פרשת ברלב, מא' עד ש'

רוביק רוזנטל | 24 בנובמבר 2010

לכל אות בא"ב העברי תפקיד ואישיות משלה, איך יקראו לכוכב הלכת החדש, ומשאל עם בשאלה הרת הגורל מי אוהב בפלה

א' התלוננה נגד א"ב, מ' גם כן התלוננה, ות' הוא בסך הכל הסָמֶך של מאיר דגן שאולי יהיה ראש המוסד. חובבי תורת האותיות ישמחו לגלות שגיבורי הפרשות האלה יוצרות אמת, או לפחות את המילה אמת. גם ש', המייצגת על פי המדרש את המילה שקר, משתתפת בסיפור. אז אם להצטרף למשחק, אותיות העברית זכו עם השנים למעמד עצמאי, ואחרי רובן מסתתרים מילים או רעיונות.

אָלֶף, היא אות ההתחלה. אלף כל, דרוש בדק בית במשטרה.

בֵּית, היא אות המקום והזמן והאיכות. בגדול, יש בלגן במשטרה. בקטנה, אילת היא עיר שעשועים שחבל על הזמן.

גִימֶל, משאת נפשו של החייל השבוז.

דָּלֶת, הוא אלוהים בכבודו ובעצמו. מה יש לו להגיד בפרשה?

הֵא, היא אות הידיעה, וידיעה זה בדיוק מה שאין לנו: מה בעצם הלך שם, מה עשה א"ב לא', מי זו ש', ומה שתתה מ'.

וָו, לפעמים היא אות החיבור, מחברת את כל פיסות המידע, ולפעמים היא אות ההיפוך, הופכת את קערת מינוי המפכ"ל על פיה.

זַיִן, האות שמתחת לחגורה, שחקן מרכזי בפרשה הנדונה, מרצון או מאונס.

חֵית וטֵית יוצרות יחד את החטא הקדמון, ומרמזות על עונשו.

יוֹד, הוא קוטנר, שממש לא שייך לעניין.

כָּף, היא אות הדימוי, ובמקרה זה המשטרה היתה כמרקחה.

לָמֶד, היא אות הכיוון. לאן כל זה מוביל, למפכ"לות? לאזרחות? ואולי לכלא? לָמֶד היא גם אות תלמידי הנהיגה. יאללה, ת'קדם.

מֵם, היא אות המקור, המקום שממנו אנו באים, ובמקרה של חלק מן הנפשות הפועלות, מן הפח אל הפחת.

נוּן, היא אות הכישלון. האם שוב יהיה הכישלון יתום?

סָמֶךְ, היא הסגן, של המפכ"ל או של אלוהים.

עַיִן, הוא העוזר, או העוזרת, גם זה מסיפור אחר.

פֵּא, הוא הפה הגדול שחושף פרשיות בעיתוי מעורר תהיות.

צָדִי, הוא צבא הגנה לישראל, שגם הוא תקוע עם פרשה שחולל אחד, סגן אלוף ב"ה, בעזרת השם.

קוֹף, רֵיש ושִׁין יוצרות יחד את השקר, ידידתה ואויבתה של האמת, תשאלו את ש'. המדרש מזכיר לנו ששלוש האותיות האלה אינן יכולות לעמוד על רגליהן, שהריהן אותיות השקר.

תָּיו, תם ונשלם, שבח לאל, תהילה למח"ש, ולכל מי שמוליכים את כולנו בכחש.

כוכב חדש נולד

השבוע התגלה כוכב לכת חדש מחוץ למערכת השמש. מסתבר שהוא היה שייך פעם ל"גלקסייה ננסית", מה שמעיד שהאסטרונומים רואים את העולם בעיניים שונות משל בן תמותה. וזו הזדמנות לשפוך אור על פרשת שמות כוכבי הלכת שלנו, במערכת השמש.

חז"לינו כבר הכירו את כוכבי הלכת, והצירוף "כוכב לכת" מופיע במדרשים. שבעת כוכבי הלכת שהכירו מופיעים בתלמוד בטקסט ארמי העוסק בכוכבים ומזלות במסכת שבת. שם מספרים לנו על אופיו של כל אחד שנולד במזל של כוכב מסוים. מי שנולד במזל נוגה, למשל, יהיה עשיר וזנאי, ובן המזל של צדק יהיה, איך לא, צדקן. יש לציין שאז הבחינו בין כוכב לבין כוכב חמה כשני כוכבים נפרדים.

טקסטים עבריים שבהם מופיעים שמות כוכבי הלכת מופיעים במדרשים. באחד מהם נכתב: "וכנגדן עשינו לך מנורה, שנאמר ושבעה נרותיה עליה..., כנגד שבעה מזלות שהעולם מתנהג בהם". מדרש אחר קושר את כוכבי הלכת לאותיות בגדכפר"ת, שהם האותיות הנקראות בדקדוק הקדום 'כפולות', עם ימות השבוע ועם איברי הפנים. בפרקי רבי אליעזר נותנים בהם סימנים: "כל הכוכבים משרתים לשבעה כוכבים של שעות, ואלה שמותן, חמה, נוגה, כוכב, לבנה, שבתאי, צדק, מאדים, וסימן שימושן כצנ"ש חל"ם בלילות, חל"ם כצנ"ש בימים, כל"ש צמח"ן בשעות של לילות, חנכ"ל שצ"ם בשעות של ימים. ביום ראשון כוכב חמה, ביום השני צדק לבנה, ביום השלישי נגה מאדים, ביום הרביעי שבתאי כוכב, ביום החמישי חמה צדק, ביום השישי לבנה נגה, ביום השביעי מאדים שבתאי".

שבתאי, הכוכב של השבת

לרוב כוכבי הלכת שמות הקשורים לתכונות של הכוכב עצמו. כוכב חמה הוא הקרוב ביותר לשמש, המאדים אדום, נגה מפיצה אור. השמות המעניינים מבחינת מקורם הם שבתאי וצדק. שבתאי הוא שם מאוחר, ושמו הקדום האשורי הוא כַּיָוֻנ. השם הזה נשמר בערבית והוא נקרא בשפה זו כיואן. לשם הכוכב הזה עקבות בתנ"ך: "וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם" (עמוס ה 26). אבן עזרא מסביר: "ומלת כיון ידועה בלשון ישמעאל גם כי הוא כיוא"ן, והיא שבתי, כי עשו לו צלם".

איך נולד השם שבתאי? בתרבויות אירופה, שהושפעו מן הרומים, יש קשר משולש: אל מיתולוגי, כוכב ויום בשבוע. הקשר הזה ניכר בשמות ימי השבוע. יום שלישי הנשלט ע"י מארס, אל המלחמה ושמו של הכוכב מאדים, נקרא בצרפתית mardi. יום רביעי נקרא בצרפתית בעקבות מרקורי, אל המסחר ושמו של כוכב חמה, נקרא mercredi. יום חמישי נקרא בצרפתית על שם יופיטר, האל החשוב מכולם ושמו של הכוכב צדק, jeudi. יום שישי נקרא בצרפתית בעקבות אלת האהבה ונוס שהיא גם שמו של הכוכב נגה, vendredi. שמות דומים מצויים באיטלקית. שבת נקרא באנגלית saturday בעקבות סטורן, אל החקלאות, שהוא גם שמו של הכוכב שבתאי. יום ראשון הוא באנגלית ובגרמנית יום השמש. יום שני הוא יום הירח בכמה וכמה שפות.

השם שבתאי ניתן לכוכב סטורן בעקבות הקישור שעשו במקורות בין יום השבת לבין הכוכב. הקשר בין שבתאי לבין ליום השבת מפורט בכמה וכמה מדרשים. המקובל מן המאה העשירית שבתי דונולו כותב: "שבתאי, על אשר הוא קר ויבש למאוד, נתמנה על המיתה ועל העינוי, ונתמנה על יום השבת שאין בו כל מלאכה".

על פי ההיסטוריון הרומי טקיטוס, המצוטט במילונו של בן יהודה בערך שבתאי, מקור הקישור בין ימות השבוע לבין הכוכבים הם היהודים, מאחר שהם יצרו את המבנה של שבוע בן שבעה ימים. עמדה זו מתחזקת בשמו של יום השבת באיטלקית, sabato, ובספרדית, sabado. לטענה זו יש גם מתנגדים.

כוכב צדק, הקרוי על שם יופיטר, הוא גלגול של שם אשורי. צדק בלשון בני אשור ובבל הוא כִּתֻּ, שיחד עם מֵישָר, מישור, הם בני האל שמש. בן יהודה כותב ש"לא נתברר המקור של צדק ככינוי לכוכב יופיטר". יש לציין שיופיטר היה האל האחראי על החוק והצדק, כך שהקשר עשוי לבוא גם מן הכיוון הרומי.

רהב ואורון לשירותכם

לחבורת הכוכבים נוסף כוכב לכת חדש-ישן, כוכב הלכת ארץ, או "כדור הארץ". הצירוף עצמו מופיע עוד לפני שהתברר שגם כדור הארץ הוא פלנטה. אבן עזרא כותב: "וטעם וים רחוקים בעבור היות חצי כדור הארץ ימים". הצירוף מוכר גם בגרמנית, צרפתית ועוד.

שני כוכבי הלכת שלא היו מוכרים לקדמונים הם אוראנוס ונפטון. לאחרונה פנתה האקדמיה ללשון העברית, בשיתוף עם מרכז נוער שוחר מדע באוניברסיטה העברית בבקשה מן הציבור להציע שמות עבריים לשני הכוכבים הנ"ל. לאחר תחרות סוערת נבחר השם אורון עבור אוראנוס, כשגבר ברוב גדול יחסית על השם שחק. עבור נפטון נבחר השם רהב, שגבר ברוב גדול עוד יותר על השם תרשיש.

בהסבר לשם רהב כותבת האקדמיה: ההצעה באה בעקבות משמעות השם נֶפְּטון, שמו של אל הים. השם המקביל לו במסורת היהודית הוא רַהַב, שמו של שר הים, 'שָׂרוֹ של ים'. כך למשל מתפרש בתלמוד הבבלי הפסוק 'בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב' (איוב כו 12), כמתאר את הניצחון על שר הים. השם רַהַב טעון קונוטציות מיתולוגיות כמו השם הלטיני".

פלוטו, שפרץ לשמינו במאה העשרים, ומאוחר יותר הורד מגדולתו ככוכב לכת תקני, קיבל את שמו מילדה בת 11. פלוטו הוא אל השאול הרומי. הילדה, ונישיה פייר, נפטרה לפני למעלה משנה בבוסטון, והיא בת 90.

ופלה או בּפלה

קמפיינים פרסומיים נסבים לפעמים על עניינים לשוניים, וזכור לטוב קמפיין המהנדל (מהנדס+מנהל) של מדרשת רופין. הפעם העלה הקמפיין את השאלה הגורלית, מה נכון, או מה עדיף כשמו של דבר המתיקה הפופולארי, וַפְל או בַּפְלָה. הקמפיין בחסות עלית, אלה מה.

אכן, סוגיה קשה. מקור המילה היא ופל, שהוא בעצם שם גרמני: wafel. הצורה האנגלית, waffle, נהגית בחולם ובשווא: ווֹפְל, והיא התגלגלה מן המקור הגרמני. הצורה הישראלית הפכה את המילה לנקבה: וַפלה.

בּפלה היא יצירה גששית, מן המערכון "המכונית המגויסת": "הגיע האוטו עם הבפלה?", ובעקבותיו "אז תביא רק בּפלה" ועוד. המילה תפסה, גם כבדיחה עצמאית, וגם מפני שנוח יותר לומר בּפלה מאשר ופלה. ועתה גילוי נאות: יש שם עברית לוופלה/בּפלה, שניתן לו כבר לפני למעלה משבעים שנה: אפיפית.

מסתבר שהדיון החל לשטוף את פורומי הגולשים למיניהם ולהתייצב ביוטיוב. צחוק הגורל הוא שדווקא המילה בּפלה נחשבת על ידי חלק מהגולשים מילה עתיקה ומיושנת, שהרי הגששים שייכים לעומקה של המאה הקודמת. אז מי יגבר על מי? אליעזר בן יהודה מכוסס ציפורניים.

תגיות :
Ludovic Bertron; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה