת סלנג באר שבעי.

אלגוריתם. מרכז עולמם של כמה חנונים. "אין אלגוריתם שיסביר למה ניפו אותנו" (שגיא ללימור אחרי שעלו לחדר הניפוי).

ביטול. בתול בגירסת טל ברודי של מאור ברברבאום: "אתה הכי קרוב לאבד את הביטול שלך בסוף". גם: "הגשש החיבור".

בלונדינית. מהות, אופי ודרך חיים: "יצאתי מה זה בלונדינית" (חופית מתנצלת על התבטאות אומללה).

בצ'יפס. במנות קטנות: "אנחנו נשנה אותו בצ'יפס צ'יפס, זה כאילו בקטנה" (ליטל).

ברבי. סוג של בלונדינית. "ברבי צפונית כזאת של הרצלייה פיתוח" (כנאמר על סהר)

בָּשׁ. באר שבע. "ינדו אותי מבש" (ליטל).

גבר גבר. שאול מופז איתנו, החנון מאור מרגיש שהוא הופך גבר גבר.

גברבר. מילת פיפטיז הזוכה לקאמבק. "שייצא קצת גברבר" (ליטל).

גופה. גוף נאה וחטוב. היפות לא המציאו אבל אוהבות: "יש לו גופה רצח" (לאור, כמובן), וזה לא ציטוט מ-csi.

דִבְשי. דובי כזה, במלעיל. הוא לא דבשי יותר (אחרי שהורידו לאחד החנונים את פרוות השיער).

הבורא. המשפט התיאולוגי של הסדרה, מפיה של סיוון: "אני מפחדת רק מבן אדם אחד, וזה הבורא".

הכי שרמוטה. גירסת מאור ל'אחו-שרמוטה': "כשאני אצא מפה אני אצא גבר הכי שרמוטה".

וַיְהִי. יציאת מקראית של נלה בקמפינג: "תוך שנייה ויהי אוהל".

זבאבור. מילת מילוי ערסית: "אוסטרו-זבאבור, הוא מעלה לי את הסנטה מריה" (ליטל מגיבה על אהבתו של אלכס לממלכה האוסטרו-הונגרית).

זומם. "יה זומם אחד" (ליטל בפרץ קנאה לאחר מחול סוער של אלכס עם ענבל).

חוזה. "חוזה המדינה זה מה שסיכמו על המדינה" (נועה מציגה גירסה משלה למיהותו של הרצל, ומדגישה: "צריך להיות דפוק כדי לא לדעת דבר כזה").

חורפה. "אם הוא טועה אני מקבלת פה חורפה" (ליטל מקמבקת מילת סלנג עתיקה לכעס).

חטא המַנְגָלים. חטא המרגלים, גירסת סיוון.

חַיְבָּס. ראשי תיבות: חי בסרט. יפה אחת על החנון שלה.

חְנֶבֶץ. "החנון החנבץ הזה". מילה שכמעט נעלמה וחזרה, הכלאה של חנון ונבז.

חנון. אז מה זה בדיוק חנון? ענבל אומרת: "הוא לא נראה חנון, הוא נראה אשכנזי כזה". הבשורה: יש חנונים שאינם אשכנזים, אם כי לא בבית ספרנו. כל החנונים בסדרה אשכנזים.

חַפְלִי. עליז וחובב מסיבות גירסת בָּש, ראו 'סלאש'.

טוטאליסטי. מילה עם סיכויי היקלטות בשפה, בשימוש בלעדי אך תכוף של ליטל: "אמרתי לאלכס רשמית וטוטאליסטית, אתה במקומות המוצנעים לא נוגע". "כולי בהתרגשות טוטאליסטית כזאת". "ממש חוסר הבנה טוטאליסטית".

ילד כאפות. שלב החניכה של החנון: "החנונים הם ילדי כאפות". ליטל בפרק של השבוע הבא, לאחר שהיפות התחפשו לחנוניות: "אני חנונית אלמושית ילדת כאפות".

כוסית. המילה המשוקצת ממשיכה במסעה אל לב הקונצנזוס כמותג של גאווה: "הבנות פה מחליטות, כי אנחנו בנות ואנחנו כוסיות" (חופית).

כְפָפִית. כאפה קטנה. "אם אני אתן לך כפפית אתה תצעק?" (ליטל לאלכס)

לוּק. אחת ממילות העשור צצה שוב ושוב: "לוק רמלודי טיפוסי", "לוק של ערסים".

לעוף. פועל רב שימושי הכובש את הסלנג הישראלי בסערה, גם ב"היפה והחנון": "אנשים חייבים להפסיק לעוף על זה", וראו "עף לו הסכך".

מהמם. וגם מהממת. ממשיכה להתחרות עם 'מדהים' על תואר מלכת השבחים. הכל מהמם מהמם מהמם.

מומנט. שעת הכושר: "אין לך מומנט שאתה תשתנה" (ליטל).

מונרכיסט. אלכס מגדיר את השקפת עולמו ואת חלומותיו הכמוסים: להתחתן עם נערה בורגנית מסנט פטרבורג ולהחזיר את הצאר הרוסי לשלטון. הוא גם נגד ריקודי עם כי הם "מנהג סוציאליסטי, וזה אינו מקובל עלי".

מכף רגל ועד ראש. ליטל מצטטת ניב מקראי: "הקנאה עלתה לי מכף רגל ועד ראש".

מְנוּדִית. מנודה ומוחרמת: "אני אהיה מנודית רשמית סופית וטוטאליסטית" (ליטל על מה שיקרה אם אלכס יגע בה במקומות מוצנעים).

מניאק. דרגה אחת מעל ערס: "רציתי לגרום לירון להיראות מניאק" (ענבל).

מסמך ממשלתי. משלב לשוני שלפי ליטל אומץ על ידי אלכס: "הוא מדבר 'ובכן', 'אכן כן', הוא מסמך ממשלתי".

משׁוֹשׁ. "זה לא משׁוֹשׁ חיי" (ליטל בשיבוש מתוק במיוחד).

נגרייה. "הוא נוחר כל הלילה מה זה נגרייה" (ענבל).

נפל בהרגשה. נדלק, התאהב.

נציב מלח. "פתאום אומרים לה לא להסתובב כי היא תיהפך למלחייה" (תלונת אחת המתמודדות על הסיפור ההזוי של אשת לוט, בעקבות חידון התנ"ך).

סדא-א-ראס. הגירסה המרוקנית לכאב ראש. נשמעה מפי כמה יפות בהזדמנויות שונות.

סטֶיפה. אחד מסמלי הסטטוס של הערסים, יריביהם המרים של החנונים. הגבר המושלם על פי סיוון הולך בלי ארנק, אלא עם "הסטיפה המקופלת שמוציאים אותה מהכיס". סיוון גם שקלה להציע הצעת חוק סכנסת נגד גברים עם ארנקים.

סייג לשתיקה, חוכמה. ליטל אמרה, וכבר נכנס לאוצר הפתגמים הישראלי.

סימפּוּל. פשוט פשוט פשוט. יעני simple.

סלאש. סימן הישויות המורכבות על פי ליטל. בעברית של מסמך ממשלתי: קו נטוי. "חכמים סלאש משכילים סלאש כולם שם בפרוטקציה חוץ ממירי רגב כפרה עליה" (ליטל אחרי הביקור בכנסת). "אנחנו זוג קלאסי סלאש חפלי, אנחנו זוג אשכולות" (ליטל על הזוגיות שלה עם אלכס).

סתומה. מסימני ההיכר וההגדרה העצמית של היפות. "יצאתי מה זה סתומה בטלוויזיה"; "אני לא סתומה נעל בית, אבל לא חילקו לי שכל בגדול" (תמר).

עף לו הסכך. השתגע, מחידושי ליטל: "ירון שתה פיק שתייה, עף לו הסכך ללפלנד".

ערס. מופת הקיום של הסדרה ויעד השינוי של החנונים: "היום הערסים השתדרגו" (ענבל), "לבוש כמו ערס" (אלכס החדש חושב שזו מחמאה).

פדיחות עולם. פדיחות פדיחות. "הולך להיות פה פדיחות עולם" (נלה).

פרֶחה. מילה המרחפת בחלל התוכנית אך לא נשמעה ולו פעם אחת, מטעמי תקינות פוליטית.

ציץ. שד. "יש כאן (גברים) כאלה שיש להם ציץ יותר מלי" (ליטל).

רגשי. במלעיל, רגישות יתר, תסביך: "יש לך רגשי עם הגוף שלך?"

רולה. בריונית סלאש ביצ'ית', סלנג עתיק, מערבית: ע'ול (שד). "אני לא ישחק אותה איזה רולה עכשיו" (איב).

רצח. תוספת מעצימה כמעט לכל מה שזז: "יעקב חתיך רצח", "הוא דפק שמה נגיעות רצח", וע"ע גופה.

שְמֶץ. שֶמֶץ. "אני מתארת (משערת – ר"ר), כי אין לי שְמֶץ" (ליטל בתשובה לשאלת טריוויה על תולדות האומנות).

שפָפות. שאפות באר-שבעיות. "כאילו, אתה יודע, שפפות כאלה" (ליטל).

שֶקסי. סקסי. "אני גם רוצה לצאת שקסית" (ליטל).

תגיות :
wee lakeo; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה