הכוסברה, הפטרוזיליה והרב עובדיה

רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2010

עשבי התיבול זכו למגוון שמות מוזרים כבר בתלמוד, מהם ערכאות בעיני עובדיה יוסף, ומיהם הפורטוגלים

השבוע הוסר סגר "הכוסברה והפסטה" מעל רצועת עזה. הכוסברה הוא ירק שנוי במחלוקת, הגויאבה של עשבי התיבול: או שאוהבים כוסברה או שמתעבים כוסברה. הכוסברה נחשבת "ירק ערבי" על פי שמה, אבל הערבים עלו על עגלת הירק הזה מאוחר. הירק מופיע כבר במשנה ושמו "כוסבר", ובארמית "כוסברא". בתוספתא למשל אסור לערבב "כוסבורין בפלפלין". השם כוסבר התגלגל מההודית העתיקה, שם נקרא קוסטומבארי, או קוסטומבורו. בשפות רבות הוא נקרא קוריאנדר, שם שהתגלגל מיוונית.

טעמו כצפיחית בדבש

מהו הכוסבר? מסתבר שהוא קשור למאכל גורמה, המן שירד מן השמים. בספר במדבר נכתב: "ויקראו בית ישראל את שמו מן, והוא כזרע גד לבן, וטעמו כצפיחית בדבש". במקום אחר בספר נכתב שהגד הוא "כעין הבדולח". התלמוד דורש דרשות נאות על השם הזה: "גד - שדומה להגדה שמושכת לבו של אדם כמים". דרוש נוסף: "שמגיד להם לישראל אי בן תשעה לראשון ואי בן שבעה לאחרון. לבן - שמלבין עונותיהן של ישראל".

מקומות אחרים בתלמוד מערערים על טעמו המופלא של הכוסבר. בתלמוד הירושלמי מובא פתגם של אנשי יהודה: "כוסבר, כוסברת, מי המשילך בין התבלין". החוקר יהודה פליקס טוען ש"אפשר שהזלזול של בני יהודה בתבלין זה נבע מן העובדה שביהודה גדל הכוסבר כעשב בר.

הקשר בין הגד והכוסבר נקבע בתרגום יונתן לארמית. אז הכוסברה אולי אינה אהובה על הישראלים, אבל המן שירד מהשמיים היה כנראה בטעם כוסברה. לגד כנראה מקבילה בשפה הפונית, ומי יודע, אולי הגד הקדום הוא גם אביו של הגת התימני.

הפקר פטרוזיליה

הכוסברה היא אחותה הסוררת של הפטרוזיליה, ירק תיבול נייטרלי שקשה לאהוב וקשה לשנוא, אבל הוא מתאים לכל תבשיל. יש אפילו המכנים את הכוסברה "פטרוזיליה סינית". בעוד הכוסבר התגלגל מן ההודית, הפטרוזיליה הגיעה מהיוונית, שם נקראה פטרוסלינון, שמשמעותו "סלרי הסלעים". פטרוס פירושו ביוונית סלע, ומכאן גם פטרה, היא הסלע האדום.

הפטרוזיליה העברית נקראת בקרבה לשם הגרמני שלה, אבל בשפות שונות חלו שינויים בשם היווני. כך נוצר באנגלית השם parsley, ובפולנית ורוסית פטרושקֶה. זהו גם השם היידי, ומכאן הביטוי היידישאי החביב "הפקר פטרושקה". הבלשן יוסף גורי מציין שמקור הביטוי הוא "הפקר ווי פעטרושקע", הפקר כמו פטרוזיליה, מאחר שהצמח גדל בר ונלקט לשימוש במזון בבתים היהודיים, ממש כמו החובייזה הארץ-ישראלית. גורי מספר גם שפטרושקָה היה שמה של בובה ששימשה בהצגות עממיות, אבל כאן מדובר בכינוי חיבה לפטר או פיוטר.

הפטרוזיליה זכתה לשמות שונים ומשונים במקורות היהדות. בתלמוד הירושלמי היא נקראת פטרוסלינון, בדמיון ברור למילה היוונית המקורית. במילון לכלכלת בית של ועד הלשון משנת 1938 נקראת הפטרוזיליה "כרפס נהרות". השם הזה נסמך על התלמוד הירושלמי: " מהו כרפס שבנהרות? רבי יוסי בר חנינה אמר פיטרוסלינן". פליקס סבור שהזיהוי בין הפטרוזיליה לכרפס הנהרות אינו מדויק.

כרפס הוא שמו העברי של הסלרי, וגם כאן נקשר השם פטרוסלינון, כאמור, כרפס הסלע, לשם העברי. במקורות זכתה הפטרוזיליה לגירסאות שונות ומשונות, כמו פיטראס-שאליון. ר' חיים ויטאל השתמש בפטרוזיליה, שלה קרא פירשיל, לרפואה מעשית: "גם טיגנתי פ'ירשיל בשמן זית ושמתי על המקום הנז'... גם טגנתי פירשיל בחמאה ושמתי... גם לקחתי פולים טחונים ופ'ירשיל ובשלתים במים ושמתי". פטרוזיליה? לא מה שחשבתם.

כאילו חירף וגידף

"מי שפונה לערכאות כאילו חירף וגידף, ואין לו חלק בעולם הבא", דברי הרב עובדיה יוסף השבוע. אדם ברוך המנוח טען שעובדיה יוסף מדבר "יהודית" ולא "ישראלית", ולכן יש להבין את ההקשרים של דבריו, המקוממים מאוד לעיתים, באוזן תלמודית. אז להלן פירוש קצר.

"ערכאות" הן בלשון חכמים ואחריה בתי הדין של הגויים. בתלמוד הבבלי ערכאות הן בתי הדין של עובדי הכוכבים. במדרש תנחומא נאמר: "ומניין אתה למד שישראל וגוי עובד כוכבים שיש להם עסק זה עם זה, שאסור לישראל לומר לגוי, לך עמי לערכאות שלכם, שהוא עובר בלאו, שנאמר לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום".

במדינת ישראל הופנתה המשמעות של "ערכאות" לבתי הדין של המדינה, ונראה שיש כאן שינוי משמעות בתום לב או מתוך חוסר ידע במשמעות היהודית המקורית. בדיונים הפנימיים בין החרדים כבר בראשית המדינה, מכנים הרבנים את בתי המשפט החילוניים כ"ערכאות" מתוך גנאי ובוז.

"חירף וגידף" אינו מי שמקלל סתם, אלא מי שמחרף ומגדף את אלוהי ישראל, והמקור מקראי. בספר מלכים ובישעיהו נאמר כלפי סנחריב מלך אשור: "את מי חירפת וגידפת, ועל מי הרימות קול, ותישא מרום עיניך על קדוש ישראל".

"אין לו חלק לעולם הבא", על פי המשנה, שייך לחבורה נאה ועליזה: "האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים, ואפיקורס; רבי עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים והלוחש על המכה; ... אבא שאול אומר: אף ההוגה את השם באותיותיו".

ולהלן התרגום המלא לדברי עובדיה יוסף מיהודית לישראלית: מי שפונה לבתי הדין של המדינה, שדרכם דרכי הגויים וחוקיהם חוקי גויים, כאילו חירף וגידף את אלוהים, ואין לו חלק בעולם הבא, ממש כמו מי שכופר בעיקרי תורת ישראל. אתם הבנת את זה, יואב ללום ואביעד הכהן? נראה שהרב המזגזג יעקב יוסף, הבן של, הבין את הרמז.

אמריקאים או אמריקנים

טל אביב מתל אביב כותב בעקבות המונדיאל: "אני וידידה שלי ראינו את משחק הכדורגל בין גאנה לאוסטרליה, והתעורר בינינו ויכוח אם אזרחי גאנה נקראים גאנים או גנאים. אשמח לקבל תשובה".

סוגיית שמות התואר על פי הלאום בעברית העסיקה את המדור פעמים לא מעטות, והמונדיאל הוא סיבה מצוינת לשוב אליה. לצורך זה ליקטנו את 32 מדינות המונדיאל לכמה קבוצות על פי תאריהם, ולהלן הממצאים. יש לציין שפרט למקרה אחד, אין פסיקות של האקדמיה בעניין, ואיש הישר בעיניו ידבר ויכתוב.

ל-12 קבוצות לאומיות פשוט מוסיפים את סיומת הריבוי: אורוגוואיים, גרמנים, הולנדים, הונדורסים, יוונים, יפנים, ניו-זילנדים, ספרדים, פרגוואיים, פורטוגלים (עם הערת הסתייגות בהמשך), צרפתים, קמרונים, ואם רוצים מאוד אפשר גם "חוף השנהבים".

ב-8 מקרים שם המדינה מסתיים בתנועה, כמו אוסטרליה, אבל התנועה נעלמת בריבוי: אוסטרלים. כך גם אנגלים, דנים (על פי השם דניה, להבדיל מדנמרק), ניגרים, סלובנים, סלובקים, סרבים, שוויצרים. במקרה השוויצרי הכינוי מתייחס לשם "שוויצריה", או באנגלית Switzerland, ולא לשם הנפוץ יותר שוויץ, אם כי אפשר לשמוע גם פה ושם "שווייצים".

בשישה מקרים נוספת א' בריבוי, אבל קשה למצוא מכנה משותף בקבוצה. לפעמים הא' מרמזת על תנועת A בסוף שם המדינה, כמו ארגנטינאים וגנאים, ולפעמים לא, כמו ברזילאים (גם ברזיליאנים, מעט, אבל בשום פנים לא "ברזילים"), וכן אלג'יראים עם נוכחות מצומצמת של "אלג'ירים" במקרה של אפריקה ואמריקה תוספת א' היא האפשרות הנפוצה: דרום אפריקאים, וכן אמריקאים, לתושבי ארצות הברית.

פורטוגלי או פורטוגזי

בארבעה מקרים מופיעה הסיומת נ'. במקרים אלה הסיומת an מצויה כבר בשם התואר הלועזי: דרום קוריאנים, מקסיקנים, צ'יליאנים, צפון קוריאנים. גם "אפריקנים" ו"אמריקנים" נשמעים מאותה סיבה, אם כי הם נפוצים פחות מהאפשרות באות א'. לעומת זאת "מקסיקאים" נפוץ פחות מ"מקסיקנים".

הנושא היחיד שבו יש החלטת אקדמיה בעניין הוא הפורטוגלים, שהועדפו על הפורטוגזים, והשפה הפורטוגלית, ולא הפורטוגזית. הקהל הרחב, מה לעשות, דווקא אוהב את "פורטוגזי", שמקורו בשם התואר הלועזי. שילוב של ל' וז' אפשר למצוא ב"קונגולזי", אבל קונגו לא הגיעה כידוע למונדיאל.

אחרונה חביבה היא איטליה, בעניין זה כותב אורי רובינשטיין מפתח תקוה: "שאלה ששאלה אותי נכדתי ולא ידעתי לענות לה: תושבי אנגליה הם אנגלים, תושבי סומליה הם סומלים, ומדוע תושבי איטליה הם איטלקים ולא איטלים?"

הק' ב"איטלקים" צצה בימים קדומים מאוד. "איטלקי" הוא שם תואר כבר בתלמוד, ומופיע בכתבי חז"ל 55 פעם, בדרך כלל בהקשר למידות, מטבעות וסוגי יין. זאת בהשפעת היוונית שבה שם התואר הוא "איטליקוס", כמו בלטינית.

תגיות :
Henrique Pinto; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

בן היאור
שתי הערות לגבי הכוסברה ו-הפטרוזיליה. 1. האחת היא שאבי עליו השלום, מילידי חלב שבצפון סוריה היה מספר לי כי מקור המילה כוסברה מן הערבית خس برى או בעברית "חסה פרא" כלומר חסה שגדלה פרא ולא נזרעה. עם כל הכבוד למור אבי איני מקבל הסבר זה יען כי מה שאמור להיות خس برى זה צמח الهندبة ENDIVE עולש או פשוט צ'יקוריה. 2. לגבי הפטרוזיליה, לא בכדי ששמה ביוונית מכיל את הביטוי "אבן" יען כי היא גדלה ומתפתחת יפה מאוד בינות לגלי האבנים שהחקלאים עורמים לסמן גבולות בין החלקות. בהיותה שייכת למשפחת "ההסוככיים" הצמח מפזר את הזרעונים שלו ברוח והם מתפשטים עד אין קץ ופתאום צץ שתיל בינות לערוגות. אגב שלא כמו במטבחים האחרים המטבח המזרח תיכוני והערבי פלסטיני בפרט עושה שימוש רב בעלי הפטרוסילינון בכל סלט ותבשיל עד כדי כך שיש ביטוי נפוץ בעגה המקומית مثل البقدونس "כמו הפטרוזיליה"שנאמר על אדם הטוחב את אפו לטובה או שלא לטובה בכל עיניין לא לו, או כפי שאומרים בלעג באנגלית: A NECESSARY FIXTURE IN EVERY MIXTURE.
01 בספטמבר 2016 הגב
ד"ר דפנה קירש
לפעמים גם יורדות אותיות משם המדינה. תושבי אירלנד הם אירים ולא אירלנדים.
02 בספטמבר 2016 הגב

הוספת תגובה